במשך שנה וחודשיים ראינו פה רק חיילים על מדים", אומרת שירי גודשלק, מנכ"לית “בכפר", אירוח כפרי בכפר סאלד. “לראות עכשיו ילדים על הדשא זה מרגש מאוד".
למרות שכפר סאלד ממוקם 5.5 קילומטרים מהגבול הצפוני, תושביו לא פונו ומתחילת המלחמה פעל הכפר לטובת החיילים, ושיכן אותם בחדריו ללא עלות. ב־15 בדצמבר המקום פתח את שעריו לתיירות פנים. “יש ביקוש", אומרת גודשלק, “אבל הוא לא כפי שהיה לפני המלחמה. אפילו לא הגענו ל־20% ממה שהיה בעבר, ועדיין זה מרגש. רוב האורחים שהגיעו עד כה הם האורחים הקבועים שלנו, שבשנה האחרונה היו שולחים הודעות, דואגים לנו. מאוד משמח לראות אותם".
מה מבחינת הזמנות עתידיות?
“זה נראה מעודד, אבל שוב, אלו לא אותם אחוזי תפוסה שהיינו רגילים לראות בחודשי החורף בשנים קודמות. אני מניחה שאנשים מחכים עם ההזמנות כי הם רוצים לראות מה קורה. עוד קושי הוא נושא המסעדות. כרגע מרבית המסעדות עדיין סגורות. חלקן סגרו לצמיתות בזמן המלחמה ואחרות עדיין לא פתחו. גם חלק מהאטרקציות עדיין לא חזרו לפעילות, למשל טיולי הטרקטורונים שאנשים מאוד אהבו. כמו התיירים, גם בעלי העסקים מחכים לראות מה יקרה. גם אם הפסקת האש תחזיק, אנחנו יודעים שהחורף לא יהיה משמעותי עבורנו. אומנם רשות הטבע והגנים פתחה שמורות באזור שהיו סגורות עד עכשיו וזה עוזר למשוך אנשים בחזרה לצפון, אבל החרמון סגור והוא היה אחד מגורמי המשיכה הגדולים ביותר בעונת החורף".
אז את לא אופטימית?
“אני יודעת שייקח זמן עד שעסקי התיירות יחזרו באופן מלא והתפוסה תחזור למספרים שהכרנו לפני המלחמה. כרגע מדובר רק על הפסקת אש, ולא על הפסקת המלחמה, ואף אחד לא יודע מה יהיה בעוד חודש. צריך להבין שפתיחה מחודשת של עסק גוררת עלויות רבות. היינו חייבים להביא ציוד חדש, עשינו עבודות צביעה, החלפנו דלתות. לא בטוח שנחזיר את ההשקעה הזו אם השקט לא יימשך".
האור דולק
חודשי המלחמה הארוכים הביאו את התיירות בצפון לקריסה. חלק מבתי האירוח נפגעו מההפגזות, אחרים שותקו לחלוטין. ב־27 בנובמבר נחתם הסכם הפסקת האש לאחר כמעט 14 חודשי לחימה. ההסכם קובע 60 ימים שמוגדרים כתקופת מבחן, הם יסתיימו בסוף ינואר. בינתיים, בכמעט חודש שעבר מאז שנדמו הדי התותחים, מתחילים חלק ממקומות האירוח להתארגן לפתיחה מחודשת, אם כי מרבית התושבים המפונים לא שבו עדיין לבתיהם.
“הקושי העיקרי של העסקים הגליליים בדרך לשגרה, במיוחד של העסקים שנמצאים בקו העימות, הוא המחסור בעובדים", אומרת מיכל שילוח גל־נור, מנכ"לית עמותת זמן גליל מערבי. “מי שעבד בעסקים הללו הם צעירים, וזו שכבת גיל שנעלמה כמעט לגמרי מהאזור, מבחירה או עקב גיוס למילואים. לא היו פה לימודים אקדמיים במשך כמעט שנה ואין סטודנטים שיכולים לעבוד".
שילוח גל־נור מספרת על עסקים שהחליטו לפתוח מחדש למרות הקושי למצוא עובדים, כמו מסעדת “אדלינה" מקיבוץ כברי. לדבריה, עסקים אחרים מעדיפים לחכות, לשפץ את המקום ולהכשיר אנשי צוות חדשים, כמו למשל “תושה בייקרי" מקיבוץ גשר הזיו שפונה בתחילת המלחמה או “תמר וגפן" ממצפה הילה. “יעברו עוד כמה חודשים עד שנוכל לראות חזרה אמיתית לשגרה של עסקי התיירות בקו העימות, אבל כמו שעשינו לאורך כל המלחמה, בתמיכת ארגון ‘ג׳ואיש נשיונל פאנד ארצות הברית’, נמשיך לעזור לעסקים לשמור על האור דולק ולהכין אותם ליום שאחרי", היא אומרת. “אנחנו מוכנים, אופטימיים ועם תקווה בלב שהגליל יחזור לפרוח ושאנשים יחזרו לטייל".
אם הכל ילך כשורה, השקט יישמר ולא יהיו הפתעות לא נעימות, מלון פסטורל בכפר בלום יחזור לפעילות ב־15 בינואר, לאחר שהיה סגור מה־8 באוקטובר 2023. המלון, שבבעלות הקיבוץ, מתמקד באירוח חווייתי ומציע לאורחיו אירועי תרבות מגוונים. “הגליל העליון היה אזור מלחמה ולא היו בו תיירים בכלל", אומרת דנית ביתן, מנכ"לית המלון. “היו לי שני אתגרים גדולים לאורך התקופה הזו: לשמר את העובדים וגם לשמור על קשר עם האורחים שלא יכלו להתארח אצלנו. העובדים היו תקופה מסוימת בחל"ת, ובחודש אפריל החזרנו אותם למלון כדי לשמר אותם ליום שאחרי. עשינו הדרכות לעובדים והם תחזקו את המבנה, שדרגו ושיפצו. לקראת ינואר נעבה את הצוותים. עם האורחים שלנו היינו בקשר דרך ניוזלטרים ועשינו להם גם מפגש באופרה".
ובקרוב אתם פותחים שוב.
“אנחנו נפתח גם אם התפוסה תהיה נמוכה, רק כדי להניע את העסק. כל עוד אנחנו נמצאים בתקופה שמוגדרת כהפסקת אש, אנשים עדיין לא ממהרים להגיע. יש ביקושים, אבל לא רבים. לתחושתי אנשים מחכים לסיום 60 ימי המבחן של הפסקת האש כדי לוודא שאכן חוזרים לשגרה מלאה, ואז אני מקווה שעם ישראל יבוא לבקר אותנו בשקט ובבטחה. אנחנו ממתינים לרוח הגבית של התיירות הישראלית שתאפשר לעסקים באזור לשוב לפעילות ולעשות את מה שהם הכי אוהבים - לארח ולתת ערך".
תשוקה ורצון
כמו החרמון, גם אתר ראש הנקרה הפופולרי סגור כרגע למבקרים. “אנחנו כמובן מצפים ומחכים לרגע שבו נוכל לפתוח את האתר, אבל עדיין יש מגבלות", אומרת ליאת הלוי־כהן, מנהלת שיווק של תיירות ראש הנקרה. “מה־7 באוקטובר המקום הפך לשטח צבאי ועד היום הוא עדיין מוגדר כך. כרגע צה"ל עדיין נמצא פיזית בשטח האתר, יש חיילים, יש ציוד. אנחנו מאוד רוצים להתחיל את תהליך השיקום, צוות התפעול שלנו נמצא כבר בשטח, אבל כרגע כל עוד הצבא לא מאפשר - ידינו כבולות".
יש צפי?
“יש לנו חלום לפתוח בפברואר, אבל עדיין לא נוכל להתחייב על כך. ברגע שיינתן לנו אור ירוק מהצבא, ניכנס, ננקה, נשפץ, נעשה כל מה שאפשר כדי שנוכל לפתוח מהר".
יש התעניינות מצד מבקרים לגבי מועד הפתיחה המשוער?
“אנחנו מקבלים תמיכה, אנשים כותבים לנו פוסטים בפייסבוק, אנשים רוצים לחזור לאזור. אני חושבת שהתיירות תחזור מהר, יש ממש תשוקה ורצון, הציבור רוצה לפרגן וגם מתגעגע. בימי שגרה היקבים, המסעדות וכל עסקי התיירות באזור היו מפוצצים. ההרגשה שלי היא שהדברים יחזרו מהר מאוד אם אכן יהיו שקט וביטחון".
אחד מהיישובים שנהנו מפריחה תיירותית לפני המלחמה הוא מטולה, שנפגעה קשות ממטחי חיזבאללה לצפון. “מהרגע הראשון של המלחמה היינו סגורים. ב־8 באוקטובר כבר לא היינו כאן. מטולה הפכה להיות שטח צבאי סגור ופינו את כולם", מספרת מרים הוד, הבעלים של מלון הבוטיק המיתולוגי “בית שלום" במטולה, הנמצא במתחם שבו גם מסעדה, גלריה וגם הבית הפרטי שלה. “המתחם נפגע לאורך תקופת המלחמה מרסיסים ומהדף, אבל למזלנו זה בר תיקון. הייתה לנו לפני שבועיים שיחת זום עם נציגי מס רכוש, הם הציעו שנקבל הצעות מקבלנים ואז ניפגש איתם כדי לקצר את התהליך. אנחנו מקווים לקבל את הפיצוי, כדי להתחיל את השיפוץ. אנו גם לוקחים שמאי פרטי כדי שיסייע לנו מול מס רכוש. ברגע שמס רכוש יאשר, ניכנס לשיקום, שאני מעריכה שייקח כמה חודשים".
יש כבר ציפייה לפתוח מחדש את המלון?
“כמובן שנרצה להזדרז כמה שיותר, כי יש כבר טלפונים. אנשים מתעניינים, רוצים להגיע לצפון, לטייל, לבוא אלינו, לתמוך בנו. אבל אנחנו מסבירים שזה ייקח זמן, כי המתחם הרוס וצריך לשקם. 14 חודשים לא עבדנו, אנחנו רוצים לחזור לעבוד כמה שיותר מהר ומובן שאנחנו גם מאוד רוצים לחזור הביתה. הבעל שלי דור רביעי במטולה. אבא שלו וסבא שלו אף פעם לא עזבו את הנחלה. השורשים, הכל פה".
ממשרד התיירות מסרו: “המשרד תקצב כחמישה מיליון שקלים לשיקום תשתיות במטולה, במטה אשר, בגליל העליון ובמעלות תרשיחא. המשרד מתקצב בנוסף כ־20 מיליון שקלים בהרחבה ובשדרוג פרויקטים נוספים בצפון ובקו העימות, מתוכם חמישה מיליון שקלים לשיקום תשתיות התיירות בקריית שמונה. כמו כן המשרד נותן מענקים ליזמים המקימים בתי מלון. השנה נותן המשרד, בין היתר, מענק בסכום של שני מיליון שקלים להסבת מבנה במטולה למלון הכולל 21 חדרים, וכן מענק של שני מיליון שקלים להרחבת מלון ב־27 חדרים במעלות תרשיחא ועוד. המשרד תומך בעסקים גם בשיווק - בתיירות פנים עם השתתפות במימון אירועים המושכים תיירות לאזור והן בשיווק בחו"ל כהכנה ליום שאחרי המלחמה. כמו כן המשרד העמיד לרשות היזמים ליווי עסקי על ידי מומחים ללא עלות וזאת בניגוד לשנים קודמות שבהן נדרשה השתתפות עצמית מהיזם".