מחקר חדש חושף: השלכות טראומה בילדות על התנהלות בעולם העבודה

מחקר פורץ דרך שנערך במרכז האקדמי רופין שופך אור על הקשר בין טראומות ילדות להתנהלות בעולם העבודה, ומגלה לנו את ההשלכות האפשריות של המלחמה הנוכחית על עתיד ילדינו.

"אחד מכל חמישה אנשים עבר התעללות או הזנחה בילדות, אך עד היום כמעט ולא נחקרו ההשלכות של חוויות אלו על חיי העבודה בבגרות", מסבירה ד"ר אביטל קאי צדוק, ראש תוכנית המוסמך בעבודה סוציאלית בהתמחות טראומה וחוסן במרכז האקדמי רופין. 

הממצאים המרכזיים מצביעים על כך שטראומות ילדות משפיעות על דפוסי התקשרות בעבודה ועל רמות שחיקה. עם זאת, באופן מפתיע, נמצא כי סביבת עבודה תומכת יכולה לשמש כזירה משמעותית לצמיחה ולהתפתחות.

את המחקר ערכה ד"ר קאי צדוק בשיתוף עם ד"ר תמר איצקסון מהמרכז האקדמי פרס ואוניברסיטת בן־גוריון, והוא התבצע בשני שלבים.
תחילה רואיינו אנשים שהצליחו לבנות קריירה מרשימה למרות עבר של התעללות והזנחה. המחקר גילה כי סגנונות התקשרות חרדתיים או נמנעים, שנפוצים יותר בקרב מי שחוו התעללות בילדותם, מגבירים את הסיכון לשחיקה בעבודה. 

החוקרות גילו קשר בין חוויות אלה לבין היעדרות מוגברת מהעבודה, באופן מפתיע במיוחד בקרב מי שמרגישים משמעות עמוקה בעבודתם. כלומר, משמעות בעבודה עשויה לפעול במקרים אלו כחרב פיפיות - אומנם היא מעניקה תחושת ערך, אך מלוּוה גם בעומסים נפשיים שגורמים להיעדרות יותר תכופה.

"המטרה שלנו הייתה להבין כיצד אנשים שנושאים צלקות עמוקות מילדותם, אך גם כוחות עצומים, מתמודדים בעולם העבודה", מסבירה ד"ר קאי צדוק. "המחקר מדגיש כי העבודה עשויה להיות הזדמנות לבניית זהות מקצועית חדשה ולמימוש עצמי עבור שורדי טראומה. הוא עשוי לסייע בפיתוח כלים תומכים עבור מעסיקים ועובדים, ולהוביל להבנה טובה יותר של האתגרים והחוזקות הייחודיים של עובדים שהתמודדו עם טראומות בילדותם".