תופעה חדשה ומסוכנת שהתפתחה בחצי השנה האחרונה מעסיקה בימים אלה את המשטרה בכלל ואת תחנת יפו בפרט, ובמרכזה, ה"סורונים", אותם האופנועים החשמליים המוטוריים, המהווים כלי הרכב מבצעי עבור עבריינים בכלל ואלו מהמגזר הערבי בפרט.
אותו כלי תחבורה חשמלי, מצליח להאיץ במהירותו מאפס ל-100 בתוך שתי שניות בלבד, ובדרך זאת מאפשר לרוכבים עליו, להימלט מזירות פשע חמורות במהירות שיא.
היכולות שלו לנוע על הכביש בקלות רבה, ובאותו אופן "לטוס" בדרכי עפר, שלשמן הוא נועד בעצם, זיכו אותו בתואר "המחליף של הטימאקסים", וכל זאת בזכות העובדה שהוא יכול לשמש בעצם גם קטינים - אין לו מספר רישוי רשמי, והמבנה שלו לרוב דומה ומקשה על זיהוי הרוכב.
יותר ויותר רואים במשטרה עבריינים המגיעים לזירות פשע, מבצעים ירי, משליכים רימונים או מבצעים עבירה פלילית חמורה אחרת, ומיד לאחר מכן נעלמים מהמקום כשהם מאלצים את המשטרה לנהל איתם מרדפים רכובים בכבישי יפו תל אביב.
כך קורה שלא אחת מנהלים שוטרי תחנת יפו מרדף "עצבני" אחרי אותם כלי תחבורה, אלא שבשלב שבו המרדף הופך למסוכן, ניתנת ההוראה לחדול ומתחיל השלב החקירתי-מודיעיני בניסיון להתחקות אחר הרוכב שנמלט מהשוטרים.
עד היום תפסו שוטרי תחנת יפו, בפיקודו של סנ"צ קובי אבוטבול, שלא אחת מוצא עצמו לאחרונה מנווט מרדף רכוב, למעלה מ–20 סורונים שכמחציתם הועברו להמשך טיפול לצרכי חילוט, והאחרים נשארים בחצר התחנה, עד שבעליהם יציגו את הרישיון המוטורי.
סנ"צ קובי אבוטבול, מפקד תחנת יפו מסביר בשיחה עם מעריב. "אופנוע חשמלי מוטורי הוא כלי שייעודו לספורט מוטורי, שלא אמור לעלות על הכביש בכלל. כלי שאמורים לרכוב עליו בשטח אך ורק במסלולי מרוצים ומשמש רק לתחרויות רשמיות בענף הספורט המוטורי. הוא לא לרכיבה בערים בדרך רגילה".
"צריך להיות חבר באגודת הספורט המוטורי, כדי להוציא כביכול רישיון לרכוש כלי כזה שמגיע עם מספר רישוי אפור, לצורך השימוש בתחרויות מוטוריות. סורון הוא אופנוע חשמלי רב עוצמה, שנועד לתחרויות שטח בלבד, ולא אמור לשמש בני נוער, לא קטינים ובטח שלא עבריינים.
העניין הוא שרוכשים את הכלים האלה באמצעות רישיון מוטורי, ומי שמחזיק ברישיון לא מוגבל בכמות הכלים שהוא יכול לרכוש. במעמד העברת הבעלות, אין למעשה רגולציה של המדינה שאומרת בוא תציג לנו רישיון מוטורי נוסף, שעל שמו עובר הכלי, וככה בעצם הכלי עובר ידיים גם לכאלה שאין להם רישיון מוטורי".
"היתרון של הכלי הזה מובהק, הוא מאד מאד מהיר, הוא מאיץ מאפס ל–100 בשניות בודדות. יש לו טווח נסיעה ארוך באופן יחסי שנמדד בכמה עשרות ק"מ, זה לא משהו שהוא מוגבל כמו אופניים חשמליים שאתה צריך להטעין לעיתים תכופות.
מאחר והוא כלי מוטורי שהוא משמש לתחרויות אז העבירות שלו היא בהתאם. מדובר בכלי קל באופן יחסי, ניתן לעבור איתו כמעט בכל שטח, חוף ים, פארקים, מדרגות והכל. באופן טבעי לאט לאט הוא מתבסס בעולם העברייני כסמל סטטוס, כי הוא מאד יקר ואם תרצה אז הוא תופס את מקומו של הטימקס בעולם הכלים החשמליים, כשהדגש הוא שהיתרון המובהק שלו בתוך העיר.
זהו כלי שאין לו לוחית רישוי, מהיר מאד שחוצה רחובות בדרכים לא סלולות במהירות רבה והיתרון המובהק הזה זוהה על ידי לא מעט עבריינים. הם משתמשים בו גם לפעילות פלילית, גם לבריונות וגם סתם אנשים שבא להם לצפצף על החוק, לנסוע על המדרכות ולהשתולל. עניין של בריונות נטו".
יש לכם אפשרות לפעול מבחינת אכיפה נגד אותם רוכבים?
"בטח שיש . לא רק שיש אפשרות לרשום דוח, אנחנו גם במקרים של תפיסת רוכב על כלי כזה אנחנו מחויבים להוריד את כלי הרכב הזה מהכביש, אנחנו מקבלים מהממונה על הספורט המוטורי ממשרד התרבות והספורט חוות דעת של עובד ציבור מוסמך, מורידים את הרכב הזה מהכביש ולא מחזירים אותו - עד שהבעלים לא בא לקחת אותו באמצעות הצגת רישיון מוטורי. לכן יש לא מעט כלים שתפוסים פה אצלינו מהחודשים האחרונים בלבד".
כמה תפסתם?
"בחודשים האחרונים בלבד תפסנו למעלה מ–20 כלים כאלה, ופיזית אצלינו בתחנה נמצאים עשרה, כשחלק מהכלים נשלחו לחילוט, חלקם נתפסו בהוראת בית משפט עד להוצאת רישיון מוטורי כאמור, וחלקם נשארים פה מבלי שהבעלים יכולים לקבל אותם חזרה כי הם לא נושאים ברישיון המתאים".
מי שנתפסו על ידכם , הם עבריינים?
"חלק הגדול והעיקרי של הכלים נתפסו בקרב עבריינים, לצערי גם בני נוער שמעורבים בפלילים".
יש אפשרות לזהות הבדלים בין כל הכלים?
"הם דומים במראה שלהם אבל יש הבדל בגדלים. ישנם כאלה שהם בגודל קטן יותר וישנם גדולים יותר. הגדולים מחירם נע בין 50-70 אלף ש"ח והקטנים המחיר שלהם נע בין 30 ל–45 אלף ש"ח. זה לא אופניים וטוב שזה יהיה ברור, מדובר בסמל סטטוס. זה כלי מוטורי לכל דבר ועניין שמגיע מאפס ל–100 תוך שתיים שלוש שניות. טסלה לא משיגה אותו במרדף".
סנ"צ אבוטבול נוגע ביתרונות של הכלי בקרב העבריינים: "היתרון הוא בגלל העבירות, המהירות והסמל סטטוס זה משהו שהעבריינים מאד רוצים לשים את היד עליו. הם מגיעים לבעל רישיון מוטורי, רוכשים את זה ממנו ומשתמשים בזה גם לפעילות פלילית וגם לבריונות.
אנחנו לא מוכנים לוותר בעניין הזה, אנחנו מבצעים המון מרדפים. לצערי במהלך החודשים האחרונים, כל כלי כזה שאנחנו רואים ברחוב כמובן ללא מספר רישוי אנחנו מחויבים לעצור אותו, הדברים מקבלים משמעות נכבדה כשמדובר אחרי אירועי ירי או אחרים פליליים. כשאנחנו מזהים במצלמות שנעשה שימוש בכלי כזה אנחנו מגיבים מיד מתנהלים במחסומים באותו תא שטח ומנסים לתפוס את אותם עבריינים".
מתי הבנתם שהכלי הזה משמש את העבריינים?
"ממש בחודשים האחרונים. זו תופעה שהתגברה מאד בחצי השנה האחרונה. זה נהיה אופנתי במגזר הערבי, ולא אחת נתקלים בסרטונים בטיק טוק גם בצפון הארץ. זה נהייה טרנד ורואים לא אחת סרטונים שבהם רואים רוכבים מרימים גלגל ברגע שהם רואים ניידות משטרה בצד הדרך, וזה מאותה הבנה שניידת לא תוכל לנהל מרדף אחריהם.
הסורונים הם כלים שברגע שהם יורדים לשטח, אם השוטרים בעצמם לא רכובים על אופנועים או רייזרים, מאד מאד קשה לנהל אחריהם פעילות ולתפוס אותם, ולכן אנחנו שמים את הדגש הזה על העניין הזה בתוך יפו ובכלל, מנהלים מרדפים ומתחככים עם הכלי הזה באופן יום יומי".
המחירים שנקבת הם אל מבוטלים. האם בני המגזר הם המשתמשים העיקריים בכלי הזה?
"אכן כן. עד עכשיו 100 אחוז מהכלים שתפסנו נמצאו בידי בני המגזר. העבריינים במגזר, בטח בתוך ערים מעורבות צפופות, ובודאי שבאזורים כפריים זה הכלי המועדף עליהם. זה הכלי המועדף על הצעירים שבחבורה ומדובר בדור הממשיך של העבריינים הבכירים.
מבחינת העבריינים שרוכשים את זה לילדים שלהם זה כאילו הוא קנה אופניים חשמליים , זו המשמעות עבורו , אבל הוא מודע למסוגלות שלהם והמחיר בהתאם".
מפקד משטרת יפו נזכר באירוע חריג: "הצעיר שבחבורה שנעצר על ידינו הוא בן 13 בן למשפחה עבריינית שהצלחנו לעצור אותו בתום מרדף שארך כשבע או שמונה דקות, כשבדרך הוא מקפיץ גלגל, רוכב על מדרכות ובתוך פארקים, כשאנחנו הקצינים והשוטרים בעצמינו מתנהלים אחריו במרדף עם אופנועים משטרתיים כדי להתמודד איתו.
צריך להבין שמרבית שוטרי התחנה והמפקדים בתחנת יפו, לרבות אני כמפקד התחנה, רוכבים על אופנועים משטרתיים כדי להתמודד עם התופעה הזאת אחרת אין לנו סיכוי מולה. ידוע לנו שכל תופעת הירי והשימוש באמצעי לחימה (אמל"ח) במגזר בערים המעורבות מתבצעת ברכיבה של העבריינים על טימאקסים וסורונים. כולנו נכנסנו לפרקטיקה הזאת והכוחות שאנחנו מוציאים לשטח מרביתם רכובים על דו גלגלי".
סנ"צ קובי אבוטבול מדגיש. "כאדם פרטי לא הייתי רוכב על אופנוע אבל בכדי להתמודד היום עם הפשיעה החמורה, הרכיבה היא צורך מבצעי בסופו של דבר".
מפקד תחנת יפו מדגיש. "אם כל השוטרים היו מסתובבים עם ניידות אין לנו שום סיכוי להתמודד עם הפשיעה ביפו בפרט ובפשיעה בכלל במיוחד בתל אביב מה שקורה עם הרכבת הקלה וכל השינויים האורבניים שרצים פה. יחידה שמחצית ממנה זה לא רוכבי דו גלגלי - במציאות של היום אין לה זכות קיום".
לסיכום הוא מציין. "העבריינים מצאו את הערוץ לרכוש סורונים ללא הצגת רישיון מוטורי. הם מאתרים את אותם אלו שיש להם רישיון והם רשאים לרכוש כאמור כמה כלים שהם רוצים, אז הם משלמים קצת יותר מהמחיר הנקוב ורוכשים את האופנוע המוטורי הזה. אנחנו הגענו לבחור מכפר ערבי בצפון, פתחנו לו תיק במשרד הרישוי, לקחנו לו את הרישיון המוטורי, וזאת אחרי שהוא רכש שבעה כלים כשאחד מהם השאיר לעצמו ושישה מכר. הוא עשה מזה עסק קטן ואנחנו סגרנו לו את העסק".