מחקר חדש, המתפרסם בשנתון יוצאות ויוצאי החברה החרדית 2024 של עמותת "יוצאים לשינוי", ושמובאים כאן לראשונה נתונים מתוכו, חושף את האתגרים והמכשולים שעומדים בפני נשים הבוחרות לעזוב את החברה החרדית.
הנתונים במחקר, שערכו שני קפלן ואדר אניסמן, מציירים תמונה מורכבת של פערי השכלה משמעותיים, אתגרים משפחתיים וקשיים כלכליים מצטברים.
מהמחקר עולה כי נשים יוצאות (חרדיות לשעבר) נופלות בין הכיסאות, ושיעור נמוך מהן הינן בעלות השכלה גבוהה. רק כ־30% מהיוצאות הן אקדמאיות (בדומה לנשים במגזר החרדי), בהשוואה לכמחצית מהיהודיות הלא־חרדיות (51%).
בעוד קרוב לשני שלישים מהחרדיות מבית למדו לתעודה על־תיכונית שאינה אקדמית, מעטות הן היוצאות בעלות תעודה כזו (כ־16%). ההסבר לכך נעוץ במבנה מערכת החינוך החרדית לבנות: רוב הבנות החרדיות לומדות כבר בתיכונים לתעודה, רבע מהבנות לומדות לבגרות מלאה, ורק מיעוט מהן משתייכות לקהילות סגורות יותר ולא נבחנות לקראת אף תעודה חיצונית. לאחר לימודי התיכון, מרבית הבנות החרדיות ממשיכות ללימודים בכיתות י"ג־י"ד (סמינר), שבהם הן רוכשות תעודה מקצועית.
אולם מהמחקר עולה כי רבות מהיוצאות עוזבות את מערכת החינוך החרדית לפני השלמת לימודים אלה. מצב זה מוביל לכך שרבות מהן אינן זכאיות לתעודת בגרות, שכן הן למדו בתיכונים שאינם מקנים תעודה זו. מצד שני, הן גם אינן בעלות תעודה על־תיכונית, שאותה רוכשות רוב החרדיות.
לפערי ההשכלה מצטרפים הקשיים הכלכליים של היוצאות, שנובעים בין השאר מהיעדר עורף כלכלי כתוצאה מהיציאה. בהתמודדות עם הפערים, "יוצאות" רבות פונות לקורסים מקצועיים קצרים של מספר חודשים.
"ייתכן שבחירה זו נובעת מהצורך המיידי בפרנסה, אך היא עלולה גם להגביל אפשרויות קידום", מציינות החוקרות. יתרה מכך, סקר שהועבר על ידי צוות המחקר בקרב קרוב ל־400 יוצאות מלמד על סיכויי השתלבות נמוכים עוד יותר בקרב מי שעזבו את החברה החרדית כאמהות: 40% מהנשים שיצאו עם ילדים נשארות עם השכלה נמוכה מתעודת בגרות, וזאת לעומת רבע בלבד מהיוצאות שיצאו ללא ילדים.
רבות מהנשים שיצאו עם ילדים התגרשו בתהליך היציאה: כרבע מהיוצאות הן גרושות, לעומת כ־16% מהנשים לא חרדיות - פער המעיד על המחיר האישי הכבד של היציאה מהחברה החרדית.
"קיים צורך דחוף בתוכניות תמיכה ייעודיות המתמודדות עם מכלול האתגרים, מענה מערכתי לפערי ההשכלה, תמיכה כלכלית ממוקדת והתייחסות מיוחדת לאתגרי האמהות היוצאות", אומרת אניסמן.
"יוצאות החברה החרדית הן בעלות מוטיבציה גבוהה ואופטימיות לגבי יכולתן להשתלב. אולם ללא התערבות מערכתית ותמיכה מקיפה, הפערים הקיימים עלולים להעמיק ולהקשות עוד יותר על השתלבותן המוצלחת בחברה".