הרחובות של תל אביב לא יבערו הערב באורות ניאון בוהקים, אבל רוב המסעדות מלאות בהזמנות, והברים מתכוננים לבליינים. אבל גם הערב, ברקע המוזיקה, תרחף עננה כבדה. כשנה ושלושה חודשים אחרי תחילת מלחמת חרבות ברזל, כשהלחימה בעזה עדיין נמשכת, קשה באמת לחגוג.
ירי הטילים מהחות’ים שהפך כמעט לשגרה בשבועיים האחרונים, מכתיב את קצב החיים גם כאן בגוש דן. רק אתמול, אלפי משתתפים בהופעה בהיכל מנורה נאלצו לשבת על הרצפה במהלך אזעקה שנשמעה באמצע המופע.
“זה מרגיש כאילו כל רגע יכול להיות אזעקה, אז אני לא באמת במוד של חגיגות”, אומרת שירה (29) מרמת גן, שמתכננת לצאת הערב עם חברות למסעדה. “אנחנו רוצות קצת לשבור שגרה, אבל כל הזמן עם חצי עין על החדשות״.
גם הברים מדווחים על שינוי. במקום מסיבות סוערות, תל אביב מציעה השנה ערב יותר רגוע – עם הופעות חיות, סטנדאפ ותקלוטים שקטים.
“הולכים להופעה של דודו טסה, זה מרגיש מתאים,” מספר תומר (34) מתל אביב. “אתה רוצה לצאת ולהרגיש קצת נורמליות, תשמעי כמו שראינו בשבועות האחרונים כל רגע יכולה להיות אזעקה, אבל זה חלק מהחיים הפך להיות, ומה נשאר בבית בסילבסטר?״.
למרות זאת, הצורך להתאוורר גובר על החשש להיראות כמי שחוגג בזמן מלחמה. יונתן (31) מצפון תל אביב, שבדרך כלל מקפץ בין שלוש מסיבות בלילה אחד, מתכנן הפעם בילוי צנוע. “בר שכונתי עם חברים. אנחנו יוצאים קצת, אבל לא באמת מרגישים אווירת חג.”
נראה שהסילבסטר השנה יהיה ערב של חיפוש אחר שגרה, אבל בלי לצאת מגבולות המצב. נועה (27) מגבעתיים הולכת על קטן: “אני רוצה לשמוע מוזיקה טובה, אבל בפנים יש מועקה, חטופים, חיילים בעזה, אי אפשר להתעלם ממה שקורה, אבל גם אי אפשר להישאר בבית״.
אלון (30) מגבעתיים הולך על ארוחה אינטימית: “מסעדה, אחר כך אולי איזה בר רגוע. אין לי כוח למסיבה גדולה עם טילים באופק״.
התחושה הכללית היא של איזון עדין בין הרצון לנוח לבין המציאות הביטחונית. מיכל (28) מסכמת: “אפשר לצאת, אבל אי אפשר לשכוח. ודווקא בגלל זה, אולי השנה הסילבסטר הזה יהיה משמעותי יותר״.