במהלך המלחמה מול חיזבאללה, בשיא המתקפה על הצפון, נרשמה ירידה משמעותית בפעילות ארגוני הפשע באזור. לדברי תושבים, האיומים והסחיטות כמעט ונעלמו, ככל הנראה בגלל הנוכחות המוגברת של כוחות הביטחון ותשומת הלב הציבורית למתרחש בצפון. אולם, עם כניסת הפסקת האש לתוקף והחזרה החלקית לשגרה, תופעת הפרוטקשן שבה במלוא עוצמתה, כשהפוגה זמנית זו רק מדגישה עד כמה האזור נותר חשוף ופגיע - ללא מענה מערכתי קבוע לבעיה.
תנועת "עד כאן", שהוקמה כדי להילחם בתופעה, מדווחת על מספר הולך וגדל של מקרי סחיטה אלימה – שלושה מקרים רק בשבועיים האחרונים, כולל שתי הצתות ואיום טלפוני.
לדברי יריב בן עמי וזוהר כהן, ראשי ומקימי תנועת "עד כאן", שיטת הפעולה של הסוחטים מתוחכמת אך ידועה היטב. "הם לא מציגים את עצמם כסוחטים", אומר בן עמי, "במקום זה, הם פונים לבעלי העסקים ברמזים וברוב המקרים הם מגיעים 'להציע עזרה' בשמירה על העסק".
במקרים בהם בעלי העסקים מסרבים לשלם, ההשלכות עלולות להיות הרסניות. בן עמי מספר כי ״היו לפחות שלושה מקרים בהם ניסו לגבות דמי חסות בשבועיים האחרונים. שני עסקים הוצתו על ידי ארגוני הפשע - וחקלאי אחר אוים באופן טלפוני. אלו רק המקרים שאנו מכירים - ואני סבור שהתופעה רחבה אף יותר״.
לבד במערכה: תחושת ההפקרה של אנשי הצפון
בעלי עסקים בגליל מדווחים לתנועת ״עד כאן״ על תחושת הפקרה מוחלטת מצד הרשויות. "בתור בעל עסק כשאני נסחט, אני לבד. לפחות במלחמה הסבל הוא קולקטיבי", אומר בן עמי, בעצמו בעל עסק שנפגע מתופעת הפרוטקשן וספג הפסדים כלכליים משמעותיים כתוצאה מהצתה מכוונת. לדבריו, ״העדר האכיפה והמחסור של המשטרה בכוח אדם ובאמצעים טכנולוגיים מובילים לחוסר היכולת של המערכת להגיש כתבי אישום - ויוצרים מצב בלתי אפשרי. אפילו בזמן מלחמה היה לי קל יותר", הוא אומר בכאב, "כי לפחות אז ידעתי שמישהו מגן עליי. היום, אין לי ביטוח, אין לי מס רכוש. אני מופקר".
"זה כמו נרמול הירי לעוטף עזה"
לדברי בן עמי, שמסייע למאות בעלי עסקים וחקלאים שנפגעים מהתופעה, הפרוטקשן היא כמו "סרטן ממאיר". ״התופעה מצביעה על מדיניות ההכלה של המדינה כגורם מרכזי להחמרת המצב. מה ההבדל בין נרמול הירי של החמאס לעבר עוטף עזה - לבין נרמול הפרוטקשן בגליל?", הוא תוהה. "כשעוצמים עיניים, זה מה שקורה – בסוף הכל מתפוצץ. הכפרים בהם מתגוררים אנשי ארגוני הפשע - מפוצצים בנשק בלתי חוקי, כולל טילים נגד טנקים".
תושבי הצפון: בין טראומה לחרדה
ההשפעה של תופעת הפרוטקשן חורגת מעבר להיבטים הכלכליים. כך למשל בן עמי מספר על חרדה מתמשכת שמלווה אותו מאז ניסיונות העבריינים לגבות ממנו דמי חסות: "כל טלפון בשעות הערב מעלה לי את הדופק", אומר. "אני נפגע חרדה מהפרוטקשן, יותר מאשר הטילים שחוויתי במלחמה בתור תושב קיבוץ הגושרים".
״תנועת "עד כאן" מנסה למלא את הוואקום שהמדינה הותירה״, אומרים יריב וזוהר ומדגישים שהם פועלים יחד עם המאוימים על מנת למצוא פתרונות וללוות אותם בהתמודדות: "אנחנו לא רק תנועה, אנחנו קהילה", הם מסבירים. "המטרה שלנו היא להחזיר את הביטחון ואת היכולת של בעלי העסקים והחקלאים לחיות ולעבוד בשקט".
תופעת הפרוטקשן לא רק גובה מחירים כלכליים אדירים, אלא גם פוגעת באמון, בביטחון וביכולת של האזור להתפתח. "חיים תחת שלטון זר – כך מרגישים בעלי עסקים בצפון", מסכמים בתנועת "עד כאן". המאבק הזה, כך הם מדגישים, הוא לא רק שלהם, אלא של כל המדינה. "עד שלא נטפל בזה מהשורש, התופעה רק תלך ותעמיק".