עשרת המשפיעים שעיצבו את 2024: מקברניטי המדינה ועד לשובו של טראמפ

1. דונלד טראמפ - נשיא ארה"ב הנבחר

הכל כבר נאמר על הקשיש הקפריזי הזה, שהגיח ממגדל מוזהב כדי לכבוש בפעם השנייה את התפקיד הפוליטי החשוב ביותר על פני כדור הארץ. 

דונלד טראמפ, מנחה תוכנית ריאליטי, מיליארדר חובב פרסום, מכור לרשת, שונא זרים ומכחיש משבר אקלים, ספג קיתונות של בוז בכל אשר פנה. כל זה לא הפריע לו לסחוף המונים עם הסיסמה המבריקה "אמריקה תחילה", ולהוכיח לכל מי שצקצק שהכלבים נובחים והשיירה לוקחת בענק. 

בגיל 78, אחרי קדנציה סוערת, הפסד מהדהד, אישומים פליליים ופרשיית פורנו מביכה, טראמפ עשה את הלא ייאמן והפך בשנית לנשיא ארה"ב. ולאורך כל השנה הוא הוכיח שהבחירה בו גורפת, לא תולדה של לעומתיות ולא של הצבעת מחאה. אמריקה הימרה על טראמפ בעיניים פקוחות, בזכות ולא למרות, מתוך היכרות עמוקה של מה שעכשיו והבנה מלאה של מה שיהיה, ובקולה הצלול חתמה על ניצחונו המהדהד. 

ההשפעה של טראמפ על העולם בכלל ועל המזרח התיכון בפרט עצומה: הוא מביא עימו משב רוח אחר, נחוש ועצבני, לא מתחשבן ולא מתנצל. הוא מרחיק ומקרב, ממנה ומפטר, מחליט מהר, מבצע בזריזות, בעוצמה ובתקיפות. ייתכן שזה מה שנחוץ לשנה הבאה ותלאותיה הנגררות אחריה, ובראשן המלחמה באוקראינה והמלחמה בישראל, מהגרים, אנטישמים, פשיעה, ונדליזם ושחיקה של בלמים ואיזונים.

מה שהיה הוא שיהיה: בקדנציה הקודמת טראמפ פרש מהסכם פריז למאבק העולמי בשינויי אקלים, הטיל מכסי יבוא שעוררו מלחמת סחר עם סין, הוציא את כוחות ארה"ב ממלחמת האזרחים בסוריה ונקט קו תקיף נגד איראן. 

הוא היה ידיד אמת לישראל, שהכיר בירושלים כבירתה ובריבונותה על רמת הגולן, קידם את הסכמי אברהם לנורמליזציה ביחסים בין ישראל למספר מדינות ערביות ופרש מהסכם הגרעין עם איראן. על כך זכה באהדת הציבור הישראלי ובקול היהודי בבחירות לקדנציה השנייה. 

לכל אורך 2024 השכילו בישראל לפתח קשרים הדוקים עם מקורביו, וגיבשו אסטרטגיה עם צוותי המעבר שלו עוד בטרם נודעו תוצאות הבחירות. ב־20 בינואר הוא ייכנס לתפקידו ויש לקוות שיחסו החיובי של הנשיא הנבחר לישראל ישפיע על סיום המלחמה, חבילת הסיוע האמריקאי והשבת החטופים. מצד שני, טראמפ לא שכח את העובדה שברגע שהפסיד בבחירות נתניהו הפנה לו גב קריר, וייתכן שדקה אחרי שחיבק את ישראל בחמימות וקיבל את מבוקשו ייטור ויתחשבן. 

רוברט אובראיין, מי שהיה יועצו של הנשיא לביטחון לאומי, העיד עליו פעם שהוא "נשמע לאינסטינקטים ולעקרונות אמריקאים מסורתיים, העמוקים יותר מהתפיסות הגלובליסטיות של העשורים האחרונים". אבחנה חדה זו עשויה להשליך על תפיסת המדיניות של טראמפ בכל הרבדים והאתגרים. 

מה שבטוח, 2025 תיראה בזכותו הרבה יותר תוססת, מצחיקה ובועטת. וגם הרבה יותר ישירה. לא עוד פלרטוטים וריקודים מרומזים בין הממשל האמריקאי לממשלת נתניהו, גם משחקי כבוד וכיפופי ידיים לא יתקבלו בברכה. טראמפ, כמו טראמפ, ידרוש תשובות, ידפוק על השולחן ולא יהסס להגיש את החשבון.

2. בנימין נתניהו - ראש ממשלת ישראל 

נתחיל מהסוף: בנימין נתניהו הוא המנהיג המשפיע ביותר שידעה ישראל מאז תקופת בן־גוריון. ככזה הוא יודע לשחק היטב בקלפים שבידיו - ולא משנה אם הקלפים הם כהניסט שהורשע בפלילים, כתבי אישום, סביבה מאתגרת, מתקפה רצחנית ומזעזעת, חטופים הנמקים יותר משנה בשבי, צו מעצר בהאג וטביעת אצבעות על רפורמה שקרעה את העם לגזרים. 

ראש ממשלת ישראל בפעם השישית הוא אסטרטג־על, פוליטיקאי מבריק, איש חכם ויודע ספר - אבל ככל הנראה גם איש הציבור הכי מעורר מחלוקת בתולדות המדינה: לפי מתנגדיו הוא קודם כל מתאבד על הישרדותו הפוליטית, מקיף עצמו באנשים שחלקם לא ראויים, תלוי ותלותי בסביבה מניפולטיבית ומכשילה, ממנה שרים ובעלי תפקידים שבנסיבות רגילות חלקם לא היו עוברים את סף הבית בקיסריה, ופעם אחר פעם שב ומסתבך בעטיים - ושוב מצליח לקום ולהיחלץ.

נתניהו הוכיח כישרון ועוצמה כשהחל את דרכו הפוליטית כשגריר באו"ם, באנגלית מצוחצחת ובחיזוק פנומנלי של הסנטימנט הישראלי בתפוצות. הוא התבלט לטובה כשר אוצר מבריק, כיו"ר סיעת הליכוד וכראש ממשלה שיכל לאיומים מבית ומחוץ. שש פעמים נבחר למשרה הרמה, מספר שיא, בלתי נתפס בכל קנה מידה. 

במהלך כהונותיו הרבות התמודד עם המבצעים עמוד ענן, צוק איתן ושומר החומות, בניית מכשול המעבר בגבול ישראל־מצרים, עסקת שליט, המחאה החברתית, מגיפת הקורונה, והרפורמה המשפטית שהובילה למחאה עממית נרחבת, הוציאה המונים לרחובות, פילגה, שיסעה וקרעה את העם. 

אבל שום דבר לא הכין ולא דמה לשנה האחרונה, הקשה בתולדותיו ובתולדותינו. מתקפת הפתע של חמאס, הטבח המזוויע בעוטף, מאות החטופים ומלחמת חרבות ברזל - כל אלה התרחשו במשמרת שלו. 

נתניהו סירב לקבל אחריות על המחדל, בניגוד לראשי הצבא ומערכת הביטחון. לאורך כל השנה הוא נכשל בהשבת כל החטופים מעזה והמפונים לבתיהם. לצד הישגים גדולים בעימות מול החיזבאללה בצפון, הוא ממשיך את המלחמה בדרום, שלדעת רבים הושגו בה רוב מטרותיה.

בתגובה הוא סופג נאצות וגלי שנאה. האמריקאים הפנו לו כתף קרה. דילגו עליו. ביישו אותו. הוא נאלץ להתמודד עם ביקורת פנימית וחיצונית ועם שרי ממשלה בעלי תיאבון כה בריא, שאפילו כשקיבלו מה שלא חלמו לקבל שבו ואיימו על שרידותו הפוליטית. חוק הגיוס הרתיח המונים, גם ממפלגתו, והתפוצץ עליו כמו שד שנחלץ מהבקבוק, לצד ההדלפות מהלשכה וחשדות לזיוף פרוטוקולים. 

אבל נתניהו, כמו נתניהו, הוא עוף החול: קם ומנער את שולי חליפתו המהודרת, מרחיק ומתרחק כמו טפלון, צולח את התסבוכות, ובסוף השנה הקטסטרופלית הזאת מקושש לעצמו מנדטים נאים בסקרים. 

נתניהו הוא ראש הממשלה הוותיק ביותר בישראל. הוא גם זקן חברי הכנסת וראש הממשלה הראשון שמואשם ומנהל משפט פלילי בזמן כהונתו - על אפו ועל חמתו של השמאל, המרכז, הימין המתון, המפגינים, הסרבנים, הפרשנים והיועצת המשפטית. 

השנה הקרובה, שנפתחת בהתאוששות מניתוח להסרת הערמונית שעבר, תעמוד בסימן שרידותו הפוליטית. נדמה שאין לו מה להפסיד. יהיה עליו לבחור בין החרדים לבין חוק הגיוס. בין בן גביר וסמוטריץ' לבין החטופים. בין קרעי וסעדה לבין גלי בהרב מיארה. אם ממשלתו תיפול, ילך הביתה. אם יחזיק מעמד, ירוויח הזדמנות נוספת בבחירות הבאות. הוא יודע את זה. האופוזיציה יודעת את זה. שלא בטובתו, גם הציבור - מבוהל, כועס ומעורב יותר - יודע את זה.

3. גלי בהרב-מיארה - היועצת המשפטית לממשלה 

עבור היועצת המשפטית לממשלה עו"ד גלי בהרב מיארה שנת 2024 עמדה, כמו קודמתה, בסימן חילוקי דעות בלתי נגמרים בינה לבין הממשלה, שלעיתים קרובות מדי החריפו לכדי עימותים פומביים בשורה ארוכה של סוגיות. 

אם 2025 לא תהיה שנת פיטוריה של היועמ"שית מתפקידה - ולפחות על פי התבטאויותיהם ואיומיהם הגלויים של חברי הקואליציה, מדובר ב"אם" גדול - הדינמיקה הנפיצה תמשיך ללוות את פעולות הממשלה גם בשנה הקרובה.

בראש הרשימה עומדת כמובן סוגיית גיוס החרדים, שקיבלה משנה תוקף לנוכח שלוש נסיבות עיקריות: התמשכות המלחמה, המחיר הכבד שמשלם ציבור המשרתים ובני משפחותיהם ופקיעת הסדר הגיוס. כל אלה הביאו את המשבר לנקודת רתיחה ולעימות שבו בהרב מיארה משחקת את אחד התפקידים הראשיים.

לאחר הארכות רבות שניתנו לממשלה להגיע לפתרון, הוציא בג"ץ צו ביניים שהורה על הפסקת תקצוב הישיבות שבהן לומדים תלמידים חייבי גיוס. שמן נוסף נשפך למדורה כשבקואליציה העלו את הצעת חוק סבסוד המעונות, שמטרתו לשנות את הקריטריון ולהפוך אותו לתלוי במצבה התעסוקתי של האישה בלבד. השרים אישרו את החוק, היועמ"שית קבעה כי הוא אינו חוקתי ומעודד השתמטות מצה"ל - וחקיקת חוק חדש תעמוד ככל הנראה על הפרק גם השנה.

נושא נוסף שמעסיק את היועצת הוא ההתכתשות הבלתי נגמרת עם השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר, שאותו קראה לפטר. שורשי העימות נטועים עוד בימי הממשלה הראשונים, ובשנה האחרונה עסקו במדיניות השר הקשורה למלחמה (כגון הקלה בתנאי רישיון החזקת נשק ותנאי האסירים הביטחוניים בבתי הכלא), וכן במעורבות הישירה של השר בענייני המשטרה ובמדיניות מינויי קציני משטרה מסוימים.

במכתב שהעבירה לראש הממשלה נתניהו הודיעה בהרב מיארה כי "השילוב בין כוחו של השר ביחס למשטרה והשפעתו המעשית על העתיד המקצועי של קציניה, לבין ההתערבויות הפסולות לכאורה בפעילותה האופרטיבית, פוגע באפשרות להבטיח כי המשטרה תפעל מתוך נאמנות לציבור ולא לדרג הפוליטי", וטענה כי יש לפטרו. למלחמת הכוחות במשולש הזה נכונו ככל הנראה עוד ימים רבים.

זירות נוספות שבהן היו ידיה של בהרב מיארה מלאות עבודה הן חוק הרייטינג של שר התקשורת שלמה קרעי (סאגה שתימשך עמוק אל תוך 2025); חוקים הנוגעים למעמד מוסד הייעוץ המשפטי לממשלה שהציעו חברי הקואליציה כתוצאה מההתכתשויות הבלתי פוסקות; חוקים הנוגעים למעמד היועמ״ש המוצעים על ידי חברי הקואליציה כתוצאה מההתכתשויות הבלתי פוסקות; וכן הניסיונות ליזום את המשך הרפורמה המשפטית.

דרישתה של היועמ"שית לפיטורי בן גביר, וכן החשש בקרב חברי הקואליציה כי היא תורה לממשלה להכריז על נבצרות נתניהו (מה שצפוי כמובן לגרור התערבות של בג"ץ), מגבירים את הדאגה מיצירת משבר חוקתי של ממש בישראל, ותורמים להתגברות הקולות בעד חוק שיגביל או יפצל את תפקיד היועמ"שית, בדומה לחוק שקודם עוד במהלך שנת 2023.

מבחינת שני המחנות הפוליטיים היועצת המשפטית מהווה סמל. עבור הקואליציה מדובר בתמצית העוינות של מערכת המשפט כלפי הממשלה ותפקיד שחייב לעבור שינוי יסודי. מנגד, האופוזיציה ותומכיה מעלים על נס את היועמ"שית, הנתפסת כאבירת שלטון החוק ואחד האיזונים והבלמים החיוניים לקיומה של הדמוקרטיה.

4. איתמר בן גביר - השר לביטחון לאומי 

אפשר לאהוב אותו ואפשר לשנוא, אבל דבר אחד ברור: מהשר איתמר בן גביר אי אפשר להתעלם. כמעט כל פעולותיו שנויות במחלוקת - בעיקר בזירה המשטרתית, שם טוענים מתנגדיו כי השלים את ההשתלטות על המשטרה והפיכתה לפוליטית עם מינויו של המפכ"ל רנ"צ דני לוי.
עוד הם טוענים כי הוא האחראי הכמעט בלעדי ל"פרישת הניצבים" הגדולה ממשטרת ישראל, שבמהלכה הודיעו ניצבים רבים על סיום תפקידם. 

אבל עם כל הכבוד למשטרה, את מרב הישגיו הבולטים רשם בן גביר דווקא בבתי הסוהר. הוא מינה את מזכירו הביטחוני קובי יעקובי לנציב השב״ס ומימש את הבטחת הבחירות שלו, כששינה את תנאי המחבלים בכלא הישראלי מ"פנסיון מפנק" למה שמכנים מקורביו "הגרסה הישראלית של גואטנמו". הקנטינות והמאפיות נסגרו, הטלוויזיות סולקו והתפריטים הצטמצמו. 

גם בנגב מרגישים היטב את נחת זרועו של יו"ר עוצמה יהודית. הכותרות על זינוק של 400% בהריסות הבנייה הבלתי חוקית במגזר הבדואי, כולל מחיקת הכפר אום אל־חיראן, הן תוצאה ישירה של מדיניותו, הכוללת מעקב אישי אחרי מבצעי ההריסות.

בן גביר, כך נראה, דוחף ימינה כמעט בכל נושא את ממשלת הימין "מלא־מלא". הוא עומד בראש המאבק הממושך וחסר התקדים נגד היועמ"שית גלי בהרב מיארה, התומכת בפיטוריו, וקורא לראש הממשלה להדיח אותה. עוצמה יהודית גם מקדמת הצעת חוק לפיצול תפקידה, ובן גביר אף טען כי ניסתה לתפור לו תיק פלילי בגין ההקלות במתן רישיונות לכלי נשק. 

ההקלות האלה נחשבות לפעולה המשמעותית בקדנציה של בן גביר, שלמרות ביקורת מקצועית קשה בקרב שורה ארוכה של בכירים במשטרה לשעבר, ביצע שורת הקלות בקריטריונים לקבלת כלי נשק אזרחי. התוצאה: כ־200 אלף רישיונות נשק פרטיים והקמת יותר מ־1,000 כיתות כוננות בכל הארץ עם עשרות אלפי כלי נשק ארוכים. 

בן גביר היה מהקולות הבולטים בממשלה נגד עסקת חטופים נוספת עם חמאס. הוא ניהל מאבק בתוך הממשלה נגד מה שכינה "עסקה מופקרת", ואיים כי חתימה על הסכם שכזה תביא לפרישתו המיידית מהממשלה. בשונה ממתנגדיו, הטוענים כי הממשלה מפקירה את החטופים במנהרות בעזה, הוא דווקא רואה בכך הישג גדול. במקביל הוא הביע תמיכה נחרצת במדיניות בלתי מתפשרת בעזה ובכניסה קרקעית לדרום לבנון. 

אחרי פרישתם של בני גנץ וגדי איזנקוט מהממשלה, בן גביר התעקש על כניסתו לקבינט המצומצם. העקשנות (שהתבטאה במשבר קואליציוני שיצר) השתלמה, ומה שנראה על פי כל הפרשנים כחסר סיכוי, הפך למציאות: ראש הממשלה נתניהו, שרק לפני שנתיים סירב להיראות עם בן גביר על אותה במה, הכניס אותו לקבינט המצומצם וצירף אותו לדיונים הביטחוניים החסויים ביותר.

גם ב־2025 ימשיך בן גביר לספק כותרות על ימין ועל שמאל ולספק סיבות לדאגה לציבור, לתקשורת וגם לראש הממשלה - שאותן יראה ציבור תומכיו כסיבות לגאווה. 

אלא שככל שכהונת הממשלה הנכנסת מתארכת למחציתה השנייה, צפויה שוב לעלות שאלת עתידו של בן גביר בקואליציה - במיוחד כשהבחירות כבר לא נראות כל כך רחוקות. 

5. ישראל כ"ץ - שר הביטחון 

לא רבים הפוליטיקאים שהצליחו לרשום הישג נדיר כמו מה שעשה ישראל כ"ץ בשנת 2024: לכהן בתוך שנה אחת בשני התפקידים המיניסטריאליים הבכירים בישראל. 

בינואר 2024 מונה כ"ץ לשר החוץ במסגרת הסדר הרוטציה בינו לבין אלי כהן, ובנובמבר קיבל לידיו את תיק הביטחון, כאשר הוא מחליף בתפקיד את יואב גלנט, שפוטר על ידי ראש הממשלה נתניהו.

מלחמת חרבות ברזל, שהשפיעה רבות על מצבה התדמיתי של ישראל בעולם, הציבה בפני המדינה תמונת מצב עגומה בנוגע ליכולות ההסברה שלה, ובתפקידו כשר החוץ היה על כ"ץ לפעול לשינוי המצב הזה. במהלך השנה הוא יזם קמפיינים במטרה לשפר את יכולות ההסברה של ישראל, והִרבה לצייץ בחשבון ה־X שלו בנושאים הקשורים למלחמה. בין הקמפיינים הבולטים שהוביל - סדרת ציוצים נגד נשיא טורקיה ארדואן והמנהיג העליון של איראן עלי חמינאי.

כאשר נכנס למשרד החוץ הכריז כ"ץ כי נושא החטופים והשבויים יעמוד בראש סדר העדיפויות שלו, ואכן במהלך כהונתו היה מקפיד לצרף משפחות חטופים לנסיעותיו לחו״ל. 

בשנה האחרונה התקיימו במשך מספר חודשים מגעים חשאיים בין אינדונזיה לישראל וארגון ה־OECD, שבסופם פורסם כי אינדונזיה מתחייבת לנרמל את היחסים שלה עם ישראל בתמורה להסרת ההתנגדות של ישראל לצירופה כחברה בארגון לשיתוף פעולה ופיתוח כלכלי.

בהובלתו נחשפה מעורבותו הרבה של חמאס באונר"א, חשיפה שהובילה להקפאת המימון מכמה מדינות בעולם לארגון. בנובמבר האחרון הודיע משרד החוץ על ביטול ההסכם משנת 1967 בין מדינת ישראל לאונר״א.

נושאים נוספים שעליהם היה השר כ"ץ אחראי במהלך השנה החולפת היו שמירת התמיכה הדו־מפלגתית בישראל בבתי הנבחרים האמריקאיים, קידום תשתיות כלכליות ושיתופי פעולה בתחום הכלכלה עם מדינות נוספות ועוד.

כניסתו של ישראל כ"ץ לתפקיד שר הביטחון לא הייתה מהלך שכלל שיקולים של הרגע האחרון. עוד בחודשים שקדמו לפיטוריו של גלנט החלו להופיע סימנים שהצביעו על המהלך המתקרב, דוגמת החלטתו של נתניהו לצרף את כ"ץ להתייעצויות ביטחוניות שהתקיימו בפורום מצומצם. אירועים כאלה לא הותירו ספק בנוגע לכוונותיו של ראש הממשלה, ואכן בנובמבר גלנט פוטר ובמקומו נכנס לתפקיד כ"ץ.

כבר בתחילת כהונתו כשר הביטחון היה ניתן להבחין בשינוי ניכר במדיניותו של כ"ץ. הוא הודיע בין היתר כי יפסיק לחתום על צווי מעצר מנהליים ליהודים, כשאמר: "במציאות שבה ההתיישבות היהודית ביהודה ושומרון נתונה לאיומי טרור פלסטיניים חמורים, בתמיכת ובגיבוי ציר הרשע האיראני הפועל להקים חזית טרור מזרחית נגד מדינת ישראל, וננקטות סנקציות בינלאומיות לא מוצדקות נגד מתיישבים וארגונים בהתיישבות - לא ראוי שמדינת ישראל תפעיל צעד חמור מסוג זה נגד אנשי ההתיישבות".

כמו כן הוא בלם שני מינויים של קצינים שעליהם המליץ הרמטכ״ל הרצי הלוי והורה על הדחתו ממילואים של איל נוה, ממובילי תנועת אחים לנשק. כעת יצטרך השר כ"ץ להמשיך את ניהול המלחמה בעזה כשר הביטחון. אתגרי השנה החדשה - לפניו.

6. אביגדור ליברמן - יו"ר מפלגת ישראל ביתנו 

2024 הייתה שנה

סוערת ומלאת אתגרים לישראל, אך גם שנה שבה ח"כ אביגדור ליברמן ביסס את מעמדו כמועמד לראשות הממשלה, מה שבא לידי ביטוי גם בסקרים שמחמיאים לישראל ביתנו, שמראה התחזקות מתמדת.

בתפקידו כיו"ר ישראל ביתנו נוקט ליברמן עמדה ניצית נחרצת בסוגיות הביטחון, קורא להכרעת חמאס בעזה, מבקר את הממשלה על הדשדוש בפעולה הצבאית ברצועה, דורש באופן קבוע להתעקש על התנאים להסדר שיבטיחו לטווח ארוך את ביטחונם של תושבי הצפון וישאירו לצה"ל חופש פעולה במידת הצורך - גם בזמן הפסקת האש עם חיזבאללה. 

ליברמן מתנגד באופן עקבי למה שהוא מכנה "הסדרה בכל מחיר" ואף סירב להצטרף לממשלה ללא השפעה, כשדחה הצעות מפתות עם פתיחת המלחמה. "איני מחפש תיק שר", הודיע, "אלא מקום שבו אוכל להשפיע באמת". 

ליברמן מעוניין בעמדה שתאפשר לו לקדם את עמדותיו הביטחוניות, אך ראש הממשלה נתניהו לא היה מוכן להעניק לו את ההזדמנות הזאת ולצרף את יו"ר ישראל ביתנו לפורום מקבלי ההחלטות - קבינט המלחמה המצומצם. בתגובה לכך בחר ליברמן להישאר באופוזיציה והכריז: "אמשיך לפעול למען אזרחי ישראל מתוך אחריות לאומית". על פי עמדתו של ליברמן, אי אפשר לנהל מדיניות ביטחונית משמעותית מתוך תפקיד סמלי בלבד, ולזכותו ייאמר כי הוא עקבי מאוד בעמדתו.

בתחום הביטחוני ליברמן אינו חושש להשמיע קול אחר: הוא התנגד להפסקת האש עם לבנון ומדגיש כי היא רק קירבה את המלחמה הבאה, במקום למנוע אותה. לדעתו, חיזבאללה ימשיך להתחמש בתמיכת איראן, וההסכם ייתן לו זמן נוסף לכך. ליברמן ממשיך וטוען כי איראן היא ראשו של התמנון וקורא לפעול ישירות נגדה.

בנוגע לעסקת חטופים, ליברמן מעדיף שלא להתבטא בנושא המורכב והרגיש, אלא מתמקד בחקיקה הקשורה לסוגיה. בין היתר הוא הוביל את "חוק סגירת המעברים", שקורא להפסיק את אספקת החשמל והסחורות לעזה כל עוד ישנם ישראלים בשבי. ליברמן מדגיש שישראל צריכה להפעיל לחץ מקסימלי על חמאס - "לא לשלוח להם קרואסונים", כדבריו, "אלא לשדר עוצמה בלתי מתפשרת".

השנה ליברמן לא הסתפק בהצהרות ובנאומים. הוא הגיע לעוטף עזה וליישובי הדרום, מחה על העברת סיוע הומניטרי וביקר פצועי צה"ל בבתי החולים כדי לחזק את רוחם. יו"ר ישראל ביתנו תומך במילואימניקים, קיים ביקורים בעשרות עסקים שבבעלותם ופרסם אותם ברשתות החברתיות.

פרלמנטרית ליברמן הוביל חקיקה ענפה - כולל חוק המחייב להעמיד לדין מחבלי חמאס בדומה למנגנון השפיטה של הפושעים הנאצים. הוא פעל לשלילת קצבאות מבני משפחות מחבלים, קידם את חוק גיוס לכל והוביל מהלכים להגבלת פעילות אונר"א בישראל.

בתחום הכלכלה ליברמן, כיו"ר ועדת המשנה לקידום ההייטק, קרא להשקיע 15 מיליארד שקל מכספי המוסדיים בהייטק, תוך הכרה בחשיבותו כמנוע צמיחה מרכזי.

בשנה הקרובה מתכוון ליברמן להמשיך בהתבססות פוליטית וציבורית, כדמות הראויה - בבוא העת - להתמודד על כיסא ראש ממשלה, וגם לזכות בו.

7. מירי רגב - שרת התחבורה 

אם בעתות שלום השרה מירי רגב עומדת לא מעט במרכז הביקורת התקשורתית והציבורית על התנהלותה, הרי שהשנה האחרונה ומלחמת חרבות ברזל הפכו אותה לדמות קונטרוברסיאלית אפילו יותר.

כמו רבים מאזרחי מדינת ישראל, 7 באוקטובר היה עבור מירי רגב יום של חרדה, מתח ואי־ודאות. בתה מיכל השתתפה במסיבת הנובה, וניצלה לאחר שהצליחה לברוח ותפסה מחסה בבאר שבע. 

כבר באותו יום החלה הביקורת על שרת התחבורה, לנוכח היעדר החלטה לרתום את מערך התחבורה הציבורית עבור צה"ל וכוחות הביטחון. בימים שלאחר מכן התמקדו הביקורות בכך שהשרה לא הפעילה את חברת אל־על באופן מלא בשבתות באמצעות מניית הזהב של המדינה, כדי להטיס ארצה לוחמי מילואים השוהים בחו"ל ומעוניינים לחזור ארצה. 

במהלך שנת 2024 טסה רגב לביקורים במדינות רבות בעולם דוגמת הודו, סרי לנקה, מקסיקו, גיאורגיה, מרוקו, צרפת ועוד. בזמן שבציבור נשמעה תרעומת על החגיגה, חזרה השרה והתעקשה כי נסיעות אלה נחוצות כדי לקדם את התחבורה בישראל, ואף הציגה הישגים והסכמים שונים.

עוד עמדה רגב במרכז שערוריית טקס הזיכרון הכפול לציון טבח 7 באוקטובר - הממלכתי והלאומי. רבים בישראל החרימו את הטקס הממלכתי בארגונה של רגב, בטענה כי ממשלה שאחראית לטבח אינה יכולה לקיים טקס שכזה. מנגד, רבים אחרים ראו בשני הטקסים אירועים מאוזנים ומאחדים.

אלא ששנת 2024 תיזכר במיוחד בעקבות התחקיר בתוכנית "המקור", שבו פורסם כיצד הקדישה לכאורה השרה רגב את עיקר זמנה לפעילות פוליטית מפלגתית בליכוד על מנת לגייס בוחרים בפריימריז. 

נכון למועד ירידת הגיליון לדפוס 434 בני אדם נהרגו בישראל בתאונות דרכים בשנת 2024, לעומת 316 בשנה שקדמה לה - עלייה של 37%.
בקדנציה הקודמת ביקשה השרה להוציא לפועל תוכנית לאומית רב־שנתית לבטיחות בדרכים, דבר שלא התממש. גם בקדנציה הנוכחית התוכנית מתעכבת, ולאחרונה הודיע משרד התחבורה על הקמת ועדת שרים למאבק בתאונות הדרכים.

במקביל לביקורת רשמה רגב גם כמה הישגים: פינוי מאות כלי הרכב שננטשו במתקפת 7 באוקטובר, שיקום הכבישים שניזוקו מתנועת טנקים, תחנות הרענון שהוקמו לטובת הנהגים והחיילים בצירי הדרום והצפון, הסעות חינם שהועמדו לטובת מפונים ושירותי רישוי שניתנו במלונות ובבתי החולים.

גם בתחום התעופה נרשמה פעילות אינטנסיבית: מוקד "חוזרים הביתה" הפיק טיסות חילוץ והשבה מיוחדות, לצד טיסות חינם למפונים בקו נתב"ג־אילת.

במסגרת רפורמת "צדק תחבורתי" הורחבו ההטבות לתושבי הפריפריה, צעירים וחיילים משוחררים בתחבורה הציבורית. שכר נהגי האוטובוסים הועלה ל־50 שקל לשעה, והורחב השימוש באוטובוסים חשמליים ונגישים. 

המשרד בראשות רגב גם פעל לשיפור השירות הדיגיטלי, עם הארכת רישיונות באופן אוטומטי, ייעול מבחני הנהיגה והנגשת תחנות אוטובוס.

8. יריב לוין - שר המשפטים 

לאחר שבשנת 2023 הוביל שר המשפטים יריב לוין חקיקה משפטית שהסעירה מדינה שלמה והייתה שנויה במחלוקת בלשון המעטה, היא הוקפאה עם פרוץ מלחמת חרבות ברזל ושינוי סדרי העדיפויות הממשלתיים. את מקומה של החקיקה המשפטית תפסו נושאים אחרים שבהם עסק השר לוין בשנה האחרונה.

במהלך 2024 קידם לוין חקיקה בנושאים שונים, משפטיים וחברתיים, שבהם ניתן למנות בין היתר את תיקון חוק האפוטרופסות, שמטרתו לקצר את התהליך לאישור פעולות ברכוש עבור אפוטרופסים שמטפלים במשפחתם - תיקון שקודם בין היתר עקב העובדה כי 95% מהנרצחים במלחמה לא הותירו אחריהם צוואה.

חוק נוסף שקידם לוין הוא תיקון לחוק הגנת הצרכן, במטרה להילחם בתופעת עושק הקשישים, שצברה תאוצה בשנים האחרונות. עוד קידם השר את הרפורמה בהוצאה לפועל. 

חוק זה בעיקרו תיקן שני מצבים: הגבלת שכר הטרחה של עורכי הדין ל־244 שקל או 10% מסכום החוב כאשר מדובר בחוב של עשרות שקלים (לאחר שנגבו מהאזרחים מאות שקלים על חובות של שקלים בודדים); וצמצום כניסת מעקלים של ההוצאה לפועל לבתי חייבים ומניעת כניסתם כאשר הזוכה הוא תאגיד וגובה החוב קטן מ־35 אלף שקל. זאת בין היתר בעקבות ההשפלה המיותרת שעוברים בעלי החוב באירועים כאלה. 

גם בכל הנוגע לרשות השופטת ולנושאים משפטיים עסק השנה השר לוין. במהלך השנה האחרונה מונו יותר מ־160 שופטים בערכאות השונות. לעומת זאת, בכל הנוגע למינוי נשיא לבית המשפט העליון העסק תקוע כבר זמן רב ואף הוביל להתנגשות ישירה עם בג"ץ. 

לאחר שאסתר חיות סיימה את תפקידה כנשיאת בית המשפט העליון, לא מונה נשיא חדש בעקבות חילוקי הדעות בין יריב לוין למערכת המשפטית בנוגע לשיטת המינוי של נשיא בית המשפט העליון הנהוגה כיום - שיטת הסניוריטי. כזכור, אחד משינויי החקיקה שלוין ניסה לקדם במהלך 2023 היה שינוי שיטת זו. 

כממלא מקום מונה עוזי פוגלמן, שהוחלף בהמשך על ידי יצחק עמית. המצב נשאר כך מספר חודשים והוועדה לא התכנסה לדיון בנושא, וניסיונות רבים לגישור הפערים והגעה להסכמות לא צלחו. 

לאחרונה חייב בג״ץ את שר המשפטים למנות נשיא חדש לעליון עד 16 בינואר - פסיקה שאליה הגיב לוין באיום מרומז: "לא הותירו לי ברירה אלא לפעול". נכון להיום לבית המשפט העליון אין נשיא, והסאגה תמשיך ללוות את השר לוין ואותנו גם לתוך שנת 2025.

במהלך שנת המלחמה היו כאלה שסברו כי האירועים שהתרחשו בשנה זו קברו למעשה את הרפורמה המשפטית. לאחרונה, עקב התגברותם של חילוקי הדעות עם היועצת המשפטית לממשלה בנושאים שונים, החלו להישמע קולות הקוראים להחזרתה של חלק מהרפורמה המשפטית שקודמה ב־2023, כולל קידום החוק לפיצול תפקיד היועמ״שית.

9. אריה דרעי - יו"ר ש"ס

באופן רשמי אריה דרעי אומנם אינו מחזיק בתפקיד שר בממשלה, אך בשנה האחרונה הפך הלכה למעשה לאחד הגורמים הבכירים והחזקים בפורומים של מקבלי ההחלטות. 

החל מיומה הראשון של מלחמת חרבות ברזל דרעי מעורב בדיונים ביטחוניים ומדיניים, ולאחר הקמת קבינט המלחמה הפך לחלק קבוע ממנו.
יו"ר ש"ס שימש כגורם מתווך שתכנן והוציא לפועל את כינונה של ממשלת החירום ואת צירופם של בני גנץ וגדי איזנקוט לקבינט המצומצם, קבינט המלחמה שהוקם בעקבות כך.

בדרך כלל דרעי משמש כקול המתון בשולחן מקבלי ההחלטות. הוא מנע את פתיחתה של חזית שנייה בצפון בימים הראשונים של המלחמה, מתוך חשש שמהלך כזה עלול להכניס את ישראל למצב כאוטי שממנו לא היה ניתן לצאת. 

מנגד, כאשר נוצרה הזדמנות ראשונה לעסקת חטופים, הביע את תמיכתו הנחרצת לעסקה, והיה אחד הגורמים שסייעו להוציא אותה לפועל. מאז הוא מתבטא רבות בעד ההצעות השונות לעסקת חטופים נוספת.

הבחירות לרבנות הראשית, שהתקיימו גם הן במהלך השנה האחרונה, לאחר עיכובים רבים שנבעו מסיבות פוליטיות כמו גם בעקבות המלחמה, הציבו את דרעי בפני דילמה קשה, כאשר היה עליו לבחור בין תמיכה בחברו הקרוב והוותיק הרב דוד יוסף, לבין אחיו הרב יהודה דרעי ז"ל, שהתמודדו על תפקיד הרב הראשי הספרדי. אלא שבמהלך תקופת הבחירות הלך הרב יהודה דרעי לעולמו. 

חוק הרבנים, שאושר בקריאה ראשונה בנובמבר, מהווה אבן דרך משמעותית עבור דרעי בכוונתו לבצע שינוי באופן התקצוב והמימון של המועצות הדתיות. 

חוק זה, שעבר במתכונתו המרוככת, הועלה לראשונה לסדר היום לפני כמה חודשים, וירד לאחר דרישתו של השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר להיכנס לקבינט המלחמה בתמורה לתמיכה בחוק. לאחר שהצדדים הגיעו להסכמות הועלה החוק שוב ועבר כאמור בקריאה ראשונה.

חוק הגיוס, שנועד לפטור את בני הישיבות משירות צבאי, העסיק גם הוא את דרעי בשנה החולפת - וצפוי להעסיק אותו גם בשנה הבאה. 
אומנם המפלגה שמשמיעה את קול ההתנגדות הניצי ביותר בנושא היא יהדות התורה, אך גם עבור דרעי נושא זה הוא בעל חשיבות יתרה. הסיבה העיקרית לכך היא החשש בקרב מועצת חכמי התורה של ש"ס מחקיקת חוק גיוס שיקבע מכסות מתגייסים מקרב הציבור החרדי. 

בריאיון לעיתון "הדרך", המזוהה עם מפלגת ש״ס, התבטא דרעי בנושא ואמר בין היתר: "אני מקווה מאוד שהתקדמנו בזה, ומקווה מאוד שכבר בשבועות הקרובים נוכל להסדיר זאת, שבני הישיבות יוכלו לשבת וללמוד ללא הפרעה, ללא שיהיו כל מיני בעיות של צווים וכו', ובני התורה יוכלו לקבל שוב את התקצוב שצריך, את הסבסוד במעונות ושאר הדברים". 

סוגיית גיוס בני הישיבות תמשיך כאמור ללוות את אריה דרעי גם במהלך השנה החדשה.

10. יצחק גולדקנופף - שר הבינוי והשיכון 

המלחמה

והשלכותיה לא פסחו במהלך השנה האחרונה גם על שר הבינוי והשיכון יצחק גולדקנופף, יו"ר רשימת יהדות התורה ונציגו בממשלה של מנהיגו הרוחני האדמו"ר מגור.

כשר הבינוי והשיכון עסק גולדקנופף בשנה החולפת בשיקום שטחי הדרום שנפגעו במהלך מתקפת הפתע על ישראל ב־7 באוקטובר. כמו כן השר השמיש כ־10,000 מקלטים ציבוריים בצפון ובדרום, נפגש עם ראשי הרשויות בצפון במטרה לגבש תוכניות לשיקומו ועוד.

במסגרת ההטבות והסיוע הממשלתי למשרתי המילואים זכו המילואימניקים לעדיפות של 20% בהגרלות לדירה במחיר מוזל, ובמהלך השנה האחרונה יותר מ־3,000 חיילי מילואים קיבלו דירה בהנחה. בנוסף, זכו משרתי המילואים בהנחה משמעותית על מחיר הקרקע באזורים בעלי עדיפות לאומית.

בגזרה הפוליטית־קואליציונית נושא אחד מרכזי ומשמעותי טרד את מנוחתו של השר גולדקנופף במהלך השנה האחרונה - פקיעת הפטור מגיוס בחורי הישיבות, שעל רקע מלחמת חרבות ברזל העלה שוב את הנושא הרגיש והנפיץ לדיון וגנז את תוכניותיו של גולדקנופף, בהנחיית רבו, לחקיקת חוק הכולל פטור מלא לבני ישיבות מגיוס לצה"ל.

למרות ההתנגדות הרבה לחוק שכזה בציבור, ויחד עם ההבנה של נציגי החרדים הליטאים כי לא תיתכן כיום מציאות שבה חוק כזה יעבור בכנסת, המשיך השר גולדקנופף לדחוף את תוכן החוק לכיוון פטור מלא. 

עד לאחרונה עמד בפניהם מכשול משמעותי בדמותו של שר הביטחון לשעבר יואב גלנט, שסירב לתמוך בחוק גיוס שכזה. לאחר פיטורו של גלנט, ועם מינויו של שר הביטחון החדש ישראל כ"ץ, קיימת אופטימיות זהירה בקרב הבכירים החרדים שיהיה ניתן להגיע להסכמות וחקיקת חוק גיוס חדש.

שורה של התבטאויות של שר השיכון גולדקנופף בשנה האחרונה לא תרמו במיוחד לשיפור תדמיתו, ולפעמים אף שיוו לו בין היתר תדמית של אדם מנותק שאינו מודע למתרחש. 

בין היתר סיפק השר אמירות שנויות במחלוקת בנושא הבינוי ("אם מחירי הדירות עולים - זה לא שייך אלינו"), בנושא פירוק הקואליציה במהלך המלחמה ("למי רע פה: מה שייכת הממשלה למלחמה") ובעיקר בנושא הגיוס ("אי אפשר להטיל עלינו הכל, אם החילונים היו לומדים תורה זה משהו אחר").

השר התבטא בשנה האחרונה גם בענייני המלחמה ונקט קו ימני בולט, דבר שאינו מובן מאליו עבור הפוליטיקאים החרדים, שאינם נוהגים להתבטא בנושאים פוליטיים מסוג זה. בין היתר הביע השר תמיכה בהתיישבות יהודית בעזה, בבנייה בהתנחלויות ביהודה ושומרון, בחיילי צה"ל ועוד.

שנת 2025 מציבה בפני יו"ר יהדות התורה את המשימה המרכזית והבולטת בסדר יומה הפוליטי של מפלגתו ושל הקואליציה כולה. סוגיית גיוס חרדים תמשיך לעמוד על הפרק - עד שתימצא הפשרה המקובלת על כל חלקי הקואליציה - או שיגיע פיצוץ שיקצר את ימיה של ממשלת נתניהו.