המשפיעים של "מעריב" מקומות 11-40: איפה התברגה שרה נתניהו?

11. משה גפני - יו"ר ועדת הכספים של הכנסת

2024 הייתה שנה עמוסה עבור ח"כ משה גפני, יו"ר מפלגת דגל התורה ויו"ר ועדת הכספים של הכנסת. הוא נאלץ להתמודד הן עם אתגרים חדשים שהתעוררו בעקבות פרוץ המלחמה, והן עם נושאים שאיתם נסחבים הפוליטיקאים החרדים במשך זמן רב, ובראשם חוק הגיוס - נושא שהוא קיווה לסגור עוד בימיה הראשונים של הממשלה, אך נדחה בעקבות סערת הרפורמה המשפטית.

נושא הגיוס הסתבך עוד יותר עם פרוץ המלחמה והפך לסוגיה המרכזית בסדר היום. אם עד 7 באוקטובר סבר גפני כי יצליח בדרך כזאת או אחרת להעביר חוק שיפטור באופן מלא את רוב רובם של בני הישיבות משירות צבאי, הרי שהמלחמה וכל השלכותיה טרפו את הקלפים.

תמונות הנופלים, אבלן של משפחות השכול, יחד עם העומס הרב על משרתי המילואים, הביאו את גפני וחברי מפלגתו להבנה שכדי לחוקק חוק שיניח את דעתם, עליהם לחשב מסלול מחדש ולשנות את הגישה שנקטו בעבר כלפי הנושא.

בד בבד הגיע חוק המעונות - חוק שנולד בלית ברירה וקוּדם במטרה להתמודד עם ההשפעות של פסיקת בג"ץ המחייבת את גיוס החרדים. חוק זה בא לאחר הודעת היועצת המשפטית לממשלה כי אין לאפשר סבסוד מעונות עבור ילדים שאביהם חייב בגיוס. החקיקה נבלמה ונעצרה על ידי חברי קואליציה שדרשו פתרון אמיתי לסוגיית גיוס החרדים, ללא ניסיונות עקיפה.

במקביל עלה גם תקצוב מערכת החינוך החרדית על סדר היום - מהמאבקים המרכזיים שניהל ח"כ גפני במהלך השנה החולפת, כאשר מערכת החינוך המפלגתית לא יכולה הייתה לשלם משכורות למורות כתוצאה מחובות שהובילו לעיקול חשבונם. גפני אף איים בהתפטרות מתפקידו כיו״ר ועדת הכספים, ואכן האיום עבד והנושא הוסדר.

במהלך השנה האחרונה גפני העביר וקידם חוקים שונים, דוגמת החוק להגדלת ייצוג החרדים בתאגידים הציבוריים, תיקון לחוק התגמולים לנפגעי פעולות האיבה הידוע בכינוי "חוק שיראל גולן", שהגיש יחד עם ח״כ מרב מיכאלי ומטרתו להעניק זכאות לטיפולים ותמיכה נפשית לנפגעי פעולות האיבה ללא דרישה להכרה בנכות פיזית או נפשית. החוק קודם במיוחד לאחר ששיראל גולן, אחת משורדות פסטיבל הנובה, נמצאה ללא רוח חיים בחצר ביתה. אירוע טרגי זה עורר את ההבנה שנפגעי 7 באוקטובר לא מקבלים את המענה הנפשי הנדרש להם במצבם.

אפשר לסכם ולומר כי 2024 הייתה עבור גפני שנת מאבקים ואיומים, שנבעו ככל הנראה מהקשיים לפתור את הסוגיות המהותיות שבעטיין הוא נמצא בכנסת. ניתן לראות זאת בתקיפותו הרבה בנוגע לתקצוב מערכת החינוך החרדי, תגובתו להשבת הרפורמה המשפטית לסדר היום, חוק הרבנים, חוק המעונות ועוד. נראה כי אופן פעולה דומה ימשיך ללוות את משה גפני גם בהמשך. 

12. יצחק (בוז'י) הרצוג - נשיא המדינה

 

כבר שנה וחודשיים שנשיא המדינה יצחק (בוז'י) הרצוג מבקר, כמעט על בסיס יומיומי, בצפון או בדרום הארץ. הוא עושה סבב בלתי פוסק בין הערים והיישובים, פוגש אזרחים מכל המגזרים, ובעיקר מקשיב. בחודשים האחרונים ניחם הנשיא כ־1,000 משפחות שכולות שאיבדו את ילדיהן בקרבות מלחמת חרבות ברזל ברצועת עזה ובדרום לבנון. הרצוג מגיע למשפחות האבלות, וגם מזמין אותן אליו, לבית הנשיא.

זה יותר משנה שהנשיא עוסק בנושא השבת החטופים. הוא שם את הסוגיה בראש סדר העדיפויות שלו מיד אחרי טבח 7 באוקטובר. הרצוג נמצא בקשר ישיר וקבוע עם משפחות החטופים, עם מטה המשפחות ועם החטופים שחזרו.

בשנה האחרונה, בפגישותיו הרבות עם מנהיגים שהגיעו ארצה ועם כאלה שאיתם נפגש בחו"ל במהלך ביקורים מדיניים, הרצוג מקפיד להציף את הצורך בהשבת החטופים כסוגיה עולמית דחופה שחייבת להיפתר, במטרה להביא לפתרון מיידי. כששואלים אותו אם נעשה הכל כדי להשיבם, הוא נוהג להשיב: "כאשר הם יהיו בבית, נוכל לקבוע כי עשינו הכל למענם".

אבל לא רק ביקורים רשמיים ושיחות גלויות על הפרק. במהלך השנה הנשיא שוחח עם מנהיגים שלישראל אין קשר דיפלומטי עם מדינותיהם, ובכך דאג לפתוח דלתות למשפחות החטופים כדי שייפגשו וישוחחו גם עם מנהיגי המדינות הללו, על מנת לקדם את סוגיית החזרת החטופים גם בגזרה זו. בין היתר, מספר פעמים הנשיא הרצוג נפגש ושוחח עם ראש ממשלת קטאר. בכל דרך אפשרית, ובמאמץ רבתי.

הנשיא גם מקפיד להיפגש ולשמור על קשר עם קהילות המפונים מהצפון ומהדרום. הרצוג משתדל לא רק להקשיב, אלא גם לסייע לאזרחים המפונים בכל הבעיות העולות, במטרה להביא לפתרון מהיר לאלה שנעקרו מבתיהם. כמו כן, מפרוץ המלחמה הוא נפגש עם ראשי רשויות מהצפון ומהדרום ונמצא איתם בקשר רציף, כמו גם ביקורים סדירים שלו ושל רעייתו בבתי חולים, אצל פצועים ומשוקמים.

כמו שפעל לשינוי השיח מאז כניסתו לתפקיד ובימי הרפורמה המשפטית, נשיא המדינה ממשיך באותו קו, שכל מטרתו היא להרגיע את הרוחות ולהביא לאחדות בעם. במסגרת המיזם "מחליפים מילה" שיזם הנשיא לפני כשנתיים, בימי סערת הרפורמה המשפטית, גם היום מתקיימים בבית הנשיא מעגלי שיח בהשתתפות נציגים של כל החוגים וסוגי האוכלוסייה בחברה הישראלית.

הרצוג עומד בקשר רציף עם ראשי מערכת הביטחון, מגבה ומחזק אותם. ובמישור הפוליטי, הנשיא שומר על קשר קרוב עם הקואליציה והאופוזיציה גם יחד, בעודו מקפיד על היותו נשיא ממלכתי שלא לוקח צד פוליטי - על אף הלחצים שמגיעים הן מצד תומכי הממשלה והן מצד מתנגדיה.

נשיא המדינה אף תורם את תרומתו בתחום ההסברה בזירה הבינלאומית. בשנה האחרונה קיים הרצוג מאות ראיונות בתקשורת הבינלאומית על כל גווניה, כולל התקשורת הערבית, במטרה לעמוד על זכותה של ישראל להגנה עצמית. נוסף על כך, הרצוג נמצא בקשר עם שני הצדדים הפוליטיים בארה"ב, הן הרפובליקני והן הדמוקרטי, שרואים בו דמות בעלת ערך ומשפיעה בקרב הממשל בישראל.

בשנה הקרובה הנשיא נחוש להמשיך בקו המאחד והמפייס, כאשר מבחינתו האחדות היא הערך הנחוץ ביותר לחברה הישראלית בתקופה כה מורכבת ומאתגרת. 

13. בני גנץ - יו"ר המחנה הממלכתי

 

אם יש דבר אחד יציב בשש שנות הקריירה הפוליטית של בני גנץ הרי הוא חוסר היציבות. מנייתו לפרקים מרקיעה שחקים ולעיתים מתרסקת אל התהום. מי שנכנס להנהגת המדינה על תקן התקווה החדשה ליום שאחרי בנימין נתניהו, לא הצליח באמת למתג את עצמו כאלטרנטיבה. מבקריו אף טוענים שכבר פעמיים גנץ רק הציל את נתניהו והביא להארכת שלטונו.

נאמן להבטחה "ישראל לפני הכל", וכפי שעשה בזמן משבר הקורונה, החליט גנץ לחבור למיזם ממשלת החירום הלאומית, ימים ספורים אחרי טבח 7 באוקטובר. בסביבתו אומרים כי גם כעת הם לא מתחרטים על ההחלטה, ששיקפה בזמנו את ההכרח הלאומי המתבקש - גם אם בסופו של דבר התאכזבו מההתנהלות של ראש הממשלה. בזמן אמת, מדגישים במטה גנץ, הייתה זו ההחלטה הטובה ביותר שהיה ניתן לקבל, ולטענתם גם יאיר לפיד ואביגדור ליברמן היו צריכים לחבור למהלך.

מהר מאוד התברר שהחיבור בין גנץ לנתניהו איננו טבעי, שהשפעת גנץ מוגבלת ושהפערים בין אנשיו ליתר חברי הקואליציה נותרו כשהיו. גנץ ואיזנקוט אומנם קיבלו עמדת השפעה מהותית בתוך קבינט המלחמה, אבל בשאר ענייני הממשלה והכנסת הם נותרו מיעוט חסר כוח - ובתוך האופוזיציה מעמדם התערער. עם הזמן הקרעים רק התרחבו, ההצהרות המשותפות יחד עם נתניהו פסקו לחלוטין, והבקיעים בתוך החדרים הסגורים הפכו קולניים יותר ויותר.

האם שיקוליו של גנץ היו רק ענייניים ומקצועיים? האם ישראל אכן הייתה לפני הכל? תלוי כמובן את מי תשאלו. גנץ וסביבתו האשימו את נתניהו - שוב - בהעדפת שיקולים פוליטיים על פני שיקולים לאומיים - וכמובן הצד השני מיהר להפנות את אותה האצבע לכיוון ההפוך.

דבר אחד בטוח: בחודש יוני גנץ הרים ידיים ונטש את הממשלה של נתניהו עם כתב אישום חריף: "נתניהו ושותפיו הפכו את האחדות לקריאה נרגשת - ללא כיסוי במציאות. החלטות אסטרטגיות גורליות נתקלות בהססנות ודחיינות משיקולים פוליטיים. נתניהו מונע מאיתנו להתקדם לניצחון האמיתי".

על הזיגזג הזה שילם גנץ מחיר יקר מאוד בסקרים. אם בשבועות שלאחר פרוץ המלחמה רוב הציבור ראה בו אלטרנטיבה מתבקשת והעניק לו לא פחות מ־40 מנדטים, הרי שככל שעבר הזמן התיישרה האנומליה וגנץ ירד אל אזור ה־20. זאת ועוד, גם הסיעה עצמה התפרקה לאחר שגדעון סער הכריז על הפסקת השותפות וחזר לבדו וכשותף בכיר לממשלת נתניהו.

ועם כל זה, גנץ עדיין זוכה לתמיכה הגדולה ביותר בתוך האופוזיציה וממשיך במאמצים למצב את עצמו כמנהיג חלופי. האתגר הופך למורכב יותר ויותר ככל שגוברת התחרות במחנה "רק לא ביבי", ובכל זאת עומדים לזכותו עברו הביטחוני העשיר וסיעה מגובשת ואיכותית שמלווה אותו. בנוגע לפרגמטיות ששלחה אותו פעמיים לזרועות נתניהו - כאן הדעות כבר חלוקות.

גנץ נחשב לדמות שונה בנוף הציני של המערכת הפוליטית. הוא נכנס תחת האלונקה כשנדרש, ואיש לא יכול לומר שלא שילם מחיר כבד על כך. הוא גם מקפיד לשמור על ארשת ממלכתית, אבל תמיד חשוד בקידום אינטרסים של מחנה אחר.

גנץ, לפיכך, הוא המרכז הקלאסי. אם זה מה שנדרש מפוליטיקאי אחרי 7 באוקטובר, או אם מדובר במשחק כפול שלא יחזיק מעמד בפוליטיקה הישראלית המורכבת - את זה יחליט הציבור ב־2026 - ואולי עוד לפני כן. 

14. גדעון סער - שר החוץ

 

עבור גדעון סער 2024 הייתה שנת רכבת הרים מסחררת. סער עשה מהלכים פוליטיים בעלי סיכון גבוה, שהתבררו בסופו של דבר כצעדים נכונים מבחינה אסטרטגית. התוצאה: בנובמבר מונה סער לתפקידו הנוכחי כשר החוץ - ובימים האחרונים של דצמבר החליט לחזור לליכוד, ארבע שנים אחרי שעזב את המפלגה.

סער התחיל את השנה, שנת המלחמה, כחבר בממשלה לאחר כניסתה של מפלגת המחנה הממלכתי לממשלת החירום יחד עם בני גנץ.
כבר בשלב הזה הוא נאלץ להסביר את שינוי הקו אחרי הפרידה מהליכוד והנתק המוחלט בינו לבין בנימין נתניהו (והציטוט הזכור "מי שרוצה לקבל את נתניהו כראש ממשלה, שלא יצביע לי").  בשיחות סגורות התבטא סער כי מתקפת 7 באוקטובר גרמה לו לחשב מסלול מחדש ולשים סוף לחרמות פוליטיים.

במרץ 2024 הודיע סער על התפצלות מפלגתו מסיעת המחנה הממלכתי ועל הקמת סיעה חדשה בשם הימין הממלכתי. המהלך היה צפוי: סער וגנץ לא הגיעו להסכמות באשר למנגנון דמוקרטי אחיד במפלגה המאוחדת, וסוף השותפות הפך לעניין של זמן. בהמשך החליט סער להתפטר מהממשלה, לאחר שלא צורף לקבינט המלחמה. בכך הקדים את גנץ, שפרש מהממשלה חודשים ספורים לאחר מכן. בשבתו על ספסלי האופוזיציה הוא ביסס את מעמד סיעתו כפלטפורמה בעלת עמדה עצמאית.

במהלך 2024 התקיימו גם הבחירות לרשויות המקומיות, וגם בגזרה זו גרף גדעון סער הישגים נאים. ברמת גן ניצח כרמל שאמה הכהן, מועמד מפלגתו, בגדרה ניצח סהר פינטו, המועמד שבו תמך, ובאילת ניצח מועמדו גם כן.

אף שפרש מהממשלה סער לא פסל חזרה אל שורותיה, ובספטמבר ניהל מגעים עם מפלגת השלטון במטרה להיכנס מחדש לממשלה ולהתמנות לשר הביטחון. ההתפתחויות במלחמה בצפון ומול איראן טרפו את הקלפים, וסער הודיע כי יוותר על התפקיד. בסוף אותו חודש המגעים הבשילו. סער וראש הממשלה בנימין נתניהו הודיעו על כניסתו המחודשת לממשלה והצטרפותה של מפלגת הימין הממלכתי לקואליציה.

יום לאחר מכן מונה סער לשר בלי תיק וצורף לקבינט המלחמה המצומצם. עם פיטוריו של שר הביטחון יואב גלנט מונה ישראל כ"ץ למחליפו, ואת תפקיד שר החוץ תפס סער. כעת יצטרך סער בתפקידו כשר החוץ להיאבק במצבה התדמיתי של ישראל, שהידרדר מאוד בעולם עקב מלחמת חרבות ברזל.

תקריות ואירועים שונים שהתרחשו בשנה האחרונה הראו עד כמה זירת ההסברה של ישראל זקוקה לשינוי יסודי (התמונות מרצועת עזה, צווי המעצר נגד נתניהו וגלנט). כמו כן יצטרך סער להתמודד עם אירועי האנטישמיות בעולם כלפי יהודים וישראלים ולסייע לישראלים ויהודים שחוו תקיפות של אנטישמים בחו״ל. 

15. יאיר לפיד - יו"ר האופוזיציה 

 

אם יש יום אחד שיאיר לפיד היה מעדיף למחוק מהשנה החולפת, הרי ש־28 במרץ בהחלט היה נקודת שפל של מנהיג ומייסד מפלגת יש עתיד. 
אחרי שנים ארוכות של צל כבד סביב שאלת הדמוקרטיה הפנים־מפלגתית, לפיד הסכים לקיים פריימריז לראשות התנועה. המתמודד היחיד שהסכים לאתגר היה רם בן ברק, חבר כנסת ותיק ואיש מנוסה עם עבר ביטחוני עשיר.

ההנחה הייתה שמדובר במועמדות קש כדי ליצור מצג שווא של הליך דמוקרטי מפלגתי, ולפיד יקפוץ מעל המשוכה בקלות. היו"ר אומנם זכה, אבל להפתעת כולם הרוב היה דחוק ועמד על 29 קולות בלבד. כל מי שנכח באולם בעת הכרזת התוצאות תפס את הראש בתדהמה אמיתית. המפלגה אומנם הוכיחה את האיתנות הדמוקרטית שלה, אבל הכיסא של לפיד מעולם לא היה מעורער יותר, ופתאום התשובה לשאלה אם יש עתיד תוכל לשרוד לאורך שנים כבר לא הייתה ברורה.

השנה האחרונה לא הייתה פשוטה עבור ראש האופוזיציה. אחרי ההחלטה הלא פופולרית שלא להצטרף לממשלת החירום הלאומית עם פרוץ המלחמה, המפלגה חוותה מכה אלקטורלית קשה, שגם בחלוף שנה טרם התאוששה ממנה. מאז ההישג המרשים בבחירות 2022 (שיא של 24 מנדטים), שקיבע אותה בראשות האופוזיציה, המפלגה של לפיד חווה ירידה מתמדת באחוזי התמיכה.

המציאות של פוסט 7 באוקטובר החזירה את השיח הביטחוני למרכז הבמה, וכתוצאה מכך לפיד מאבד מנדטים על ימין (לגנץ ולליברמן) ועל שמאל (יאיר גולן). מצביעי מחנה המרכז־שמאל מחפשים מנהיגים עם ניסיון ביטחוני, וגם הזקן הלבן החדש שעל פניו לא מצליח להסתיר את נקודת החולשה הזאת של לפיד.

למרות נקודת השפל של הממשלה וההנחה שקריסתה היא רק עניין של זמן אחרי המחדל הנורא, לפיד בתור ראש האופוזיציה לא הצליח במשימתו העיקרית, והקואליציה רק התחזקה לאחרונה עם עריקת סיעת הימין הממלכתי בראשות גדעון סער אל תוך הממשלה.

הכישלון לשמר את השורות באופוזיציה ולהוביל את המאבק נגד הממשלה חתום אישית על ידי לפיד, ומבט חטוף בעמודות המנדטים מראה את המציאות, שבה לפיד צופה בחבריו לאלטרנטיבה השלטונית מתחזקים, בה בעת שהוא רק נחלש.

לזכותו של לפיד רשומות הצלחות אלקטורליות נאות, ומעטים האמינו שיצליח לשרוד שבע מערכות בחירות עם מפלגת מרכז, עד הגעה לכס ראש הממשלה, גם אם לכהונה קצרה מאוד.

עם זאת, אחרי השנה החולפת הגיע הזמן לתהות שמא פג הקסם של יש עתיד בהובלת לפיד. הפוליטיקה הישראלית עוברת טלטלה בשנים האחרונות, וייתכן שגם לפיד יהיה זה שישלם את המחיר של 7 באוקטובר. אומנם אי אפשר להתעלם ממפלגה שזוכה למערך שטח נרחב ולפריסה מכובדת ברשויות המקומיות, אבל לא לעולם חוסן.

ללפיד כנראה יש עוד עתיד בהנהגת המדינה, אבל אם הוא לא רוצה לאבד לחלוטין מהרלוונטיות שלו, הוא יצטרך עד הבחירות הבאות לעשות רענון משמעותי כדי להחזיר עטרה ליושנה.

16. גדי איזנקוט - חבר כנסת (המחנה הממלכתי)

 

קשה למצוא דמות במערכת הפוליטית שהשנה החולפת הייתה כל כך דרמטית עבורה - הן בממד הפוליטי והן בממד האישי - כמו גדי איזנקוט.
הרמטכ"ל לשעבר נכנס למערכת הפוליטית כבר לפני יותר משנתיים, אך עדיין נחשב לעוף מוזר במסדרונות הכנסת - בין היתר בגלל אופיו הרגוע והשקט והעובדה שהוא לא באמת "פוליטיקאי". בתחילת דרכו הפוליטית נגרר אל תוך שנת המריבה סביב הרפורמה המשפטית, ומיקד את הביקורת שלו בטענה שמדובר באירוע שמחליש את מדינת ישראל ומסכן אותה גם בפן הצבאי - תרחיש שאכן התממש ב־7 באוקטובר.

יחד עם המחנה הממלכתי גם הוא הצטרף תוך כמה ימים לאחר המתקפה לממשלת החירום הלאומית, מונה לשר בקבינט המדיני־ביטחוני ואף נכח כמשקיף בקבינט המלחמה. איזנקוט היה מהדוחפים העיקריים לקידום עסקת החטופים, סוגיה שגם תרמה לאחר כמה חודשים לפרישתו יחד עם בני גנץ מהממשלה - לא בלי למתוח ביקורת קשה ופומבית נגד ראש הממשלה נתניהו, תוך שהוא מפנה אצבע מאשימה: "שיקולים זרים חדרו למוקד קבלת ההחלטות".

במהלך ביקור באחת המפקדות שמנהלות את הלחימה הוא התבשר על נפילתו של בנו הצעיר גל ז"ל בלחימה ברצועת עזה. מדינה שלמה התאבלה יחד איתו והתרגשה כשאמר בהלוויה מעל קבר בנו: "מצדיע לך, בן אהוב".

הטרגדיה האישית לא נגמרה אז. עוד זה מדבר וזה בא, וביום שקבר את בנו נפל אחיינו של איזנקוט, מאור כהן איזנקוט ז"ל. שני בני דודים הנקברים בזה אחר זה במציאות ישראלית שהפכה לבלתי נתפסת. רק לאחרונה רשמה המשפחה חלל נוסף, כשסרן יוגב פזי ז"ל נפל אף הוא בעזה.

הסיפור של איזנקוט - ההתגייסות בשעת חירום לניהול המדינה במקביל לאובדן של שלושה בני משפחה - מתחבר יחד למארג לאומי אחד. 
לצד הקורבן האדיר, איזנקוט מסמל את הגבורה של בני המשפחות השכולות שלא מורידות לרגע את הראש, מאמינות ברוח ובכוח הישראליים - אבל גם דורשות מכולנו להיות ראויים למחיר הכבד ששילמו.

17. בצלאל סמוטריץ' - שר האוצר 

 

במציאות מקבילה בצלאל סמוטריץ' היה אמור לסכם בימים אלה את כהונתו כשר האוצר לקראת מימוש הסכם הרוטציה עם יו"ר ש"ס אריה דרעי. כזכור, בעת הקמת הממשלה הוחלט שהשניים יחלקו את התפקיד בין משרדי האוצר והפנים, אבל מאז זרמו מים רבים מתחת לגשר, וככל שהממשלה תאריך ימים כך מתרחקת הרוטציה וידו של סמוטריץ' על השיבר הכלכלי נותרת איתנה.

השנה החולפת הייתה קשה לכלכלה הישראלית, וככל שהמלחמה התארכה כך הסתבכה המערכה על קופת המדינה. ההוצאות האדירות, מנגנוני הפיצויים העצומים והנזקים מקשים על ניהול אוצר המדינה, ועל הכל מנצח סמוטריץ'.

תפקיד שר האוצר תמיד היה נחשב בית קברות פוליטי, קל וחומר בזמן משבר לאומי וביטחוני חסר תקדים. הצורך לקבל החלטות קשות ולא פופולריות מחייבות את סמוטריץ' לגעת בעצבים רגישים - תכונה שלא תמיד נראה שהוא מחזיק בה - במיוחד כשהדבר נושא עימו השלכות פוליטיות.

בעוכריו של סמוטריץ' עומדת העובדה שהכספים הקואליציוניים לא באמת קוצצו, משרדי הממשלה המיותרים לא נסגרו וסדרי העדיפויות הלאומיים לא השתנו.

נכון, הסיכויים נגדו ויש אינסוף אילוצים חיצוניים, אבל האחריות העליונה נותרה אצלו. הדברים הקשים שנכתבו עם הורדות דירוגי האשראי של ישראל מעידים יותר מכל כיצד הוא נתפס בציבור כשר אוצר חסר אחריות ועל היעדר הביטחון שהוא משרה על הכלכלה הישראלית.

אבל הבעיה הפוליטית האמיתית של סמוטריץ' לא חונה שם, אלא הרבה יותר קרוב לבית. במלחמת חרבות ברזל ציבור הנושאים בנטל משלם את המחירים הכבדים ביותר, כולל כמובן הסקטור הדתי־לאומי שמייצג סמוטריץ'.

בני הציונות הדתית הממלאים את שורות הסדיר והמילואים מביטים בנציגים ששלחו להנהיג אותם ומתקשים להאמין שזהו סדר העדיפויות. 
קידוש הברית הפוליטית עם החרדים (בזמן שבשטח ציבור המצביעים לציונות הדתית רק מתרחק מהם) ובעיקר נושא ההשתמטות החרדית הכואב כל כך ושמקבל רוח גבית מיו"ר הסיעה - כל אלה מביאים לתשובה חדה וברורה בסקרים, המנבאים את שלוש המילים המכאיבות לכל פוליטיקאי: מתחת לאחוז החסימה.

שאלת השוויון בנטל הפכה השנה לסוגיה קריטית בכל בית "סרוג", שלא מוכן לקבל עוד את הסדר ההשתמטות החרדי ודורש שינוי משוואה. ובזמן שסמוטריץ' שומר על השותפות הצמודה עם הסיעות החרדיות, בני המגזר שלו מסתכלים ימינה ושמאלה ותוהים אם זה נכון, משתלם ובעיקר צודק.

לסמוטריץ' יש אומנם הישגים לא קטנים בשנה החולפת, בהם העמידה האיתנה מול הסתדרות וארגון המורים, וגם בנושאים "ימניים" הוא צובר מבחינתו הצלחות, כמו המאבק על שטחי C והכשרת שטחים ויישובים לבנייה ביו"ש. אלא שבסופו של דבר ליו"ר מפלגת הציונות הדתית לקח הרבה יותר מדי זמן להבין את הלך הרוח בציבור שהוא מייצג, וגם אם הבין זאת כעת, זה נראה מאוחר מדי.

שנתיים אחרי שהצליח לקבע את מעמדו כמנהיג הבלתי מעורער של המגזר הדתי־לאומי, סמוטריץ' מאבד כל שמץ של תמיכה מהציבור, שלאחר 7 באוקטובר כבר מחפש מנהיגות אחרת.

18. רב־אלוף הרצי הלוי - הרמטכ"ל

 

הרמטכ"ל רב־אלוף הרצי הלוי היה הראשון לקבל אחריות על מחדל 7 באוקטובר. לצד זאת הוביל מהרגע הראשון את צה"ל במלחמה הקשה והארוכה ביותר שידעה המדינה. בין השאר עמד הלוי בראש הישגים היסטוריים וחסרי תקדים בכל הזירות: עזה, לבנון, סוריה, איראן ואיו״ש.

הוא תכנן והוביל את התמרון בעזה, ולמרות הכישלון המודיעיני והמבצעי שגרם למתקפה הרצחנית, הצליח להביא את צה"ל מוכן וערוך למתקפת הנגד. תוכניתו הובילה להכרעת הזרוע הצבאית של חמאס, כך שלא יוכל להוציא שוב מתקפה כזאת. בתקיפות צה"ל חוסלו לאורך חודשי המלחמה הארוכים כל בכירי הארגון, ובראשם יחיא סינוואר.

בצה״ל אומרים כי ניסיונו של רא״ל הלוי - יוצא היחידות המיוחדות - אפשר לו, תוך סיכונים מחושבים ואומץ לב, לאשר תוכניות חילוץ חטופים מהרצועה, בשיתוף השב"כ. הוא הבין היטב שלהצלחה יהיו אבות רבים, בעוד הכישלון יהיה שלו בלבד. במקביל לתחילת הלחימה בעזה ניהל מגננה בחזית הצפון, תוך היערכות לאפשרות של פשיטת מחבלי חיזבאללה לגליל.

בניהול מחושב ואחראי של המערכה, לאורך כשמונה חודשים, צה"ל נגס ביכולות חיזבאללה וגבה ממנו הרוגים רבים בקרב הגנה. במקביל הכין את צה"ל לתמרון והתקפה בלבנון. הלוי הכריז על מוכנות צה"ל להתקפה בצפון בשלושה מועדים שונים, ולכל אחד מהם הייתה משמעות שונה.

באפריל, עם חיסולו של רזא זהאדי, הוביל רא"ל הלוי קואליציית הגנה עם ארה"ב ושותפות נוספות, שהביאה מענה למתקפת הטילים האיראניים כמעט ללא פגיעה. מאז הרמטכ"ל מוביל את מוכנות צה"ל מול האיום האיראני, בהיבטי בניין הכוח וההפעלה. צה"ל תקף למעשה פעמיים באיראן, במרחק של אלפי קילומטרים, ובאמצעות יכולות ייחודיות של חיל האוויר ואמ"ן.

בספטמבר ניצח הלוי על תכנון המלחמה בצפון, שבראשה - סיכול תוכנית של חיזבאללה לירי אלפי רקטות וטילים למרכז הארץ ופשיטות ליישובי הצפון. לאורך כל השנה פעלו כוחות מיוחדים של צה"ל מעבר לגבול לבנון, וסיכלו את תוכנית כיבוש הגליל של כוח רדואן. מתקפת הביפרים בלבנון תוזמנה על ידי הרמטכ"ל בפעולה משותפת של המוסד וצה"ל, לאחר שתוכננה בחשאי במשך עשור.

לאחר מכן חוסל בכיר חיזבאללה אבראהים עקיל - מה שנתן את האות ליציאה למבצע חיצי הצפון, שבמהלכו חיל האוויר הטיל ביום אחד יותר מ־1,900 חימושים ופגע קשות ביכולת חיזבאללה לשגר טילי שיוט, טילים בליסטיים ורקטות לעורף ישראל.

בהמשך צה"ל סיכל וצד את כל בכירי ארגון הטרור חיזבאללה, ובראשם חסן נסראללה. במקביל להסכם הפסקת האש, הצבא הישראלי ניצל את ההתפתחויות בסוריה, ועם התפוררות משטר אסד השמיד תוך 48 שעות את רוב היכולות האסטרטגיות של צבא סוריה. הרמטכ"ל הורה והוציא לפועל תקיפות ראשונות מסוגן בסוריה ובתימן, ובכך יצר אפשרות חדשה למדינת ישראל לפעול באופן אפקטיבי יותר גם בזירות מרוחקות בעתיד.

גם היום הלוי מוביל את צה"ל לחזרה בטוחה של תושבי הדרום והצפון לבתיהם, ויוצר את תנאים המיטביים למטרה הדחופה של השבת החטופות והחטופים לישראל. בצעד תקדימי במקביל ללחימה, צה"ל ממשיך לתחקר את אירועי 7 באוקטובר ומה שקדם להם, במטרה ללמוד ולהפיק את הלקחים הנדרשים. 

19. דדי ברנע - ראש המוסד 

 

אחרי הפיגוע בצומת מגידו במרץ 2023, היה זה ראש המוסד דדי ברנע שדרש פעולה עוצמתית נגד חיזבאללה בלבנון, לאחר שהיה ברור כי ארגון הטרור הצליח לפגוע עמוק בעורף הישראלי. ראש הממשלה נכנע ללחץ של צה״ל וגופי הביטחון האחרים, והעדיף להמשיך בקונספציה ולא לפעול מול חיזבאללה. אנשים שמכירים את ברנע מספרים כי הוא הסתובב אז כמו אריה בכלוב. הוא זעם על אי־קבלת החלטה לוחמנית.

כאשר חיזבאללה הקים את שני האוהלים בהר דב באוגוסט 2023, היה זה שוב ברנע שהציע לשלוח לוחם עם טיל נ״ט שיבצע ירי לעבר האוהלים ויגמור את הסיפור. גם אז דעתו לא נלקחה בחשבון.

אולם אחרי 7 באוקטובר הפך ברנע לאיש המשפיע ביותר במערכת קבלת ההחלטות הביטחוניות. ראש הממשלה נוטה לא אחת לקבל ולהעדיף את עמדתו של ברנע על פני דעות אחרות. כך היה, לדברי גורם ביטחוני, בשני מהלכים מרכזיים בלחימה בצפון: ההחלטה לצאת למתקפת הביפרים, ויום למחרת למתקפת מכשירי הקשר של חיזבאללה - ולאחר כמה ימים, כאשר לחץ לחסל את מזכ״ל חיזבאללה חסן נסראללה.

"ברנע שינה את פני המערכה בצפון", אומר גורם ביטחוני ומוסיף: "יצאנו למלחמה ב־8 באוקטובר עם אפס הרתעה, והתחלנו את התמרון הקרקעי בלבנון אחרי מתקפת הביפרים ומכשירי הקשר וחיסול נסראללה".

הוא בכלל איש פיננסים. בנקאי שהיה אחראי למכירה ומיזוג בנקים גדולים. הכי רחוק ממרגל או איש מבצעים סטייל ג׳יימס בונד. אבל הבנקאי שמבין בעסקים מבין גם בביטחון, במודיעין ובמבצעי חיסול. הוא יצר מהפך בתפיסת המודיעין והפעלת הכוח במוסד - גוף צללים שיודע להביא מודיעין איכותי, אבל גם מוציא מבצעים שגורמים לכל העולם לשמוט את הלסת.

ברנע טוען שאיראן היא ראש התמנון ושיש לפעול נגדה. על פי פרסומים זרים, הוא זה שיזם והוביל את אחד המבצעים שהשפילו את איראן לעיני כל העולם: חיסולו של איסמעיל הנייה. "אף שישראל לא קיבלה אחריות למעשה, מי שמכיר את ברנע יודע שזה הראש שלו, זאת הגישה".

ברנע, נשוי ואב לארבעה, נולד באשקלון, אבל גדל והתחנך בראשון לציון. ב־1983 התגייס לצה"ל ושירת כלוחם בסיירת מטכ"ל. לאחר שירותו הצבאי יצא ללימודים בארה"ב, סיים תואר ראשון במכון הטכנולוגי של ניו יורק ותואר שני במנהל עסקים באוניברסיטת פייס. לאחר לימודיו כיהן כמנהל עסקי בבנק השקעות בישראל וכאנליסט ומנהל עסקי בכיר בחברת "כלל מנפיקים". עד גיל 32 הוא ניהל מערכים פיננסיים והיה איש מרכזי בתחום. למוסד התגייס ממניעים אידיאולוגיים וציוניים לאחר רצח ראש הממשלה יצחק רבין.

את מרבית הקריירה עשה בצילו ותחת חסותו של יוסי כהן, וזכה עימו ב־2003 בפרס ביטחון ישראל על מבצע סודי. בעת כהונתו של מאיר דגן בראשות המוסד פיקד על יחידות מבצעיות, ולאחר מכן מונה לראש שלוחת "צומת" באירופה. הוא שימש סגן ראש אגף "צומת" וסגן ראש אגף "קשת". ב־2013 מונה לראש אגף "צומת", ובניהולו הוענקו לאגף ארבעה פרסי ביטחון ישראל, פרסי ראש הממשלה וציונים לשבח.

ב־2019 מונה לסגן ראש המוסד וראש מנהלת המבצעים של הארגון. ב־2021 נכנס לתפקיד ראש המוסד, ומיד עם כניסתו ביצע בו שינוי ארגוני, וקבע כי לצד טכנולוגיות מתקדמות כל אגף מבצעי חייב להישען על מודיעין אנושי (יומנט). הגישה הזאת הובילה למבצעים מוצלחים רבים, ועל פי פרסומים זרים המרכזי שבהם היה מבצע הביפרים במערכה מול חיזבאללה. 

20. רונן בר - ראש השב"כ

 

ראש השב״כ רונן בר היה הראשון לזהות שמשהו חריג קורה בלילה שבין 6 ל־7 באוקטובר 2023. הוא הורה על ביצוע כמה פעולות, אבל גם הן היו מוגבלות, והשב"כ בראשותו נכשל בזיהוי היקף ההיערכות של חמאס למתקפה. בר היה גם הראשון שלקח אחריות על חלקו הכושל של השב"כ במניעת המתקפה, ובאיגרת ששלח לעובדי השירות ובני משפחותיהם כתב כבר ביומה השמיני של המלחמה: "למרות שורה של פעולות שביצענו, לצערי לא הצלחנו לייצר הרתעה מספקת שתאפשר לסכל את המתקפה. כמי שעומד בראש הארגון - האחריות היא עליי".

באותו לילה הוקפץ צוות טקילה של השב"כ לאזור הדרום לאחר סימנים מעידים שהתקבלו, וכן הופצה בשעה 2:54 התרעה של השב״כ שמדברת על אפשרות לפעילות התקפית מצד חמאס. עם פרוץ מתקפת הטרור, צוות טקילה נפרש בצירים הראשיים בדרך למרכז הארץ, והוא זה שבלם חוליות מחבלים שתכננו להגיע לאשקלון.

ראש השב"כ הנחה כבר בשעות הראשונות ללחימה את עובדי הארגון במקצועות הלחימה השונים שנושאים נשק, לרדת דרומה ולסייע בלחימה. באותו יום קפצו מאות עובדים ולוחמי שב"כ שלחמו בעשרות זירות ביישובי העוטף, חיסלו מחבלים וחילצו משפחות רבות מבתיהן בעוטף. במהלך אותו יום נפלו עשרה מעובדי הארגון, רובם במהלך לחימה מול מחבלים.

השב"כ נכנס למצב מלחמה בכלל הזירות. בעזה רכזי הארגון שנמצאים בתוך הרצועה מגייסים סוכנים, חוקרים מחבלים, מאתרים תוואי תת־קרקע, ואף הובילו מבצעי חילוץ חטופים חיים וחללים, כולל חיסול בכירי חמאס. באיו"ש מבוצעים מעצרים כמעט מדי יום יחד עם צה"ל בפעילות אג"מית עצימה והתקפית, כולל תקיפות מהאוויר וסיכול כ־1,300 ניסיונות פיגועים מתחילת המלחמה.

בלבנון סייע השב"כ בחיסול צמרת חמאס ומכווני טרור לאיו"ש ובחקר תוואי תת־קרקע. לבסוף, גם בתוך ישראל נעשו עשרות פעולות סיכול ונמנעה התפרצות נרחבת בקרב ערביי ישראל. במקביל התעצמה פעילותו של אגף הסיכול־ריגול בשב"כ ביתר שאת במלחמה, עם חשיפת פרשיות של גיוס אזרחים ישראלים על ידי גורמי ביטחון איראניים.

בחו"ל אבטח השב"כ נציגויות ושליחים לאורך המלחמה, לאור רמת איום גבוהה שעלתה עם כוונות גורמי הטרור לפגע ביעדים ישראליים ברחבי העולם. בארגון ניהלו מבצעי אבטחה מורכבים, בהם מבצע לאבטחת המשלחת הישראלית לאירוויזיון בשוודיה ולמשחקים האולימפיים בפריז, תוך כדי רף איום והתרעות גבוה מאי־פעם.

עוד כוללים הדברים פיקוח אישי של ראש השב"כ על סידורי האבטחה וחיזוק הממשק עם שירותי המודיעין המקומיים. לשיא הגיעו האירועים בהגעתו של בר עצמו לאירוויזיון במאלמו ולפריז בעת משחק נבחרת ישראל, ימים ספורים לאחר האירועים החמורים באמסטרדם נגד אוהדי מכבי ת"א.

ראש השב"כ אף נושא בתפקיד משמעותי בצוות המשא ומתן מול חמאס, כמנהל הקשר מול המתווכת המצרית. לבר יש קשר ישיר אל ראש המודיעין המצרי ומחליפו. מתחילת המלחמה קיים ראש השב"כ כמה נסיעות לטובת המשא ומתן כדי לקדם עסקת החזרת חטופים. בר אף מקפיד לפגוש מדי סוף שבוע משפחות חטופים.

למקורביו אמר כי הוא נחוש לקיים תחקיר מעמיק שיתקן את שנדרש לתקן בארגון. בשנה החולפת השב"כ התאים את עצמו למציאות המשתנה ולאתגרים הרבים שלפתחו בשנים הקרובות. על פי ההערכות, בתום השלמת התחקירים בר עשוי לממש את האחריות שקיבל ולסיים את תפקידו. 

21. אלי כהן - שר האנרגיה

 

אחרי שכבר הגיע לשיא בפריימריז בליכוד לפני כשנתיים וחצי וזכה למשרה בכירה סביב שולחן הממשלה, דווקא את שנת 2024 אלי כהן פתח בירידה בדרגה. בזמן הקמת הממשלה כהן נכנס לתפקיד שר החוץ, מה שזיכה אותו לפרופיל ציבורי גבוה ומקום במגרש הדיפלומטי. 

הוא אכן ניצל את זה לביקורים רבים ברחבי העולם, כולל ביקורים היסטוריים כמו נסיעתו לסודן או לאוקראינה בזמן המלחמה שם, אך כיוון שמראש נקבע שכעבור שנה תתבצע רוטציה עם שר האנרגיה והתשתיות ישראל כ"ץ, כהן נאלץ לעבור שנמוך. אומנם בעקבות פרוץ המלחמה הרב־זירתית הייתה ציפייה שלא יתבצע אותו חילוף כדי לשמור על יציבות ורציפות העבודה, אבל ההתעקשות של כ"ץ לממש את הרוטציה הייתה חזקה יותר. 

אצל כהן נשארה ההבטחה שאחרי שנתיים הוא ישוב למשרד החוץ היוקרתי וימשיך לכהן בו בשנה האחרונה של כהונת הממשלה המקורית. אלא שבינתיים התפקיד נמסר לגדעון סער בתמורה להצטרפותו המפתיעה לממשלת נתניהו והמעבר של ישראל כ"ץ ללשכת שר הביטחון. 

האם אכן גדעון סער יפנה את מקומו במשרד החוץ בדצמבר 2025 לטובת כהן? השאלה נותרה באוויר. ממילא נכון יותר לתהות מה הסיכוי שהממשלה אכן תמשיך בכהונתה עד אז. בכל מקרה, השר אלי כהן מנסה להפוך את הלימון ללימונדה ולמקסם את כהונתו במשרד שאומנם נחשב אפור, אבל משפיע על כל בית ובית, ובייחוד על הכיס של הצרכן הישראלי.

בין ההישגים של המשרד ניתן למנות השנה את השקת רפורמת החשמל הביתי, שנחשבת למהפכה של ממש. למי שפספס, במסגרת הרפורמה במשק החשמל ניתנה האפשרות לעבור מחברת החשמל לחברות פרטיות. צעד כזה אמור לאפשר לכל צרכן להוזיל את חשבון החשמל הביתי והעסקי שלו בכ־5%. במסגרת הרפורמה הושקו גם מסלולים נוספים שעשויים להוזיל את החשבון אפילו עוד יותר. 

בנוסף, השר כהן פעל להפחית את העלייה בתעריפי המים. מדובר בשני מהלכים שמשפיעים בצורה דרמטית על החשבונות של כולנו, ואף שמדובר בצעדים מדודים, הם חלק מהמהלכים הכוללים של הממשלה להוזיל את יוקר המחיה, כמו רפורמת "מה שטוב לאירופה טוב לישראל", שתוריד את מחירי מוצרי החשמל בחנויות. 

22. ארנון בר־דוד - יו"ר ההסתדרות

יו"ר ההסתדרות ארנון בר־דוד (67) מתמודד בחמש השנים האחרונות עם אתגרים מורכבים בעלי השלכות דרמטיות על המשק - תחילה במשבר הקורונה, ומאז השבת השחורה בהשלכות מלחמת חרבות ברזל. בר־דוד, שנבחר לראשונה ליו"ר ההסתדרות במרץ 2019, נבחר במאי 2022 לכהונה שנייה כאשר זכה ברוב סוחף של כ־78%. עם פרוץ המלחמה המשק מתמודד עם אתגרים מורכבים, וההסתדרות התערבה פעמיים במשברים שאינם כלכליים.

בעקבות פיטוריו הראשונים של שר הביטחון יואב גלנט במרץ 2023, על רקע הרפורמה המשפטית, הכריז בר־דוד במשותף עם ראשי המגזר העסקי על שביתה בכל המשק בדרישה לעצירת הרפורמה המשפטית ולקידום רפורמה בהסכמה רחבה. השביתה נמשכה יום אחד והסתיימה בהודעת ראש הממשלה בנימין נתניהו על השהיית תהליכי החקיקה.

בפברואר 2024 מתח בר־דוד ביקורת חריפה על הממשלה בנוגע לאופן ניהול מלחמת חרבות ברזל ובסוגיית החטופים, ובספטמבר אף הוביל להחלטה להשבית את המשק, בניסיון ללחוץ על הממשלה להגיע לעסקה לשחרור חטופים. המהלך עורר חילוקי דעות, ובעקבות הוצאת צו מניעה על ידי בית הדין לעבודה השביתה הופסקה לאחר שעות ספורות.

במקביל, בר־דוד ניהל מדיניות של הידברות עם משרד האוצר, על רקע המצב המורכב במשק, בשל ההוצאות החריגות של המלחמה, ולאחרונה חתם עם משרד האוצר על הסכם מסגרת חדש במגזר הציבורי. בהסכם נקבע כי תוספות השכר שהעובדים במגזר הציבורי אמורים היו לקבל יידחו, אך ייושמו במסגרת ההפרשות לפנסיה.

עוד נקבע כי השנה יקוזז רק יום הבראה אחד מהעובדים ולא שניים כפי שביקשו באוצר. בנוסף בוטלה בהובלתו הכוונה להטיל מס על קרנות ההשתלמות, במסגרת חוק ההסדרים בתקציב המדינה לשנת 2025.

"ההכרעה הייתה ללכת באחריות לאומית. אנחנו רוצים שהמשק ישרוד את התקופה הזאת, ויש לנו תקווה בקצה", הסביר בר־דוד. "באוצר ניסו להוציא את כל החלומות שלהם מהמגירה כי המצב חמור. אומנם צריך קיצוצים, אבל הוציאו את כל הגזירות על האדם העובד ועל המגזר הציבורי. זאת אחת השעות הקשות ביותר לעם ולחברה בישראל".

שנת 2025 עשויה להביא עימה אתגרים מורכבים אף יותר במשק. יוקר המחיה צפוי להעיק על רבים, המע"מ עלה באחוז והארנונה זינקה בכ־5%. לנוכח הגירעון התקציבי העמוק, נראה כי המבחן הגדול של ההסתדרות עדיין לא הגיע. בר־דוד, בעל ניסיון עשיר באיגוד המקצועי, שבלט עוד בהיותו יו"ר ארגון עובדי עיריית תל אביב-יפו, ינסה לשייט בין הגלים הסוערים וימשיך למלא תפקיד משמעותי בכלכלה הישראלית.

23. רנ”צ דני לוי - מפכ“ל המשטרה 

 

רנ"צ דני לוי, או "השוטר מספר 1" כפי שהוא מכונה מאז אוגוסט האחרון, הוא בן 61, נשוי לרחלי, אבא לשלושה וסבא לשניים. את שרביט המפכ"לות קיבל בעין הסערה סביב משטרת ישראל, בעיקר נוכח מערכת היחסים הרעועה בין השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר למפכ"ל לשעבר קובי שבתאי. בקרוב צפוי להיבחן הקשר שלו עם מי שעמדה בעבר בראש לשכתו של ראש הממשלה נתניהו, חני בליוויס ז"ל. זאת במסגרת החקירה שאמורה להיפתח נגד שרה נתניהו.

לוי התגייס למשטרה בשנת 1985 ומציין 40 שנות שירות בארגון. מאחוריו שורת תפקידים, בהם מפקד בתחנת שכונות במחוז תל אביב, קצין אג"מ מרחבי במחוז תל אביב, מפקד תחנת לב תל אביב, מפקד מרחב ירקון, סגן מפקד מחוז ירושלים ומפקד מחוז חוף.

בימים אלה הוא מסיים 100 ימים ראשונים בתפקיד, ואמור בקרוב להציג את תוכניתו לשלוש השנים הקרובות בכל הקשור לביטחון לאומי, אמון הציבור במשטרה, ריבונות ומשילות, תחנות המשטרה והלחימה בפשיעה. במוקד כמובן הפשיעה במגזר הערבי שמגיעה, זו שנה שנייה ברציפות, לשיאים מטרידים במיוחד.

ללוי לא היו ימי חסד, ושבועות בודדים לאחר מינויו התרחש הפיגוע הפלילי ברמלה, שגבה את חייהם של שתי נשים ושני ילדים. מבצע "בלימת חירום" נועד למנוע ככל הניתן את אירועי הירי והפשיעה במגזר הערבי, ובמשטרה מנסים לשאוב עידוד מהירידה, גם אם מינורית, במספר הנרצחים בהשוואה לשנה הקודמת, כמו גם בעבירות הפע"ר (רכוש) הנחשבות משמעותיות. המפכ"ל מתכנן גם לבצע רענון אינטנסיבי בשירות ולאייש משרות ב־84 תחנות משטרה ברחבי הארץ, שאותן הוא רוצה להציב במרכז השירות של המשטרה לאזרח.

המטרה היא להעצים את כוחן של תחנות המשטרה באמצעות הגדלת המשאבים והתקנים, לאחר שנים ארוכות של שחיקה. עוד בתוכניות טיפול שורש בכל הקשור למשאב האנושי, במטרה להשיב בסופו של תהליך את האמון בין האזרח לשוטר. במשטרה מודים כי בשנים האחרונות הם התפשרו על החומר האנושי שגויס ועל הקלות במסלול הגיוס למשטרה, ומספרים כי כעת מתכוונים לגייס שוטרים איכותיים באמצעות העלאת מדדי הבסיס לגיוס.

מקורבי המפכ"ל מגדירים כ"טובים מאוד" את יחסי העבודה מול השר בן גביר, גם אם קיימות מטבע הדברים מחלוקות. "כל שר בעצם רוצה להיות מעורב - השר ממונה על המשטרה ומתווה מדיניות, ופעולות המשטרה נגזרות ממדיניות זו", אומרים גורמים בכירים במשטרה. מקורביו של לוי מבהירים כי במידת הצורך הוא יידע גם להציב גבול מול השר, אם יהיה סבור כי מדובר במעורבות יתר.

24. ניר ברקת - שר הכלכלה

 

מבחינה מקצועית שר הכלכלה ניר ברקת עלה השנה לכותרות בזכות שתי סוגיות מרכזיות, שהראשונה והמרכזית שבהן היא אישור רפורמת הדגל שלו "מה שטוב לאירופה טוב לישראל", שאמורה לפתוח את השוק ליבוא לפי התקן האירופי. הרפורמה קובעת שמוצרים שמאושרים באירופה יוכלו להיכנס לישראל ללא רגולציה או בירוקרטיה מעכבת ומייקרת.

בתקופה של יוקר המחיה שרק מאמיר מדובר בבשורה כפולה: ראשית, העלות שיוכלו היבואנים לחסוך על תקינת המוצר, עלות שהייתה עוברת בהמשך לידי הצרכן - וכך ולהוזיל מחירים. שנית, תיפתח אפשרות לייבא כל מוצר שמיוצר עבור אירופה או באירופה עצמה ובכך יתרחבו האופציות ליבוא מקביל, שעד כה נתקע בגלל רגולציות בלתי אפשריות למי שלא קונה ישירות מהיצרן.

החוקים שעברו במסגרת הרפורמה היו אמורים לחול על כלל מוצרי הצריכה והמזון. יחד עם זאת, לא כל התקנים נכנסו. מתוך 530 תקנים של מוצרים שהיו אמורים להיות פתוחים ליבוא רק 200 נכנסו לרפורמה.

ברפורמה בתמרוקים הוחרגו מעט מאוד מוצרים, שרובם בקטגוריית מוצרי הילדים עד גיל 12 או מוצרי הגנה מפני השמש, בטענה כי אלה בעלי סיכון מוגבר וכי האקלים הישראלי שונה מהאירופי. ברפורמת המזון הוחרגו המוצרים מן החי (בשר, חלב, דבש וכדומה) וכן התוצרת החקלאית (פירות וירקות, שמן זית ועוד). מעבר לכך, החובה לסימון מוצרים עתירי סוכר, נתרן או שומן רווי במדבקות אדומות - נותרה ללא שינוי.

האירוע השני זיכה את השר ברקת בלא מעט ביקורת, והוא חוסר ההצלחה לספק פתרונות להתעלמות רשתות השיווק מחובת סימון המחירים. בשנה האחרונה, בחסות המלחמה, צפצפו הרשתות על החוק שמחייב אותן להציג מחירים על גבי כל מוצר והפכו אותו להמלצה בלבד. ברקת אומנם הודיע שהנחה את הממונה על הגנת הצרכן להגיש לו תוכנית לבחינת שילוב סימון מחירים באופן דיגיטלי, אך בפועל נראה כי משרד הכלכלה מתקשה לספק פתרון - ובינתיים רשתות השיווק חוגגות.

גם בחזית הפוליטית לא נהנה ברקת משנה שקטה. כמו לאורך השנים האחרונות, הוא מוביל קו שונה בתוך הליכוד, ולא אחת קורא תיגר על ראש הממשלה נתניהו.

לאורך החודשים האחרונים ברקת הרים דגל אדום בכל הנוגע לחוק הגיוס והבהיר שלא יתמוך בחקיקה שתמשיך את מנגנון ההשתמטות החרדית. זכורה אמירתו בנוגע לסנקציות: "מי שלא יתגייס לא יוכל להוציא דרכון, לא יוכל להוציא רישיון נהיגה, ולא יהיו לו הטבות למעונות יום. זה לא בכפייה, אבל אם אתה לא מתגייס - אל תבקש עזרה מהמדינה". כך הגיב ביחס לקידום חוק המעונות כשהצהיר שלא יתמוך בהצבעה, שלבסוף ירדה מהפרק לעת עתה.

ברקת גם הביע תמיכה ברעיון הקמת ועדת חקירה ממלכתית לאירועי 7 באוקטובר, קו שנוגד את העמדה של חלק ניכר מחברי הליכוד. מאז נכנס לפוליטיקה הארצית, שר הכלכלה הולך על חבל דק של נאמנות למפלגה ונתניהו, תוך שהוא מנסה גם לבדל את עצמו. ההיסטוריה מלמדת שכאשר בכירים אחרים בליכוד ניסו לאתגר את נתניהו, הם מצאו את עצמם מחוץ לצמרת המפלגה. אבל ברקת מאמין שהוא עשוי מחומרים אחרים וכמו שם הספר שהוא פרסם, הוא "רץ למרחקים ארוכים". 

25. רבקה פרידמן־פלדמן, משה בר־עם ועודד שחם (הרכב השופטים במשפט נתניהו) | יצחק עמית (ממלא מקום נשיא בית המשפט העליון)

עד למשפטו של ראש הממשלה לשעבר אהוד אולמרט הייתה רבקה פרידמן־פלדמן אחת השופטות הצנועות והנחבאות אל הכלים. הגם שפסקה במשפטו של שר הביטחון לשעבר איציק מרדכי, כלי התקשורת הרבו לעסוק בנאשם ובמשפחתו ופחות בשופטת שהרשיעה אותו בדעת מיעוט.

פרידמן־פלדמן הצעירה, בת הציונות הדתית, חלקה באומץ על עמיתיה הוותיקים וסברה שעל מרדכי לרצות תקופת ענישה בכלא כי לא קיבל אחריות על מעשיו.

מאז חלף זמן, פרידמן־פלדמן הצטרפה לבית המשפט המחוזי בירושלים, ובאחד התיקים הראשונים שלה הרשיעה את אולמרט בלקיחת שוחד בפרשת הולילנד. כשפרצו משפטי נתניהו לחיינו, פרידמן־פלדמן כבר הייתה סגנית נשיא המחוזי בירושלים ונבחרה על ידו לעמוד בראש הרכב השופטים במשפטו של ראש הממשלה, לצד השופטים משה בר־עם ועודד שחם.

השופט בר־עם מונה בשנת 2000 לשיפוט בבית משפט השלום במחוז הדרום. ב־2012 הצטרף לבית המשפט המחוזי בירושלים, ושמו עלה לכותרות כשהרשיע את דניאל נחמני ברצח הנערה נועה אייל ביער ירושלים.

השופט עודד שחם החל את כהונתו כשופט שלום בשנת 2004, ושמונה שנים לאחר מכן קודם לשיפוט בבית המשפט המחוזי בבירה. הוא היה בדעת הרוב במשפטו של השר לשעבר צחי הנגבי בהטילו עליו קלון משום שהורשע בעדות שקר.

פרידמן־פלדמן ושחם נחשבים לשופטים המחזיקים בגישה מחמירה בתיקי שחיתות. בר־עם כמעט לא עסק בתיקי שחיתות, אך ידוע כמומחה בתיקי פשיעה חמורה. שלושתם בכירים, חרוצים ויסודיים, וידועים כפוסקים באופן הגון וענייני ללא מורא וללא משוא פנים. אין ספק שהבחירה בהם עשויה לצנן את הלהבות בטענות בעד ונגד מערכת המשפט ונציגיה.

בשנים האחרונות, במיוחד בשנה החולפת, הוכח שלתיקי ראש הממשלה יש משמעות משפטית, חברתית ופוליטית מהמעלה הראשונה. השופטים הבאים אל המלאכה בעניינו פעלו בשדה מוקשים תקשורתי, ונאלצו לעמוד בכל צומת והכרעה לדיון ולדין הציבור. אין לקנא בהם. לזכותם ייאמר שעד כה הם הוכיחו שביכולתם להכיר בגודל השעה ובגודל המשימה ולעמוד בלחצים, כמו גם מול מאות ואלפי מסמכים.

תיקי נתניהו עמדו למשפט הרחוב הרבה לפני שנחקרו בעיון בין כותלי בית המשפט. עובדה זו מקשה על מלאכת השופטים, לצד העובדה שהם בעצמם, כאזרחים בעלי עמדה, צריכים להיזהר מתפיסות ופוליטיזציה ולבדוק את עצמם בחומרה.

השנה הם נאלצו להתמודד עם השאלה אם הדיון המשפטי חייב להימשך למרות המלחמה, ואם יש מקום לדחות אותו עד לסיומה הבלתי ידוע. שאלה שגם בשנה הקרובה הם ודאי יתמודדו עימה. לא מן הנמנע שאם ההחלטות שיקבלו ופסיקות הביניים שיקבעו לא יהיו לטעמו של הנתבע או התובע, הם יהיו חשופים לביקורת חריפה. מול כל זה, במקרה של פרידמן־פלדמן, בר־עם ושחם, לאור הרזומה הנקי, המוקפד והמקצועי שלהם, יהיה קשה מאוד לפגוע באמינותם.

שופט העליון הוותיק יצחק עמית הפך לממלא מקום הנשיא בתקופה שבה בפעם הראשונה מאז קום מדינת ישראל לא מונה נשיא קבוע לבית המשפט העליון.

בהתאם לשיטת הסניוריטי, שלפיה מתמנה לנשיא השופט בעל הוותק הרב ביותר, עמית היה צפוי להתמנות עם פרישת הנשיאה חיות ב־16 באוקטובר. ואולם הוועדה לבחירת שופטים לא החליטה במועד על מינוי הנשיא, ועל כן השופט עוזי פוגלמן שימש כממלא מקומה של חיות ועם פרישתו הפך עמית לממלא המקום.

עמית הוא שופט מחונן, אמיץ, ענייני ויצירתי. יש שסברו שהוא אינו מתאים לתפקיד בשל מזגו הייחודי. אחרים ראו בו מינוי ראוי דווקא בשל כך. ואומנם עמית מתואר לעיתים כאקטיביסט ולעיתים כבעל נטייה מתונה לשמרנות.

עמית נכנס לתפקיד הרם בשנה מאתגרת, כשמתקפות אישיות כלפי שופטים בשל ביצוע מלאכתם השיפוטית על פי דין הפכו לתופעה נפוצה, לצד קריאות מצד אנשי ציבור להדחתם. לשבחו ייאמר שעשה כל שביכולתו כדי לשמר את עצמאות ויציבות המערכת המשפטית, וידע להבחין בין ביקורת לגיטימית לבין פגיעה מכוונות בעצמאות השיפוטית שמטרתה להלך אימים.

כהונתו הקצרה התנהלה בצל המתיחות בין בג"ץ לשר המשפטים והמתקפות על הרשות השופטת, שהתגברו ביתר שאת מאז הניסון לקדם את הרפורמה המשפטית ועד היום. גם הפולמוס סביב כינוס הוועדה לבחירת שופטים הוסיף את חלקו ואיים על צמצום משמעותי של סמכויות המשפט.

כפי שהדברים נראים, גם בשנה הבאה המערכת המשפטית תמשיך לנוע על מים סוערים. עמית ייאלץ לתפקד כרב חובל אמיץ ומאוזן במצב פוליטי מורכב. האיומים על המשך כהונתה של היועצת המשפטית לממשלה נשמעים בגלוי ולא מן הנמנע שיגיעו לפתחו בקרוב. 

26. שרה נתניהו - רעיית ראש הממשלה 

 

היא נאמנה לבעלה, אם לביאה לילדיה, פסיכולוגית ילדים בשירות הציבורי ובעלת חיבה מוזרה לאזכורים שבים וחוזרים לקרדיט הזה. היא צצה או מוזכרת בכל מקום, מעורבת בנעשה בלשכה הסוערת של ראש הממשלה, ויש האומרים שטביעות אצבעותיה ניכרות בכמה וכמה מההחלטות והמינויים המשמעותיים בה.

לפעמים היא מביכה ומסבכת את בעלה בהתנהלות קמצנית וקטנונית ובהערות ותגובות מביכות, ועדיין, אי אפשר לזייף את החמימות שבה ראש הממשלה מדבר אליה ועליה. את הנאמנות הזוגית השורה על בני הזוג הזה, את המבטים ואחיזת הידיים, את הקפדנות הנואשת להכניס את "שרה רעייתי" לרוב הביקורים, המכתבים האישיים, המטלות הממלכתיות והנסיעות לחו"ל, ולהגדיר אותה ואת עצמו כ"אנחנו", שלעיתים חורג מהמקובל ומתכנס למקומות שנויים במחלוקת. לשיא הגיעו הדברים בתחקיר "עובדה" ולפתיחת החקירה המשטרתית נגדה, בחשד להטרדת עד ושיבוש מהלכי משפט.

שרה נתניהו לא נבחרה מעולם לתפקיד ממשלתי. אין לה סיווג ביטחוני לישיבות ודיונים רגישים או מנדט לאישור מינויים פוליטיים. עם זאת, העובדה שראש הממשלה מרבה להתייעץ עם אשתו אינה עומדת לרעתה או לרעתו. אולי אפילו להפך. לא בטוח שלכל ביקור ממלכתי היא חייבת להצטרף, לפעמים גם ביחד עם הבן, אבל כשהיא ניצבת לצידו של ראש ממשלה על השטיח האדום, מחייכת, מתבוננת, מחזקת, אוחזת בידו, עם סיווג או בלי סיווג, דבר אחד בטוח ומוחלט: שרה נתניהו עומדת מאחורי בעלה ראש הממשלה בכל מאודה, בכל מחיר, מלפניו, מאחוריו ומכל צדדיו - גם ממיקומה הנוכחי במיאמי.

היא הפכה לאישה הראשונה בישראל ששילמה מחיר אישי כבד על היותה רעייתו של. היא הפכה לאישה השנואה והמושמצת ברשת. אין דרך לתאר את כמויות הרוע, הלעג, השטנה וההלצות שנגזרו על חשבונה. השוו אותה לאשת הרודן הרומני אלנה צ'אושסקו, ציירו אותה כרודפת בצע ושררה, הצביעו עליה באכזריות כגרגרנית, אובססיבית, חולה. ברשעות, בהנאה - פעמים רבות שלא בצדק.

אפשר להגיד שהיא הרוויחה חלק מזה ביושר: בהקלטות שאין לטעות בהן שמעו אותה צועקת באובדן עשתונות, דורשת הכרה; עדויות רבות ומטרידות של עובדות בביתה ובסביבתה טענו להתעמרות; התבטאויות מסוימות במופעים פומביים לא עשו לה חסד - כמו גם הגלידה, השמפניה, התכשיטים והרהיטים ששונעו על פי החשד מהמעון הרשמי לבית הפרטי בקיסריה.

גם ההתנהגות של הבן המשתמט, שלפני שנשלח להשתזף בבטחה במיאמי בזמן שבני גילו שופכים דמם במלחמה ביקר במועדון חשפנות ונשמע מסרסר בנשים, לא החמיאה לתפקידה החינוכי כאמא וכפסיכולוגית ילדים.

ולמרות כל זאת, אשת ראש הממשלה חטפה במיזוגיניות, בסקסיסטיות, בראש ובראשונה בגלל היותה אישה - ואחר כך בגלל היותה אשתו. צריך להודות בזה ביושר ולזכור את זה בשנה הבאה, שגם במהלכה, מן הסתם, שרה נתניהו תמשיך להיות זוגית ומעורבת. ולעולם ותמיד, כשמתאים וגם כשמתאים פחות, "שרה רעייתי האהובה". 

27. פרופ' אמיר ירון - נגיד בנק ישראל

 

נגיד בנק ישראל פרופ' אמיר ירון (60) מכהן בתפקיד בתקופה מורכבת ומאתגרת למשק הישראלי. ירון, שנבחר לראשונה לנגיד בנק ישראל בדצמבר 2018, בתקופת כהונתו של שר האוצר לשעבר משה כחלון, התמודד עם האתגר הכלכלי המורכב הראשון עת משבר הקורונה, שפרץ במרץ 2020.

הוא הוביל אז מדיניות מוניטרית שכללה את הפחתת הריבית לרמה היסטורית של 0.1%, הזרמת נזילות לשוק האג"ח, תמיכה בשוק המט"ח וסיוע להגדלת היצע האשראי לעסקים קטנים על ידי מתן הלוואות ייעודיות למערכת הבנקאית. עם פרוץ מלחמת חרבות ברזל בנק ישראל הגיב בשורת צעדים בניסיון ליצור יציבות במשק, בהם מכירות דולרים מיתרות מטבע החוץ של הבנק, ומתווה סיוע לעסקים קטנים ולמשפחות, שכלל גם דחיית הלוואות ומשכנתאות.

כחודש לאחר אירועי 7 באוקטובר אישרה הממשלה את הארכת כהונתו של ירון בקדנציה נוספת של חמש שנים. הוא הוביל מדיניות מוניטרית מרסנת, לנוכח החשש מהתפרצות אינפלציונית, ומאז פרוץ המלחמה הריבית במשק ירדה רק ב־0.25% - ל־4.5%. במערכת הפוליטית היו שדרשו הורדה חדה יותר של הריבית, אבל בנק ישראל המשיך במדיניותו.

ירון, שבעבר השתדל לא להתעמת עם שרי אוצר והנהיג מדיניות זהירה, התבטא בשנה האחרונה בפומבי על הצורך לבצע קיצוצים תקציביים לנוכח הוצאות המלחמה.ירון נחשב לדמות מקובלת ומוערכת במערכת הפיננסית העולמית. הוא התבטא בעבר נגד התקדמות חד צדדית בהליכי החקיקה ברפורמה המשפטית שהוביל שר המשפטים יריב לוין, ובנק ישראל בראשותו התריע כי יש להגיע לחקיקה בהסכמה ציבורית רחבה.

הוא אף דרש מהממשלה לפעול לריסון תקציבי ולמניעת העמקת הגירעון שצמח בממדים עצומים. בנק ישראל כבר הודיע שבינתיים, חרף הלחצים של משרד האוצר, הריבית הגבוהה יחסית במשק תימשך בחודשים הקרובים, אלא אם יתרחש אירוע בלתי צפוי.

ירון הצליח בשנה האחרונה לעמוד בכל הלחצים ולהמשיך בניהול מדיניות מוניטרית עצמאית. הוא מחה בחודש אוגוסט על התנהלות הממשלה בסוגיית התקציב וטען כי אין לאשר תקציב דו־שנתי, אלא תקציב אחראי לשנה אחת בלבד. זאת לנוכח חוסר הוודאות הכלכלית וכדי לחזק את אמינותה הפיסקלית של ישראל ועמידה באתגרים המורכבים. אבל על רקע הגירעון התקציבי המעמיק והמצב הכלכלי המורכב, לבנק ישראל יהיה תפקיד מרכזי גם בשנת 2025. 

28. דינה בן טל גננסיה - מנכ“לית אל־על

 

על רקע המלחמה והפסקת הטיסות של מרבית חברות התעופה הזרות, חברת אל־על הפכה לעוגן התעופתי המרכזי של מדינת ישראל. דינה בן טל גננסיה, שהתמנתה לתפקיד המורכב של מנכ"לית אל־על באפריל 2022, מובילה את החברה בתקופה מורכבת ומאתגרת.

ההחלטה האסטרטגית הראשונה שקיבלה לאחר כניסתה לתפקיד הייתה להגיע להסכמי עבודה עם ועדי העובדים בחברה, במטרה ליצור שקט תעשייתי ולהצעיד אותה קדימה לאחר השנים הקשות של משבר הקורונה, שבהן אל־על הושבתה לתקופה ממושכת. החברה עברה מאז הסתייעלות ויצאה לדרך חדשה.

מאז פרוץ מלחמת חרבות ברזל אל־על הפכה למוביל התעופתי הראשי, ובשלב מסוים גם היחיד, מנמל התעופה בן־גוריון ליעדים רחוקים - כולל צפון אמריקה והמזרח הרחוק.

הדוחות הכספיים של אל־על לרבעון השלישי של שנת 2024 מספרים את סיפור הזינוק המטאורי של החברה: הכנסות שהסתכמו בכמיליארד דולר ברבעון האחרון - זינוק של כ־20% לעומת הרבעון השני; הרווח הנקי הסתכם בכ־187 מיליון דולר, לעומת כ־52 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד; תפוסת המושבים בטיסות אל־על עמדה על כ־94%; ונתח השוק של החברה בנתב"ג הגיע על רקע הפסקת הטיסות של החבורת הזרות לכמעט מחצית - כ־44%.

על רקע הביקורת על מחירי הטיסות הגבוהים לחלק מהיעדים, הבהירה בן טל גננסיה שכחברה ציבורית היא פועלת באחריות ונקבעו ארבעה יעדים במחירים קבועים: לרנקה 199 דולר, אתונה 299 דולר, וינה 349 דולר ודובאי 349 דולר.

לנוכח הביקושים הגבוהים לטיסות של החברה, היא המליצה לרכוש כרטיסים אפילו שנה מראש. היא הדגישה את היותה של אל־על חברת תעופה לאומית, מרכיב מרכזי בהטסות חירום, כמו חיילי מילואים שקיבלו צו 8, שגרירים, ומשפחות חטופים היוצאות למסעות דיפלומטיים למען שחרור יקיריהן.

"לאורך כל חודשי המלחמה, ובייחוד ברבעון הנוכחי, אנחנו ממשיכים לחוות ביקוש מוגבר לטיסות אל־על, שגבוה משמעותית ביחס לקיבולת המושבים שביכולת החברה להציע. אנו עושים כל העת מאמצים תפעוליים להגדלת היצע המושבים ככל הניתן. זאת אל מנת למצוא פתרונות ולתת מענה מיטבי לציבור הנוסעים", אמרה המנכ"לית.

לנוכח הביקושים הגבוהים, החברה, שמחזיקה צי של 45 מטוסים, מהם שלושה בחכירה רטובה, הזמינה את מטוס הדרימליינר (בואינג 787) ה־17 מחברת בואינג והיא פועלת להגדלת הצי במטוסים נוספים, הן לטווח הקצר והן לטווח הארוך. 

29. עינב צנגאוקר (אמו של מתן, השבוי בעזה), אייל אשל (אביה של רוני ז“ל, שנרצחה ב־7 באוקטובר), יונתן שמריז (אחיו של אלון ז“ל, שנחטף ונורה למוות בשוגג על ידי צה“ל) ואיריס חיים (אמו של יותם ז“ל, שנחטף ונורה למוות בשוגג על ידי צה“ל)

 

בהקלטות הקשר המטלטלות שנחשפו מחמ"ל נחל עוז היה סימן החיים האחרון מהתצפיתנית רוני אשל ז"ל, שדיווחה באומץ ובקור רוח על מחבלים שהסתערו על הגדר זמן קצר לפני שנרצחה. בהמשך הבוקר נחטף מתן צנגאוקר מביתו, ותועד לאחר מכן מובל ברחובות עזה על אופנוע לקול מצהלות ההמון.

מאז הפכה רוני לנעדרת האחרונה שזוהתה, ורק כחודש לאחר פרוץ מלחמת חרבות ברזל הוגדרה חלל צה"ל. מתן נהיה לאחד הפנים המזוהות עם החטופים, והורי שניהם - עינב, אמו של מתן, ואייל, אביה של רוני - הפכו למובילי המאבק בעד השבת החטופים, הקמת ועדת חקירה למחדל, והדרישה לשלוח הביתה את כל מי שהאסון הנורא ביותר בתולדות מדינת ישראל התרחש במשמרתו.

עינב ואייל נמצאים בכל מקום, בכל הפגנה, בכל אירוע. הנחישות שלהם מעוררת השראה. האומללות שלהם זועקת לשמיים. הם מובילי דעה, מפגינים, מגיבים, מאשימים. לא משאירים אבן הפוכה בזעמם וכאבם ובמאבקם לשינוי.

הם פועלים בכל דרך לגיטימית. צנגאוקר הגיעה לכנסת וזעקה לח"כ שמחה רוטמן שהוא וחבריו אטומים למצוקת החטופים, עד שהאחרון נאלץ לעזוב את הוועדה. כשהשר לביטחון לאומי איתמר בן גביר טען שלא יהיה מוכן לשחרר "עוד אלף סנווארים כדי שיאנסו אלף בנות ישראל", צעקה לעברו שזה בדיוק מה שקורה עכשיו לחטופות ולחטופים שהגיעו למצב הזה במשמרת שלו. היא הייתה נתונה לבריונות ולתוקפנות. נהג קילל אותה בגסות, לאחר מכן אף ניסה להכותה.

אשל עומד בראש קבוצת הורים שכולים של חלק מהתצפיתניות והסמב"ציות מנחל עוז, שהתרחבה להורים שכולים ממלחמת חרבות ברזל. הם עטופים במאות ואלפי בני אדם שמחזקים אותם ובגופים שמוכנים לסייע כדי להביא לשינוי.

גם אשל וגם צנגאוקר מאמינים שזה ייקח עוד זמן, אבל שלבסוף הם יצליחו במשימה, לא רק כדי להחזיר את הבנים לגבולם, גם כדי להעביר את המסר לדור הצעיר שגדל כאן ויגיע יומו להתגייס - שהיה פה אסון לאומי בגלל חטא היוהרה ושעל חטאים משלמים, אחרת אין תיקון.

יונתן שמריז החזיק ב־7 באוקטובר את דלת הממ"ד בביתו שבכפר עזה, והגן על אשתו שהייתה בהיריון ועל ילדיו הפעוטים. שעות ארוכות שהה עם משפחתו כשסביבו צהלות הטבח וזעקות המעונים. 64 הרוגים נספרו ביום הנורא ההוא בקיבוץ, בהם חבריו הטובים ביותר ואלון אחיו הקטן שנחטף מביתו.

65 ימים היו אלון וחבריו, יותם חיים וסאמר טלאלקה, בשבי, בתנאים לא אנושיים. ולמרות זאת הצליחו לברוח וכתבו מילה אחת על סדין לבן: הצילו. זה לא עזר להם. שלושתם נורו בשוגג על ידי כוח צה"ל. מאז הפך שמריז לפנים המזוהות עם פעילות משפחות החטופים והמשפחות השכולות, ועם הקריאה להשבתם, להקמת ועדת חקירה ממלכתית ולקבלת אחריות על ההפקרה והטבח.

הוא היה ממובילי טקס הזיכרון הלאומי של המשפחות השכולות ומשפחות החטופים והקים את תנועת "קומו" לשיקום הקהילות בעוטף ובצפון. 
שמריז בטוח שהציבור חשוף לנרטיבים מפלגים שלא קיימים, ושהשיח שמקדם אותם נוצר רק בשנים האחרונות וייעלם בתהליכים משותפים.

הנאום שלו בטקס בפארק הירקון, שבו גולל את שעבר עליו ועל משפחתו, נגע ברבים והפך ויראלי. את האובדן והטראומה בחר להפוך לכוח מניע ליצירת עתיד חדש, מתוך אמונה שמההריסות והחורבן יקום דור שמאמין בחברה ישראלית מתוקנת ומאוחדת.

אמו של יותם חיים ז"ל, איריס, הפכה לגיבורת מלחמה בעל כורחה. למרות השבר היא הצליחה להתעלות מעל הנסיבות, לחבק את החיילים ולהודיע להם בפומבי שאין בליבה עליהם דבר. חמאס הוא האשם במות בנה, לא הם. בהמשך אף הזמינה לביתה את הלוחמים מהגדוד שירה בבנה למוות בשוגג.

לאורך חודשי המלחמה יותם חיים, עם שערותיו הכתומות, שהתכתבו עם צבע שערותיהם של ילדי משפחת ביבס, כמו גם מערכת התופים שנהג לתופף עליהם בביתו, הפכו למוכרים כמעט בכל בית. סיפורו האישי נגע בלאומי, ואמו מצידה הרבתה להתראיין ולספר עליו, וגם לחזק את צה"ל ולמנף את אסונה הפרטי לשליחות. ביום העצמאות נבחרה להשיא משואה "לכבוד יותם שלי ורוח העם".  

30. משה ליאון - ראש עיריית ירושלים

 

בפברואר 2024 החליק משה ליאון בקלילות לקדנציה שנייה כראש העיר ירושלים. דווקא בבירה התנהלה מערכת בחירות מנומנמת וחסרת ריגושים. המלחמה העבירה את הקשב למקומות אחרים, ובכוח האינרציה ראש העיר זרם והתגלגל למשמרת הבאה. ועדיין, זה אומר משהו על האופן שבו הוא נתפס על ידי התושבים ועל מידת האמון שהם נותנים בו, שכן בפעם הקודמת, כשליאון התמודד לבחירות על ראשות העיר לראשונה הוא זכה על קוצו של קול, ולמרבה המבוכה עם נציג אחד בלבד מסיעתו - הוא עצמו.

הסיבה העיקרית הייתה התחושה שהוא מייצג את החרדים, דבר שגרם להפרדה בין המחנה החרדי למחנה הכללי. כל זה התרחש על רקע היפרדות מוזרה בינו לבין ראש הממשלה נתניהו. ליאון, שהיה בעבר ראש לשכתו, לא קיבל את תמיכתו. נתניהו העדיף לתמוך בזאב אלקין, ליאון נאלץ להסתפק בתמיכתם של דרעי וליברמן, ובסופו של יום נבחר לראשות העיר, ואלקין נפרד מנתניהו ותקף את ממשלתו, רק כדי לשוב ולזחול אליה כל הדרך עד לכורסת השר.

מאז חלפו חמש שנים, והעשייה המשמעותית הקפיצה את ראש העיר ירושלים לקדמת הבמה. ליאון, חובש כיפה סרוגה אבל דוגל בחיה ותן לחיות לכל, כולל חילונים וערבים, הוכיח שירושלים היא עיר רבת גוונים ומגזרים, ושכולם יכולים להסתופף בה בשלום. הוא עצמו נחשב לאחד מראשי הערים הכי זמינים לציבור. מספר הטלפון האישי שלו גלוי לתושבים והם מצידם עושים בו שימוש נדיב.

גבול דק נמשך משער שכם, מקום שמסמל הפרדה וירטואלית בין מזרח העיר למערבה, ועד כביש בר־לב, החוצה את ירושלים ומתפתל בין ישן לחדש, קדמה ומסורת, דת וגם לאום. מיליון תושבים מתגוררים בבירה, והם מחולקים באופן גס בין שליש ערבים ושני שלישים יהודים - מהם כמחצית מהעדה החרדית. כל מגזר נחלק בעצמו לתתי־חלקים, מהשמאל הכי מתון ועד הימין הכי קיצוני, לצד כל סוגי הפלגים של היהדות החרדית - חסידים, ספרדים, ליטאים ונטורי קרתא.

הדבר הביא להגירה שלילית שוברת שיאים, בעיקר מצד הציבור החילוני, שלא רק הקוטביות הבריחה אותו, אלא גם העובדה שלא הייתה בנייה מסיבית של דירות ולזוג צעיר שהתחתן לא היה סיכוי להשיג דיור סביר בירושלים. ליאון הסתער על הנושא והקפיץ את מספר התחלות הבנייה לפי שלושה מהממוצע.

גם בשנה הזאת, הראשונה בקדנציה השנייה שלו, עדיין יקר בירושלים ולא כל הבניינים המובטחים עומדים על תילם, אבל העירייה מקדמת היתרי בנייה לאורך תוואי הרכבת הקלה כדי לאפשר הגעה נוחה אל מקומות התעסוקה, שגם בהם היא משקיעה באופן מסיבי.

המגמה הזאת לא רק הוכיחה את עצמה בבחירות ובהגירה הפוכה לכיוון ירושלים, היא גם הפכה את ראש העיר לאחת הדמויות שהשפעתן חורגת מהמישור המוניציפלי ומתכתבת עם הממשלה, הציבור הישראלי גם מחוץ לגבולות ירושלים ושרי חוץ מהעולם. 

31. אמיר אוחנה - יו“ר הכנסת

 

כמו כל אחד מקודמיו בתפקיד, גם יו"ר הכנסת הנוכחי אמיר אוחנה נמצא במלכוד תמידי. מצד אחד, הנאמנות לתפקיד - ניהול הרשות המחוקקת ובה 120 חברי הכנסת שמייצגים את כל חלקי העם. ומהצד השני, ההשתייכות למפלגה פוליטית והחברות בקואליציה עם אידיאולוגיה ברורה.
אוחנה מכהן בתפקיד הבכיר כבר שנתיים, שבהן ידעה הכנסת כמה מרגעיה הקשים ביותר - תחילה במאבק סביב קידום החקיקה המשפטית, ובשנה החולפת בהתמודדות עם המלחמה הקשה והמדממת בשבע חזיתות, בזמן שגם מצב הפנים נותר קשה.

מיד לאחר מתקפת 7 באוקטובר, בימים שבהם אזרחי מדינת ישראל היו עדיין בהלם ורק החל המאבק של בני משפחות החטופים, יו"ר הכנסת קיבל החלטה חסרת תקדים לפתוח את שערי משכן הכנסת בפני נציגי המשפחות ולהעניק להם לא רק גישה מלאה, אלא גם פתח רחב שיאפשר להם לפגוש את חברי הכנסת בצורה זמינה וישירה.

בשנה שחלפה הפכה הכנסת לבמה המרכזית שבני משפחות יכולים לצעוק את זעקתם - היישר בפניהם של נציגי הציבור. מאז קבלת אותה החלטה, כל דיוני הוועדות נפתחים בהצהרות של נציגי משפחות החטופים, ועם הזמן אפשרות זו התרחבה גם למשפחות שכולות. בכנסת יודעים לספר שההחלטה של אוחנה הייתה אכן תקדימית - שהרי במשכן תמיד הקפידו להשאיר מחאות והפגנות בחוץ - אלא שהפעם הבינו שם את גודל השעה.

בנוסף, אי אפשר שלא להתייחס לצל הכבד של אסון הר מירון, הממשיך לרדוף אחרי אוחנה ומזכיר את אחריותו הישירה לאסון האזרחי הנורא משנת 2021, שבו נספו 45 בני אדם בהילולת הרשב"י. ועדת החקירה הממלכתית פרסמה בחודש מרץ את הדוח הסופי שלה, כאשר היא מטילה עליו אחריות אישית וממליצה כי לא ימונה בעתיד לתפקיד השר לביטחון הפנים.

אחרי הביקורת הקשה של חברי ועדת החקירה, הגיב אוחנה: "מדובר בכשל ארוך שנים בהסדרת האירוע, אך האסון קרה במשמרת שלי כשר ועל כן יש לי אחריות".

32. פרופ’ יצחק קרייס - מנכ"ל המרכז הרפואי שיבא תל השומר

 

יצחק קרייס, מנהל המרכז הרפואי שיבא תל השומר, היה קצין צה"ל במילואים בדרגת תת־אלוף ובתפקידו האחרון בצה"ל שירת כקצין רפואה ראשי.

הוא רופא מומחה ברפואה פנימית ובמנהל רפואי, פרופסור לרפואה באוניברסיטת תל אביב ופרופסור עמית בפקולטה לרפואה באוניברסיטה העברית. ייתכן שכל זה הכין אותו לשנת המלחמה, שבה רפואה וצבא נפגשו במחלקות ושימשו את החיילים הפצועים בערבוביה מעוררת השראה.

תפקודו של בית החולים בראשות קרייס בקליטת פצועים ושיקומם עלה לכותרות פעם אחר פעם. תחילה במחלקות טיפול נמרץ, שהעניקו לפצועים מענה ראשוני, ואחר כך בטיפול ובמחלקות השיקום. לאורך השנה נחתו מסוקים במנחת שממול בניין המיון, מובילים חיילים בבהילות לניתוחים ולטיפולים מצילי חיים. בהמשך נערך בית החולים למתן מענה למשפחות החיילים שנאלצו לעבור תקופת שיקום ארוכה.

קרייס הוא מנהל שיורד לפרטים. הוא חתום על הודעות אישיות למאות אלפי חולים העוברים במחלקות השונות. הוא מבקש לדעת כיצד עבר עליהם הטיפול, איך הייתה חוויית הקליטה במחלקה, אפילו אם האוכל היה לטעמם. לזכותו ייאמר שאם טענות משמעותיות עולות שם הן מגיעות אל שולחנו, ובמידת האפשר הוא מנסה לרדת לחקר העניין.

הוא נחשב למנכ"ל חרוץ, יוזם ונלהב לקידום ולחדשנות. ב־2018 חתם עם משרד הבריאות על הסכם להקמת "עיר הבריאות של ישראל", שבמסגרתו העבירה המדינה לשיבא את תקציב הפיתוח הגבוה ביותר שהושקע בבית חולים ציבורי, כדי לייצר תפיסה חדשנית של בריאות וקידום טכנולוגיות חדשניות ברפואה.

ועדיין, יש לא מעט שמבקרים את בית החולים שלו דווקא בשנה האחרונה. נטען שמחלקות השיקום צפופות, שהתורים ארוכים ושהצוותים עייפים ושחוקים ולא תמיד מצליחים לעמוד בעומס. עוד נטען כי השאיפה לקלוט פצועי מלחמה, שמביאים עימם עניין ציבורי וחשיפה תקשורתית, באה לעיתים קרובות על חשבון מטופלים שאינם חיילים, שממתינים שבועות בתור או נדחקים מהר מדי החוצה.

33. דדי שמחי (אביו של גיא ז“ל, שנרצח ב־7 באוקטובר) וחיים ילין (ראש מועצה אזורית אשכול לשעבר)

גיא שמחי ז"ל, בן 20 בנופלו, נולד בקיבוץ רעים - ושם נהרג. הוא גדל בשבילים הירוקים ומול הנופים השלווים עד גיל 6, אז עברה משפחתו לבייג'ינג, כשאביו, תא"ל (במיל') דדי שמחי, שהיה מפקד חטיבת הערבה, מפקד בה"ד 16 וראש מטה פיקוד העורף, התמנה לנספח צה"ל בסין.

ב־7 באוקטובר חגג גיא עם חבריו במסיבת הנובה, וכשהחלו היריות הוביל צעירים מבוהלים לביתו הישן בשכונת הצעירים ברעים. הוא הכניס את כולם לממ"ד, ובעצמו יצא לעזור לחוגגים נוספים שברחו אל הקיבוץ מהמסיבה ולא הכירו את המקום. שמחי ז"ל הציל 30 צעירים בבוקר ההוא, לפני שנורה למוות על ידי המחבלים.

אביו אפילו לא סיים לשבת שבעה על בנו לפני שעלה על מדים. "קיבלנו פרופורציה על האסון האישי שלנו מול האסון הלאומי", אמר. "ישבנו שבעה, וככל שנקפו הימים התחלנו להבין את גודל האירוע ושיש פה זוועה בקנה מידה לא נתפס. אז אמרתי לאשתי אורית: אי אפשר לשבת ככה בשבעה כשהעם והעורף נלחמים, קיצרתי את האבל והתגייסתי למילואים, לפיקוד העורף".

הוא היה האיש הנכון במקום הנכון. מומחה לעוטף עזה, מפקד בית הספר לחילוץ ולהצלה וניצב כבאות, ובתפקידו האחרון כיהן כראש מטה פיקוד העורף (הרמ"ט), מומחה לענייני עורף וחירום וניהול אסונות. לכן התייצב לסייע גם בדרום וגם בהערכות המצב והסתובב בין הכוחות בהתאם לדרישה ולצרכים.

עם הזמן הפך לפרשן ולקול משפיע גם באולפנים, ותיווך לציבור את המתרחש בשטח בצורה בהירה ועניינית. "יהיו לי עוד עשרות שנים להתאבל על גיא", הסביר לכל מי שתהה מהיכן הוא שואב את הכוחות. "כרגע הדבר הכי חשוב הוא לעזור למדינה ולצה"ל להתעשת".

חיים ילין הפך בשנה האחרונה לאחד מסמלי המלחמה. האיש הצנוע וגלוי הלב, ממנהיגי יישובי הנגב המערבי ובעצמו ניצול בארי, שימש בעל כורחו פנים וקול לנרצחי העוטף. שיברונו וזעמו בידלו אותו משלל יושבי האולפנים. מדם ליבו דיבר, ללא יומרה או אגו.

ראש מועצה אזורית אשכול לשעבר, ש־10% מכלל אוכלוסיית הקיבוץ שלו הושמדו בשבת אחת, ורבים מחבריה נחטפו, נשרפו, עונו ונאנסו, הניח את הזעקה על השולחן וסירב לנתח את המחדל או להצביע על אשמים. "אין לי דף מסרים ואני לא מתיימר להיות פרשן", העיד על עצמו בתחילת המלחמה.

עד 7 באוקטובר עבד כיועץ כלכלי, התנתק מההתיישבות. אך עם פרוץ מלחמת חרבות ברזל, מיד לאחר שהתבררו ממדי הטבח, עזב הכל והצטרף כמתנדב למנהלת תקומה.

הוא סייע מניסיונו לראשי המועצות ובימים הראשונים, כשההלם עוד ניכר בכל ומשרדי הממשלה לא השכילו להבין את האירוע, ילין עבד במקומם, תיווך את הצרכים של הקהילה, הרגישויות והבעיות הייחודיות לעוטף. בין לבין ערך סיורים לגורמי מקצוע ביישובי הדרום המפויחים, וכשדיברו על הפיכת השרידים למוזיאון התנגד בכל תוקף.

רוב קהילת בארי המפונה התרכזה בשנה האחרונה במלונות בים המלח. ילין פגש אותה וסייע בכל דרך. הוא ישב עם נציגי ההנהלה ועם גורמי צה"ל ותיווך את הנהלים לחבריו. ילין מתנגד בתוקף לימין ולשמאל הקיצוני וחוזר ומדגיש את הדיבור המאחד. משנתו הקבועה היא ש־90% מהעם רוצה דיבור מאחד. ובשם הדיבור המאחד חייבים שינוי, שהפעם לא יבוא מהכנסת או מדקלום של דפי מסרים אלא מלמטה. מהעם. 

34. טל גרנות־גולדשטיין - מנכ"לית HOT

 

זאת הייתה שנה לא קלה לחברות רבות במשק, ובכללן HOT, שספגה במהלך מלחמת חרבות ברזל פגיעה לא פשוטה בהכנסותיה. חלקן נבעו מביטולי מינויים של מפונים רבים מהצפון ומהדרום. איש לא צפה את אורך הלחימה, ולפני כמה חודשים נאלצו ב־HOT לעבור תהליך התייעלות, שכלל פיטורי עובדים וגם ויתור על תוספות שכר בקרב הבכירים.

כמו כן, שינויים ארגוניים נוספים חלו ב־HOT כשהמשנה למנכ"לית צביקה שיינפלד, מי שהיה אחראי על מערכי השיווק, המכירות, האסטרטגיה והפיתוח העסקי, סיים את תפקידו בחודש מאי האחרון.

טל גרנות־גולדשטיין, המשמשת כמנכ"לית הקבוצה משנת 2015, הוכיחה זה מכבר כי היא מצליחה לייצב את טלטלות הספינה. לאורך השנים הצליחה גרנות־גולדשטיין להתמודד עם שוק תחרותי הן מבחינת תוכן ותמחור והן מבחינת שירות הלקוחות, שידע ימים פחות טובים בחברה שהייתה במשבר תדמיתי ושירותי קשה, ואיבדה בזמנו כמעט מדי רבעון לקוחות רבים.

בשנת 2022 החברה קצרה את פירותיה בתחום, כשהתלונות על שירות הלקוחות והרגולציה ירדו בעשרות אחוזים. כמו כן, אחד המהלכים העסקים החשובים שהובילה הוא עסקת הענק עם קבוצת הסיבים IBC, שאפשרה לכמעט 2 מיליון בתי אב בישראל ליהנות מהשירות.

שוק התחרות ממשיך וגובר גם בימים אלה לא רק בתחום האינטרנט אלא גם בכל הנוגע לטלוויזיה. השקת NEXT TV האינטרנטי, שמתקיים לצד שירות הטלוויזיה הרגיל של HOT, מצליח גם הוא לתת פייט הולם למתחרות הן מבחינת תכנים והן מבחינת המחיר האטרקטיבי.

באמתחתה של גרנות־גולדשטיין יותר מ־20 שנות ניסיון בתחום התקשורת, השירות והמכירה, וכמי שבעבר הצהירה שאין ולא צריכה להיות לנשים תקרת זכוכית בעולם העסקים, היא מוכיחה אחרי שנים של עבודה משמעותית בקודקוד החברה שאפשר לבצע מהפכות גם בשוק התחרותי ביותר וגם בשנים לא פשוטות לענף.

35. דודי אמסלם (השר לשיתוף פעולה אזורי) ודוד ביטן (יו"ר ועדת הכלכלה)

 

אין כמעט ישראלי שלא מכיר את השם דודי אמסלם. אין ספק שמדובר באחד הפוליטיקאים הכי בולטים של השנים האחרונות, שניצב בחזית הבמה הציבורית ומשתף את דעתו בכל מקום, בדרך כלל בצורה מאוד קולנית ומתריסה.

אמסלם מחזיק בשלושה תפקידי שר שונים: השר לשיתוף פעולה אזורי, שר במשרד המשפטים וגם השר המקשר בין הממשלה לכנסת. השאלה היא מה ניתן למנות בתור הצלחותיו - האם את החיכוך מול מנהלת רשות החברות הממשלתיות מיכל רוזנבוים, שאותה ניסה לסלק בכל דרך עד שהתפטרה? או שמא את הסאגה המשותפת עם שר התקשורת שלמה קרעי בניסיון לפטר את יו"ר דואר ישראל מישאל וקנין? החלטה שבוטלה בסופו של דבר על ידי בג"ץ.

דוד ביטן הוא שחקן ותיק במגרש הפרלמנטרי ויסגור בקרוב עשור כחבר כנסת בסיעת הליכוד. הוא עומד בראשות ועדת הכלכלה, ובניגוד לוועדות אחרות בכנסת, אצלו הדיונים נחשבים רגועים ומתנהלים בדרך כלל במסגרת הסכמות, גם עם נציגי האופוזיציה. ביטן מעדיף לנהל דיונים מקצועיים ורציניים ולמצוא יחד עם חברי הוועדה את הפשרות הנכונות.

ביטן הוביל מספר יוזמות משמעותיות במסגרת תפקידו, שחלקן עוררו מחלוקת ציבורית - בהן המאמצים להגדלת התחרות בשוק האשראי, צמצום עצמאות בנק ישראל בהחלטות מוניטריות ועוד. הוא הואשם לעיתים בפוליטיזציה של סוגיות כלכליות רגישות, במיוחד בנוגע להתערבות בעצמאות בנק ישראל.

בנוסף, ביטן שם דגש על הורדת יוקר המחיה. במסגרת הוועדה שהוא עומד בראשה, אושר תיקון חוק התקנים וחוק מקורות אנרגיה כחלק מרפורמת "מה שטוב לאירופה טוב לישראל". תחת ידיו אושרה גם חקיקה נגד עושק קשישים שתאפשר לעצור תשלומים ולהקפיא תיקי הוצאה לפועל, ובנוסף תאפשר להחזיר במהירות כסף לצרכנים שנפגעו.

מעל ראשו מרחף עדיין המשפט הפלילי שמתנהל נגדו מאז 2021, באישומים של לקיחת שוחד, מרמה והפרת אמונים, הנוגעים בתשע פרשות שאירעו בזמן שכיהן כסגן ראש עיריית ראשון לציון.

36. חנן פרידמן - מנכ"ל בנק לאומי 

 

מנכ"ל בנק לאומי חנן פרידמן (53) הגיע לתפקידו עם ניסיון עשיר ואחרי שמילא מגוון תפקידים בכירים בבנק. הוא עמד בין היתר בראש חטיבת אסטרטגיה, חדשנות וטרנספורמציה; בראש חטיבת אסטרטגיה ורגולציה; ובראש חטיבת ייעוץ משפטי. לפני הצטרפותו ללאומי כיהן כיועץ המשפטי של קבוצת הראל.

פרידמן מונה לתפקיד באוגוסט 2019, ומאז הבנק מתמודד בראשותו בהצלחה עם שורת אתגרים מורכבים, שהחלו במשבר הקורונה ונמשכים על רקע מלחמת חרבות ברזל.

פרידמן נחשב למנכ"ל דעתן, שהוביל שינויים במערכת הארגונית בבנק ושינה את מבנה ההנהלה. הוא אף התבטא בנושאים פנים־מדיניים כשקרא לשוויון בנטל. יש לו נוכחות והוא גם נחשב למנכ"ל תחרותי, דבר שבא לידי ביטוי בין היתר בכניסת בנק לאומי לתחרות בתחום המשכנתאות מול בנק מזרחי טפחות.

לאומי הציג דוחות כספיים מרשימים ברבעון השלישי של שנת 2024: רווחי הבנק עלו בכ־30% והסתכמו בכ־2.3 מיליארד שקל. הבנק אף הציג תשואה משופרת להון - 15.5%, לעומת 13.6% ברבעון המקביל אשתקד. בעקבות זאת הודיע לאומי על חלוקת דיווידנד של כ־917 מיליון שקל, מתוכם 688 מיליון שקל במזומן והשאר ברכישה עצמית. בתשעת החודשים הראשונים של 2024 הסתכם הרווח הנקי של בנק לאומי בכ־7.3 מיליארד שקל, לעומת כ־5.2 מיליארד שקל אשתקד.

פרידמן הוביל את בנק ישראל לרווחיות גבוהה ולהתאמת הפעילויות על רקע המלחמה. שנת 2025 צפויה להיות מאתגרת ביותר גם לבנקים בכלל ולבנק לאומי בפרט, כאשר המדינה תיאלץ להתמודד עם הגירעון התקציבי העמוק בצעדים נוספים, מעבר לתקציב המדינה.

פרידמן, שבחודש יוני צעד עם חברים מהנהלת הבנק ועשרות עובדים בצעדת תנועת "אחריי" (מסע להר הרצל בירושלים לזכר 49 חברי התנועה שנפלו במלחמה), הדגיש את המציאות המורכבת שבה נמצאת החברה הישראלית: "למשפחותיהם היקרות אני אומר בצורה חדה וברורה: מותם לא היה לשווא. נדאג לכך שהחברה הישראלית תמשיך לצמוח ולנוע קדימה. זו מחויבותנו ונמשיך לממש אותה בכל הכוח. אנחנו מתפללים וצופים לחזרתם המהירה של החטופים ובהם בוגרי אחריי".

37. ידין ענתבי - מנכ"ל בנק הפועלים

 

ידין ענתבי (54) החל לכהן כמנכ"ל בנק הפועלים באוגוסט 2024. הוא שימש כחבר ההנהלה הבכירה של בנק הפועלים מאז שנת 2013, לאחר שהצטרף לבנק, ובתפקידו הראשון כיהן כמנהל החטיבה הפיננסית (CFO) של הפועלים. מ־2018 ועד למינויו למנכ"ל עמד בראש חטיבת השווקים הפיננסיים והבנקאות הבינלאומית של הבנק.

לפני הצטרפותו שימש בין השנים 2005־2009 בתפקיד הממונה על שוק ההון, ביטוח וחיסכון והמפקח על הביטוח במשרד האוצר, ולאחר מכן כמנכ"ל דש בית השקעות בין השנים 2011־2012.

ענתבי, נשוי ואב לשתי בנות, הוא בעל תואר ראשון בכלכלה וחשבונאות מהאוניברסיטה העברית, ותואר מוסמך במנהל עסקים בהתמחות במימון ובנקאות מהאוניברסיטה העברית. הוא רואה חשבון מוסמך.

בנק הפועלים פרסם בחודש נובמבר את הדוחות הכספיים לרבעון השלישי של השנה (2024), עם רווח נקי של 1.9 מיליארד שקל. הדוחות הצביעו על רווח נקי של 6.1 מיליארד שקל בתשעת החודשים הראשונים של השנה.

תיק האשראי של הבנק צמח ברבעון השלישי של השנה בשיעור של 3.4% בכל מגזרי הפעילות, למרות המלחמה המתמשכת וההשלכות שלה על כל מגזרי המשק.

אחד היעדים המרכזיים של ענתבי יהיה להצעיד את בנק הפועלים להיות הבנק המוביל בישראל. ענתבי שם דגש מיוחד ליישום שירותי בנקאות מתקדמים לטובת כלל לקוחת הבנק. הפועלים גם מציין את הגדלת הפעילות למען הקהילה, שבשנה האחרונה הורחבה עם הפעלתן של הטבות מיוחדות ללקוחות שנפגעו כתוצאה ממלחמת חרבות ברזל. 

38. משה לארי - מנכ"ל בנק מזרחי טפחות

 

משה לארי (53) התמנה למנכ"ל מזרחי טפחות בחודש ספטמבר 2020, לאחר שכיהן במגוון תפקידי ניהול בבנק - האחרון שבהם סמנכ"ל ומנהל החטיבה הפיננסית.

המשימה המשמעותית הראשונה שעמדה על סדר יומו כמנכ"ל, על רקע מגיפת הקורונה המשתוללת, הייתה השלמת המיזוג של בנק אגוד לתוך הבנק - המיזוג הגדול והמורכב ביותר שהיה אי־פעם במערכת הפיננסית בישראל. כדי להבטיח מעבר מוצלח וחלק של העסקים והלקוחות, נבנה תהליך חדשני ויעיל של העברת הלקוחות באופן פרטני, עד לקליטתם המלאה באחד מסניפי הבנק. 

השלמת המהלך בסוף 2022 תרמה לביסוס מעמדו של מזרחי טפחות כבנק השלישי בגודלו בישראל, ולקפיצת מדרגה בהיקפי הפעילות, ברווחיות ובהשאת ערך למחזיקי המניות. זאת תוך שמירה על תדמיתו המבודלת של מזרחי טפחות כבנק המשלב באופן מיטבי בין שירות בנקאי אנושי ואישי לכלים דיגיטליים מתקדמים.

מאז סוף 2020 ועד היום שווי השוק של מזרחי טפחות זינק ביותר מפי שניים וחצה את סף ה־40 מיליארד שקל. היקף הדיווידנד שחולק למחזיקי המניות בגין רווחי השנים 2021 ועד סוף ספטמבר 2024 הסתכם בכ־5 מיליארד שקל.

כל זאת על רקע צמיחת תיקי האשראי והפיקדונות ב־41% וב־36% בהתאמה, בהשוואה לסוף 2020; גידול דרמטי ברווחי הבנק לסכום של 4.1 מיליארד שקל בתשעת החודשים הראשונים של 2024, לעומת 1.6 מיליארד שקל בשנת 2020 כולה; והמשך הובלת שוק המשכנתאות, תוך הגדלת חלקו של הבנק בביצועים השוטפים ליותר מ־38% ברבעון השלישי של 2024, והגדלת הפער מהמתחרים.

מאז פרוץ מלחמת חרבות ברזל ב־7 באוקטובר 2023 עזר מזרחי טפחות למי שנפגעו או נזקקו לסיוע מיוחד בשל המלחמה המתמשכת. 
לצד ההחלטה לאמץ את העיר שדרות וקיבוץ כפר עזה, הקים הבנק מיזמים מיוחדים של תרומה והתנדבות, בהם "כתום ישראל" - פלטפורמה ייעודית באתר הבנק לתמיכה בעסקים מאזורי העימות בכלל, וכאלה בבעלות משרתי מילואים בפרט; וכן "חוזרים לחיים", שבמסגרתו עובדי הבנק ביקרו פצועי צה"ל שטופלו במחלקות השיקום בבתי החולים ותמכו בהם.

בנוסף הפעיל הבנק מתווים של הקלות והטבות בנקאיות, כדי לסייע ללקוחותיו מכל רחבי הארץ לצלוח בשלום את התקופה המורכבת.

39. חיים גבריאלי, גדי קוניא וענת גרוס־שון - ראשי תנובה

כמה שעות אל תוך השבת השחורה כבר זיהו בתנובה את המשימה המרכזית: להבטיח אספקה שוטפת של מוצריה לכל חנות, מכולת וסופרמרקט ברחבי המדינה - מעוטף עזה ועד גבול הצפון. תחת הנהגתם של היו"ר חיים גבריאלי, המנכ"ל גדי קוניא והמשנה למנכ"ל ענת גרוס־שון נדרשה החברה להתמודד עם אתגרי מלחמת חרבות ברזל. האתגר המרכזי היה לשמור על ביטחון המזון של מדינת ישראל.

תנובה הגדירה שלוש משימות מרכזיות: הבטחת רציפות עסקית ותפקוד שוטף של מפעליה ומרכזיה הלוגיסטיים, שמירה על ביטחון עובדיה ודאגה לצורכיהם, ומתן תמיכה משמעותית לחברה הישראלית, בדגש על סיוע לאוכלוסיות שנפגעו מהלחימה.

היו"ר גבריאלי הדגיש בפני העובדים לאורך כל המלחמה כי תנובה מחויבת לתמיכה באזרחי מדינת ישראל ותמיד עמדה לצידם ברגעים הקשים ביותר. "זאת מחויבותנו לתת כתף למדינה - שותפות היסטורית שאין עליה פשרות", אמר.

למרות המחסור החמור בכוח אדם בעקבות גיוסם של מאות מעובדי החברה למילואים ואי־הגעתם של טכנאים מחו"ל, תנובה הצליחה להבטיח אספקה שוטפת של מוצרי יסוד חיוניים לכל בית בישראל. מפעליה ומרכזיה הלוגיסטיים, כולל המרכזים בחיפה ובנתיבות ומפעל תנובה גליל בקריית שמונה, המשיכו לפעול תחת אש.

במקביל, הנהלת תנובה השקיעה מאמצים רבים בדאגה לביטחון עובדיה. החברה הוסיפה מיגוניות במפעלים, סיפקה ציוד מגן לצוותים שעבדו תחת אש, ודאגה לשיכון זמני לעובדים ומשפחות שהתגוררו בקווי העימות, עוד לפני שהמדינה דאגה לכך.

בנוסף, החברה דאגה למעטפת רווחה הכוללת תמיכה רגשית ופסיכולוגית, תוך דאגה מיוחדת לאלה שאיבדו את יקיריהם במהלך המלחמה. גם עבור המילואימניקים תנובה העניקה מעטפת תמיכה מלאה, כולל ליווי וסיוע בחזרתם לשגרה בעבודה.

אחת היוזמות החשובות של תנובה הייתה הקמת קרן ייעודית לשיקום רפתות העוטף, בסכום של 15 מיליון שקל. הקרן, שאושרה כשבועיים בלבד מפרוץ הלחימה, נועדה להחזיר את הרפתנים לפעילות מלאה, לספק להם ציוד חיוני, ולתמוך בשיקום ההרס שפקד את הרפתות והקהילות באזור. יוזמה זו הובילה לחזרתן של רפתות העוטף לשיעורי ייצור כמעט מלאים בתוך חודשים ספורים.

בנוסף, תנובה התגייסה באופן נרחב לתמיכה בחברה הישראלית, עם מאות עובדים שהתנדבו ברחבי הארץ, מאות טונות של מוצרי חלב ומזון שחולקו לחיילים, מפונים ופצועים, ותמיכה נרחבת במשפחות החטופים.

תנובה מביטה קדימה בתקווה לשיקום החברה הישראלית ב־2025 וחזרה הדרגתית לשגרה. לצד ההשקעות, החדשנות והגידול הצפוי במנועי צמיחה, בפני תנובה עומדים השנה אתגרים כמו סוגיית כוח האדם המוגבל וההשפעות הכלכליות של התקופה. התחייבותה של תנובה לשנה הקרובה היא להמשיך לדאוג לביטחון המזון של מדינת ישראל.

40. מיכאל ודניאל זלקינד (בעלי קבוצת אלקו) וצביקה שווימר (מנכ"ל אלקטרה מוצרי צריכה)

 

מיכאל (מייקי) ודניאל (דני) זלקינד הם הבעלים של קבוצת אלקו, שהולכת ומתרחבת משנה לשנה. היא משמשת כחברת האם של אלקטרה מוצרי צריכה, אלקטרה נדל"ן, סופרגז וחברות נוספות.

קבוצת אלקו הוקמה בשנת 1949 על ידי אלכסנדר זלקינד ונקראה "חרושת אלקטרו־מכאנית". את החברה ירש בנו גרשון, שנפטר בשנת 2017. בניו של גרשון, דניאל ומיכאל, לקחו בשנים האחרונות את מושכות ניהול החברה והשניים שותפים בשליטה על חברת אלקו: מיכאל אמון על הצד הפיננסי והעסקי, ודניאל הוא הביצועיסט. מיכאל מונה בהמשך ליו"ר דירקטוריון חברת גב ים, במקומו של אלדד פרשר, לשעבר מנכ"ל בנק מזרחי טפחות.

שנת המלחמה המאתגרת, שבחודשיה הראשונים נרשמו ירידות לא מבוטלות בצריכת מוצרי החשמל הביתיים ובביקושים בתחום ההנעלה וההלבשה, לא מנעה מצביקה שווימר, המשמש משנת 2018 כמנכ"ל אלקטרה מוצרי צריכה, מלשעוט קדימה.

במהלך שנות כהונתו "זכה" שווימר להתמודד הן עם משבר הקורונה והן עם משבר נוסף שנגרם כתוצאה משנת הרפורמה. למרות הקשיים שבדרך ועם מחשבה קדימה, זיהה שווימר את הצורך של השוק הישראלי למשהו אחר.

ולראיה המהלך שהכניס את קרפור לישראל (המונה כבר 90 חנויות, שהספיקו להיפתח בפרק זמן קצר יחסית), מה שהביא להצלחה בלתי מבוטלת והוביל לסטנדרט שונה של פעילות בשוק הקמעונאי.

הדבר הצטרף לפעילות ענפה של החברה החולשת על מוצרים מובילים הן בתחום קמעונאות החשמל, הן בתחום הצרכנות והן בתחום הספורט והפנאי.

שווימר רואה עשרה מהלכים קדימה. כמי שהחל את הקריירה שלו ברשת פוקס כמנהל משמרת, הפך למנהל החנות בתוך פחות מחודש, ואחר כך שימש כמנכ"ל הרשת ומנכ"ל דלתא לפני שנחת באלקטרה מוצרי צריכה, הוא הוכיח שמחשבה קדימה ותעוזה גם בתקופות לא פשוטות מביאות להישגים עצומים - שלא לומר לרווחי ענק.