המומחים מסבירים: כך תשרדו בהצלחה את מבול הגזירות הכלכליות

בשבועיים־שלושה האחרונים יש עלייה של כ־20% במצטרפים לשירות שלנו. גם בקהילה שלנו בפייסבוק אנשים כותבים על הגזירות הכלכליות ומביעים חשש גדול מאוד", מספרת תמר אברמסון, מנהלת פעילות "רייזאפ" בישראל – פלטפורמה לשיפור התזרים האישי וההכנסה הפנויה באמצעות תובנות מבוססות בינה מלאכותית וחוכמה קהילתית.

החל מהחודש כולנו ניאלץ לשלם יותר על חשבונות מים, חשמל, ארנונה ודלק. גם המע"מ עלה, וכמובן, שורת מוצרי מזון ומוצרים אחרים. בפועל, הגזירות הכלכליות יתבטאו בהוצאה נוספת של אלפי שקלים למשפחה בשנה. הסקר השנתי של המרכז לצמיחה פיננסית מבית בנק הפועלים, שנערך ב־2024 על ידי חברת סאפיו, מעלה כי 53% מהישראלים אינם מרוצים ממצבם הפיננסי ו־46% מודאגים מיכולתם לשלם עבור ההוצאות השוטפות.

כמו כן, בעקבות המלחמה מעידים הישראלים כי צמצמו את הוצאות משק הבית במרבית הקטגוריות, אך בכמה קטגוריות, ובראשן מזון ומשקאות, ההוצאות עלו. 28% מהישראלים טוענים שבעקבות המצב הביטחוני הצורך שלהם בייעוץ פיננסי גדל. יש להניח שעל רקע הגזירות של ראשית השנה החדשה, המצב הכספי יטריד את הישראלים עוד יותר.

דאגה וחוסר הבנה

"הלקוחות שלנו הם אנשים מאוד אחראיים", קובעת אברמסון. "הם מוכנים להדק את החגורה, מבינים שיש נסיבות, שזו המלחמה, אבל הם שואלים: האם זו ההתחלה? זה הסוף? מה עוד צפוי לנו? אין תחושה של יציבות או שליטה. בקהילת הפייסבוק שלנו, 'להיות על זה ביחד עם רייזאפ', ישראלים תומכים זה בזה ומשתפים בטיפים. הם ממש משתפים את רשימת ההוצאות, שואלים במה הם צריכים להתייעל ומקבלים עצות מאיתנו ומחברי הקהילה. אנחנו נותנים את המידע המדויק בשאלה כמה יעלו הגזירות הכלכליות".

איך זה עובד?
"האפליקציה שלנו עושה מעקב אחר ההכנסות וההוצאות, ומראה שעכשיו ההוצאות שלך יעלו בסכום כזה וכזה, ואת תתחילי להיערך לכך ולצמצם בכסף שאת מקצה, למשל, לפינוקים, בילויים וכדומה. מעבר לאמירה המדויקת בכמה יגדלו ההוצאות שלך, אנחנו נותנים טיפים להתייעלות. לדוגמה, מפנים לקופונים בסופר שאת קונה, מעודדים לערוך קניות מרוכזות יותר, להחליף ספק חשמל כדי לקזז את עליית המחירים ועוד".

מהן השאלות הנפוצות שאתם נתקלים בהן?
"קודם כל, אנשים מרגישים שלא מדברים איתם בשפה שהם מבינים. כשמישהו אומר 'הקפאת מדרגות המס', מה זה בעצם אומר? לישראלי הפשוט כל מה שנשאר זה לפחד. הוא לא מבין מה הוא יכול לעשות, איך הוא יכול להיות אקטיבי ולהתמודד עם הגזירות. כאמור, אנשים גם שואלים 'כמה גזירות עוד יבואו?'. יש לאנשים גם דאגה וגם חוסר הבנה. הגזירות האלה מערערות גם את מי שסופסוף הצליח להגיע ליציבות מסוימת".

הטיפ המרכזי של אברמסון פשוט מאוד: "ישראלים חייבים להפסיק לשלם בתשלומים. אנשים אוהבים את זה כי זה כביכול 0% ריבית, אבל זה בעצם ללוות מהעתיד, והדבר הכי לא נודע כרגע הוא העתיד הכלכלי. אם יש לך את הכסף לשלם, עדיף תשלום אחד, או מעט מאוד תשלומים. יש כאלה שאפילו מחלקים את הקניות בסופר לתשלומים. זה מיותר לחלוטין. תשלומים תופסים לך נפח מההכנסה העתידית, ואת לא יודעת אילו גזירות יגיעו בעתיד. בעידן הזה עדיף כמה שפחות התחייבויות עתידיות".

"רק בחודש האחרון קיבלנו כאלף פניות, כמעט כפול ממה שקיבלנו בחודשים קודמים", מספרת שרון לוין, מנהלת ההסברה של ארגון "פעמונים", שמדריך ומלווה משפחות להתנהלות כלכלית נבונה. לדבריה, רבים התקשו להתנהל כלכלית עוד בטרם גזירות ינואר. "אנשים מרגישים שאין להם אוויר, שהם לא מצליחים לסגור מינוס, לוקחים הלוואה על הלוואה, נכנסים לסחרור של חובות ולא מצליחים לצאת מזה", היא מתארת.

"נכנסנו למלחמה אחרי שנה וחצי של עליית ריבית, מה שהשפיע בעיקר על משכנתאות, על הלוואות, על המינוס. הנתונים שלנו מראים שעלייה ממוצעת בהחזר משכנתה הייתה 800־1,200 שקלים בחודש".

הגזירות החדשות השפיעו גם על השירותים שנותן הארגון. "פיתחנו כלים שמותאמים לתקופה הזאת", מספרת לוין. "אם בעבר היינו מדברים עם משפחות על תקציב ארוך טווח, עכשיו אנחנו נותנים כלים יותר קצרי טווח, כי אנחנו נמצאים בתקופה של אי־ודאות ולא יודעים מה יקרה בעוד חודש־חודשיים גם מבחינת הכנסות המשפחה וגם מבחינת הוצאות. בחלק מהדברים אנחנו יודעים איך הגזירות ישפיעו, בחלק אחר לא. לכן צריך להיערך בצורה זהירה בתקופה הקרובה".

מה הכי מדאיג את המשפחות שפונות אליכם לאחרונה?
"שהן לא יצליחו לעמוד בהוצאות שעולות עכשיו בכל הפרמטרים. פונות אלינו גם משפחות עם הכנסות נמוכות, אבל אנחנו רואים יותר ויותר פניות ממעמד הביניים. משפחות צעירות, עם ילדים, מתקשות מאוד עכשיו. עצם העובדה שמשפחות מחליטות לפנות לסיוע, לטפל בנושא הכלכלי, זה כבר צעד מאוד משמעותי. הרי רבים מאיתנו לא רוצים לטפל בנושא כי יש תחושה שאנחנו לא מבינים בזה ו'הבנקאי מבין יותר ממני'".

איזה סיוע מקבל מי שפונה אליכם?
"אנחנו עושים מיפוי של כל ההוצאות, ההכנסות והנכסים, כולל החסכונות והחובות, שחלקם הלוואות. מקבלים תמונה עדכנית ומדויקת של המצב הכלכלי הנכון לאותו זמן. ואז אנחנו בונים עם המשפחה תקציב משפחתי. מגדירים מטרה, לאן המשפחה רוצה להגיע – למשל, אם לסגור חובות, או לחסוך. אין עצה אחת לכולם, החליפה תפורה לכל משפחה".

אחרי שבונים את התקציב, מתחילים לרדת לפרטים. לוין: "אנחנו ממליצים מאוד לעשות מעקב יומי, בעזרת האפליקציה החינמית שלנו לניהול תקציב או בטבלת אקסל. ממליצים גם לעבור פעם בשבוע על כל ההוצאות ולראות שעומדים בתקציב. תהליך הליווי ניתן ללא עלות ונמשך שמונה חודשים בממוצע. יש גם משפחות שמקבלות מענה קצר יותר, של שלוש פגישות, ויש משפחות שאנחנו מפנים לקורס, כי זה המענה שהכי נכון להן".

שומרים על התקציב הביתי

"אני מרגישה שבאיזשהו מקום אנשים כבר אדישים למה שקורה – 'גם ככה רע, אז יהיה יותר רע'. עם זאת, אנשים עדיין טסים לחו"ל ומבלים. זה בדיוק המקום לחשוב אם באמת אנחנו צריכים את כל הבילויים עכשיו, או שעדיף לאזן, עד שיעבור זעם", אומרת רונית טאוליב, מאמנת ויועצת כלכלית, בעלת האפליקציה "החיים בפלוס".

טאוליב מספרת שאת העלייה בפניות של לקוחות היא ראתה כבר לפני שנה וחצי. "המצב בהחלט מדאיג אנשים, אבל כבר כשנתיים אנחנו חווים עליות מחירים ועליית ריבית. זה כמו משל הצפרדע, מבשלים אותנו לאט־לאט והמגמה ממשיכה. אין פה באמת 'בשורה' חדשה. מובן שכל הגזירות משמעותיות מאוד למשפחות שנמצאות על הקצה, עם הכנסות נמוכות יחסית, אבל באופן כללי אנחנו חווים את המצב הזה מאז הקורונה".

דווקא עכשיו, טאוליב טוענת, בעקבות המלחמה והוצאותיה, יש יותר הבנה למצב. "אנשים מבינים מהיכן הגזירות האלה באות", היא מסבירה. "נכון שקשה להם, אבל הם אומרים: 'טוב, מישהו צריך לשלם את המלחמה הזאת'. העובדה שהכל מתייקר אכן מכעיסה, אבל עם כל המרמור, צריך לחשוב איך אנחנו בתוך הבית שלנו שומרים על התקציב. זה אומר לעשות תעדוף בהוצאות, לחשוב על מה אפשר טיפה לוותר, איך אולי אני יכול להגדיל קצת הכנסות, לבדוק אם אפשר לשפר את החזרי ההלוואות. מומלץ גם לשבת עם הילדים ולתווך להם את הנושא, לדבר על ההוצאות שאפשר כרגע לצמצם".

לדבריה, המשימה אפשרית בהחלט: "אפשר להתמודד עם זה. צריך רצון. אפשר לעבור את ההתייקרויות האלה בלי שזה באמת יכאב בכיס. לא להיכנס להיסטריה, לעבור לעשייה ולפעולה, ויהיה בסדר".