בחודש ינואר 2024 חלה עלייה של 8.5% במספר בחורי הישיבות בהשוואה לחודש המקביל אשתקד - כך עולה משנתון החברה החרדית של המכון הישראלי לדמוקרטיה. הנתונים מצביעים על מגמות חדות של גידול במספר האברכים לצד ירידה משמעותית של 36% בשיעור המתגייסים החרדים בעשור האחרון. בעוד החברה החרדית ממשיכה לגדול בקצב מהיר, הנתונים חושפים פערים משמעותיים בהשכלה, בתעסוקה ובשכר ביחס לאוכלוסייה היהודית הלא חרדית.

עורכי השנתון ציינו, כי תוך עשור זינק שיעור בחורי הישיבות והאברכים בכ-83% ואילו שיעור החרדים המתגייסים לצבא ירד בכ-36%.
במכון הישראלי לדמוקרטיה ציינו עוד, כי נתונים לא סופיים לשנת 2024, מראים בלימה בעלייה בשיעורי התעסוקה של גברים חרדים, שעמדו על כ-54%, לעומת כ-55.5% בשנת 2023.

מנתוני ההעסקה בדוח עולה כי למרות העלייה בשיעור המועסקים בקרב הנשים החרדיות, הפערים בהכנסה ובתעסוקה בין החרדים ליתר האוכלוסייה היהודית נותרו משמעותיים. שיעור התעסוקה של גברים חרדים נותר נמוך, כאשר מרביתם מועסקים במשרות שדורשות הכשרה פחותה או בעבודות חלקיות. בנוסף, ישנו פער עצום בשכר, כאשר גברים חרדים מרוויחים כמעט חצי ממה שמרוויחים גברים יהודים לא חרדים, והפער ניכר גם בקרב הנשים. הנתונים מצביעים על אתגרים בהכשרת אוכלוסיית הגברים החרדים לצרכים של שוק העבודה המודרני, ועל הצורך בהשקעה בהכשרות מקצועיות ואקדמיות על מנת לצמצם את הפערים.

שיעור הנשים המועסקות נותר כמעט ללא שינוי (80%) ומתקרב לשיעור התעסוקה של יהודיות לא חרדיות (83%). עוד נטען בדו"ח, כי משק בית חרדי נמצא בגירעון של 400 שקל בממוצע לחודש (נתוני 2022).

משק בית יהודי לא חרדי הוציא פי-3 על תשלומי החובה ממשק בית חרדי - 4,496 שקלים לעומת 1,469 שקלים בלבד, בהתאמה. בתשלומי החובה כלולים מס הכנסה, ביטוח לאומי וביטוח בריאות והפערים הגבוהים הם פועל יוצא, להערכת עורכי השנתון, של הכנסה נמוכה.

גבר חרדי הרוויח בממוצע בחודש 49% לעומת גבר יהודי לא חרדי - 9,929 שקלים, לעומת 20,464 שקלים, בהתאמה. אישה חרדית השתכרה בממוצע בחודש 67% מאישה יהודית לא חרדית - 8,617 שקלים לעומת 13,057 שקלים.

להערכת עורכי המחקר, הפערים בקרב הגברים נובעים ככל הנראה מפערי מיומנויות ובקרב הנשים, בעיקר ממשרות חלקיות. הבעלות על דירה באוכלוסייה החרדית גבוהה מאוד ועומדת על 78%, לעומת 73% בקרב האוכלוסייה היהודית הלא חרדית.

עוד צויין, כי בחלק ניכר מהמקרים, רכישת הדירות הינה של דירות זולות יחסית בפריפריה לצורכי השקעה. "העלייה ברמת החיים בחברה החרדית ב-20 השנים האחרונות אינה מבטאת בהכרח צמצום פערים מהאוכלוסייה היהודית הלא חרדית ובמרבית התחומים הפער בין האוכלוסיות דווקא גדל", ציינו עורכי שנתון החברה החרדית, ד"ר גלעד מלאך וד"ר לי כהנר מהמכון הישראלי לדמוקרטיה.

לדבריהם, האוכלוסייה היהודית הלא חרדית זוכה כיום להכשרה מקצועית ואקדמית טובה יותר מבעבר והתוצאה היא שרמת ההכנסה של עובדים חרדים עמדה בשנת 2022 על 55% בלבד מיהודים לא חרדים, לעומת 76% בשנת 2023.

לאור זאת, גם המשקל של תשלומי החובה של משקי בית חרדים – 33% בלבד ממשקי בית יהודי לא חרדים, איננו עולה במהלך השנים, בשנת 2022 אף חלה בו ירידה.

"התמונה הכללית אודות החברה החרדית העולה מהשנתון, הינה שזו אינה חברה שהולכת ומתדמה לחברה היהודית הלא חרדית בדפוסי ההשכלה, התעסוקה ואורחות החיים שלה, אלא כי הערכת התאמות מוגבלות באורח החיים שלה, כתוצאה משינויים ואילוצים  חברתיים וכלכליים", הם העריכו.

האוכלוסייה החרדית במדינת ישראל מונה כ-1.39 מיליון נפש שהן 13.9% מכלל האוכלוסייה. שיעור הצעירים עד גיל 19 באוכלוסייה החרדית- 57%, לעומת 31% באוכלוסייה היהודית הכללית.

על פי הצפי, בשנת 2030, צפוייה האוכלוסייה החרדית להגיע ל-16% מכלל האוכלוסייה ואילו שיעור החרדים עד גיל 20 צפוי להיות כמיליון נפש ולהוות 25% משכבת גיל זו.

לדברי עורכי השנתון, שיעור הפריון של נשים חרידות אומנם ירד בשנים האחרונות, אך הוא עדיין עומד על למעלה מפי-2 מאשר בחברה היהודית הלא חרדית. כתוצאה מכך, גם קצב הגידול של החברה החרדית ומשקלה בכלל האוכלוסייה בישראל ממשיך לגדול במהירות.

שיעור החרדים הזכאים לבגרות נמוך מאוד ביחס לחינוך הממלכתי והממלכתי דתי, ומצב זה משקף את הפער בהשכלה בין החרדים ליתר האוכלוסייה. נתונים אלה מצביעים על חוסר התאמה בין מערכת החינוך החרדית לבין דרישות שוק העבודה וההכשרה האקדמית הנדרשת במאה ה-21. למרות העלייה בשיעור הסטודנטים החרדים במוסדות להשכלה גבוהה, המגבלות בהשכלה הכללית ובגישה ללימודים אקדמיים מחייבות התמודדות עם אתגרים כלכליים וחברתיים בהמשך הדרך.

עוד עולה מנתוני השנתון, כי מערכת החינוך החרדית בגילאי בתי ספר מנתה בשנת הלימודים תשפ"ד (2024-2023) 402 אלף תלמידים, המהווים כ-20% מכלל התלמידים בישראל. בחינוך היסודי הם מהווים 28%, בחטיבת הביניים – 25% ובחטיבה העליונה - 24%.

63.5% לומדים ברשתות החינוך החרדיות (החינוך העצמאי ובני יוסף), 9% לומדים בחינוך המוכר שאינו רשמי שאיננו רשתות, 22.5% לומדים במוסדות "פטור" ורק 4.5% לומדים בחינוך הרשמי (ממלכתי דתי), הכולל פיקוח לא ומבחני מיצ"ב.

שיעור החרדים הזכאים לתעודת בגרות עמד בשנת הלימודים 2022-2021 על 16% בלבד, לעומת 85% זכאות לבגרות בחינוך הממלכתי והממלכתי דתי באותה שנה.

עוד עולה מהנתונים בשנתון, כי כ-17,400 סטודנטים חרדים למדו במוסדות להשכלה גבוהה בשנת הלימודים 2024-2023 והם היוו 5% מכלל הסטודנטים. בנה זו עלה מספר הסטודנטים החרדים ב-700 תלמידים – גידול של 9% בלבד. זאת, לאחר גידול ממוצע של 9% בכל שנה בשלוש השנים שקדמו לשנה זו.

82% מהסטודנטים החרדים למדו לתואר ראשון והיתר לתארים מתקדים, רובם המכריע לתואר שני. 42% מהסטודנטים החרידם למדו במכללות אקדמיות ו-25% במכללות לחינוך. 21% נוספים באוניברסיטה הפתוחה והיתר בשאר האוניברסיטאות.

החברה החרדית נהנתה ממצב בריאותי טוב יחסית, עם שיעור גבוה יותר של אנשים המרגישים שמצבם הבריאותי טוב יותר לעומת האוכלוסייה היהודית הלא חרדית. עם זאת, ישנם פערים משמעותיים בנתונים כמו פעילות גופנית, תזונה בריאה וביצוע בדיקות רפואיות מונעות. 

בפרק מיוחד על הבריאות בחברה החרדית, עולה כי הרבה יותר חרדים מעידים כי מצבם הבריאותי טוב מיהודים לא חרדים (76% לעומת 51%).
39% בלבד מהחרדים העידו על הצורך בטיפול רפואי בשנה שקדמה למדידה בהשוואה ל-60% מיהודים לא חרדים.

עוד עולה מהשנתון, כי האמון במערכות הבריאות גבוה  בקרב הציבור החרדי ואינו שונה מהציבור היהודי הלא חרדי. כשליש (34%) מהחרדים שותים מעל שתי כוסות משקה ממותק - ירידה חדה מ-55% תוך שש שנים.

39% מהחרדים נמצאו במשקל תקין (ירידה מ-53% ב-2010), לעומת 46% מהיהודים הלא חרדים (47% באותה שנה, בהתאמה). נתוני בריאות נוספים: חרדים מעשנים פחות (9%) מיהודים לא חרדים (21%).

מהפילוח עולה, כי 3% בלבד מהנשים החרדיות מעשנות בהשוואה ל-16% מהנשים היהודיות הלא חרדים. עוד עולה מהשנתון, כי חרדים אוכלים פחות ירקות, פירות ובשר, אך יותר דגנים מלאים ודגים.

רק כמחצית (49%) מהחרדים עוסקים בפעילות גופנית, לעומת 61% מהיהודים הלא חרדים. בנוסף, חרדים נבדקים פחות בבדיקות מונעות מצילות חיים: יהודים לא חרדים נבדקו יותר מפי-2 (53%) מחרדים (24%) בבדיקת קולונוסקופיה.

55% מהנשים החרדיות מעל גיל 50 יבצעו אי פעם ממוגרפיה לעומת 82% מהנשים היהודיות הלא חרדיות. עם זאת, שיעור המחסנים את ילדיהם בחיסונים שגרתיים בקרב החרדים גבוה מאוד, בדומה לאוכלוסייה היהודית הלא חרדית (94% לעומת 92%, בהתאמה).

רק ל-28% מהחרדים יש ביטוח רפואי פרטי, בעוד שלרוב מוחלט (83%) יש ביטוח משלים. עוד עולה מהשנתון, כי חל זינוק בחיפוש מידע בריאותי באינטרנט באוכלוסייה החרדי - מ-12% בלבד ב-2010 ל-39%, אך הוא עדיין נמוך משמעותית מהאוכלוסייה היהודית (71%).

69% מהחרדים מרכיבים משקפיים. הפער בולט במיוחד בקר גברים: 74% מהגברים החרדים מרכיבים משקפיים, לעומת 48% מהגברים היהודים הלא חרדים. בקרב הנשים הפערים זניחים: 63% מהחרדיות מרכיבות משקפיים, לעומת 61% מהיהודיות הלא חרדיות.