שבוע מרגש בחי בר יטבתה, לאחר שהושבו לטבע שישה ראמים לבנים שגדלו בגרעין הרבייה. הראמים – שלוש נקבות ושלושה זכרים, בני שנתיים וחצי, הושבו לטבע באזור ציחור ופארן, בתקווה שייחברו לעדר המקומי.
"השבת הראמים לטבע הוא אירוע מאוד מרגש, זה רגע קטן שמסכם תהליך ארוך וסיזיפי, שהביא אותנו ליום הזה", ציין מנהל מרחב ערבה דרומית ברשות הטבע והגנים, גולן רידר – "צוות חי בר יטבתה עשה עבודה מדהימה ובמשך שנתיים וחצי מהרגע בו נולדו הראמים, הם מלווים אותם – מאכילים, מתצפתים ומבצעים בדיקות בקרה. בלי העבודה שלהם לא היו מגיעים ליום המרגש הזה, בו בכעשר שניות של פתיחת הכלוב והשבת הראם לטבע, מסתכמת עבודה של שנתיים וחצי".
ברשות הטבע והגנים ציינו עוד, כי הראם הלבן נחשב לאחד הפרסתנים המרהיבים, שנעלם מנופי ארץ ישראל בסוף המאה ה-19, בעיקר בשל צייד בנשק חם והוחזר לראשונה לטבע לפני כ-20 שנים. ההשבה הראשונה של ראמים לטבע התרחשה שנת 1997 ומאז נמשכת השבתם בהדרגה.
"רגע השחרור הוא אירוע עם רגשות מעורבים. מצד אחד, יש תחושת עילוי ושמחה מאוד גדולה לראות את החיות הללו, שהשקענו בהם כל כך הרבה, הולכות למקומן הטבעי. מצד שני, ברגע שהן משתחררות צפויות להן סכנות רבות ואנחנו חוששים לשלומם", סיפר עוד המטפל הראשי בחי בר יטבתה, אריק סוכר – "על כל ראם שמצליח לשרוד בטבע אנו שים תחושת סיםוק מאוד גדולה".
דברי ראש תחום חיות בר בחטיבת המדע ברשות הטבע והגנים, ד"ר טל פולק, בכל שנה מתקיימים כמה אירועי השבה.
"בתחילת הדרך היינו מבצעים 'השבות רכות' בהן לוקחים קבוצה של ראמים, מאקלמים אותם בשטח במתחמי אקלום ואז משחררים אותם לטבע כעדר", סיפרה עוד ראש תחום חיות בר בחטיבת המדע ברט"ג, ד"ר טל פולק – "לאחר שהתבססו עדרכי ראמים עברנו לשיטה של 'שחרור מהיר'. אנו משיבים 12-6 פריטים מידי שנה, בעיקר ראמים בגילאי העשרה, שאצל ראמים זה אומר גיל שנתיים-שלוש, כך שהם יוכלו להשתלב בעדר הקיים בלי לערער א ההיררכיה הפנימית שלו".
על פי ההערכות עדר הראמים בטבע כולל כיום כ-80 פרטים ומספרם נשמר ויציב. נכון להיום, בחי בר יטבתה ישנם כ-130 ראמים לבנים.