ברחובות עזה חגגו אתמול (שבת) המוני פלסטינים במפגן כוח מתוקשר היטב של חמאס, שהציג את עצמו כמנצח אל מול ישראל. בעוטף עזה, רבים מהתושבים חשים שהחזיונות הללו, שמלווים בקריאות ניצחון ושחרור, מחזירים אותם אחורה בזמן, אל הימים שקדמו לשביעה באוקטובר בהם חשו חוסר ביטחון, חשש מתמיד וחוסר אמון מוחלט במצב הביטחוני. במקביל לרצון הרב לראות את החטופים בבית יש רצון רב על שמירה על ביטחון האזרחים כדי שמקרה השבעה באוקטובר לא יקרה שנית.

הילה ברוך ליליאן, ממייסדות "פורום עוטף ישראל", מבהירה ל"מעריב": "המרחב היחידי שהיה בינינו לבין האויב העזתי, אותו פרימטר דמיוני ומצומצם, הוכיח את אכזריותו בשבעה באוקטובר. למדנו שיעור קריטי שהמרחק בין הרצועה אלינו חייב להיות רחב יותר ולהישאר סטרילי לחלוטין. החיילים הגיבורים שלנו לא צריכים להיות "בורר" בכל פעם מחדש, אלא לשמור על הגבול בכל מחיר. ידע כל אדם או יישות כזו או אחרת שכניסתו למרחב הפרימטר אחת דינו - מוות".

היא הסבירה כי רמת הביטחון והאגרסיביות במרחב החיץ הוא שמקנה את הביטחון האישי בעורף גם כן. "תחושת הביטחון נשענת על מעשים בשטח", אמרה הילה. "חובת המדינה הבסיסית ביותר היא להגן עלינו ועל ילדינו. וזה מתחיל בעובדות שייקבעו עכשיו ויאכפו ביד קשה".

יאיר יבנאל, תושב שדרות וחבר בפורום גם כן, הוסיף: "הפרימטר חייב להיות ברור ונחרץ. כשאין קו ברור, כמו בשבעה באוקטובר - הקו לעולם יחצה וייפרץ". יאיר התייחס גם לנהלי הפתיחה באש וטען כי החיילים בגבול הרצועה כבולים מלהגיב כראוי: "כשאין הוראות פתיחה באש חדות, כשהפיקוד למעלה מסיר אחריות מאכיפה נוקשה - החייל בקצה הוא כבול, חסר כלים וכך הפרימטר לא שווה כלום".

"אם הפרימטר היה רחב יותר ונאכף ביד ברזל, הלוחם בראל חדריה שמואלי ז"ל לא היה נרצח, ולא היינו מגיעים כלל ל-07.10. הטבח הנורא הוא תוצאה של מדיניות חלשה ורפויה, של הכלת אויב במקום הסרת האיום", אמר בתקיפות ודרש ממערכת הביטחון הפקת לקחים ותיקון לעוול: "אנחנו דורשים מהפיקוד ללמוד מלקחי העבר, לאכוף פרימטר ברור ונוקשה ולמנוע כל אפשרות של חדירה או גם למידת המרחב על ידי האויב."

“כשראיתי את התמונות מעזה, אני לא יכול שלא להרגיש כעס”, אומר תמיר דהן, תושב שכונת מישור הגפן באופקים. “אנחנו פה, חיים במציאות בלתי אפשרית של פחד וחוסר ודאות, בזמן שבעזה חוגגים על הגב שלנו. התחושה היא שחזרנו לנקודת ההתחלה, לפני השביעי באוקטובר, כאילו שום דבר לא השתנה. זה פשוט בלתי נתפס".