מיכאל לוי, אחריו של אור ששוחרר הבוקר (שבת) משבי החמאס, התראיין בחדשות 12 לאחר שנפגש עם אחיו וסיפר כי בנו של אור, אלמוג, שוחח עם אביו ואמר לו: "אבא לקח לך הרבה זמן לחזור".
במקביל, גם בגבעתיים התרגשו משחרו לאחר 491 יום משבי חמאס. אור נחטף מאתר מסיבת הנובה ב-7.10, אשתו עינב נרצחה ובנם בן השנה וארבעה חודשים גדל מאז אצל בני משפחה, בלי אביו ואמו. בבית של חבר ברחוב שקד בגבעתיים התאספו הבוקר חברים של לוי, בציפייה לצפות בשחרורו.
חבריו של אור לוי היו בהלם נוכח התמונות מעזה. השמחה התחלפה בהלם, והם התקשו למצוא את המילים לתאר את תחושותיהם. עם זאת, לאחר כמה דקות אמרו: "העיקר שאור חוזר, הוא בחיים ועל הרגליים. אנחנו מחכים לו ונתמודד ביחד עם הכל". טל, אחיו של אור, אמר אחרי שראה את התמונות מעזה: "הוא יחלים, הוא יהיה בסדר. העיקר שהוא חוזר. אלמוג הקטן מחכה לו, אנחנו מחכים לו".
רן קוניק ראש העיר גבעתיים אמר: "קיימת התרגשות מאוד גדולה לקראת שחרורו של אור. במקביל משלחת עירונית בראשות חבר המועצה נדב אלישיב תצא לבית החולים שיבא עם דגלים כדי לקבל את פניו. בעיר יתנוססו שלטי ברכה לשובו של אור".
לאחר פרסום התמונות הקשות אמר קוניק: "תמונות קשות ואומרות הכל, המצב של אור והחטופים לא טוב, אלוהים ישמור מה שהם עברו בשבי הנוראי. מצד שני הם חזרו סוף סוף לביתם, חיים, ואין לי ספק שאחרי תקופת שיקום וריפוי בחברת משפחתם וחבריהם הם ייצאו מזה ויתחזקו".
קוניק סיפר שאור ואשתו עינב ז"ל ובנם הפעוט התגוררו בשנים האחרונות, עד לאירוע הנורא ב-7.10, ברחוב גורדון בגבעתיים ובנם למד בגן ילדים בעיר. לאחר האסון הבן הפעוט עבר להתגורר אצל בני משפחה בראשון לציון, אבל ראש העיר ציין כי עד לסיום שנת הלימודים הוא המשיך להגיע לגן בגבעתיים. "המשפחה שלו רצתה שהוא ימשיך להיות באותה מסגרת עם החברים שלו", סיפר.
לדבריו מאז צוותים של העירייה היו בקשר עם המשפחה, וכל הזמן הייתה ציפייה דרוכה לשובו של אור. "קיימת שמחה רבה, חיכינו לזה ימים ארוכים", הוסיף. לדבריו היום זו שמחת שחרור כפולה לעיר, מאחר ומשוחרר שני – אוהד בן עמי מבארי – גדל בגבעתיים והוא בוגר בית הספר בן גוריון. "יש לנו התרגשות כפולה", אמר, "תושבים שלמדו עם אוהד נרגשים ונקווה לראות את כל החטופים במהרה חוזרים".
התרגשות רבה שררה בקרב חבריו של אור לוי בגבעתיים. הם התאספו בבית של אחד החברים עם שלטים לצפייה משותפת בשחרורו. "ההתרגשות עצומה, חיכינו לרגע הזה. כל הזמן היינו בקשר עם המשפחה שלו", סיפרה למעריב עדן בן שמעון מרמת גן כאשר היא מניפה בהתרגשות שלט ומדליון אותו נשאה עד לשובו, "המשפחה שלו מדהימה. עינב שנרצחה הייתה מלאכית, וגם אור מלאך. מקסימים, צנועים ואדיבים. יש להם ילד מקסים, אנחנו מאוד מתרגשים וחיכינו המון לרגע הזה".
דני גיישיס מגבעתיים, בביתו התאספו החברים, אמר: "אנחנו חברים מאוד טובים. מאז האירוע הנוראי הקפדנו להשקות את העציצים בבית שלהם ושמרנו על הדברים שלהם ביחד עם בני המשפחה. הבית מוכן, רק שיחזור. היינו כל הזמן בקשר עם המשפחה וחיכינו לרגע הזה. אין לי מילים אפילו לומר. היינו נפגשים הרבה, אנחנו כמו משפחה. זו חברות בלב ובנפש".
רחל רבינוביץ' מתל אביב, גם היא חברה קרובה, אמרה עוד בהתרגשות: "שרק יגיע ונראה אותו. ממש קשה לי לדבר מרוב התרגשות. הם אנשים מדהימים". החברים סיכמו בהתרגשות: "גם לאחר שובו של אור, לא ננוח עד שכל החטופים יחזרו".
טל לוי אחיו של החטוף אור לוי אמר בראיון לחדשות 12: "אנחנו מאוד מאוד נרגשים, מאוד שמחים. כמובן שאנחנו ברגשות מעורבים כי כולם צריכים לחזור כל החטופים והחטופות ואנחנו מקווים ומייחלים לכך. בשלב הזה אנחנו מחכים לקבל את אור בחזרה. אנחנו בשיחות עם הצוות הפסיכולוגי והצוות הרפואי איך עושים את המפגש ביניהם. אלמוג בן שלוש וחצי, אור לא פגש אותו במשך שנה וחצי. אור בן אדם אחר ואלמוג בן אדם אחר. זו חוויה שהם ייקחו איתם לכל החיים. אולי זה יותר מהלידה של אלמוג אפילו. גם שניהם יצטרכו להתמודד עם זה שעינב איננה".
בהמשך אמר: "כנראה נסתער עליו, נקווה שהרופאים לא יכעסו עלי אבל נקפוץ עליו. אלמוג בכפר המכביה עם שאר המשפחה, ראיתי סרטון שלו ששואל אבא אתה בדרך. לא התאפקנו ואמרנו לו. נעשה הכל שיהיה לו ולאלמוג הכל אתה מסתכל על אלמוג ואתה נזכר שהילד הזה צריך את האבא שלו. אמא ואבא מאוד מתרגשים, לא ראיתי את אבא שלי מחייך ככה מעולם".
גאולה לוי, אמו של אור לוי, בראיון לגלי צה"ל: "אלמוג בן ה-3.5 צעק ׳אבא חזר, אבא חזר׳, זה היה כל כך מרגש. לקחנו ציורים של אלמוג להביא לאור. אנחנו לא יודעים אם אור מודע לכך שאשתו נרצחה, אבל לפי מה ששמענו המחבלים מאוד נהנו להגיד לאנשים שהמשפחה שלהם נרצחה ולגרום להם לכאב וצער. כשקיבלנו את הרשימה היו שאגות שמחה, בכי, זה היה מדהים. בפעימות הקודמות מתתי מקנאה, זה לא פשוט. אני מאחלת לכל אלה שמחכים - לא לעצור עד שכולם יחזרו. אנחנו לוקחים חופש של שבוע - ואנחנו חוזרים לכיכר. כולם צריכים להיות בבית".
