העובדות והעובדים הסוציאליים הם הקו הטיפולי הראשון של משפחות החטופים ושל השבים מהשבי. מיומה הראשון של המלחמה כל משפחת חטופים מלווה מסביב לשעון בעובדת סוציאלית שעדה לרגעי השבר, הגעגוע, התקווה והמאבק האינטימיים ביותר של המשפחות ולדילמות של אלה שצריכות להוות כעת את המעגל התומך למי ששבים מהשבי הממושך. אחרי שהרופאים הבכירים שקיבלו את פני השבים מהשבי בבתי החולים הזהירו מפני מצבם של הנותרים בשבי והדגישו את חשיבות שחרורם המהיר, עכשיו לראשונה גם העובדת הסוציאלית הבכירה ביותר עושה זאת.
בשיחה עם "מעריב" מזהירה יו"ר איגוד העובדות והעובדים הסוציאליים, עו"ס ענבל חרמוני, כי מצבם של השבים, הנפשי וגם הפיזי שאליו נחשפנו כולנו בשחרור האחרון, הוא אור אדום בפני מקבלי ההחלטות. "התמונות של השבת האחרונה, של חזרת אנשים שדופים, מורעבים ומעונים - אינה תמונת ניצחון. זוהי עדות להפקרה. אם היו חוזרים מייד אחרי העסקה הראשונה או לכל המאוחר במאי, ככל הנראה התמונות היו אחרות וגם מצבה של החברה בישראל היה אחר".
עוד הוסיפה: "כעובדת סוציאלית וכאשת איגוד מקצועי אני מעידה כי המאבקים האישיים של אנשים וגם המאבקים החברתיים של קבוצות, מצליחים כשיש סולידריות וערבות הדדית. לכן כדי שנוכל להמשיך לחיות פה ביחד הם חייבים לשוב. יש להתרכז בדבר אחד עם הפנים קדימה ולצמצם נזקים: צמצום משך הזמן של העסקה הבאה, של כמה שיותר מאנשינו בכמה שפחות זמן. אם חלקים נכבדים בממשלה הזו כולל ראש הממשלה בעצמו, מטרפדים באופן אקטיבי את הסיכוי לשחרור כל החטופים, זה לא פחות מפשע מלחמה".
חרמוני, שחווה את הטיפול הישיר של העובדים הסוציאליים בשבים ובבני המשפחות, אומרת במילים חד משמעיות כי מצבם מחייב את הממשלה לחתור בכל הכוח למימוש מלא של מתווה להצלתם, לא פחות, של החטופים החיים שנותרו בשבי. "כל דקה היא הרת גורל עבור החטופים. החיבור בין עסקה כרגע לבין עתיד שחור משחור בהכרח לא משקף את המציאות, העתיד תלוי מאד במה שנבחר לעשות בתוכנו כחברה ובאיך שנבחר לנהל את סיום המלחמה. הניצחון המוחלט שלנו הוא ההכרה של ישראל בעוצמתה ובחוזקתה ובאתוס שלא משאירים אף אחד מאחור".
