"נמצאו כשלים בהעדר הערכות ממשלתית מבעוד מועד למקרי אסון לצד עיכובים בטיפול הממשלתי בהקמת הישובים הזמניים ובשיקום ופיתוח החבל", קובע מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן בדו"ח ביקורת נוקב על הליכי השיקום של יישובי הנגב המערבי, שנפגעו במלחמת חרבות ברזל.
זהו דו"ח הביקורת השני שמפרסם משרד מבקר המדינה בסוגיות האזרחיות של מלחמת "חרבות הברזל".
"תושבי עוטף עזה והנגב המערבי חוו את אחד האסונות החמורים ביותר שידעה מדינת ישראל בשבעה באוקטובר. השיקום והפיתוח של הישובים ותושביהם הינה משימה חשובה מהמעלה הראשונה של ממשלת ישראל", מתריע אנגלמן – "לא יעלה על הדעת שוויכוחים ואי הסכמות ימנעו מימוש תקציב פיתוח בהיקף של חמישה מיליארד שקלים, עליו החליטה הממשלה כבר באפריל 2024, לפני קרוב לשנה".
עוד מצויין בדו"ח הביקורת, כי אין לקבל העדר מנהל קבוע למנהלת מאז אוגוסט 2024 ואין סיבה שהממשלה לא תבצע בקרה כנדרש על החסמים השונים במשך תקופה ארוכה. על ראש הממשלה והשר הממונה - זאב אלקין לפעול לתיקון הליקויים בהקדם".
בדו"ח מובהר, כי בכמה החלטות ממשלה שהתקבלו מאז אירועי שבעה באוקטובר בנוגע ליישובים שהמרחק בינם ובין גבול עזה הוא עד שבעה ק"מ, אשר שוכנים בתחומי שיפוטן של המועצות האזוריות אשכול, חוף אשקלון, שדות נגב ושער הנגב והעיר שדרות (יישובי חבל התקומה) - הכירה הממשלה בפגיעה החמורה שחלה במכלול תחומי החיים של תושבי יישובים אלה ובמחויבותה לשיקום החבל ותושביו.
מחברי הדו"ח מזכירים, כי כבר באוקטובר 2023, לאחר האירועים הקשים, הקימה הממשלה את מנהלת תקומה, אשר נועדה להוביל את המאמץ הלאומי לשיקום ולפיתוח של "חבל התקומה", לקדם את שיקום החבל ותושביו ולגבש את המענים הדרושים לשם השבת מסלול החיים התקין והרגיל של יישובי החבל ותושביו.
באפריל 2024 אושר תקציב מנהלת התקומה במסגרת תקציבית של 19 מיליארדי שקל - 14 מיליארדי שקלים יועדו לפרויקטים של שיקום החבל ויתרת מסגרת התקציב של חמישה מיליארדי שקלים יועדה למימון פרויקטים לפיתוח.
אולם, בדו"ח הביקורת מוצגים פערים מרכזיים שעלו בביקורת בסוגיות הליכי השיקום של יישובי הנגב המערבי, קהילותיהם ותושביהם שנפגעו. בדו"ח הביקורת מובהר, שמאחר והביקורת בנושא עדיין מתבצעת, מדובר בממצאי ביניים, והם ישולבו בדוח הכולל אשר צפוי להתפרסם במהלך שנת 2025.
באוקטובר 2023, עם הקמתה של מנהלת תקומה, מינה ראש הממשלה את תא"ל במיל' משה אדרי לראש המנהלת, נוסף על תפקידו כראש הוועדה לאנרגייה אטומית. לאחר שאדרי הביע את רצונו לסיים את תפקידו, הוחלט לקדם את מינויו של האלוף במיל' יפתח רון-טל לראש המנהלת.
בתחילת אוגוסט 2024 פרש אדרי מתפקידו ובאותה עת פרש גם סגנו. באוגוסט 2024 החל מנכ"ל משרד ראש הממשלה, יוסי שלי, לכהן גם כממלא מקום ראש מנהלת תקומה, נוסף על תפקידו כמנכ"ל המשרד.
"כיוון שבמהלך התקופה האמורה הודיע מר רון-טל כי הוא מוותר על התפקיד, המשיך שלי לכהן בתפקיד ממלא מקום ראש המנהלת עד לפברואר 2025, המועד שבו מונה לשגריר", נכתב בדו"ח הביקורת – "למרות חשיבותה הרבה של מנהלת תקומה לשיקום יישובי חבל התקומה, יוצא כי מאז הקמתה של המנהלת, וביתר שאת מאז אוגוסט 2024, לא עומד בראשה מנהל קבוע במשרה מלאה שמקדיש את כל זמנו למשימותיה".
בדו"ח נטען עוד, כי במפגשים שקיימו מבקר המדינה וצוות הביקורת עם נציגים מהיישובים שנפגעו באופן הקשה ביותר באירועי השבעה באוקטובר, העלו הנציגים, כי פרישתם של אדרי וסגנו מראשות המנהלת באוגוסט 2024 פגעה באופן ממשי בקידום המשימות המרכזיות שעמדו לפתחה והקשתה את קבלתן של החלטות דחופות ואת מתן המענים על חסמים שעלו במסגרת עבודות השיקום והקמת מגורי הביניים.
עוד עולה מדו"ח הביקורת, כי רק בפברואר 2025, למרות שמנהלת תקומה השקיעה כ-1.3 מיליארד שקל ומאמצים רבים במַעֲבָר של תושבי הקיבוצים בארי, חולית וכפר עזה ליישובי הביניים, המעבר עומד בפני סיום.
במקביל עולה מהביקורת, כי נכון לנובמבר 2024, טרם הסתיימו בקיבוץ רביבים הליכי הקמת השכונה עבור תושבי קיבוץ חולית, והם לוו בקשיים בירוקרטיים וביצועיים רבים: במבני המגורים ליקויים רבים, התשתיות סביב הבתים ובמרחב הציבורי טרם הושלמו, הדרכים בקיבוץ אינן סלולות ומבני הציבור החיוניים לשמירת חיי הקהילה טרם הוקמו. קליטת התושבים בבתיהם הסתיימה רק באמצע אוקטובר 2024, לאחר פתיחת שנת הלימודים.
נכון לנובמבר 2024 טרם הסתיימו בקיבוץ חצרים הליכי הקמת השכונה עבור תושבי בארי. ישנם תושבים שטרם נמצא להם פתרון מגורים עם הקהילה בחצרים.
כ-80 מהתושבים העדיפו לחזור ולהתגורר בביתם בקיבוץ בארי, מפני שהעדיפו את החזרה לשם על פני המשך מגורים במלונות בהמתנה לדיור הזמני בחצרים. הקמת השכונה הזמנית בחצרים לוותה גם היא בקשיים בירוקרטיים וביצועיים רבים.
עוד נמצא בביקורת, כי גם בפברואר 2025 מתגלים ליקויים במבני המגורים וכי היעדר חלוקת אחריות ברורה בין הגופים השונים המשתתפים בפרויקט מוביל למחלוקות ביניהם המעכבות את פתרון הבעיות ומקשות את חיי היום-יום של חברי הקהילה.
נכון לדצמבר 2024, גם טרם הסתיימו בקיבוץ רוחמה הליכי הקמת השכונה עבור תושבי קיבוץ כפר עזה והם מלווים בקשיים בירוקרטיים וביצועיים רבים - הקמת חלק ממבני המגורים טרם הושלמה ולכן המעבר של חלק מהתושבים לקיבוץ רוחמה התעכב.
הדבר מאלץ את קיבוץ כפר עזה לספק ולממן מסגרות חינוך מקבילות הן בקיבוץ רוחמה והן בקיבוץ שפיים, בו שוהות משפחות עד להשלמת הקמתם של המבנים בקיבוץ רוחמה.
עוד עולה מהביקורת, כי במבני המגורים יש ליקויים, הקמת התשתיות סביב הבתים ובמרחב הציבורי עדיין לא הושלמה, וכן טרם הושלמה הקמתם של מבני הציבור החיוניים לשמירת חיי הקהילה.
"החסמים והקשיים המלווים את הקמת יישובי הביניים של תושבי קיבוצי בארי, חולית וכפר עזה מעכבים את יכולתם של התושבים להשתקם באופן אישי וקהילתי בעקבות האירועים הקשים שחוו", מתריע מבקר המדינה.
עוד עולה מהביקורת, כי בשל הדחיפות להתחיל את שנת הלימודים בספטמבר 2024, נאלצו משפחות מהקיבוצים בארי וכפר עזה שעברו זמנית לקיבוצים חצרים ורוחמה להתגורר בבתים קטנים שאינם מיועדים להן, אלא למבוגרים החיים בגפם, וחלק מהמשפחות אף נאלצו לעבור בין כמה יחידות דיור מאז ספטמבר 2024.
מבקר המדינה קוע עוד, כי היעדרה של תוכנית היערכות הכוללת מיפוי מקדים והסכמים נצורים לצורך מענה על צרכים שעלולים להתעורר במקרי אסון ובכללם הקמת מגורים זמניים, הוביל את מנהלת תקומה להסתייע בהסכמים קיימים של גופים שונים - החטיבה להתיישבות ומשרד הבינויוהשיכון - שלא התאימו באופן המיטבי לצרכים.
מבקר המדינה גם מתריע עוד על ליקויי בטיחות בכביש 232. אחד ממוקדי אירועי שבעה באוקטובר הוא חניון רעים והמיגוניות הסמוכות אליו בצומת בארי ובצומת רעים לאורך כביש 232. למיגוניות אלה נמלטו, ברכב או ברגל, עשרות רבות של אזרחים, מרביתם משתתפים במסיבת הנובה בחניון רעים, ומחבלים שהשתלטו על התנועה בכביש רצחו רבים מהם.
בביקורת עלה, כי צומת חניון רעים ומסעפי תחנות האוטובוסים הציבוריים בצומת בארי ובצומת רעים, שבהם מוצבות מיגוניות, הפכו למוקד עניין, זיכרון והנצחה אף שאינם ערוכים לכך.
עוד עלה, כי אנשים רבים פוקדים מקומות אלה ברכבים פרטיים ובאוטובוסים ועקב כך הפנייה לחניון רעים מכביש 232 הפכה עמוסה ומסכנת את הנוסעים בשני הנתיבים.
בקרב המועצות האזוריות שער הנגב ואשכול, שבתחום שיפוטן עובר כביש 232, עלה חשש כי נשקפת סכנה בטיחותית בשל הקמת מיזמי הנצחה פרטיים לאורך הכביש.
מחברי הדו"ח מציינים, כי במסגרת התוכנית האסטרטגית של מנהלת תקומה הוסכם בין משרד התחבורה למנהלת תקומה בסוף אוגוסט 2024 על תוכנית להקצאת 200 מיליוני שקלים בשנים 2024 - 2025, במסגרתה נכלל פתרון בטיחותי לסוגיית הפנייה לחניון רעים בתקציב של חמישה מיליוני שקלים כבר בשנת 2024. חודש לאחר מכן אושר הסיכום על ידי אגף תקציבים במשרד האוצר.
ההעברה התקציבית בוצעה בפועל רק בתחילת נובמבר 2024, אך נכון לתחילת פברואר 2025 העבודות טרם החלו. עוד נמצא בביקורת, כי העיכוב בשיפור המענה הבטיחותי בצומת רעים נגרם מסיבות שונות, בין השאר מעיכוב בהעברת 100 מיליון שקל ממשרד האוצר למנהלת תקומה ומעיכוב באיתור ההעברה התקציבית במשרד התחבורה.
בביקורת צויין עוד, כי מאז אירועי השבעה באוקטובר הוקמו לאורך כביש 232, במיגוניות הפזורות לאורך הכביש ובשכונת מישור הגפן באופקים, אתרי זיכרון פרטיים להנצחת הנופלים והנרצחים.
מחברי הדו"ח מתריעים, כי מיזמי הנצחה פרטיים עלולים לעורר תחושות קשות בקרב חלק ממשתמשי הדרך, רבים מהם בני משפחות שכולות וניצולים שחוזרים בימים אלו לביתם או ליישובי הביניים.
זאת ועוד, נמצא כי השימוש במיגוניות כמיזמי הנצחה, אף מקשה על התושבים ועוברי אורח להשתמש במיגוניות האמורות בהישמע אזעקות.
גם במפגש עם תושבי שכונת מישור הגפן באופקים העלו התושבים כי החורים במיגונית מהירי וכתמי הדם שנותרו בתוכה מזכירים להם באופן מתמיד את הטראומה שעברו.
הממשלה החליטה בספטמבר 2024 להטיל על משרד ראש הממשלה בשיתוף עם מנהלת תקומה, לתכלל את כלל תוכניות ופעולות ההנצחה והזיכרון ובתוך כך לקדם את הקמתם של תאגיד הנצחה לאומי ואתר הנצחה לאומי.
אולם, במועד סיום הביקורת, 16 חודשים לאחר אירועי השבעה באוקטובר, משרד ראש הממשלה טרם הקים תאגיד הנצחה ולא גיבש מדיניות בתחום ההנצחה הזמנית והקבועה.
בביקורת נמצא עוד, כי עיריית אופקים מתקשה במתן מענה סוציאלי לתושביה אחרי אירועי ה-7 באוקטובר, על אף מעורבותם של משרדי הממשלה הרלוונטיים בנושא והסתייעותה בגופים פילנתרופיים וכי תושבי העיר לא זכו למענה מהיר ומעמיק דיו לצרכיהם.
בעתירה שהגישה עיריית אופקים לבג"ץ במאי 2024, היא טענה כי עליה להיכלל במסגרת יישובי חבל התקומה, הזכאים לקבלת סיוע מהמנהלת, נוכח היקף הפגיעה בעיר בשבעה באוקטובר וקרבתה הגיאוגרפית ליישובים הזכאים לסיוע מהמנהלת, וכי תושביה זקוקים בחיי היום-יום למענים שיקומיים כנפגעי פעולות איבה.
בהחלטת הממשלה מאוקטובר 2024, נקבע כי גבולות חבל התקומה ייוותרו בטווח של עד שבעה ק"מ מגבול רצועת עזה.
לצד זאת, הוחלט כי בתוך 60 יום יביא ראש הממשלה לאישור הממשלה אזורים נוספים שנפגעו ממתקפת הטרור בדרום הארץ, שיינתן להם מענה בהתאם לצורכיהם.
עוד החליטה הממשלה לבחון את האפשרות לגרוע כספי פיתוח מתקציב מנהלת תקומה ולהעבירם לצורכי רשויות סמוכות, כגון אופקים ונתיבות.
אולם, גם בחלוף 60 יום בתום שנת 2024, טרם ניתן מענה לתושבי אופקים.
עם זאת, בדו"ח הובהר, כי במהלך הביקורת קיימו נציגי משרד מבקר המדינה סיורים שמהם ניכר היה כי עובדי המנהלת, משרד הבינוי והשיכון והחטיבה להתיישבות, וכן כלל הספקים, פעלו במסירות וברגישות למען המפונים ולשם קידום הקמתם שלהאתרים הזמניים.
עוד צויין, כי עיכוב בהעברת תקציב מכוח תוכנית החומש בעניינו של חבל התקומה לביצוע פרויקט בטיחותי בפנייה בכביש 232 לחניון רעים, אשר בו התקיימה מסיבת הנובה, גרם לעיכוב בביצוע הפרויקט ולסיכון של הנוסעים בכביש והמבקרים בחניון.
כמו כן, במועד סיום הביקורת, יותר משנה לאחר אירועי השבעה באוקטובר, טרם הוקם תאגיד הנצחה ועדיין לא גובשה מדיניות בתחום ההנצחה הזמנית והקבועה.
