לאחר אישור "חוק תקומה" אתמול בכנסת, עדן ביזמן, מנכ”ל "פורום הביתה" שמאגד את היישובים שספגו את המכה הקשה ביותר באסון ה-7 באוקטובר, שוחח עם "מעריב" היום (שלישי) על הצעדים הבאים בדרך להפוך את עוטף עזה להצלחה כלכלית ודמוגרפית. הוא הסביר כי החוק לא הגיע משום מקום, אלא כתוצאה ממאמץ ממושך, ומבהיר: "עכשיו הזמן לוודא שהכסף יועבר למקומות הנכונים".
לדברי ביזמן, מאחורי אישור החוק עומדת עבודה יסודית של הפורום וגורמים נוספים: "חוק תקומה לא עבר סתם כך בוקר אחד, הוא תוצאה של עבודה קשה מאוד שלקחו בה חלק גם נציגי הפורום. כבר בתחילת הדרך, כשביקשנו ללמוד איך מחלקים את הכספים הרבים ולסייע לנתב אותם נכון, אמרו לנו המשפטנים שהממשלה והכנסת חייבים לחוקק חוק שמגדיר מהן הגבולות של חבל תקומה, ולהגדיר בחוק את הרצון להעדיף את החבל על פני אזורים אחרים".
הוא מוסיף כי ללא החוק, ממשלת ישראל יכלה להקצות תקציבים רק לשיקום – כלומר, להשבת המצב לקדמותו, אך לא לפיתוח וצמיחה דמוגרפית: "לכן, דחפנו יחד עם גופים נוספים להצמיד את החקיקה להעברת תקציב 2025. יחד עם ראשי הרשויות בעוטף ונציגי מנהלת תקומה, יצרנו לחץ גדול מאוד בכנסת – וגם מצד חלק משרי הממשלה – שדרשו הבטחה שהחוק יעבור במקביל לתקציב השנה הנוכחית. הצלחנו להסביר את החשיבות של ההצמדה הזו. מגיע לשר אלקין, לשר סמוטריץ’, ליו”ר ועדת הכלכלה ח”כ ביטן ולח”כים מהקואליציה והאופוזיציה שנפרגן להם במילה טובה – היה קשב אמיתי לעוטף ולצרכים".
עם אישור החוק, מגיע השלב המעשי - הכספים שיופנו לשיקום ולפיתוח האזור. ביזמן מפרט כיצד השתנה התקציב בדרך: "בתחילת הדרך הייתה כוונה להקצות כ-5 מיליארד ש”ח לפיתוח, אבל בהמשך הוחלט להסיט 1.3 מיליארד לטובת יישובים שנפגעו באירועי ה-7 באוקטובר, אך אינם נחשבים לעוטף עזה – כמו נתיבות ואופקים".
אז כמה מתוך העוגה התקציבית יישאר לעוטף עזה? ביזמן מסביר: "מחמשה מיליארד ירדנו ל-3.7 מיליארד. כ-50% מהסכום הזה מיועדים לפיתוח העיר שדרות, כך שחבל הארץ שאנחנו מייצגים נותר עם כמיליארד ושמונה מאות מיליון ש”ח בלבד. מתוכם, כ-650 מיליון ש”ח מיועדים לצמיחה וגידול דמוגרפי, מה שמשאיר אותנו עם 1.2 מיליארד ש”ח לפיתוח".
אך לצד התקציב הממשלתי, ביזמן מבהיר כי יש צורך בגיוס כספים נוספים ממקורות פילנתרופיים, שישמשו “מכפיל כוח” לתהליכי הצמיחה. האם עוטף עזה יוכל באמת למשוך אוכלוסייה חדשה, משקיעים ועסקים? לדבריו של ביזמן, השנה האחרונה הוקדשה גם להכנת הקרקע ליום שאחרי אישור החוק. "יחד עם אנשי מנהלת תקומה והמועצות האזוריות נוצר שיח בריא עם מנהל התכנון ורמ"י, כדי להסיר חסמים שיאפשרו שינוי תב"ע במידת הצורך, וכן לזרז הליכים סטטוטוריים. המטרה ברורה לכלל זרועות הממשלה: לייצר חבל ארץ ששווה יהיה לגור בו, ששווה יהיה לבקר בו ושווה יהיה להשקיע בו".
בסיום השיחה, ביזמן משתף בחזונו לגבי עתיד העוטף – חזון ששם דגש על חדשנות כלכלית, עידוד יזמות ופיתוח תשתיות שימשכו אוכלוסייה צעירה ואיכותית. "לפני הכול, אנחנו חולמים שהחטופים ישובו הביתה, שהחיילים יחזרו בשלום ושאנחנו נחזור לקיבוצים ולמושבים שלנו. אבל אחרי זה, אנחנו רוצים לייצר כדאיות כלכלית שתביא יזמים לעוטף".
"למשל, אם יזם רוצה להקים בריכת גלים ייחודית לגולשים, הוא יידע שבתל אביב ההשקעה תוחזר תוך כמה שנים. אבל אם נוכל להבטיח לו שמנגנון של מאצ'ינג יסייע לו להחזיר את ההשקעה באותו פרק זמן – ואולי אף מהר יותר – הוא יעדיף לבנות את הבריכה כאן. בריכה כזו תייצר תיירות, מסעדנות, חנויות הלבשה, עבודה למקומיים – ועוד. ויש עוד המון יוזמות. הרבה יזמים כבר פונים אלינו. יחד עם המגזר העסקי, ועם המדינה שהתגייסה עכשיו, אפשר יהיה לייצר ציונות וצמיחה אמיתית בעוטף", אמר.
