ועדת השרים לענייני חקיקה תדון ביום א' הקרוב בהצעת חוק של יו"ר ועדת החוקה ח"כ דוד רותם (ישראל ביתנו) וקבוצת ח"כים המאפשרת להדיח את חברת הכנסת חנין זועבי (בל"ד) מכהונתה. לקראת הדיון שלחו פרופסור מרדכי קרמניצר וד"ר עמיר פוקס מהמכון הישראלי לדמוקרטיה חוות דעת לחברי ועדת השרים המתנגדת להצעת החוק.
בחוות הדעת נאמר כי "גוף פוליטי מובהק כמו הכנסת לא אמור לקבל החלטות קיצוניות על הדחה של חבר פרלמנט מכהונתו, תוך פגיעה קשה בזכותו להיבחר ובזכות בוחריו לבחור. הפגיעה חמורה במיוחד משום שהעילה לפקיעת הכהונה מבוססת על פרסום ולכן פוגעת בחופש הביטוי. את האיזון בין השמירה על בטחון המדינה ובין חופש הביטוי יש לערוך במסגרת המשפט הפלילי. ח"כ שיורשע בסיוע לאויב או בתמיכה בטרור ממילא יורחק מן הכנסת".
לדבריהם, "הצעת החוק מבקשת "לתת לחתול לשמור על השמנת". מתן הכוח האמור לחברי הכנסת, המאשימים זה את זה בבגידה ובתמיכה בטרור השכם והערב, מזמין כניסה למחול שדים פוליטי ומקארתיסטי".
מציע החוק, דוד רותם. צילום: מרים אלסטר, פלאש 90
הצעת החוק, עליה חתומים 20 חברי כנסת מסיעות שונות, קובעת כי "מי שזיהה את עצמו עם אויבי המדינה בזמן מלחמה - מקומו לא יכירנו בכנסת. מאחר שיש לוודא שהפרסום אכן כזה, תקבע זאת הכנסת ברוב חבריה לפי המלצה של ועדת הכנסת, בתוך זמן קצר מיום הפרסום".
בדברי ההסבר להצעת החוק נאמר כי "תמיכה באויב בעת מלחמה היא עניין שלא יכול להתיישב עם כהונה בכנסת, יהא חבר הכנסת אשר יהא. כל דמוקרטיה צריכה להציב קווים אדומים ולאפשר ייצוג בפרלמנט רק כשיש הסכמה על כללי משחק מזעריים הכוללים הכרה במדינה שבה חבר הכנסת משרת ונאמנות לה".
כיום קובע 'חוק יסוד: הכנסת' מגבלות על אדם או על רשימה להיבחר לכנסת אם יש במטרותיהם או במעשיהם, במפורש או במשתמע, משום שלילת קיומה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית, הסתה לגזענות או תמיכה במאבק מזוין של מדינת אויב או ארגון טרור נגד מדינת ישראל. רשימה או אדם שאינם עומדים בתנאים אלה לא יכולים להיבחר לכנסת.
"מגבלות אלה", כותבים מציעי החוק, "חלות רק לפני הבחירות לכנסת ואינן חלות לאחריהן. בין בחירות לבחירות ההנחה היא שחבר הכנסת פועל במסגרת כללי המשחק המחייבים אותו כחבר פרלמנט. הנחה זו, לצערנו, אינה נכונה בכל המקרים. לפיכך מוצע שבמקרים כאלה הכנסת תוכל להדיח ברוב חבריה ח"כ מכהן".