משרד החינוך פרסם לאחרונה את שיעור הזכאים לבגרות. בתמונה המשתקפת מהנתונים אין הרבה חדש: הקבלה עצובה בין מצב סוציו-אקונומי של היישובים והתושבים החיים בהם לבין הישגי הבגרויות של התלמידים במקום.
לא מפתיע למצוא מקומות כמו כוכב יאיר ואבן יהודה בראש הטבלה, בדיוק כפי שלא מפתיע למצוא את לוד, אופקים, ג'סר א־זרקא ומודיעין עילית בתחתיתה. לשני המשתנים, של עוני והישגיות, מתחבר משתנה שלישי: ההשקעה בחינוך. זהו משתנה בוער החייב להילקח בחשבון, במיוחד בימים אלה של דיון פומבי בתקציב המדינה.
ומהי ההשקעה הזו? חשיפת נתוני הזכאות לבגרות היא חלק ממעגל קסמים מסוכן שיש הכרח שיישבר. המשולש עוני-הישגיות-השקעה בחינוך מאוד פשוט להסבר: הפריפריה סובלת מעוני, שהוא פועל יוצא של השכלה, שהרי השכלה נמוכה מבטיחה פוטנציאל השתכרות נמוך.
המדינה חייבת לקחת אחריות על החינוך. צילום אילוסטרציה: פלאש 90
ישראל, המדורגת לפי מדד ה-OECD במקום נמוך במידת ההשקעה שלה בחינוך, גוזרת נטל כבד על מועצות מקומיות ועל עיריות, כמו גם על משקי הבית. כשהשקעת המדינה בחינוך נמוכה, עולה ההשקעה הפרטית בו. משפחה עשירה תשקיע בחינוך ילדיה יותר ממשפחה ענייה. זו נוסחה מסוכנת, המגדילה את הפערים החברתיים.
מעגל האימים מתיישב עם הנתון החשוב של מרכז "אדווה": העשירונים העליונים בישראל מוציאים על חינוך ותרבות פי שלושה יותר מהעשירונים התחתונים. לעומתם, צעירים מהפריפריה החברתית, הגיאוגרפית והכלכלית של ישראל יזדקקו תמיד לעזרה על מנת ליצור לעצמם מוביליות חברתית, אחרת יישארו תמיד למטה, נמוך בסולם ההשכלה וההכנסה. אולם מי יגיש להם את העזרה הזו?
במחקרו מציג פרופ' מומי דהן תמונה שלפיה ישראלים ממוצא מזרחי צמצמו פערים כלכליים ב- 15 השנים האחרונות. דהן טוען שהסיכוי למוביליות חברתית נובע בעיקר מרכישת השכלה גבוהה, ואנו אכן עדים לכך שמתרחש שיפור במצב הפריפריה, אך בעיקר בזכות גופים חברתיים שמקדמים אותו.
הספקים העיקריים של שירותים חברתיים (חינוך, בריאות, רווחה) הם מוסדות ללא כוונות רווח המספקים כמחצית מסך תצרוכת השירותים החברתיים (מתוך דוח מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל,2013 ). רק בשירותי החינוך 26% מהשירותים ניתנים על ידי הרשויות המקומיות, 35% על ידי מלכ"רים ו-39% על ידי המדינה. כלומר, חלקם של המדינה ושל המלכ"רים באספקת שירותי חינוך הוא דומה! זהו מצב לא תקין.
לא סביר שהעבודה של צמצום פערי השכלה תיפול על גורמים פילנתרופיים. כנס "תקציב מדינה אלטרנטיבי-חברתי", שיתקיים בדצמבר, יציג בכנסת את החלופה הראויה לתקציב המדינה, ובה יושם דגש על ההשקעה המתבקשת של המדינה בחינוך.
למדינה אין ברירה אלא לקחת אחריות על החינוך בישראל ולהבין שהוא הבסיס לפערים עתידיים מכל סוג. כולנו אוהבים להתגאות בעובדה שישראל היא "Start-Up Nation ". אך עם פערים כאלה בזכאות לבגרות ובעקבותיהם פערים בקבלה לאקדמיה, מה סיכוייו של צעיר מלוד או מאופקים להיות הסטארטאפיסט הבא?
הכותב הוא מנכ"ל "אייסף - הקרן הבינלאומית לחינוך"