החוק הנוכחי מאפשר לפסול מועמד לכנסת המזדהה עם ארגון טרור, אבל לדאבוננו הוא אינו מאפשר להדיח חבר כנסת שאומר ומבצע זאת לאחר שכבר נבחר. הפרצה בחוק קרצה לחברי כנסת שניצלו אותו כדי להנפיק שורה ארוכה של התבטאויות איומות ומרושעות – כמו הגנה על חוטפי ורוצחי שלושת הנערים מגוש עציון, או הבנה למוראות השואה למראה יהודים העולים להר הבית.
חמור מכך, בקיץ האחרון נוכחנו בהזדהות של חברי כנסת עם חמאס בעיצומו של מבצע צוק איתן, בזמן שישראל התבוססה בדמם של עשרות חיילים ואזרחים הרוגים. תמיכה באויב בעת מלחמה היא עניין שלא יכול להתיישב עם כהונה בכנסת, ללא קשר לדעות פוליטיות. זה לא מתקבל על הדעת במדינה מתוקנת. כל דמוקרטיה צריכה להציב קווים אדומים ולאפשר ייצוג בפרלמנט שלה רק כאשר יש הסכמה על כללי משחק שכוללים הכרה במדינה שבה חבר הכנסת משרת אותה ונאמן לה. לא מדובר במקרה זה בהגבלת חופש הביטוי, וזה איננו עניין של ימין או שמאל. פשוט לא יכול להיות שנציג בפרלמנט של מדינה מסוימת ינצל לרעה את הבמה שניתנה לו ויקרא לפגיעה באזרחים חפים מפשע של אותה מדינה.
הכותב הוא יוזם החוק ויו"ר ועדת חוקה, חוק ומשפט מטעם ישראל ביתנו
הוא מתייחס להתבטאויות בעת מלחמה, ודווקא בעת ההיא סוערות הרוחות והאווירה נעשית להוטה, ההתלהמות גוברת ודעות משתבשות. אם בימים כתיקונם יהיה קשה להרחיק חבר כנסת, בעידנא דה ריתחא של מתח ביטחוני ואווירת מלחמה - אפשר גם אפשר. לתת לחברי כנסת את האפשרות להעביר ח"כים אחרים, משמעותו לתת לחתול לשמור על השמנת. הצעת החוק היא פרסונלית, וזוהי שיטה פסולה לחקיקה, כי חקיקה לגופו של אדם ולא לגופו של עניין היא צרות עין וגובלת בנקם, ולא בעניין סדרי שלטון נאותים.
היא נופלת בקטגוריה של "עניינים קשים עושים חוקים רעים". יוזמי החוק לא מסתירים שבכוונתם להפעילו נגד ח"כ חנין זועבי וח"כים ערבים נוספים. איש מהם לא עושה לנו טובה שאנחנו בכנסת, ואם ירחיקו אותנו ממנה, לא יישאר בה שריד של דמוקרטיה. הכותב הוא יו"ר סיעת בל"ד בכנסת