שעות ספורות לפני פיזורה של הכנסת ה-19 אושר הערב (ב') בכנסת חוק המסתננים המתוקן בקריאה שנייה ושלישית. החקיקה המהירה הוכנה בוועדת הפנים של הכנסת בעקבות פסילת החוק הקודם על ידי בג"ץ, לפני כשלושה חודשים. 47 חברי כנסת הצביעו בעד החוק, 32 נמנעו ושלושה התנגדו. על פי דרישת בג"צ נדרשה הכנסת לחוקק את החוק עד ה-22 בדצמבר, שאם לא כן היה על מנתן "חולות" שבנגב להיסגר.
על פי החוק החדש, תקופת השהייה של מסתננים במתקן חולות תוגבל ל-20 חודשים. זאת, לעומת שהייה ללא הגבלה בחוק הקודם. בנוסף, השוהים במתקן יחתימו נוכחות רק פעם ביום, לעומת שלוש פעמים לפי החוק הקודם. עוד נקבע שתקופת השהייה של מסתננים חדשים במתקן הסגור סהרונים תופחת משנה לשלושה חודשים בלבד שלאחריה הם יועברו למתקן חולות. לעומת זאת, בחוק החדש יחויבו המעסיקים להפקיד 20% משכרו של מסתנן בקרן מיוחדת, וזאת בנוסף ל-16% שווה ערך מהזכויות הסוציאליות המגיעות לו. המסתנן יוכל לקבל את כספו רק לאחר שיעזוב את המדינה. עוד נקבע כי אם תוך חצי שנה מקבלת ההוראה מרשות ההגירה והאוכלוסין שעליו לעזוב את הארץ, הוא לא יעשה כך – הכסף שנצבר בקרן (מזכויותיו הסוציאליות) יופחת בהדרגה.
ח"כ רגב ניסתה עד הרגע האחרון לשנות שניים מסעיפי החוק: הגדלת תקופת השהייה בחולות ל-24 חודשים ולאחר מכן לפעול ליציאתם מהארץ והארכת תקופת ההשהיה של מסתננים חדשים במתקן סהרונים לפחות לחצי שנה. אולם, בעקבות התנגדות יש עתיד לשינויים בהצעת החוק, שאושרה על ידי היועץ המשפטי לממשלה, עו"ד יהודה וינשטיין, אושרה ההצעה המקורית. "אישרתי חוק בלית ברירה. רציתי חוק עם יותר שיניים, אבל אם לא היינו מאשרים את החוק במתכונתו הנוכחית, מתקן חולות היה נסגר, אלפי מסתננים היו משתחררים ולא הייתי יכולה להסתכל לתושבי דרום תל אביב ואזורים נוספים בארץ בעיניים", ציינה רגב. היא הודיעה שבקדנציה הבאה בכוונתה ליזום חוק שימנע מבג"ץ אפשרות להתערב בנושאים הקשורים למדיניות ההגירה. "ישראל היא מדינה יהודית ולא מדינה לכל מסתנני אפריקה", אמרה. "לקלוט פליטים כן, אבל לא מסתננים. עניי עירך קודמים".
שר הפנים, גלעד ארדן (הליכוד), אמר בעקבות אישור החוק: "הוויכוח כאן הוא בין שתי קבוצות פוליטיות – בין אלה הרואים בישראל קודם כל מדינתו האחת והיחידה של העם היהודי ובין גוש השמאל שלצערי מוכן לסכן זאת".
"למרות שלא מדובר בהסדר המושלם, הצלחנו במאמץ רב להעביר את החוק, למנוע את פיזור מתקן חולות ושחרורם של אלפי מסתננים לרחובות דרום תל אביב ולשוק העבודה", ציין עוד ארדן. "תושבי דרום תל אביב זכאים לביטחון אישי ולהשבת מרקם החיים לו היו רגילים. אנחנו צריכים להסתכל להם בעיניים ולסייע להם להשיב את חייהם לקדמותם".
יו"ר ועד הפעולה של תושבי השכונות בדרום תל אביב, שלמה מסלאווי, ציין שבנסיבות שנוצרו, החוק שאושר הוא הרע במיעוטו. "נורא חששנו בשכונות שהחוק לא יאושר עד לפיזורה של הכנסת ואלפי מסתננים יגיעו לדרום העיר", אמר.
אורלי יוגיר, מהמרכז למדיניות הגירה ישראלית, סיכמה את התחושות המעורבות: "אני מברכת מצד אחד על אימוץ הרעיון של המרכז להפקדת אחוז מסויים משכר המסתננים כפיקדון עד ליציאתם מהארץ. אבל עם זאת, בכל הנוגע לזמן השהייה במרכז השהייה, החוק בלתי מספק ויש לקוות כי הכנסת הבאה תפעל לתקן זאת".
על פי החוק החדש, תקופת השהייה של מסתננים במתקן חולות תוגבל ל-20 חודשים. זאת, לעומת שהייה ללא הגבלה בחוק הקודם. בנוסף, השוהים במתקן יחתימו נוכחות רק פעם ביום, לעומת שלוש פעמים לפי החוק הקודם. עוד נקבע שתקופת השהייה של מסתננים חדשים במתקן הסגור סהרונים תופחת משנה לשלושה חודשים בלבד שלאחריה הם יועברו למתקן חולות. לעומת זאת, בחוק החדש יחויבו המעסיקים להפקיד 20% משכרו של מסתנן בקרן מיוחדת, וזאת בנוסף ל-16% שווה ערך מהזכויות הסוציאליות המגיעות לו. המסתנן יוכל לקבל את כספו רק לאחר שיעזוב את המדינה. עוד נקבע כי אם תוך חצי שנה מקבלת ההוראה מרשות ההגירה והאוכלוסין שעליו לעזוב את הארץ, הוא לא יעשה כך – הכסף שנצבר בקרן (מזכויותיו הסוציאליות) יופחת בהדרגה.
ח"כ רגב ניסתה עד הרגע האחרון לשנות שניים מסעיפי החוק: הגדלת תקופת השהייה בחולות ל-24 חודשים ולאחר מכן לפעול ליציאתם מהארץ והארכת תקופת ההשהיה של מסתננים חדשים במתקן סהרונים לפחות לחצי שנה. אולם, בעקבות התנגדות יש עתיד לשינויים בהצעת החוק, שאושרה על ידי היועץ המשפטי לממשלה, עו"ד יהודה וינשטיין, אושרה ההצעה המקורית. "אישרתי חוק בלית ברירה. רציתי חוק עם יותר שיניים, אבל אם לא היינו מאשרים את החוק במתכונתו הנוכחית, מתקן חולות היה נסגר, אלפי מסתננים היו משתחררים ולא הייתי יכולה להסתכל לתושבי דרום תל אביב ואזורים נוספים בארץ בעיניים", ציינה רגב. היא הודיעה שבקדנציה הבאה בכוונתה ליזום חוק שימנע מבג"ץ אפשרות להתערב בנושאים הקשורים למדיניות ההגירה. "ישראל היא מדינה יהודית ולא מדינה לכל מסתנני אפריקה", אמרה. "לקלוט פליטים כן, אבל לא מסתננים. עניי עירך קודמים".
שר הפנים, גלעד ארדן (הליכוד), אמר בעקבות אישור החוק: "הוויכוח כאן הוא בין שתי קבוצות פוליטיות – בין אלה הרואים בישראל קודם כל מדינתו האחת והיחידה של העם היהודי ובין גוש השמאל שלצערי מוכן לסכן זאת".
"למרות שלא מדובר בהסדר המושלם, הצלחנו במאמץ רב להעביר את החוק, למנוע את פיזור מתקן חולות ושחרורם של אלפי מסתננים לרחובות דרום תל אביב ולשוק העבודה", ציין עוד ארדן. "תושבי דרום תל אביב זכאים לביטחון אישי ולהשבת מרקם החיים לו היו רגילים. אנחנו צריכים להסתכל להם בעיניים ולסייע להם להשיב את חייהם לקדמותם".
יו"ר ועד הפעולה של תושבי השכונות בדרום תל אביב, שלמה מסלאווי, ציין שבנסיבות שנוצרו, החוק שאושר הוא הרע במיעוטו. "נורא חששנו בשכונות שהחוק לא יאושר עד לפיזורה של הכנסת ואלפי מסתננים יגיעו לדרום העיר", אמר.
אורלי יוגיר, מהמרכז למדיניות הגירה ישראלית, סיכמה את התחושות המעורבות: "אני מברכת מצד אחד על אימוץ הרעיון של המרכז להפקדת אחוז מסויים משכר המסתננים כפיקדון עד ליציאתם מהארץ. אבל עם זאת, בכל הנוגע לזמן השהייה במרכז השהייה, החוק בלתי מספק ויש לקוות כי הכנסת הבאה תפעל לתקן זאת".
המוקד לפליטים ולמהגרים, האגודה לזכויות האזרח, א.ס.ף - ארגון סיוע לפליטים ולמבקשי מקלט בישראל, רופאים לזכויות אדם, קו לעובד, המרכז לקידום פליטים אפריקאים ואמנסטי אינטרנשיונל ישראל הגיבו להחלטה ואמרו כי "הכנסת אישרה היום את המשך ביזוי בג"ץ, הולכת השולל של תושבי דרום ת"א ואת בזבוז כספי משלם המסים על פתרונות פסולים. כליאה לכשנתיים במתקן "חולות" והערמת קשיים על מעסיקים תמשיך להפר את זכיותיהם של מבקשי המקלט, ורק תעמיק את המצוקה בשכונות. גם תומכי החוק הודו כי מטרתו היחידה היא להזדרז ולמנוע את סגירת מתקן "חולות", וכל זאת כשעל שולחן הכנסת מונחים פתרונות אמיתיים – לדוגמא הצעת החוק לשיקום דרום ת"א של סיעות העבודה, יש עתיד ומרצ".