ג'ומס מסביר למה הוא לא מתגעגע לפוליטיקה: "זה נראה כמו קרקס"

בשעה שגלגלי הפוליטיקה חרקו בימים האחרונים, לא נראה השבוע חיים אורון, ג'ומס, מתגעגע במיוחד למושבו במשך למעלה מ-20 שנה בכנסת. מעמדתו הנוכחית כיו"ר מועצת המנהלים של "דולב", המפעל הגדול למכלי פלסטיק המשותף לקיבוצו להב ולקיבוץ השכן דביר, הוא מפנה מבט ייחודי למתרחש.

"כל פעם שזה מגיע, זה נראה כקרקס שלא היה כמותו מעולם", אומר אורון בנימה חייכנית. "מה שבולט כעת הוא שראש הממשלה מפרק את ממשלתו וכל התקשורת מנסה להבין למה, כשלמעשה אין מחלוקת על נושא מדיני גדול. הבשורה שהביאו בנט ולפיד אחרי הבחירות האחרונות התגלתה כפארסה, כבלוף. לכן הממשלה סיימה את ימיה וצריך ללכת לבחירות".

כשאתה מביט ממרחק, אתה אומר "אשריי שאינני עוד בפוליטיקה?"

"אני לא אומר 'אשריי', כי אני חי את המציאות הזאת באופן די אינטנסיבי ומחובר למה שקורה. מעולם לא הייתי בפוליטיקה בתור הובי, או מקצוע. זו שליחות, אם מותר להשמיע את המילה הזאת, שמילאתי כ-20 שנה, הרבה יותר מכפי שחשבתי מראש. אמרתי מספיק לאחר שהרגשתי שתרמתי תרומה ראויה מעמדתי בקצה ספסלי האופוזיציה".

אגב, מדוע פרשת סופית ב-2011 באמצע כהונת הכנסת ה-18?

"פרשתי כי הגעתי לפרקי. מדוע באמצע? חבר כנסת שאיננו מתכוון לרוץ לקדנציה נוספת לא חייב למצות את כהונתו עד יומה האחרון. חשבתי שרצוי לאפשר למרצ לבחור ראש מפלגה אחר במקומי ולתרום את תרומתי הצנועה לריענון הייצוג שלנו בכנסת. נשארתי עד אז שנתיים כדי לתרום לשיקום המפלגה שנכשלה בראשותי ולפנות את מקומי לזהבה גלאון".

כשנבחרת לראשונה לכנסת ב-1988, בגיל 48, זאת הייתה לגביך התגשמות כל המאוויים?

"אולי אפתיע אותך, אבל שמונה שנים קודם לכן הגישו לי על מגש מקום בכנסת ואמרתי 'תודה, לא'".

"כי אז לא ראיתי במסלול הפוליטי יעד. העדפתי להיות מזכיר הקיבוץ הארצי ולפעול במשק. כשנעניתי לבסוף לרוץ לכנסת, זה היה כשמפ"ם פרשה מהמערך עם העבודה בגלל פערים אידיאולוגיים בין המפלגות".

"הכנסת פעלה במציאות אחרת, עם ערוץ טלוויזיה אחד, כשלמפלגות היו עיתונים משלהן. אין טעם לעסוק בנוסטלגיה ובגעגועים לעולם שעבר, וכנראה לא יוכל עוד לחזור. כיום, אין מפלגות גדולות של 40 מנדטים כפי שהיו אז. היום רואים לקט של מפלגות שמתחברות, או מתפרקות, ואתה תוהה מה הן אומרות".

רוב זמנך בכנסת היית באופוזיציה.

"זה אמנם התאים לי בכך שאני מתייחס אל המציאות בביקורתיות רבה, אבל לא בחרתי לשבת באופוזיציה. מאוד שמחתי כשניתן לי לשמש כשר ולהיות במוקדי החלטות, אבל לרגע לא חשבתי שהמקום היחיד של חבר כנסת זה רק בקואליציה. היה לי ברור שלחבר כנסת באופוזיציה יש תפקיד מאוד משמעותי. השתדלתי למלא אותו בנאמנות רבה".

אורון עם זהבה גלאון. צילום: פלאש 90

כשר החקלאות, מדוע החזרת את המפתחות לאחר עשרה חודשים בלבד בממשלת ברק?

"היה משבר מאוד קשה – שהיום אני מסתכל בעיניים קצת שונות מאשר אז – סביב משרד החינוך בין ש"ס לבין יוסי שריד. המשבר התגלגל לכדי פרישה שלנו מהממשלה. לא בטוח שזאת הייתה אחת ההחלטות הכי נכונות שעשינו".

למדת כלכלה והשקעת את עיקר מרצך בכנסת בוועדת הכספים?

"באתי לכנסת עם תפיסת עולם שבה הנושא הכלכלי-חברתי הוא מאוד מרכזי. מכאן החשיבות שאני מייחס לוועדת הכספים. העדפתי אותה גם כשהציעו לי ללכת לוועדת חוץ וביטחון היותר יוקרתית".

"יש לי בעיה גדולה מאוד עם אנשים המוכנים לקחת על עצמם אחריות מעבר ליכולתם. כבר קרה שלאחר חודשיים בכנסת ח"כים בחרו לעמוד בראש ועדת הכספים, והם לא הבינו מימינם ומשמאלם. כשיאיר לפיד הלך להיות שר אוצר, הוא עשה טעות מבחינה אישית, דבר שברור היטב. הוא גם עשה מעשה בלתי אחראי מבחינה ציבורית".

לא כולם מושחתים

במפעל "דולב", שבו עבד בעבר כפועל מן המניין שריתך מכלי פלסטיק ולימים גם שימש כמנכ"ל שלו, הוא מסתובב היום בחולצת טישירט משלומפרת. קשה להבחין שזהו יו"ר מועצת המנהלים. לצד תפקידו זה ותפקידים נוספים שהוא ממלא במשקו, ג'ומס עומד בראש אגודת הידידים של ער"ן ובראש חבר הנאמנים של מכללת בית ברל, לצד היותו יו"ר הוועד המנהל של החברה להגנת הטבע, תפקיד שנראה תפור עליו ו"מתאים לתפיסה החברתית שלי".

ג'ומס, כמעט בן 75, גדל עד גיל 18 במשפחת פועלים ברמת-גן. כינויו, כשם פרי עץ השקמה, הוא שיבוש מהכינוי ג'מוס (תאו), שהודבק לו בשכונה. כיתה מעליו למד בתיכון חדש בתל-אביב המחזאי יהושע סובול. בין חבריו למחזור שם היו ד"ר יריב בן-אליעזר (נכדו של בן-גוריון), אלכס אנסקי ותמר גוז'נסקי, בעבר ח"כית מטעם חד"ש.

הוא הגיע לקיבוץ להב ב-1959 תוך כדי שירותו הצבאי בנח"ל המוצנח. בגיל 28 היה למזכיר הצעיר ביותר בתולדות הקיבוץ הארצי. ג'ומס נשוי לנילי, אשת-חינוך, שהיא כיום אמנית קרמיקה. ארבעת ילדיהם לא נשארו בלהב.    

בשנותיו הרבות בכנסת היה ג'ומס מהח"כים האהובים והמוערכים ביותר גם על יריביו הפוליטיים. בשל אישיותו, איש לא התפלא שבחר לעמוד בראש השדולה לבריאות הציבור. אורון היה מהלוחמים העקביים לעדכון סל הבריאות ואף עמד בראש השדולה למען אנשים עם מוגבלויות. "השבר בבריאות הציבורית, ששרת הבריאות היוצאת יעל גרמן ניסתה לתקן, לא נגרם בקדנציה האחרונה", הוא סבור. "היו גורמים בממשלה ומחוצה לה שפעלו לשחיקת חוק הבריאות, שהייתי מיוזמיו, ובכך גרמו למשבר חמור".

"המערכת הציבורית רחוקה מלהיות נקייה, יש בה שחיתות", מתריס ג'ומס, "אבל אל תהפכו את כל הפוליטיקאים למושחתים. מי שטוען זאת בעצם נותן הכשר לכל אחד לעשות מה שהוא רוצה. על הציבור להעניש את המושחתים ולתת גיבוי למי שאינו מושחת. לצערי, כשזה מגיע לבחירות, הציבור לא בדיוק מתגמל את המפלגות ואת הפוליטיקאים הישרים".

אתה מזוהה כ"שלומניק", ממייסדי שלום עכשיו. עברו למעלה מ-30 שנה מאז הקמת התנועה והשלום לא באופק. יש ייאוש?

"אני מאוד מקווה שהממשלה שתוקם לאחר הבחירות הקרובות תפעל ברצינות כדי לנסות להגיע להסדר עם הפלסטינים ועם מדינות ערב. נתניהו פעל ככל יכולתו להרחקת השלום. זהו צורך קיומי של מדינת ישראל. אי התמודדות איתו הוא הסכנה הגדולה ביותר לקיומנו. הבחירות הקרובות הן על זה".

"אכן, המצב הולך ונהיה רע. בני בגין, איש הליכוד, עמד בראש ועדה שבדקה את מצב הבדואים. הוא הביא הצעת החלטה חשובה בנושא שלהם, ולדבריו אנשי ימין עשו לה בכנסת סיכול ממוקד והורידו אותה מהפרק".

מפ"ם, מפלגת האם של ג'ומס, התמזגה עם מרצ ונעלמה מהנוף, כשם שנעלמו מהכנסת נציגי התנועה הקיבוצית. הוא, כמה שזה לא מפליא, איננו נשטף בפרץ של נוסטלגיה. "אני מבין שהעולם משתנה, גם אם חלק מהשינויים לא מקובלים עליי. יש מציאות אחרת, שחלקים ממנה אני מנסה לשנות", הוא אומר. "התנועה הקיבוצית של היום אינה התנועה הקיבוצית של אז. מעמדה הציבורי השתנה ויש ספק עד כמה היא יכולה להוות גורם פוליטי במציאות הנוכחית".

"לא נראה לי שזאת האופציה המסתמנת כעת. הליכה משותפת של העבודה עם התנועה ושאריות קדימה נראית יותר טבעית. מרצ תרוץ משמאל לגוש הזה, כפי שהיה בכהונתו האחרונה של יצחק רבין כראש הממשלה".

חתיכת טיפוס, ג'ומס. כמעט שאין היום פוליטיקאים מהזן שלו. מעולם לא נדחף לשררה ולעתים דומה היה שהיא נכפתה עליו. "תקופה ארוכה לא ראיתי את עצמי בתור יו"ר מפלגה", הוא טוען. "אחרי קדנציה אחת החלטתי שדי. אף אחד לא היה צריך לגרש אותי".

על אישיותו של "הקיבוצניק השמוצניק", שהתמחה באחד מתפקידיו בהכנת נקניקיות מבשר החזירייה בלהב, תעיד מערכת יחסיו עם נציגי החרדים בכנסת. "הם ידעו בדיוק מאיזה קיבוץ אני ומה מגדלים בו וזה לא הפריע לנו להיות בקשרים טובים", הוא מעיר בחיוך.


"כשהייתה בכנסת הצבעה בעניין יבוא בשר כשר, הייתי מגלגל עיניים לשמים ומטעמים שלנו מצביע בעד. בהיותי שר החקלאות בדיוק הייתה שנת שמיטה. כשיצאנו מהממשלה, החרדים ביקשו מראש הממשלה ברק שאמשיך לטפל בשמיטה גם כשכבר לא הייתי שר.

"לא רק זאת. התנגדתי להתיישבות ברצועה מהרגע הראשון ותמכתי בהתנתקות. אבל כשדנו בוועדת הכספים על הפיצוי, המתנחלים ראו בי כתובת מאוד משמעותית".