עשרות תרנגולות שהוצלו ממוות, החתולים שנזרקו לרחוב, הכלבים שאף אחד לא רוצה. לאחר שהאחים

זאב ודניאל מאיר הצילו ושיקמו עשרות בעלי חיים בקרוואן השוכן בין המזבלה ללולי העופות של מושב שזור שבגליל העליון, המועצה האזורית דורשת מהם כעת להתפנות. “לאן נלך?”, הם תוהים, “ומה יהיה על כל בעלי החיים שהצלנו ואנחנו ממשיכים להציל? עזרו לנו”.
שניהם גברים שקטים בשנות ה־ 50 לחייהם. את העיר תל אביב הם עזבו לפני כשמונה שנים כדי לסייע לקרובת משפחה שחלתה. "עברו איתנו כמה כלבים וחתולים שגידלנו אצלנו", מספר דניאל. "היו לנו חיים רגילים בתל אביב, שנינו עבדנו, בילינו. כאן במושב אין הרבה אופציות לתעסוקה, ובמשך שנים עבדתי בלול עופות בבעלות אחת מחברות המושב. היא הייתה כל כך מרוצה מהעבודה ומהמסירות שלי, שכאשר נגמר לנו החוזה לפני כשנה – היא הציעה לי ולזאב לעבור לגור בשטח שטענה שהוא בבעלותה, סמוך ללולים. שמחנו מאוד על הבקשה. כל מי שמציל בעלי חיים יודע שלעתים השכנים או בעלי הדירה לא מרוצים מכמות כזו של בעלי חיים, למרות שאנחנו תמיד מאוד מקפידים על סדר וניקיון, והרעיון לעבור לשטח מרוחק שבו לא נהיה נתונים לחסדי המשכירים קסם לנו”.

כך, לאחר שבמשך כשבע שנים חיו בדירות שכורות במושב כשהם אוספים ומצילים כל בעל חיים שנקרה בדרכם- תרנגולות שברחו רגע לפני שחושמלו למוות, כלבים שננטשו בערים סמוכות, חתולים שנזרקו ברחוב או על סף דלתם - הם קנו קרוואן ישן מכספם והציבו אותו בשטח של כחצי דונם, במה שהיה קודם חלק מאתר אשפה לא רשמי, זרוע בגוויות של חיות מתות ופסולת בניין. את השטח המוזנח טיפחו השניים במו ידיהם. במשך חודשים ארוכים הם גרפו, ניקו ושתלו צמחייה, ולא הפריעו, לדבריהם, לתושבי המושב. הקרוואן נמצא הרחק מכל בית מגורים במושב, מרחק עשרות מטרים מלולי סוללה ענקיים. כאן הם מתגוררים ומשקמים את בעלי החיים, ללא כל תרומות.
"חשבנו שהגענו אל המנוחה והנחלה ונוכל לחיות כאן בשקט ולהמשיך לסייע לבעלי החיים שממשיכים להגיע אלינו", אומר דניאל. "שילמנו דרך בעלת הלול חשבונות, מים, חשמל ואפילו ארנונה. לא הייתה לנו שום סיבה להאמין שאנחנו עושים משהו לא חוקי”.
אלא שלפני כחודשיים קיבלו השניים צו פינוי מהמועצה האזורית מרום גליל. “התברר לנו שבעלת הלול הטעתה אותי, והקרוואן למעשה עומד בשטח של מושב שזור", אומר דניאל. "אין לנו מושג איך היא הצליחה להציג לנו חשבון ארנונה 'חוקי'. הצו הוצא לבקשתה של הוועדה המקומית לתכנון ובנייה של המועצה האזורית מרום הגליל, הטוענת שהשימוש בקרוואן למגורים הוא חורג ומתבצע ללא היתר. בעקבות צו הפינוי הגיעו ניתוקי חשמל ומים. כל הניסיונות להגיע להידברות עם המועצה המקומית לא צלחו. עכשיו אנחנו תקועים”.
“לא דרכנו להתנצח״
אוכלוסיית בעלי החיים שבהם מטפלים השניים גדלה במהלך השנים שבהן התגוררו במושב, והיא מונה כעת כ־ 100 חתולים, כלבים ותרנגולים, כולם ניצולי התעללות, רובם בעלי נכויות קשות. באופן מפליא כולם- התרנגולות, האווזים, הכלבים והחתולים - מצליחים לחיות יחד בהרמוניה ללא כלובים במתחם הקטן.
במקביל לשיקום בעלי החיים, זאב עובד כמטפל בבית חולים ודניאל מובטל בחודשים האחרונים, אחרי שעבד כאמור בלולי העופות של המושב במשך שנים ארוכות. אף שהשניים אינם שייכים לע־ מותה ואינם זוכים לתמיכה מעמותות, הם “לא מסוגלים” כדבריהם, לומר לא. רק לפני שבוע חזר זאב מכרמיאל עם גור כלבים חדש שנזרק לרחוב. “לא יכולתי להניח לפקח העירוני לקחת אותו להסגר”, מספר זאב. “התקשרתי לדניאל והודעתי לו שאני מביא עוד ילד הביתה”.
לאחר קבלת צו הפינוי, בדיוק כשהכל נראה שחור, התגייסו מאות אנשים ברשתות החברתיות לנסות לעצור את הפינוי. "כשהבנו שאנחנו בסכנת פינוי, פנינו בפעם הראשונה לבקש סיוע בפייסבוק, דבר שלא עשינו מעולם והוא קשה לנו מאוד", מספר זאב. "אנחנו ממש מתביישים שאנחנו צריכים לבקש עזרה, אבל זה לא בשבילנו. בעקבות הפוסטים שבהם תיארנו את המצב הקשה נוצרה תנועת מחאה ספונטנית, ואנשים ביקשו לסייע לנו. הם הפיצו עצומה שעליה חתמו כבר הרבה אנשים. עשרות מהם גם פנו לראש מועצת מרום הגליל, מר עמית סופר, בבקשה לחבר אותנו בחזרה לחשמל ולמים, ונענו שמדובר בסכסוך שכנים בלבד וכי דניאל פלש לשטחה של בעלת הלול וכל בקשותיה לפינוי השטח לא נענו. זה פשוט לא נכון. יש לנו חשבונות ארנונה ששולמו, הגענו לכאן בהסכמתה המלאה, לא ידענו שהשטח אינו שלה. אין לנו גם כוונה לתבוע אותה או להתנצח איתה, היא אישה מבוגרת וזו לא דרכנו".
אתם מבינים את עמדת המועצה, שלדבריה אתם יושבים היום על שטח ציבורי?
“נכון, ועדיין - נניח שהיינו תמימים ומרוב שמחה על ההצעה ואמונה שהכל תקין היינו מוכנים לעבור למקום בטוח - אין לנו לאן ללכת מכאן”, אומר כנו אותו לגן פורח. גם הווטרינר המחוזי ונציגי משרד החקלאות שביקרו כאן התפלאו למצוא מקום כל כך נקי ומטופח ובעלי חיים במצב בריאותי מצוין. לא פלשנו למקום ואנחנו לא מפריעים לאיש. השכנים היחידים שלנו הם הלולים של המושב, והם מייצרים יותר לכלוך ורעש ממה שאנחנו נוכל לייצר אי פעם”.

חוות החיות. צילום: תמר דרסלר.

קורסים תחת הנטל
גם בזאב וגם בדניאל ניכרים הוויתורים הרבים שעשו במהלך השנים כדי להציל ולגדל את בעלי החיים שלהם- מוויתור על קניית בגדים ועד התנכרות של חלק מקרובי המשפחה שממאנים להבין מדוע השניים מתעקשים לסייע לבעלי החיים.
איך חיים בלי מים וחשמל?
"קשה מאוד לשרוד בלי חשמל בקור ששורר כאן בלילה, בוודאי בלי מים", אומר דניאל. "קרובי משפחה מביאים לנו מים בבקבוקים, אנחנו אוגרים מי גשם ומפעילים גנרטור בלילות מחוסר ברירה. צריך לדאוג למים לכל בעלי החיים ולחימום. חלק מבעלי החיים כאן זקנים מאוד ועברו תלאות והתעללות לפני שהגיעו אלינו, אנחנו חייבים לחמם אותם בחורף, אחרת ימותו”.
המדפים מחוץ לקרוואן עמוסים בקבוקי פלסטיק מלאים במים, דניאל מתקלח אצל אחיינו המתגורר באזור, וזאב מקפיד להתקלח בעבודה. אבל למרות הקשיים המתחם הקטן שוקק חיים ונקי מאוד, להקת חתולים וכלבים מכל הגדלים והסוגים מקיפים את השניים בכל מהלך הסיור במקום, ועשרות תרנגו־ לות ואווזים משוטטים סביב בלי הפרעה. “את כל אלו הצלנו ממוות”, אומר זאב. “יש כאלו שמצאנו בערימת הזבל אחרי ששרדו באופן פלא את מכונת החשמול שבה הורגים עופות שכבר לא רווחיים לתעשיית הביצים. למרות הטיפול שלנו לא כולם שורדים, אבל אלו שכן חיים איתנו שנים – יש להם חיים טובים”.
אתם זוכים לסיוע מעמותות למען בעלי חיים?
“לא ממש. פנינו לכמה מהן, ומלבד אמפתיה ושיתוף בפייסבוק לא זכינו למענה. אנחנו מבינים שגם הן קורסות תחת הנטל. דווקא אנשים פרטיים מגיעים אלינו, מביאים שק מזון, צעצועים לבעלי החיים. זו הפעםהראשונה בחיים שאנחנו מקבלים סיוע כזה. עד כה מעולם לא ביקשנו והצלחנו לטפל בכל בעלי החיים ללא עזרה כספית”.


 חוות החיות. צילום: תמר דרסלר.

שקלתם לעבור למקום אחר שבו אולי יהיה לכם קל יותר?
"אחד השיקולים שלנו להישאר למרות הכל באזור הצפון, הוא שמדובר באזור שסובל במיוחד מהתעללות והזנחה של בעלי חיים ומכמות נמוכה יחסית של אופציות מענה", אומר זאב. "בעלי החיים שלנו הם מפעל חיינו, אנחנו מוכנים לחתום על כל מסמך שיוצע לנו שאין לנו שום זכויות קנייניות על הקרקע. אנחנו מוכנים לעשות הכל כדי שייתנו לנו להישאר כאן. מבחינתנו באמת שאין לאן ללכת, הלוואי שהייתה אופציה כזו. את כל החסכונות שלנו השקענו בהכנת הקרקע ורכישת הקרוואן. אם יפנו אותנו - ניקח אוהל ונעבור לגור על גבעה. לא ניתן שבעלי החיים שלנו יועברו לכלובים. יחד עם זאת, אם יסייעו לנו למצוא מקום אחר שאליו נוכל לעבור בבטחה ולאורך זמן ולהמשיך במפעל חיינו – נהיה אסירי תודה לנצח. אנחנו לא מקושרים ולא מכירים מספיק כדי למצוא מקום כזה”. מהמועצה האזורית מרום הגליל נמסר בתגובה: "הקרוואן בשטח המדובר הוצב בניגוד לחוק. בתיק קיים צו בית משפט כבר מחודש אוגוסט. עם כל האהבה הג־ דולה לבעלי חיים ולבני אדם, למועצה האזורית מרום הגליל אין כל סמכות לפעול נגד החוק או לבטל צו של בית משפט. הכתובת לבקשה להקל או לשנות במשהו מההחלטה הינה בית המשפט בלבד".