אני מאמין

חבר הכנסת מיקי לוי ישב השבוע עם מכשיר הטלפון צמוד לאוזנו והקשיב בעניין לנעשה בצידו השני של הקו. הוא בדיוק היה לפני ראיון רדיו, שמע את ח"כ יריב לוין, מהליכוד, יורה בכל התותחים, כיאה למלחמת בחירות שהולכת להיות מלוכלכת במיוחד. מדי פעם לוי הרים ראש ומלמל "איזה שקרים" ורשם על הדף שלפניו, בכתב ברור, את התחמושת שהוא צריך להחזיר ולאן למקדה. סגן שר האוצר המתפטר, מספר 11 ברשימת 'יש עתיד', נערך לקרבות הבלימה של צניחת המנדטים.
 

"אתה מבין, הוא מגן על הורדת מע"מ למוצרי מזון בסיסיים", אמר בחיוך ציני, כשסיים את השיחה. "כלכלת בחירות פר-אקסלנס, אי אפשר לקרוא לזה אחרת. למה ראש הממשלה לא התעורר לפני כמה חודשים, בספר התקציב? היה אומר 'אני רוצה שתכניסו את העניין'".

לפני שנתיים וקצת דיברו ביש עתיד על פוליטיקה חדשה. מפלגה רעננה, פנים טריות, לא עוד עסקנים בשקל. מיקי לוי, בן ה-63, הגיע כאיש משטרה בעל עבר רציני. ניצב בדימוס שפיקד על מחוז ירושלים, בזמן האינתיפאדה. היה מועמד למפכ"לות. מהשמות שמפלגות אוהבות לשים בפלאיירים, שמחלקים לפני הכניסה לקלפי.

"לא באתי בשביל שכר", הסביר. "היכן שהייתי, מנכ"ל חברת אגד תעבורה, הרווחתי הרבה יותר כסף. קיבלתי חברה מדשדשת והבאתי אותה לשיאים. אני אומר לך שבאתי מתוך שליחות".

טוב, נגמר. היו לכם 19 מנדטים ועכשיו תצללו.

"אנחנו עוברים את ה-19 מנדטים, ריד מיי ליפס. אנחנו מאמינים שהציבור חכם ויבין שאם חס וחלילה יהיה להם רוב חרדים-ליכוד זה מתכון לאסון. אנחנו חותרים לבלוק חוסם".

יש עתיד מגיעה לא מוכנה לבחירות הקרובות. תהליכים שהחלה לא הבשילו, וגם אם חברי המפלגה מכחישים קשה להסתיר את אכזבת הבוחרים מפוליטיקה החדשה שהבטיחו. הסקרים, ונערכו כמה וכמה בזמן האחרון לא צופים להם למעלה מעשרה מנדטים, חלקם אף פחות. לוי, שעל פניו נמצא כרגע במקום לא ריאלי,  מנסה לשדר אופטימיות בכל מחיר. 

אתה קורא סקרים?

"כמה חזו לנו בפעם הקודמת? שמונה, תשעה, אפילו שבעה מנדטים. אמרו הליכוד 37, העבודה 20 מנדטים. אנחנו יודעים לנתח, נגיע לציבור השפוי. אני מלא אמביציה. כל חיי עבדתי קשה. לא מזמן הייתי באחד הקיבוצים, מפא"יניקים שורשיים. ישבתי והסברתי להם שגם מפלגת העבודה, כשישבה עם המפלגות החרדיות, ויתרה לאורך כל הדרך. בסיום שאלו אם אפשר להצטרף אלינו".

הציבור איבד אמון.

"אני לא חושב שאיבד ואנחנו נפתיע את כולם. יש איזו הרמת גבה. הציבור חשב שאפשר לבנות 140 אלף דירות במכה. לקח שר אוצר, שזה לא תפקידו, להיות ראש קבינט הדיור וביקש לפתור בעיה. חתמנו על הסכמים והתוצאות היו אמורות להיות כבר בשנה הבאה".

דגש על "אמורות". 

"גם לציבור אפשר להסביר, חברים יקרים הנה התוכניות שלנו והיינו אמורים לממש אותן ב-2015. לתת לזוגות הצעירים בממוצע 220 אלף שקל פטור ממע"מ כדי להוזיל דירות. את ההישג הזה בנימין נתניהו לא רצה לתת ליש עתיד. הוא אמר שיעצור אותנו עם בחירות. לא נוח כשיש עתיד שומרת על הקופה הציבורית. למה בעצם הולכים לקלפי? אף אחד לא מבין. יתרה מכך הלוקש כאילו נעשה איזה ניסיון של פוטש הוא אפילו לא חכם". 

הציבור חנוק כלכלית, כאן נמצאת האכזבה מכם.

"משרד האוצר הוא נושאת מטוסים ענקית וכל תזוזה של אלפית המעלה לוקחת שעות. זה לא סירת מירוץ, שברגע שאתה עושה תנודה קלה בהגה, אתה מסתובב על המקום. קח את חוק הריכוזיות. איך אמרו? 'בלי יש עתיד זה לא היה עובר'. אין לך מספיק מקום בעיתון להישגים. הקטנו את מספר השרים בממשלה. הגבלת שכר הבכירים ויצירת נבחרת הדירקטורים. לא היית יכול לראות ב-2015 כאלה שלא גמרו תיכון, אבל משמשים דירקטורים ושולטים על מאות מיליוני שקלים. זה לא היה עובר בלי 19 המנדטים שלנו. כשאתה אומר את זה לציבור הוא מבין, אבל יכול להיות שזה לא סקסי בעיני התקשורת".

יחסי הציבור שלכם על הפנים.

"יכול להיות שלא נתנו את דעתנו שכל דבר כזה צריך פרסום. אנחנו סיימנו וסימנו את המטרה הבאה. אלה לקחים לעתיד. אנחנו לא מתחרטים. אם נוכל, נחזור למשרד האוצר. זה המקום שבו אתה משפיע".

הייתם לוקחים תיק קל.

"זו כבר בדיחה אצלי. רבאק הוא לא יכול היה להיות שר התיירות? הייתי סגן שנוסע באירופה לחתום על חוזים, אבל הייתי עד עכשיו אחראי על רשות המיסים. עשיתי ויש בכל 84 היחידות של הרשות. רוב המקומות לא ראו סגן שר בחייהם. מהכובע הקודם שלי למדתי משהו שהוא ברור כשמש. כדי לפרק משפחת פשע, אתה צריך לפגוע להם בכיס. הגעתי למצב שאני צריך לטפל בהון השחור וזו ריצה למרחקים ארוכים, מרתון. אנחנו מדברים על 180 מיליארד שקל, כמחצית מתקציב המדינה. סכום עתק. אם היינו גובים עליו מיסים היינו יכולים להביא 25-30 מיליארד שקל הביתה ולהוריד את המע"מ. עשינו הרבה יותר ממפלגות אחרות. תסתובב במסדרונות הכנסת. יש כאן רשימה שאף אחד לא חולם לעשות אותה".

האווירה מסביב מספרת שהולך להיות קשה. הבית היהודי, שהתחיל איתם את הדרך, כבר לא סופר אתכם, גזר כל קופון אפשרי. אין שום קשר לאווירת האחוקים שהייתה בין המחנות אחרי הבחירות.

"נפתלי בנט יצא במבצע צוק איתן כנגד שר הביטחון", לוי פתח חזית. "התבטא נגד ראש הממשלה בתלונה שלא כובשים את כל עזה. יכול להיות שהתבטאויות לוחמניות מביאות עוד מנדטים, אבל אלה מבחינתי מנדטים שקריים, שמסכנים אותנו כמדינה. אני לא מוכן לעשות פעולות פופוליסטיות בכדי ליצור מנדטים נוספים. אני הולך עם האמת שלי. יאיר לפיד עשה את ההיפך הגמור. נתן תמיכה לשניהם וזה ההבדל בין מעשה אחראי ללא אחראי. אני משוכנע שהעם חכם ויגלה מי מסוגל לאזן את כל נביאי השקר האלה".

היום זה בון-טון להיות ימני.

"כשהייתי מפקד מחוז ירושלים ההכרה חדרה למוחי. צריך ללכת להסדר. חוויתי את האינתיפאדה השנייה עם הרוגים וסכנה שהר הבית, שהוא חומר הנפץ של העולם המוסלמי, יתפוצץ. ותבין חונכתי על ברכי הליכוד. ההורים שלי היו אצ"לניקים. אבי ישב במעצר בלטרון ואמי הבריחה בחזייה אקדחים מעמדה לעמדה, אבל אין ברירה. צריך להתכנס לתוך מדינת ישראל, הם בצד השני של יהודה ושומרון ואנחנו בצד הזה. שתי מדינות לשני עמים. זה לא הטירוף של הבית היהודי שאני לא יודע לאן לוקח אותנו. סכנה ממשית לעם היהודי. ערביי ירושלים מנו אחרי מלחמת ששת הימים 26 אחוז מתושבי העיר והיום מגיעים למעל 30 אחוז ומפרים את האיזון הדמוגרפי. הזהרתי שאם לא נביא לפתרון יום בהיר נתעורר עם ראש עיר ערבי, פלסטיני".

כשהייתם בממשלה שמרתם על שתיקת הכבשים.

"שמרנו על ממלכתיות כשגם ראש המפלגה שלי יוצא לא פעם מול ראש הממשלה על היחסים עם ארה"ב שמעולם לא היו רעים יותר. ככל שחולף הזמן אנחנו מפסידים יותר ויותר נקודות וכושר המיקוח הולך וקטן. כל בר דעת יודע שאם היינו מסיימים את הנושא לפני שלושים שנה, הסכם השלום היה הרבה יותר קל".

אתה עדיין מאמין בראש המפלגה שלך?

"אני רואה גוש חוסם ואת יאיר לפיד כראש ממשלה. הוא מסוגל לאזן, לאחד. כן, אני מאמין. אני יושב לידו יום יום. אני רואה איך הבחור מתפקד תחת לחץ כשכלכלת ישראל מונחת על כתפיו והוא צריך לקבל החלטות קשות. יאיר אחר לגמרי מאיך שהוא נכנס עם הבנה אחרת, ראיה רחבה יותר, עמוקה".

יובל שטייניץ הציע לו לחזור לתפקידו הקודם.

"כשהצטרפתי ליש עתיד עשיתי את זה בהכרה מלאה. היו לי שעות רבות עם יאיר על תפיסות עולם ואני יכול לומר שאם התפיסות לא היו מתיישבות, לא הייתי יושב מולך. אנחנו תמימי דעים ב-99 אחוז מהנושאים וגם חלוקים בכמה. בא אדם ולוקח סיכונים אדירים. אומר 'אני בא לשנות'. עוזב כורסה נוחה, שמכניסה הרבה מאוד כסף ונרתם למען החברה בישראל. זה שאפו. אני לא יורד לרמה של שטייניץ ולא מעליב אותו ברמה האישית, כי זה לא מכובד, אבל השר לעניינים אסטרטגיים אינו יושב בקבינט הביטחוני-מדיני בגלל שזה תפקיד מיותר. אין לו שיניים".

לוי מבטיח שישתדל לשמור ככל האפשר על כללי המשחק בחודשים הקרובים. יש בהתנהגות שלו ג'נטלמניות, אבל הוא למד מהר מאוד את תורת המכות מתחת לחגורה. עד היום מסתובב ברשת הסרטון בו הוא דורש מקצין הכנסת לטפל בח"כ מיכל בירן, ממפלגת העבודה, אחרי שתפס אותה מקליטה אותו בסתר עבור תוכנית טלוויזיה.

"אנחנו בתוך המליאה והיא מבקשת לדבר איתי על הפנסיות", סיפר. "אז אמרו לנו שאנחנו מפריעים והלכנו לדבר מתחת למרפסת, איפה שאתה משוחח חופשי בין חברים. אז אחד העוזרים אמר שראה אור אדום דולק מבעד לבגד שלה. ישר קלטתי. זה עבר למצלמה. איך אפשר לעשות את זה? אלה שיחות פרטיות. בגלל זה הייתי נסער. למחרת היא רצתה לדבר איתי, אבל הייתי חם מהאירוע. סירבתי והיא לא חזרה".

זה הפתיע אותך?

"חייב להודות שאני מאוכזב מהתנהלות של לא מעט פוליטיקאים. אחת הפוליטיקאיות לא אישרה הצבעה לחוק חברתי שהעלינו. היא אמרה לחברת כנסת שלנו 'חמודל'ה, תביני, זו הפוליטיקה', אבל זה חוק חברתי והיא ממפלגה חברתית. לא, בגלל שקרין אלהרר מיש עתיד העלתה את זה. חשבונאות".

זה הכל?

"הייתי נתון לא אחת לסחטנות. הוספתי 40 מיליון שקל בכדי לשדרג את המחשוב ולכתוב תוכנות חדשות שהיו משפרות את גביית המיסים, אז יו"ר ועדת כספים, ניסן סלומינסקי ואורית סטרוק, שניהם ממפלגת הבית היהודי, לא העבירו את זה בוועדה במשך שבעה חודשים, כי לא רצו שאביא החלטת ממשלה קודמת שאמרה שיש עודפי כספים המיועדים לבדואים, בנגב. מה זה שייך לזה? אמרו 'אם לא תוריד את סעיף הבדואים, לא נאשר'. חד וחלק סחטנות. ראית מה קרה הבוקר (שני א"ל). 120 מיליון שקל, מתחת לרדאר, עבור יהודה ושומרון והחטיבה להתיישבות. זה לא היה מתוכנן לפני כן, שר האוצר לא חתם. ניסו לעשות מחטף".

מיקי לוי נולד בשכונת הפחים שכבר נהרסה ובמקומה נבנתה עוד פנינה נדל"נית בבירה. הוא הבכור מחמשת ילדים. "אני מסתכל ממסדרונות הכנסת ורואה את המקום ממנו הגעתי. פעם, כשאכתוב ספר, אז הפתיח יהיה שכשהייתי בן עשר התחילו לבנות את הכנסת והייתי סקרן. היו כלבי שמירה בחוץ וכשביקשתי להיכנס לאתר הבניה, הכלב לא נתן. הלכתי ימינה, הוא אחריי. הסתתרתי מאחורי שיח עד שהוא זז טיפה ואז קפצתי ונכנסתי. כשרציתי לצאת הכלב, שוב עמד בדרך. באיזה שלב קפצתי על הגדר והוא תפס את המכנס וקרע. אמרתי אז שאני עוד אחזור".  שניים מאחיו מיקי איבד תוך פחות מחצי שנה, בשנת 1990. רונן נהרג בתאונת דרכים, אחריו היה זה פיני, שסיים את חייו בצורה טרגית. עד היום התמונות שלהם ושל אביו זזות איתו ממשרד למשרד.
 

"אנחנו מדברים על כמעט 25 שנה, וזה נראה כאילו היה אתמול", הוא שומר על פנים חתומות. "זה קרה במוצב קדמי על הירדן. מחבל עבר את הגדר, נכנס מתחת לשער הראשי, עלה לעמדת התצפית ושם ירה בפיני. איבדתי שני אחים תוך חמישה חודשים. פתאום אתה מוצא את עצמך אוסף כמה משפחות על הכתפיים ואתה אחראי. ליבו של אבי לא עמד והוא מת שלוש שנים אחרי משברון לב. אני אדם חזק שלא נשבר בקלות. אמרתי לאמי 'יש ילדים, יש נכדים. תבחרי בין המוות לבין החיים. אנחנו רוצים שתישארי איתנו'. היא בת 85 ואיתנו".
 

רוצחו של האח שוחרר לפני שבע שנים. "הייתי אז בקנדה, בהשתלמות", לוי נזכר. "התקשרו ממשרד ראש הממשלה ואמרו שראש הממשלה רוצה לדבר איתי. אהוד אולמרט אמר שיש אינטרסים של מדינת ישראל לשחרר את הרוצח. אי אפשר היה לפרסם אותם ועד היום אני לא יודע, כי לא שחררו תמורתו דבר. עניתי 'אדוני ראש הממשלה אני סומך עליך'. המחבל היה אמור להמשיך לשבת בירדן בכלא, אבל אחרי כמה חודשים שוחרר".

היית חבר של אולמרט?

"לא חבר קרוב, אבל חבר. עברנו שנים ביחד הוא כראש עיריית ירושלים ואני כמפקד המחוז. אינתיפאדה קשה, ימים ארוכים של דיונים. כואב לי המצב אליו הוא נקלע".

למעשה הידידות הזו הייתה אולי אחת הסיבות בגללן מיקי לוי לא מונה בזמנו למפכ"ל, לפחות זה מה שטען אז השר לביטחון פנים, אבי דיכטר, שהעדיף למנות את דודי כהן.

"דיכטר פחד", לוי יורה. "אמרתי לו את זה בפרצוף, כי היו אומרים שיש קונספירציה לסגירת תיקים של ראש הממשלה, אהוד אולמרט ולמרות שהוא הבטיח למנות אותי. אמר לי 'אמרנו לא עכשיו, אלא בסיבוב הבא'. התחמק מזה. אני לא קונה את ההתחמקות הזו. הוא שיקר חד וחלק".

דיכטר לא היה היחיד שאכזב את לוי. גם צחי הנגבי החליט בזמנו לפסוח עליו ולמנות את משה קראדי, לתפקיד הבכיר. "עם צחי הנגבי הייתה לי ארוחת צהריים והוא אמר 'טעיתי'. אני שלם עם ההתנהלות שלי. צריך פרוטקציות, קשרים ואני לא הפעלתי".

תרצה להיות השר לביטחון פנים?

"ביום מן הימים הייתי רוצה לסגור מעגל, כמו רצונו של כל אלוף בצבא להיות שר ביטחון. כרגע זה לא על הפרק ולא לוקח את זה בחשבון".

מה דעתך על מה שעובר היום על ירושלים?

"זו בהחלט פגיעה בביטחון האישי, אירועים רחבי היקף, חלקם נפשעים, כמו הרצח בבית כנסת, אבל זה לא דומה ל-52 מחבלים מתאבדים, 11 מכוניות תופת, 10 מטענים, מעל 250 הרוגים, 1500 פצועים שהיו בזמן האינתיפאדה".
 

לוי לוקח זיכרונות קשים מאותה תקופה של תחילת שנות האלפיים. המראות, הצלילים, המתים שראה בעיניו וגם הוא אישית כמעט שילם בחייו, בסוף ינואר 2002. 
 

"ישבתי במשרד ועברתי על הדואר ואז שמעתי בום אדיר, ידעתי שזה קרוב", סיפר. "אפילו לא נכנסתי למכונית. הלכתי ברגל כשאחריי כל הקצינים. הגענו לרחוב יפו וההרס היה עצום. זה נראה כמו אחרי פצצת אטום. מחבלת מתאבדת שלא רצתה להיכנס למסעדה פוצצה את עצמה בחוץ וכל החזיתות נהרסו. חשבתי שיש שם איזה מאה הרוגים, למרות שבסוף התברר שהיה הרוג אחד. אמרתי אז שנמאס לי, בא לי למות, איך אני אסביר את זה לתושבי ירושלים. הרגשתי פתאום כאילו קיבלתי אגרוף בחזה ואני מסתכל וכלום. המשכתי לטפל באירוע. דיברתי עם העיתונאים כשאני יושב בתחנת אוטובוס, לבן לגמרי, עם בקבוק מים ביד. כשנגמר אמרתי לנהג תביא מהר את הרכב, לא רציתי להתפנות באמבולנס, שלא תהיה התמונה הזו. הגעתי לבית החולים ואמרו לי שעוד כמה דקות הייתי מת. בגלל זה גם יצאה הודעה שאני במצב אנוש".

איך הסתדרת עם הר הבית?

"הר הבית היה סגור לשלוש שנים אחרי עלייתו של ראש האופוזיציה דאז, אריאל שרון. הוואקף סגר וקיבל גב מהרשות הפלסטינית. לא פעם שרון קרא אותי אליו למשרד בכדי לשאול מתי ייפתח ואיך אני מתכוון לפתוח ועמדתי מול עשרות בג"צים שרצו לחייב אותי לפתוח בכוח. את כולם שרדתי. אולי יום אחד אני אספר איך פתחנו את ההר למבקרים בלי אף ירייה והרוג. זה קשר שאני לא יכול לדבר עליו עם הירדנים. הייתי שם מספר פעמים. תרגילי הסחה שעשינו. בג"צ קבע שיהודי לא יתפלל על הר הבית, אלא יופנה על ידי כוחות המשטרה לכותל, ועל כך אני אמור לשמור, על הסטטוס קוו ומי שמנסה לשנות, שלא בהסדר, עלול להביא עלינו אסון ששיעור הדם שיישפך גבוה בהרבה מכל מלחמה אחרת". 
 

ח"כ מיקי לוי עבר הרבה מלחמות בחיים, אבל נראה שמלחמת ההישרדות של מפלגתו תהיה אחת הקשות. לא מבחינת נפגעים, חלילה, אלא המטרה הסופית. כמו שזה נראה כרגע 19 מנדטים הם בגדר מדע בדיוני. הוא וחבריו יצטרכו להפשיל שרוולים ולשכוח לכמה חודשים מהפוליטיקה החדשה, שבה דגלו, לטובת תכסיסנות וקומבינות מפעם. יש עתיד, אין ברירה.
 

"אם אני אשתנה ואהפוך לפוליטיקאי מהשורה לא אהיה פה", הוא מצהיר. "זה לא מסתדר עם היושרה והמוסר שלי. אני מאמין אמונה שלמה שאפשר לעשות את זה. נהיה נקיים כיאה לפוליטיקאים שלא לכלכו את ידיהם. אצלנו, להזכירך, לא ישבו בכלא, מקסימום ביקרו בו".