מה עומד מאחורי ההחלטה של עדינה בר שלום לחבור לדרעי?

וזה לא היה מובן מאליו. בר שלום, שהצהירה בשנה האחרונה על רצונה להשתלב בפוליטיקה, זכתה לחיזורים מצד מפלגות כמו יש עתיד ו"כולנו" של משה כחלון. דרעי, שחשש מהנזק האלקטורלי שבהתמודדות בתו של מייסד ש"ס במסגרת פוליטית אחרת, מיהר לתקוף אותה ואמר בראיון ל"ידיעות אחרונות" כי אילו אביה, הרב עובדיה יוסף ז"ל, היה יודע על כוונותיה, הוא היה מדיר אותה מביתו. בר שלום תקפה אותו בחזרה בערוץ 2: “13 שנה הוא לא היה בבית של אבא. הוא לא יכול להתיימר לדעת מה אבא היה חושב. מה הוא יודע על אבא?" 


אם לא די בכך, פטרונו הרוחני של דרעי וראש מועצת חכמי התורה של ש"ס, חכם שלום כהן, תקף גם את המכללה החרדית שהקימה בר שלום. אלא שלמרות הסדקים במערכת היחסים, במוצאי השבת האחרונה התקיימה הפגישה המכרעת. בני הזוג דרעי ובני הזוג בר שלום ישבו יחד במשך שלוש שעות וקיבלו את ההחלטה, שלפיה בר שלום תודיע על תמיכתה בש"ס ותעמוד בראש מועצת נשים שתייעץ להנהגת המפלגה. החברות הראשונות במועצת הנשים יהיו בר שלום ויפה דרעי. ביום ראשון בערב, כשמאחוריהם תמונתו של מרן וברקע פרישתו הצפויה של אלי ישי מהמפלגה, כבר הכריזו דרעי ובר שלום לעיני המצלמות על דרכם המשותפת. 

דרעי ובר שלום במסיבת העיתונאים. צילום: יונתן סינדל, פלאש 90


להנהיג מעזרת הנשים 


בר שלום (69) היא מנהיגה. לפחות כך היא נתפסת בחברה הלא חרדית בישראל. כלת פרס ישראל על מפעל חיים, מדליקת משואה ביום העצמאות, דוקטור לשם כבוד מטעם אוניברסיטת בן־גוריון, מקימת המכללה האקדמית הראשונה לנשים חרדיות, בתו של הרב עובדיה יוסף, ובעיקר אישה פורצת דרך ממגזר שמאמין ב"כל כבודה בת מלך פנימה".

האישה החרדית, שמתגוררת ברמת אביב שבתל אביב, חלמה על תואר בפסיכולוגיה, אולם אביה לא הרשה לה ללמוד באוניברסיטה. היא זנחה את חלומה, למדה עיצוב אופנה וניהלה במשך שנים סטודיו לשמלות כלה. בתחילת העשור הקודם אישר לה אביה להקים מכללה אקדמית לנשים חרדיות ובמהלך השנים המשיכה בר שלום בפעילות חברתית ענפה. בין השאר, מונתה לחברה בוועד המנהל של אוניברסיטת בר אילן, השתתפה בפורומים שונים כמו צוות “ספיבק יונה" שקם בעקבות המחאה החברתית, והיא אף חברה במועצה הציבורית של יוזמת ז’נבה, עמדה לא מקובלת בקרב המגזר החרדי ובוודאי בקרב נשותיו.

המהפכה שהיא מובילה זיכתה אותה בשנים האחרונות גם בהכרה ציבורית וממסדית, אבל למרבה צערה של בר שלום, ההכרה בה לא חדרה למגזר החרדי, שהמיינסטרים בו עדיין רואה בה עוף מוזר, לפחות עד השבוע. אז מדוע ויתרה בר שלום, שנתפסת כמהפכנית, על מושב כמעט בטוח בכנסת הבאה לטובת פורום נשים שלא ברור אם אכן תהיה לו השפעה? האם בר שלום חוששת למעמדה בחברה החרדית שבה התמודדות במסגרת פוליטית חילונית, לא כל שכן התמודדות של אישה, היא כמעט גט כריתות? או שאולי זהו דווקא ניצחונה של מנהיגת נשים חרדיות, שמקבלת לראשונה הכרה ממסדית במגזר, גם אם לא כשווה בין גברים, דווקא מתוך הידיעה שאת הנשים החרדיות אפשר להנהיג רק מעזרת הנשים?

“רכש מאוד חשוב"

“בר שלום מחוברת לשתי החברות, החילונית והחרדית, אבל היא מגדירה עצמה כחרדית ששייכת לחברה החרדית ורוצה להמשיך את המסורת החרדית", טוענת ד"ר ענת פלדמן, מומחית לתנועת ש"ס מהמכללה האקדמית אחווה, שחושבת שבר שלום חששה וויתרה. “כשהיא הייתה צריכה לקבל את ההכרעה, היא חששה למעמד שלה בחברה החרדית".

“בטקס העשור למכללה שהקימה בר שלום דיברה בפני קהל של גברים ונשים ואחר כך התמרמרה שתוקפים אותה על זה", מוסיפה ד"ר פלדמן. “היא מאוד רגישה לכך שמדברים עליה בצורה לא יפה. היא רוקדת טנגו בין שתי החברות, אבל תמיד מדגישה שהיא רואה עצמה חרדית ומה שהיא עושה זה רק מה שאבא שלה הרשה לה. תוקפים אותה כל הזמן, מאשימים אותה בשמאלנות ובנטייה לפמיניזם, והיא חוששת מאוד ואנו רואים את החששות האלו עכשיו". 


“בר שלום בוחרת בדרך הקשה - ללכת ולנהל דיאלוג כמנהיגה חרדית - ומנהיגה חרדית צריכה להבין בראש ובראשונה שהיא יושבת בעזרת נשים", אומר אלי ביתאן, עורך האתר “בחדרי חרדים". “החברה החילונית לא יכולה להבין את זה, אבל למנהיגה חרדית זו הכרעה בסיסית כי מנהיגה חרדית יושבת עם הנשים בעזרת נשים.


“לבר שלום יש שתי אופציות: לנהל דיאלוג עם החברה הישראלית החילונית או להיות מנהיגה של הנשים החרדיות", מוסיף ביתאן. “לנהל דיאלוג עם החברה הישראלית זה הרבה יותר כיף, בר שלום היא כוכבת שם, היא כלת פרס ישראל, היא עשתה מהפכת השכלה והחברה החילונית מעריכה השכלה, יותר ממה שהיא שווה באמת. לעומת זאת, עם הנשים החרדיות זה הרבה יותר קשה. הן מאמינות בערכים אחרים, בסלון שלהן תלויות תמונות אחרות ואמצעי התקשורת שלהן סגורים. החרדים לא יודעים בכלל שהיא כלת פרס ישראל".
 

"בר שלום בחרה בדרך הקשה". אלי ביתאן. צילום: מתוך אלבום פרטי


לדברי ביתאן, בר שלום השיגה הישג לא מבוטל ומדובר ב"מפץ פוליטי" של ממש. “דרעי הוא הכי חרדי שבעולם ועצם זה שהוא מצטלם ליד אישה, גם אם הוא עשה את זה כמעשה ציני, זה משהו", הוא אומר. “עצם זה שעכשיו לא עומדים אברכים ומפגינים מתחת הבית של דרעי ואין פשקווילים נגדו ברחובות, מראה שהחברה החרדית מתייחסת לזה כמהלך טוב.


“סביר להניח שהתפקיד שהיא קיבלה לא יהיה ריק מתוכן. אומנם השיקול הראשון של דרעי במהלך היה להסיט את תשומת הלב מאלי ישי שפורש,

והשני היה לקחת את עדינה בר שלום מכחלון ויש עתיד, אבל יכול להיות ששיקול מספר שש או שבע ברשימה של דרעי היה להניע באמת איזה שינוי בחברה החרדית. השיח של השכלה לחרדים לא זר לדרעי, למרות שמאז שהוא חזר לש"ס לפני שנתיים הוא נזהר לדבר על זה".

“עדינה עשתה צעד אמיץ", אומר ל"מעריב המגזין" גורם בכיר בש"ס. “היא הבינה שהליכה עם מפלגה אחרת זו פגיעה במורשת ובמפעל הפוליטי של אביה שהקים את ש"ס. מפלגות הבטיחו לה שריון, לשים אותה במקום ריאלי על מגש של כסף. היא יכלה ללכת לכחלון שמצעו חברתי ועמדותיו נוטות שמאלה בדומה לעמדותיה, והיו לה הצעות מעניינות ומכובדות אחרות, והיא בחרה למרות זאת להישאר בתוך ש"ס ולהיאבק מתוכה על הדברים שחשובים לה".

הגורם מציין גם הוא את מסיבת העיתונאים של דרעי עם אישה כשינוי. “יושב יו"ר ש"ס ליד אישה חרדית, דגל ישראל מאחוריו, ומדבר על הקמת גוף של נשים מייעצות לתנועה - זו פריצת דרך". לדבריו, לא מדובר בהצהרות ריקות מתוכן. “מוקם פה גוף שמקבל סמכויות, והוא יעבוד מול התנועה ולא תחתיה. הרעיון הוא להקים גם מחלקה משפטית שתסייע לנשים כסוג של אפליה מתקנת, ויש המון רעיונות שיקרמו עור וגידים במהלך הימים הבאים".

אלא שד"ר פלדמן לא מאמינה כי מאחורי המהלך עומדות כוונות אמיתיות לשינוי. “דרעי לא ייתן לה את הכבוד הראוי, הוא מנצל אותה", היא טוענת. “היום היא רכש מאוד חשוב עבורו ונותנת לו לגיטימציה. עכשיו בכיס של דרעי יש שלושה מילדיו של הרב עובדיה - יצחק יוסף, דוד יוסף ועדינה - וזה נותן לו המון לגיטימציה. הוא יעשה ממנה צחוק כמו שעשה מאבא שלה. דרעי הפעיל עליו לחץ עד שהוא החזיר אותו למפלגה. חבל לי שהיא, בתור אישיות חשובה בחברה הישראלית, התפתתה".

ד"ר פלדמן לא מאמינה גם להצהרה על מועצת הנשים של ש"ס. “דרעי לא שומע בקול מועצות כלשהן ובטח לא בקול מועצה של נשים", היא אומרת. 


“לא מנותקים"

בשבועות האחרונים יצאה קבוצת נשים חרדיות בקמפיין “לא נבחרות - לא בוחרות", במחאה על אי-הייצוג הנשי במפלגות החרדיות. במסגרת הקמפיין מאיימות הנשים לא להצביע למפלגות כמו ש"ס ויהדותהתורה אם לא יריצו נשים בשורותיהן. התגובה של בכירי המגזר לקמפיין הייתה, כצפוי, בעיקר מאיימת ומזלזלת.

ד"ר פלדמן טוענת שהפרשה הזו, באופן אבסורדי, דווקא חיזקה את החלטתה של בר שלום לוותר ולחבור לש"ס. “יש קיצונים בחברה החרדית, הספרדית  האשכנזית, שיוצאים נגד הנשים האלה, ואני חושבת שעדינה חוששת שיתחילו לקלל ולהשפיל אותה", היא אומרת. 


אבל הגורם הבכיר בש"ס טוען כי המהלך האחרון מנותק ממחאת הנשים החרדיות. “ש"ס לא נכנעת לתכתיבים חיצוניים, ודאי לא ההנהגה התורנית", הוא טוען. “מנגד, ש"ס גם לא מנותקת מרחשי לב הציבור. היא מבינה שיש פה משהו, וזה היתרון של ש"ס מול אגודת ישראל שעוצמת עיניים בעניין הזה. ש"ס מזהה התפתחויות ושינויים בחברה. זו היכולת של ש"ס כי גוף כזה לא יקום באגודת ישראל. בכל מה שקשור להשתלבות בחברה הכללית ש"ס הקדימה תמיד את האשכנזים, בכל תחום, גם במקרה הזה.
 

"בר שלום חששה". ד"ר פלדמן. צילום: מתוך אלבום משפחתי

“גם רומא לא נכבשה ביום אחד", מוסיף הגורם. “החברה החרדית עוברת תהליכים של שינוי. יכול להיותשאם הבחירות היו מתקיימות במועדן, וכבר מהיום היו מדברים על ח"כית חרדית, אולי זה היה קורה. מישהו חשב שתהיה מכללה חרדית? מישהו חשב שתהיה תחנת רדיו חרדית? שש"ס תהיה בפייסבוק? דברים קורים, אבל בצעדים מדודים ובטוחים".

בר שלום עצמה אמרה אתמול בראיון לגלי צה"ל כי במערכת הבחירות הבאה גם נשים מש"ס יוכלו להתמודד על מקום בכנסת. "אני יכולה להיות חברת כנסת לעם ישראל, אבל אני לא אהיה חברת כנסת בעיני הציבור שלי", אמרה. לדבריה, יו"ר ש"ס אריה דרעי אף התחייב כי בבחירות הבאות יכהנו נשים כחברות כנסת מטעם ש"ס.