בפוליטיקה הישראלית נוטים לייחס למה שנקרא "הקול הרוסי" – קולם של העולים דוברי הרוסית, יוצאי ברית המועצות לשעבר – משקל מכריע לגבי תוצאות הבחירות לכנסת. עובדה: כבר מרגע ההודעה על ההליכה לקלפיות החלה במטות השונים התארגנות אינטנסיבית לקרב על קולותיו של המגזר הרוסי. ובניגוד למערכות קודמות, הפעם גם מפלגות המרכז והשמאל לוטשות עיניים לאלקטורט העצום הזה. 

בליכוד, בעבודה, בישראל ביתנו, בבית היהודי, ביש עתיד וגם בכולנו, מפלגתו החדשה של משה כחלון, מנסים לנצל את הפוטנציאל הטמון במגזר זה והקימו מטות ייעודיים עם דוברים בשפה הרוסית, שכבר החלו בהכנות לפתיחת קמפיינים ברוסית כדי להסתער על המנדטים שבקופה. על פי הנתונים שבידי פרופסור זאב חנין, מרצה במחלקה למדעי המדינה באוניברסיטאות אריאל ובר אילן והמדען הראשי של משרד העלייה, מספר בעלי זכות ההצבעה בקרב העולים דוברי הרוסית מגיע כיום לכ־ 860 אלף ו"שוויים" בבחירות כ־ 19 מנדטים. מספר זה אינו כולל דוברי רוסית ילידי הארץ או עולים ותיקים משנות ה־ 70 . לדברי חנין, "רוב הציבור דובר הרוסית דוגל במפלגה כלל ישראלית עם אוריינטציה רוסית וקולותיהם מתחלקים בעיקר בין הליכוד לישראל ביתנו. בבחירות הקודמות הליכוד וישראל ביתנו רצו ביחד ועל כן חלק מהעולים נשארו על הגדר וזאת בהסתמך על קלפיות בריכוזי עולים".

פרופסור חנין מעריך כי הבחירות הקרובות יהיו דומות מבחינת התפלגות הקולות הרוסים לבחירות של 2009 , שאז הליכוד וישראל ביתנו גרפו כ־15 מנדטים במגזר הרוסי, כ־10 מתוכם הצביעו עבור ישראל ביתנו. "ישראל ביתנו מזוהה אצל העולים כמפלגה כלל ישראלית, כשנושאים החשובים לעולים זוכים אצלה לתשומת לב יותר גבוהה", הוא מסביר.
 
הבית היהודי, לפי חנין, קיבלה בבחירות האחרונות כמנדט וחצי במגזר הרוסי. "בנט נחשב בעיני דוברי הרוסית לימני, הייטקיסט שפונה גם לציבור החילוני והמסורתי. בזכותו המפלגה לא נתפסת כדתית". עם זאת, הוא סבור כי בשל הריצה הנפרדת של ישראל ביתנו מהליכוד, יתכן שחלק מהתומכים "הרוסים" בבנט יעברו לליברמן. 

יש עתיד, קדימה והתנועה קיבלו להערכתו כ־ 3.5 מנדטים בבחירות הקודמות ויתכן שחלק מהמצביעים יזלגו כעת לכחלון "משום שהעולים רואים עצמם כמעמד ביניים. אם כחלון יצליח להבהיר שהוא מביא פתרונות ולא מתייחס לעולים כאל מפלגת לחם הפונה למסכנים, הוא עשוי לזכות מהם בכמה מנדטים".


ככלל אומר פרופסור חנין כי הנושאים המעניינים את העולים הם אותם נושאים שנוגעים לכלל ציבור הבוחרים, כמו חוץ וביטחון וכלכלה, אך עם דגשים המיוחדים להם. עוד הוא מנתח כי מועמדותם של יוצאי רוסיה ברשימה מסוימת אינה אומרת בהכרח כי הציבור הרוסי יצביע עבורם. לעומת זאת, היעדרותם של יוצאי רוסיה מהרשימה תרחיק ממנה מצביעים פוטנציאלים משום שהיא מוכיחה לדבריו זלזול ואי התחשבות בציבור העולים הגדול.
 
העבודה, על פי הערכותיו של פרופסור חנין, קיבלה בבחירות הקודמות כשני שליש מנדט בלבד, ומרצ רבע מנדט. "מנדט אחד הלך כנראה לאיבוד אצל מפלגות שלא עברו את אחוז החסימה. שאר המפלגות קיבלו בין מאות לכמה אלפי קולות, כשכאלפיים דוברי רוסית הצביעו ליהדות התורה".
 
"לדבר בשפה שלהם"

את הקמפיין בשפה הרוסית בליכוד תנהל דינה מרגולין ביחד עם דימה גלימץ, שאחראי על ניהול הניו מדיה בשפה הרוסית. מרגולין שימשה כמנהלת הקמפיין למגזר הרוסי משנת 2008 ועד לאחר הבחירות ב־ 2009 , שבהן קפץ הליכוד מ־13 מנדטים ל־ 27 , ונתניהו נכנס בפעם השנייה ללשכת ראש
הממשלה. הקמפיין הרוסי של הליכוד ינסה לשכנע את המצביעים כי אין טעם להצביע למפלגה סקטוריאלית, כשהכוונה בעיקר לבית היהודי אך גם לישראל
ביתנו. בליכוד יזהירו כי הצבעה סקטוריאלית תפצל את מחנה הימין במקום לחזק את הליכוד, שהיא המפלגה הגדולה והדומיננטית בגוש הלאומי, מסר דומה למסרים שמושמעים בעברית.

"אין לנו דבר נגד ליברמן", מסבירה מרגולין, "המסר שלנו הוא פשוט – אם לא תיתנו קולותיכם לליכוד, קיים חשש שהליכוד לא יהיה חזק דיו כדי להרכיב את הממשלה הבאה וכך מי שיצביע לבית היהודי עלול להביא את השמאל לשלטון". לדבריה, על סמך היכרותה עם השטח, "לליברמן ישנו גרעין קבוע של תומכים שלא משנה את דפוס ההצבעה שלו. מדובר בעולים מבוגרים, פנסיונרים המרוחקים מההוויה הישראלית. הקמפיין שלנו פונה לצעירים יותר, שהוא קהל יותר גמיש שגם מצוי באינטרנט, שההצבעה המגזרית אצלם לא באה ממקום של בדלנות אלא מהבנה לצרכים של עלייה. אנחנו מדברים אליהם בשפה שלהם".

שניים מהבכירים ביותר בליכוד הם נציגי העלייה הרוסית, יו"ר הכנסת יולי אדלשטיין ויו"ר הקואליציה זאב אלקין, שאומר: "רוב העולים נמצאים בגוש המרכז־ימינה. בבחירות האחרונות ליברמן קיבל כ־10.5 מנדטים ואנו כחמישה מנדטים. מדובר בקבוצה גדולה של בוחרים, שבוודאי לא רוצה שהשלטון יחזור לשמאל, ובאופן טבעי אנחנו נרכז בו מאמצים גדולים".

בעבודה מופקדת על הקמפיין הרוסי קתרינה פארימון. לדבריה, "המגזר הרוסי מחובר אלינו היסטורית. הוא הביא פעמיים את המפלגה לשלטון, פעם בימי רבין ופעם בימי ברק. נהוג לחשוב שהעולים הם ימניים, קלינטון אמר את זה לפני כשנתיים, אבל להערכתנו ציבור העולים נמצא במרכז ושמאלה. הדעות הכלכליות והחברתיות שלנו מתאימות לעולים. הם עלו לארץ כדי לחיות בשלום וביטחון וזה מה שאנו מציעים להם".

פארימון מזכירה כי העולים נמצאים בארץ כבר יותר משני עשורים: "מצבם השתפר אבל יש להם עדיין בעיות ייחודיות משלהם. חלקם לא תמיד מפרש את המונח 'שמאל' בצורה הנכונה. כששואלים אותם לעמדותיהם מתברר שהם במרכז ולא בימין, ואנו רוצים לומר להם שהבחירות האלו הן בין הקיצוניים לשפויים. הבחירות הן על החיים, איך אנשים יחיו כאן, ושיצחק הרצוג הוא התשובה הטובה ביותר עבורם".

אגב, בפריימריז בעבודה יתמודדו שני יוצאי רוסיה: ח"כ לשעבר רוברט טיבייב (שכיהן בכנסת ה־־ 18 מטעם קדימה) ולמואל מלמד.

מי נוגס באלקטורט?

בבית היהודי מרכזת את נושא העולים סופיה רון מוריה, עיתונאית ילידת רוסיה בעלת מוניטין, שהייתה כתבת פוליטית ב"מקור ראשון" וכעת מתמודדת בפריימריז על מקום ברשימתו של בנט. מוריה עלתה ארצה בשנת  1988 . במהלך שנות עבודתה נבחרה לאשת השנה בתחום התקשורת של העיתון בשפה הרוסית "וסטי". כמו כן כיהנה במספר תפקידים ציבוריים, בהם כיו"ר עמותה לעלייה לישראל שפעלה להביא אלפי עולים לגוש קטיף, יהודה ושומרון, וחברה במליאת רשות השידור.

רון מוריה השיקה בימים אלה קמפיין ברוסית ובעברית. "אנחנו מבקשים מהמצביעים במגזר הרוסי שהתאכזבו מליברמן לעבור לבית היהודי ולהצביע עבורנו בבחירות הקרובות. לדבריה, "רבים מהעולים התערו בארץ והם מרגישים ישראלים לכל דבר, אבל רבים בתוכם מרגישים עדין אאוטסיידרים בתוך החברה משום שאין להם קשרים וקבוצות תמיכה כמו שיש לילידי הארץ הוותיקים. אף אחד לא היה איתם בפלמ"ח או בקן של בני עקיבא.

"הרוסים אומנם לא נוהגים להצביע למפלגות דתיות, אבל בנט נתפס אצלם אחרת. הוא בסדר גמור. דתי בלי זקן, יוצא צבא, איש הייטק שיכול להיות אח גם אם הוא דתי, והוא גם בעד הקלות בגיור, נושא מאוד חשוב לעולים. אני מעריכה שהפוטנציאל שלנו הוא כשמונה מנדטים בקרב העולים".

ח"כ יואל רזבוזוב מרכז את מטה העולים ביש עתיד. "הקרב על המגזר הרוסי יתנהל בין הליכוד, ישראל ביתנו, יש עתיד וגם בנט, שיש לו קהל מיוחד ברחוב הרוסי, ימני קיצוני. לדעתי אנחנו וישראל ביתנו חזק בתמונה אצל העולים, ואנחנו מסוגלים לקחת נתח גדול מהאלקטורט הזה בין היתר משום שלפיד הוביל קבלת תוכנית סיוע לניצולי שואה שהיטיבה מאוד עם העולים, לעומת זאת החיבור של כחלון לציבור הרוסי הוא לא טבעי".

מזכ"ל ישראל ביתנו, ח"כ פאינה קירשנבאום, מדגישה: "אנו עובדים עם דוברי רוסית ואנו מייצגים את האינטרסים שלהם אבל לא כמפלגה מגזרית אלא כמפלגה כלל ישראלית. להגיד שאנו 'מפלגה רוסית' זאת דעה קדומה. כשאנו מסייעים לזוג צעיר להשיג דירה אנו בעצם דואגים גם להוריו שעלו מרוסיה. אנו בונים על כלל האוכלוסייה ואנו גם היחידים עם תכנית מדינית להסדר אזורי. אנחנו פונים לכולם".

אלכס טנצר הוא ראש מטה העולים במפלגת "כולנו" של משה כחלון. "המפלגה שלנו נקראת 'כולנו' והיא כוללת כמובן גם את העולים. המטה הראשון שהוקם היה מטה העולים. עשינו כבר המון חוגי בית ויש לנו פריסת מתנדבים ארצית מקריית שמונה ועד ירוחם ומצפה רמון. אנחנו באים ואומרים לדוברי הרוסית שבניגוד לאחרים שרק מבטיחים, לכחלון יש קבלות. כולם מרגישים היטב את תוצאות מעשיו בכיס, הודות לרפורמת הסלולר הרשומה על שמו. הנושאים שמטרידים את העולים הם דיור סוציאלי, משכנתאות ושכירות ופחות הפלסטינים. כחלון הוכיח את יכולת הביצוע שלו ואני בטוח שנצליח לשכנע שמי שכבר הוכיח בעבר כי הוא יכול לקדם דברים יעשה זאת גם בעתיד".

לגבי שילוב עולים ברשימת כחלון לכנסת אומר טנצר: "אנו סומכים על כחלון, על העשייה שלו ועל החזון שלו וכל החלטה שלו תהיה מקובלת עלינו. אנחנו כבר מגרדים את המנדט הראשון ברחוב הרוסי והצפי שלנו הוא לשלושה עד חמישה מנדטים.