דף הפייסבוק של סילבן שלום - שר התשתיות, הנגב והגליל ושיתוף פעולה אזורי, היה מלא השבוע בתמונות חייכניות של הדלקת נרות בגליל ובהודעות משמחות על הוזלת תעריפי החשמל והמים )"כפי שהבטחתי!", "במקום 55 תאגידים, 55 מנכ"לים, בניינים מפוארים ומחלקות גבייה רבות, אנחנו נהיה עם חברה אחת בלבד").
מעליהן, בכחול־לבן ממלכתי, התנוסס הסלוגן החדש שלו לבחירות בליכוד, "כולנו סילבן, ליכוד מנצח". אף מילה על הכותרות הפחות סימפתיות שצצו השבוע, כמו החלטת הממונה על ההגבלים העסקיים לסגת מהסכם הפשרה מול דלק ונובל אנרג'י, ופרשת השחיתות בישראל ביתנו.
"כולנו סילבן"?
"זה מה שאומרים לי בציבור הליכודי, בכל מקום שאני הולך אליו. בכל הצניעות, אני רק מצטט, אומרים שאם אהיה בצמרת הרשימה זה יוסיף אטרקטיביות לליכוד. 'זה לא בשבילך, זה בשבילנו'".
והליכוד אכן מנצח? באיזו קואליציה, לדעתך?
"אני חושב שיש רוב ברור לגוש מרכז־ימין. אני בעד ממשלת אחדות לאומית. פעלתי לכיוון הזה גם ב-2001, עם אריאל שרון, וזו הייתה הממשלה שהצליחה להילחם באינתיפאדה, לעשות את מבצע חומת מגן ולהחזיק את הכלכלה מעל פני המים בתקופה קשה".
אתה מאמין שהרצוג ולבני יסכימו לשבת איתכם באותה ממשלה?
"אם שמעון פרס ויצחק שמיר ישבו יחד, ושרון ושמעון פרס ישבו יחד, ומנחם בגין ישב עם גולדה מאיר, למה לא יצחק הרצוג ונתניהו? בעיני, איחוד כוחות הוא תמיד הדבר הנכון".
ובכל זאת, עם מי תעדיף להיות בקואליציה?
"עם כו־לם. באמת. כל מפלגה ציונית שתרצה להצטרף. כבר בגיל 17 הבנתי שלא כל האמת נמצאת רק בצד אחד".
נשאר במטבח
אתה הבנת למה הולכים לבחירות? כי רוב הציבור חושב שהן מיותרות.
"הציבור צודק, אבל הבחירות האלה נכפו עלינו, גם כי נוצרה אופוזיציה של 61 ח"כים, בלי הליכוד, אחרי פרישת כרמל שאמה וגדעון סער. אי אפשר לנהל מדינה עם 18ח"כים במפלגת השלטון. אתה נכנע לגחמות של ח"כים בוקר, צהריים וערב, וככה אי אפשר לנהל את העסק. ראש הממשלה ושר האוצר לא היו מאותה מפלגה, וזה תמיד מתכון לפיצוץ. ראי פרס ויצחק מודעי, ראי שמיר ופרס כשר אוצר".
ואיך אתה מרגיש עם זה?
"רע. זה יוצר מצב בלתי אפשרי של ניהול המדינה. ממוצע הכהונה של שר הוא שנה ושמונה חודשים, וזה בהחלט מחבל בתפקוד. כדי לנהל מדינה צריך גם ניסיון, מה שמוביל אותי לבוז'י הרצוג, שאני מסמפת, אבל הוא היה שר הרווחה ושר התיירות, וזה פשוט לא מספיק. כמי שהיה ממלא מקום ראש הממשלה, שר חוץ ושר אוצר, אני אומר לך שאי אפשר לנהל מדינה כמו שלנו בלי ניסיון, ובעיקר בשכונה כמו שלנו, עם חמאס והג'יהאד בדרום, חיזבאללה ואל־קאעידה וג'בהת א־נוסרה בצפון, ודאע"ש במזרח. טוב שבמערב יש לנו את הים.
"אז אומרים לי 'כן, אבל יש לו את ציפי לבני לידו, היא הייתה כבר שרת חוץ'. עם כל הכבוד, אני לא חושב שראש ממשלה צריך קביים. ומה אם הקביים יעזבו? אגב, אני המום מזה שהם ביקשו מג'ון קרי שלא להעלות עכשיו את ההחלטה באו"ם כי זה יעזור לימין בבחירות. והתערבות כזו אחרי הבחירות זה כן בסדר? תגידו לציבור מה אתם מתכוונים לעשות ביום שאחרי הבחירות. הרי ניסיתם הכל כבר. אהוד ברק כבר הציע להם 97% מהשטח, אהוד אולמרט עלה ל-98.5%, ולא קרה כלום".
גם לנתניהו לא היה ניסיון בקדנציה הראשונה. זה לא הפריע לכם לתמוך בו.
"נכון, הוא באמת היה פחות מנוסה אז, ובאמת הוא היה פחות מוצלח מהקדנציות הבאות. אבל כיום, עם כל המאבקים שיש לנו מסביב, אני מאמין שהוא האדם המתאים ביותר לעמוד בראש המדינה".
עוד נחזור ללויאליות הזאת לנתניהו, אבל מה דעתך על האיחוד לבני-הרצוג?
"האיחוד הזה התרומם, אבל לא מספיק כדי שיצליח. 22 מנדטים זו לא הצלחה, אם למפלגת העבודה יש בסקרים 15 מנדטים ולתנועה 6. אני לא רואה כאן נהירה המונית. מה שכן, אני בהחלט בעד הצבעה לשני גושים. זה יאפשר לבוחר להשפיע ברצינות, ולא לתת את הקול לכל מיני מפלגות אופנה חולפות".
אני מניחה שכוונתך למפלגה של כחלון?
"גם הוא, גם אחרים. הרי יש פה רק שתי מפלגות עם היסטוריה, עם שורשים, עם אידיאולוגיה. כל השאר בא והולך. בזמנו ישב פה דני בן סימון, שהתייעץ איתי אם לעבור לקדימה. אמרתי לו 'דני, קדימה לא תישאר'. קדימה הייתה בשיאה כשהציעו לי לעבור אליה כשר חוץ, ואמרתי לא. הליכוד זה הבית, נקודה".
אגב פרישות, מה דעתך על גדעון סער?
"אלה אנשים מבוגרים שקיבלו את ההחלטות שלהם. מי שרוצה להיות במטבח צריך להתרגל לחום. אני לא פרשן לענייני פרישות. אני רק נשאר במטבח".
אמנות השתיקה
שלום, פוליטיקאי מנוסה ומשופשף, שרד במטבח של הליכוד משנת 1992. הוא "נשאר על הגלגל", אם להשתמש בביטוי של אריק שרון, וכיהן בחמש ממשלות (בין השאר כשר האוצר, שר החוץ, שר המדע וסגן שר הביטחון, שלא להזכיר את המועמדות החולפת לנשיאות המדינה). הוא יודע משהו על הישרדות פוליטית. כיוון שכך, יש נושאים שהוא מעדיף לשמור בהם על שתיקה דיפלומטית, בעוד בנושאים אחרים (כמו הישגיו בתחום ההתיישבות בנגב ובגליל והוזלת מחירי המים, אלא מה), הוא שמח מאוד לפרט.
מה דעתך על פרשת השחיתות החדשה בישראל ביתנו?
"אין לי מושג. לא הספקתי לעקוב".
באמת?
"בחיי, אני בפגישות מהבוקר, לא נושם, רק עכשיו הדובר שלי סיפר לי על זה".
מה זה יעשה לדעתך למפלגה של ליברמן?
"מה אני יודע? אני הרי לא חוקר במשטרה".
גם את המכתב החריף לממונה על ההגבלים העסקיים דיוויד גילה, המוחה נמרצות על שינוי עמדתו הפתאומי של גילה בנושא מונופול הגז, העדיף שלום לשגר דרך הדרג המקצועי במשרדו. בחדרים סביב לשכת השר אומנם דיברו על כניעה לפופוליזם בהשפעת התקשורת והאופוזיציה, אבל הוא עצמו ולא להיות מזוהה עם הטייקונים, אלא רק להבהיר לו, באופן מנוסח, "את ההשלכות של החלטתו", כניסוחו.
"מאגר תמר אמור להסתיים ב-2017. אם לא יחלו היום בפיתוח של לוויתן, המשמעות היא שלא יהיה לנו גז ב-2018. במקרה כזה, מחירי החשמל והאנרגיה יעלו דרמטית, ומפעלים רבים שאמורים לעבור לגז ייתקעו. את זה אנחנו, כמי שאמונים על הנושא, לא יכולים להרשות לעצמנו. אנחנו גם לא יכולים להרשות לעצמנו שהגז יישאר באדמה, כי מחירי הגז והפחם יורדים דרמטית, ואם ניקלע לעיכוב ותסבוכת משפטית, ייתכן מצב שלא יהיה שווה לפתח את המאגר, כי מחיר הפיתוח יהיה גבוה משווי הגז.
"ויש גם העניין הגיאופוליטי. אישרנו עסקה עם המצרים, אנחנו ערב חתימה עם הירדנים. בארה"ב כבר מדברים על תביעה משפטית, שלא לדבר על חברות אחרות שכבר לא ירצו לדרוך כאן. אחת מהן, וודסייד האוסטרלית, כבר ברחה מכאן בגלל עודף רגולציה".
אז איך אתה מסביר את התפנית של גילה? אולי באמת יצרתם פה מפלצת מונופוליסטית?
"אין לי הסבר. רק לפני חצי שנה אותו ממונה אמר שאם מאגר לוויתן לא יפותח, לא יהיה לנו גז. אני לא מבין מה השתנה מאז. אותי באמת לא מעניינים תשובה או נובל אנרג'י, אותי מעניין רק שתהיה במדינת ישראל אספקת גז אמינה, זולה וסדירה. כממונה על הנושא, אני אומר - אלה ההשלכות. כרגע אנחנו בנויים על מאגר אחד, על צינור אחד ועל תחנת קליטה אחת. אם חלילה יש תקלה, אנחנו בקטסטרופה".
ומה עם הרפורמה התקועה בחברת החשמל?
"היא צריכה לקרות, היא אמורה להביא לשינוי דרמטי. הצטערתי מאוד שהיא נעצרה. היו כבר הבנות והסכמות, ושר האוצר חשב שזה לא כל כך מתאים ערב אישור התקציב. היום צריך לעשות מעשה, ואני מקווה שנחדש את הטיפול בנושא עוד בכהונה הזאת. אמורה להיות פגישה בנושא אצל ראש הממשלה".
מבקרים אותך, בעיקר ב"דה מרקר", שלא היית שר תשתיות טוב במיוחד.
"מבקרים אותי שם כי סירבתי לחתום על מינוי אחותה של עיתונאית 'דה מרקר' מירב ארלוזורוב לדירקטוריון חברת חשמל, למרות הלחצים שהופעלו עלי. חד וחלק. אגב, מעניין איפה ועדת האתיקה ומועצת העיתונות בסיפור הזה. וכדאי לבדוק את העובדות. בתקופת כהונתי, בשקט ובלי הרבה רעש, הפחתתי את מחירי המים ב־%25, ביטלתי את תאגידי המים, שכנעתי את האוצר שלא להטיל מס על פחם, מה שיוזיל את מחירי החשמל. דחפתי להתייעלות באנרגיות חלופיות ובתחום הייצור הפרטי. את השינויים האלה כל אחד ירגיש בכיסו, כי הוזלת מחירי מים וחשמל מוזילה את עלויות הייצור, בכל תחום שנוגעים בו".
"מבקרים אותי שם כי סירבתי לחתום על מינוי אחותה של עיתונאית 'דה מרקר' מירב ארלוזורוב לדירקטוריון חברת חשמל, למרות הלחצים שהופעלו עלי. חד וחלק. אגב, מעניין איפה ועדת האתיקה ומועצת העיתונות בסיפור הזה. וכדאי לבדוק את העובדות. בתקופת כהונתי, בשקט ובלי הרבה רעש, הפחתתי את מחירי המים ב־%25, ביטלתי את תאגידי המים, שכנעתי את האוצר שלא להטיל מס על פחם, מה שיוזיל את מחירי החשמל. דחפתי להתייעלות באנרגיות חלופיות ובתחום הייצור הפרטי. את השינויים האלה כל אחד ירגיש בכיסו, כי הוזלת מחירי מים וחשמל מוזילה את עלויות הייצור, בכל תחום שנוגעים בו".
אני מגויס
מעניין שאתה מגלה לויאליות כלפי נתניהו, אף שלא רווית ממנו נחת. עיין ערך המועמדות שלך לנשיאות המדינה. "אני קודם כל מגלה נאמנות לתנועה הלאומית. בזמן בחירות אני מוכן אפילו לתלות ולהדביק מודעות. אני מגויס. ואני גם באמת מאמין שבעת הזאת נתניהו כראש ממשלה זה לטובת עם ישראל".
באמת ראית את עצמך ואת רעייתך בבית הנשיא?
"האמת היא שמעולם לא הודעתי על התמודדות פורמלית ולא ראיתי את עצמי במסלול הזה. אבל כששמי עלה, ולא ביוזמתי, ובאים אליך ומדברים, אז אתה בודק וזה כבר מתגלגל. אבל לא כיוונתי לשם, וטוב לי איפה שאני נמצא".
כיהנת כשר בהרבה משרדים, עכשיו מה? לאן יש לך לשאוף, מלבד ראשות ממשלה שלא רלוונטית כרגע?
"אני אולי מנוסה מאוד ועשיתי הרבה, אבל אני עדיין צעיר, רק בן 56. ואני לא מחלק תיקים עכשיו. מה שיעניין אותי אעשה, ומה שלא - לא. בעינַי האדם עושה את התפקיד. כשקיבלתי את המשרד לענייני הנגב והגליל אנשים נכנסו למרה שחורה בשמי. אני נהנה מכל רגע, תאמיני לי. מה לא עשינו שם? בתעסוקה, בתשתיות, בדיור, בחינוך, בשיקום. העברנו את טרה וסודה סטרים לנגב, פותחים פארק תעשיות הייטק ליד אוניברסיטת בן־גוריון."הכנסנו אלף כיתות חכמות, הכל עם מסכים, בלי לוח וגיר ומורה שאומרת 'יש לי עיניים בגב'. בנגב פתחנו מרכז מידע יחד עם תנועת אור, שבו אפשר לקבל הכל במקום אחד. בצפת יש כבר אלף סטודנטים בבית הספר לרפואה. ידעת שמי שקונה עכשיו דירה בגליל או בנגב, משלמים לו שכירות לתקופה של עד שנתיים?".
אתה היית עובר לשם?
"קודם כל, גרתי שם 30 שנה. עשינו עכשיו יריד מגורים ותעסוקה, הגיעו 11 אלף איש להתעניין. אני אומר לך, זה ממלא אותי חדווה. יש סיפור על עזר ויצמן, שהוזמן לאיזה מקום והתיישב באמצע השולחן. אמרו לו 'למה שם, תשב בראש השולחן'. הוא ענה, 'איפה שעזר ויצמן נמצא, זה ראש השולחן'. אז כמו עזר ויצמן, בעיני איפה שאני נמצא, שם זה ראש השולחן".
אשתך ג'ודי לא שומרת את דעותיה לעצמה. לא פעם היא מעלה בטוויטר ובתקשורת תגובות די פרובוקטיביות, כגון "הולכת להתקלח אחרי שפגשתי את זהבה גלאון במעלית". זה לא מפריע לך?
"אנחנו לא במאה ה-19, אשתי אדם עצמאי. היא עיתונאית 35 שנה, ויש לה דעות משלה. העובדה שיש לה 50 אלף עוקבים בטוויטר, למרות שהיא לא דוגמנית או זמרת, מעידה כנראה שאוהבים את מה שהיא כותבת. האמת היא שלא יוצא לי כמעט לראות מה היא כותבת (מחייך), אולי זה עובד לטובתה...".
עברת שנה לא סימפתית, עם החשדות בנושא ההטרדה המינית, ועכשיו הסיפור של הבן וראש עיריית רמת גן. איך אתה מרגיש עם זה?
"לגבי הסיפור הראשון, זה בכלל לא הגיע למצב של חקירה, לא נפתח פה תיק בכלל. הבדיקה הסתיימה ללא שום המלצה על חקירה או פתיחת תיק. נכון שעברתי תקופה לא פשוטה. 30 שנה אני מתנהל ללא רבב, ופתאום ביום אחד דבר כזה נופל עליך. אז קשה, ויש מחשבות, אבל ממשיכים הלאה. אותו הדבר לגבי הבן. הכל שטויות ורכילויות, אין בזה ממש. אותי הרבה יותר מטריד עכשיו שהאחיינית שלי בת ה־6 תתאושש ותחזור להכרה".
מה קרה לה?
"שטף דם במוח, ככה, פתאום. היא אמרה 'אמא, כואב לי', ורגע אחרי זה הייתה מחוסרת הכרה. אז צריך קצת פרופורציות. אבל נכון, הייתה שנה לא פשוטה, וטוב שתיגמר. הגיע הזמן לבשורות יותר טובות".