הרכב מורחב של תשעה שופטים דן הבוקר (ראשון) בעתירתם של יהודה גוטמן ודוד משולמי נגד חוקיותו של התיקון לחוק שמעלה את אחוז החסימה בבחירות לכנסת ל- 3.5%. לעתירה ביקשו להצטרף "כידידי בית המשפט" האגודה לזכויות האזרח ומרכז עדאללה לזכויות המיעוט הערבי בישראל. השופטים מתחו ביקורת על בקשתם של הארגונים והגדירו אותה כ"התחכמות" של המפלגות הערביות, שכזכור לא השתתפו בהצבעה על התיקון לחוק, שלא מגישות את העתירות בעצמן.



"קראנו מה שכתבתם. להתיימר להיות ידיד בית המשפט ובעצם לייצג מפלגות, קשה לי עם זה", אמרה המשנה לנשיא, מרים נאור, ונזפה בעורך דינם, "תגיש בקשה כפי שצריך. תתנצל על ההתעכבות, אל תקרא לעצמך ידיד בית המשפט".  הנשיא גרוניס אמר: "עד ה-29 לחודש יש להם (למפלגות הערביות-א.ז.) זמן להחליט. בפעם הבאה כשהם רוצים לדבר שיגישו עתירה". במידה ולא יגישו עתירות משל עצמן עד אז, השופטים יכריעו בעתירה ללא עמדתם.

בפתח הדיון ביקש הנשיא, אשר גרוניס, מעורך הדין של האגודה לזכויות האזרח שיסביר את ״המהלך המוזר״, כלשונו של גרוניס, במסגרתו ביקשו באגודה ובמרכז עדאללה להצטרף לעתירה, במקום שהמפלגות הערביות, שאת עמדתן, לכאורה, מבקשים להציג באגודה לזכויות האזרח בומרכז עדאללה. עו״ד עאוני בנא השיב כי הם מייצגים את עמדת המפלגות. הנשיא גרוניס הקשה וביקש להבין, מדוע המפלגות הערביות לא הגישו את העתירות בעצמן.

המשנה לנשיא, מרים נאור, הוסיפה כי על המפלגות שמתנגדות להעלאת אחוז החסימה להצטרף בעצמן לעתירה והסבירה: "ידיד בית המשפט בעיני זה מישהו אובייקטיבי שעומד בצד ואומר שיש לו ידע והבנה והוא רוצה לתרום לדיון. זה לא מישהו מעורב. מי שמעורב כמו המפלגות הערביות. מי שמעורב שיגיש עתירה או בקשת הצטרפות. לא יעמוד כידיד בית המשפט. זה סטטוס מיוחד". 

השופט רובינשטיין ביקש לסתור את טענות העותרים, לפיהן הציבור הערבי והמפלגות הערביות עשויים להינזק משמעותית ממהלך זה, ״חלק מהדברים זה ספקולציות לכאן או לכאן. אם לוקחים את ההיסטוריה של ההצבעה הערבית, ההיסטוריה היא כזאת שזה כמעט כולם או 2/3 מהמפלגות האלה נופלות באחוז החדש. יכול מישהו להגיד שעכשיו יתאחדו או יקבלו עוד. מישהו יכול להגיש שהם ישארו כי הם אידיאולוגיים, ואז יפלו חלק מהם. השאלה היא האם צריך לקחת את הסיכון של האפשרות הזאת שהם לא יתאחדו באופן מלאכותי. זו השאלה, כי כל אחד מאתנו שידבר בצורה נחרצת שבטוח שיהיה כך ובטוח שיהיה כך״. 
השופט סלים ג’ובראן אמר, ״מה קרה? למה החוק עכשיו פקע? התוצאה היא שכופים על המגזר הערבי להתאחד ברשימה אחת. זו בעיה. יש כמה אידיאולוגיות, כמה השקפות עולם. זה יכול לגרום לכך שאחרי הבחירות אם יתאחדו הם יפסלו. האם הדבר הזה לא יגרום לכך שהאזרח הערבי לא ילך לבחור, עכשיו שאומרים לו שהרעיון של האיחוד לא מוצא חן בעיניו. הוא אומר שהשקפת העולם שלו שונה, זה יוצר בעיה״.