נציגים ערביים באו"ם משתדלים ליצור אוירה של דרמה ודריכות לקראת כינוסה הלילה (שעון ישראל) של מועצת הבטחון לדיון על הצעת החלטה פלשתינית הכוללת לוח זמנים ותאריכי יעד לנסיגה ישראלית והקמת מדינה פלשתינית.
אבל מלבד הודעה שהדיון "דחוף" מטעם דובר או"ם, שהזמין עתונאים על כינוס המועצה לדיון "על השאלה הפלשתינית", לא מצאתי במטה של האו"ם לא דרמה ולא דריכות. הפלשתינים הכבירו באחרונה כל כך הרבה הצהרות על הצעה המתוכננת ו"עידכנו" מתי בכוונתם להגישה ומתי יבקשו שתיערך, שהישיבה הערב איננה מעוררת צפיות להפתעה מיוחדת.
גם הדיווחים ממקורות ערביים שחברות אחדות במועצה שינו דעתן ומובטח רוב של תשע חברות הדרוש לאישור הצעת החלטה במועצת הבטחון אינם מעוררים התרגשות. מה שקובע בהצבעות במועצת הבטחון היא התוצאה. אם הצעת החלטה נופלת בגין ווטו שמטילה אחת מחמש החברות הקבועות - אין זה משנה כמה חברות הצביעו בעד או נגד.
מבחינת ישראל חשוב הדיווח שבריטניה הצטרפה לארה"ב בהתנגדותה ליוזמה הפלשתינית. פירוש הדבר שאם ארה"ב תטיל ווטו היא לא תהיה לבדה ולא תחוש בודדה. בריטניה נחשבת למדינה מרכזית ומוערכת ביותר בזירת האו"ם.
לעומת זאת, הדיווח שלפיו צרפת החליטה להצביע בע ההצעה הפלשתינית צריך עוד לעמוד במבחן המעשה. תמיכת צרפת בפלשתינים יציב את צרפת באופן מוצהר ומופגן לצד הפלשתיני - מה שעלול בסיכויי הצעת ההחלטה שצרפת מתכוננת להעלות במועצת הבטחון אחרי הבחירות בישראל.
אם אכן בהצבעה במועצת הבטחון, הערב או מחר, תסוכל ההצעה הפלשתינית יעמדו הפלשתינים בפני שוקת ריקה. המהלך שנמנע לא יניב לה שום רווח פוליטי. נסיון להתקבל למוסדות האו"ם או לבית הדין הבינלאומי יכלו ויכולים הפלשתינים לעשות גם בללא הפנייה למועצת הבטחון.