כתב אישום: התנקם כי לא קידמו אותו וגנב פרטים של 1.5 מיליון לקוחות לאומי

בכתב האישום נטען כי ביחד עם שניים מחבריו, דרין זיו מפרדס חנה ואבי דוד מאור יהודה, ביצע רוזנס עבירות של פגיעה בפרטיות, קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, גניבה בידי מורשה, סחיטה באיומים, קשירת קשר לביצוע פשע, הפרת אמונים בתאגיד, הפרת סודיות, התחזות לאחר, הונאה בכרטיסי חיוב בנסיבות מחמירות, שינוי זהות של רכב, שימוש והחזקת מאגר מידע ללא רישום ושיבוש מהלכי משפט.

רוזנס הואשם כי בטרם עזב את חברת האשראי החליט לנקום בה על רקע אי-קידומו, ולכן גנב את מאגר הנתונים שלה ע"י העתקתו, במטרה להפיק ממנו רווח כספי. אישום נוסף נגדו חוסה תחת צו איסור פרסום. כמו כן, מיוחסות לרוזנס עבירות נוספות של הונאה.

בכתב האישום, שהוגש על ידי עו"ד שירי רום, מפורט כיצד העתיק רוזנס, בעת שעבד במוקד החברה, מידע על יותר ממיליון לקוחות לאומי קארד, ולמעלה מ-2 מיליון כרטיסי אשראי שלהם באופן מתוחכם ומתוכנן, תוך ניצול ההרשאה שהייתה לו לגשת למאגר כעובד החברה.

באמצעות תוכנת סקייפ ומערכת שיבוש קול, יצר רוזנס קשר עם לאומי קארד תוך שהוא מציג עצמו כאחד הלקוחות, משיב לכל שאלות הזיהוי, מתוך המאגר שהיה מצוי בידו ומוסר בכזב כביכול כי כרטיס האשראי שלו נגנב או הלך לאיבוד. בנסיבות אלו היה מבקש רוזנס כי ישלחו לו כרטיס אשראי חדש וכן קוד סודי וזאת לא לפני שהוא דואג לבצע שינוי כתובת בלאומי קארד ומוסר תיבת דואר, לשם נשלחו הכרטיס והקוד הסודי. 

באמצעות הכרטיסים החדשים ניסו רוזנס וחבריו למשוך מיליוני שקלים שלא כדין. בכתב האישום נטען כי "רוזנס וזיו נאשמים עוד, כי קשרו קשר לסחוט את בנק לאומי ואת החברה-הבת, לאומי קארד. לשם כך ובמטרה להקשות על איתורו, טס רוזנס לתאילנד, ובאמצעות חשבון דוא"ל פיקטיבי הודיע להנהלת בנק לאומי שהוא מחזיק במאגר מידע של הבנק, הכולל פרטים על אודות 1.5 מיליון לקוחות הבנק, ומעל 100 שדות נתונים על אודות כל לקוח. הוא איים כי אם לא יגיעו עמו להסדר, במסגרתו ישולמו לו 3 מיליון דולר תמורת השבת המאגר וגילוי פרצת האבטחה, יפרסם את המאגר או ימכור אותו דרך כלי התקשורת".

בהנהלת הבנק לקחו את מעשי הסחיטה והאיומים בתדהמה וברצינות גמורה, שכן פרסום מאגר הלקוחות עלול היה לפגוע קשות בלקוחות הבנק ובציבור בכללותו עד כדי אובדן האמון בבנק לכאורה.

"גם אצל הפיקוח על הבנקים התעוררו חששות לפיהם פרסום כאמור עלול לפגוע ביציבות אחד משני הבנקים הגדולים בארץ או לגרום לקושי מהותי בתפקודו. חששות אלו התבססו על מידע שבדיעבד התגלה ככוזב בחלקו", נכתב בכתב האישום.

במהלך החקירה הוברר שרוזנס לא החזיק את מאגר הלקוחות של בנק לאומי, אלא של חברת האשראי ואילו מידע זה היה מופץ בקרב הציבור היה נגרם לחברה נזק המוערך בכ-80 עד 100 מיליון שקלים.

 
לרוזנס מיוחסות עבירות נוספות של הונאה, בכך שהשתמש בפרטי כרטיסי האשראי והלקוחות כדי לרכוש מוצרים ושירותים ולקבל כספים במרמה. משהתבררה למשטרה זהותו, הוא נעצר בתאילנד וגורש לישראל.

במקביל, הגישה הפרקליטות בקשה להאריך את מעצרם של רוזנס וזיו עד תום ההליכים, ולשחרר את דוד לחלופת מעצר בתנאים מגבילים.