הכירו את אחד מארגוני הטרור הג'יהאדיסטים הרצחנייים הפועלים בעולם

לפי דיווחים, במסגרת המתקפה הקטלנית, שבוצעה בניסיון לפגום בהליך הבחירות לנשיאות ולפרלמנט בניגריה  ב־ 14 בפברואר, שלח הארגון ילדות בנות 10 שנחטפו על ידיו להתפוצץ בשווקים הומי אדם, וישנו חשש כי מאות נשים נוספות מוחזקות בידי הארגון. “דרכתי על גופות במנוסתי לאורך חמישה קילומטרים", סיפר אחד הניצולים.

על פי צילומים של ארגון “אמנסטי אינטרנשיונל", הכפר באגה כמעט נמחה מעל פני האדמה במהלך המתקפה שנמשכה חמישה ימים. “חייהם של ניגרים אינם חשובים למנהיגים ולאזרחים רגילים", כתב אחד הגולשים. “העולם אינו מתעניין בניגריה מפני שהמנהיגים הניגרים לא הראו התעניינות במה שקורה בצפון ניגריה", כתב גולש אחר.
 

המערב אכן לא מיהר להביע זעזוע מהרצח בניגריה. רק כעשרה ימים אחרי הטבח אמר שר החוץ האמריקאי ג’ון קרי שבוקו חראם הוא אחד הארגונים המסוכנים ביותר בעולם, קרא למערב להתאחד במלחמה נגדו והכריז שארצות הברית ובריטניה ייצרו חזית משותפת נגד הארגון הרצחני. גם ישראל לא גינתה את הרצח, אף שנשיא ניגריה גודלאק ג’ונתן נחשב ידיד של ישראל, ואף ביקר כאן פעמיים בשנתיים האחרונות.
 

ארגון הצלב האדום בזירת פיגוע שביצע הבוקו חראם. צילום: רויטרס

התערבות מערבית כבדה בארצו עלולה לפגוע בסיכוייו לשוב ולהיבחר לנשיא. בשבוע שעבר הגיע ג’ונתן לביקור בצפון־מזרח המדינה, מעוז הבוקו חראם, לראשונה זה שנתיים, אחרי שבמשך תקופה ארוכה התעלם מפעולות הטרור של הארגון ואף לא הזכיר אותו בתעמולת הבחירות שלו. גם הוא מבין שאי אפשר להתעלם מבוקו חראם.
 

בעוד המערב לא מיהר לגנות את הטבח בניגריה, אבובאקר שקאו, מנהיג בוקו חראם, ארגון טרור וג'יהאד אסלאמיסטי קיצוני סוני, שפועל בצפון־מזרח ניגריה, צפון קמרון וניז'ר, הביע בשבוע שעבר תמיכה במוסלמים שביצעו את מתקפות הטרור בפריז. בסרט וידיאו הכריז שקאו שארגונו גאה בהתקפות בפריז. כמו אוסמה בן לאדן, גם שקאו מעביר מסרים באמצעות סרטוני וידיאו. ברוב הסרטים הוא מלגלג על האימפוטנציה של שלטונות ניגריה ועל חוסר יכולתם לפגוע בארגון.
 

כך, ב-2012 , אחרי מתקפה של הארגון על העיר קאנו בצפון ניגריה, שבמהלכה נהרגו מאתיים בני אדם, הוא אמר שהוא “נהנה להרוג את מי שהאל ציווה עלי להרוג כמו שאני נהנה להרוג תרנגולות". באפריל 2014 , אחרי שהארגון חטף 276 תלמידות ניגריות, הוא אמר בלגלוג שהוא מתכוון למכור את הילדות החטופות. “למה כולם עושים עניין מכך שחטפתי ילדות שלומדות בחינוך מערבי?" הוא שאל.

כמה עשרות ילדות הצליחו להימלט מאז, וגורלן של 219 מהחטופות אינו ידוע. על פי פרסומים בניגריה, ישראל סייעה לשלטונות ניגריה בחיפושים אחרי הילדות החטופות. בינתיים, בסוף השבוע הודיעו מדינות מערב אפריקה כי יפעלו להקמת כוח צבאי משותף שיילחם בארגון הטרור הניגרי, והשבוע אף צפויה להיערך פסגה אזורית בנושא.

בוקו חראם הוקם ב-2002 על ידי המטיף הסלפי מוחמד יוסוף, יליד הכפר גירגיר שבצפון ניגריה, שמאז הפך למנהיג המיתולוגי של הארגון. יוסוף הצטרף לארגון הדתי “סהבה" ואז  שינה את שמו לבוקו חראם, שמשמעותו “לימודים מערביים הם חטא". שמו הערבי של הארגון הוא “האנשים שמחויבים  להפצת כתבי הנביא והג’יהאד".

פרשנים מערביים סבורים שמטרותיו של הארגון אינן ברורות. בשנים הראשונות הארגון הטיף להריסת הסדר השלטוני הישן ומחה נגד העוני בצפון ניגריה: 60% מתושבי צפון ניגריה חיים בפחות מדולר אחד ליום, למעלה מ־ 70% מוגדרים כעניים. בתחילה אנשי הארגון פגעו בעיקר בפוליטיקאים ובשוטרים מקומיים שסימלו את המשטר וסמלם המסחרי היה טרוריסטים רכובים על אופנועים שיורים בלובשי מדים ובפוליטיקאים. חיילים ניגרים ושוטרים פוחדים מהם, ולא אחת נמלטים כשהם מזהים את אנשי בוקו חראם.

בשנים האחרונות הם הסלימו את מאבקם ועברו לפגוע בכפרים כדי לזרוע מהומה ולהבהיר לכפריים שגורלם יהיה מר אם ישתפו פעולה עם כוחות הביטחון. את פעולותיהם הם מממנים על ידי שוד של בנקים והברחות סמים, וכמה מפעילי הארגון הצטרפו לפיראטים מקומיים.
 

ביולי 2009 המשטרה תקפה את פעילי בוקו חראם אחרי שסירבו להיענות לחוק חדש שתבע חבישת קסדה מרוכבי אופנועים. קרבות עקובים מדם התפתחו בין פעילי הארגון לבין המשטרה, ובמהלכם יוסוף נתפס והוצא להורג. שנה אחר כך הודיע שקאו, שהיה סגנו של יוסוף, בסרט וידיאו שהוא המנהיג החדש של בוקו חראם והבטיח להגביר את מתקפות הארגון. הוא עמד בהבטחתו: אלפים נרצחו בצפון ניגריה מאז ששקאו הפך למנהיג.


בריאות נפשית לקויה. מנהיג הארגון אבובאקר שקאו. צילום: רויטרס


ב-2011 התפוצצה מכונית תופת במטה האו"ם באבוג’ה, ו- 80 בני אדם נהרגו. בוקו חראם נטל אחריות על הפיגוע. שנתיים אחר כך הכריזה ארצות הברית על הארגון כעל ארגון טרור. דוח של תת הוועדה לטרור נגדי בקונגרס המליץ כבר ב-2011 לא להמעיט בחשיבות הארגון שעלול, כך על פי הדוח, לפגוע בביטחון ארצות הברית. הדוח המליץ לארצות הברית לעבוד בשיתוף פעולה עם שלטונות ניגריה.
 

דוברי בוקו חראם שבים ואומרים שהארגון שואב את מורשתו הרוחנית מאל־קאעידה. “אל־קאעידה הוא אחינו הבכור", אמר אחד הדוברים לפני שלוש שנים והתגאה בעובדה ששקאו נפגש עם מנהיגי אל־קאעידה בסעודיה. “אנחנו הנהנים מתמיכה כספית וטכנית מאל־קעידה", הוא הוסיף ואמר, “אנחנו מבקשים מהם כל מה שאנחנו רוצים". על פי  דוח של תת־ועדה לטרור נגדי של הקונגרס האמריקאי, אנשי בוקו חראם אף יצרו קשרים עם הארגון הסומלי א־שבאב.
 

כמו אל־קאעידה, גם בבוקו חראם שואפים להקים מדינה פונדמנטליסטית  אסלאמית, בתחילה בצפון ניגריה ואחר כך ביבשת אפריקה כולה. בסיס האם שלהם הוא במיידוגורי שבצפון ניגריה,וחלקם פרוסים ביער סמביסה לאורך הגבול עם קמרון. פעילי הארגון, המכונה “טליבאן ניגרי", לבושים כמו אנשי הטליבאן בגלביות לבנות, אינם אוכלים אוכל שבושל על ידי מי שאינו חבר בארגון, לא קונים מזון מסחרי ומעדיפים לאכול רק פירות ותמרים מיובשים.

מנהיג בוקו חראם שקאו נחשב אחד הטרוריסטים המסוכנים והאכזרים ביותר. ארצות הברית הכריזה על פרס של שבעה מיליון דולרים למי שיביא מידע שיגרום להסגרתו, אולם רק מעט ידוע עליו. אפילו שמו הרשמי אינו ידוע.
 

הוא מציג את עצמו בשמות רבים, ביניהם אבובאקר סקיקווה, אימאם אבובאקר שיקו, אבו מוחמד אבובאקר בן מוחמד וא־שאקווי אל־מוסלמי בישקו. שקאו נולד בכפר שקאו בסמוך לגבול עם ניז’ר. לא ברור מה גילו. יש מי שסבורים שהוא בן 38 , אחרים טוענים שהוא מבוגר בעשר שנים. הוא למד במכללה משפטים ולימודים אסלאמיים. הוא מתנגד לחינוך מערבי מדעי ולהשפעה המערבית באפריקה, יש לו זיכרון צילומי והוא דובר ערבית וכמה שפות מקומיות. על פי התקשורת המערבית, הוא נמלט מאשפוז במחלקה נוירו־פסיכיאטרית בבית חולים בעיר מיידוגורי במהלך שנות ה-90. 
 

בריאותו הנפשית שנויה במחלוקת. אדם שהיה מקורב אליו סיפר לתקשורת המערבית ששקאו באמת מאמין שרצוי להרוג את מי שלא מסכים איתו. הוא סובל מתנודות במצבי הרוח, מקפיד על ההיגיינה האישית שלו באופן כפייתי ומתרחק מהנאות גשמיות, נחשב לזאב בודד, רק מעטים מבכירי הארגון נפגשים איתו, והוא לא מדבר ישירות עם חייליו שמספרם נע, על פי מומחים, מ־ 4,000 ל־ 10,000  טרוריסטים, אם כי יכול להיות שרק כמה מאות סרים למרותו.

שלטונו של שקאו מושתת על פחד: חייליו פוחדים ממנו לא פחות מאשר תושבי הכפרים בצפון ניגריה. הוא עצמו חי בחשש מתמיד לחייו. יש לו לפחות כפיל אחד. הוא נע ממקום למקום בחשאיות.
 

פעמיים הודיעו שלטונות הביטחון הניגריים שהצליחו להרוג אותו. בספטמבר 2012 הם כמעט תפסו אותו בפשיטה על ביתו בעת שהגיע לחגוג את הולדת בנו עם בני משפחתו. הוא הצליח לברוח, אבל נפצע ברגלו. שלטונו ניגריה חגגו את מותו, אבל כחודש ימים אחר כך הודיע שקאו בסרט וידיאו שהתחזיות על מותו היו מוקדמות מדי וכי הוא חי.
 

ב־ 2009 , אחרי שגופתו האזוקה של יוסוף הוצגה בטלוויזיה הניגרית, הכריזו שלטונות ניגריה שהם שמו קץ לפעילות של בוקו חראם, אך היום כולם מבינים שמותו של יוסוף לא היה קצו של הארגון אלא רק תחילתו. תחקיר של העיתון הבריטי “הסאנדיי טיימס" לפני חודשיים חשף את שיטות הפעולה של הארגון. בקיץ האחרון הם כבשו את העיר גאוזה ומיד החלו בפעולה.

טרוריסטים חובשי טורבנים צהובים שנקראו “מחלקת הרוע והחסד" פטרלו ברחובות ואילצו את התושבים המקומיים לחזור בתשובה, חובשי הטורבנים הלבנים היו אחראים על ארגון תפילות במסגדים המקומיים, חובשי הטורבנים הירוקים ניסו לשכנע את צעירי העיר להצטרף לבוקו חראם, ואילו חובשי הטורבנים השחורים והאדומים הרגו ברובים ושחטו בסכינים את המתנגדים.
 

כעת אווירה של פחד שוררת בעיר. פעילי בוקו חראם מכים את מי שמעשן ברחובות ומאזין למוזיקה חילונית, ידיהם של מי שהואשמו בגניבה נקטעו, גברים ששוחחו ברחוב עם נשים - אפילו הן נשותיהם החוקיות - הוכו לעיני שכניהם. החוטאים נכפתים לעץ ומוכים 60 פעמים בשוט. מי שהביע חרטה - קיבל תירס או ספגטי.

ראש הממשלה בנימין נתניהו השווה לאחרונה בין דאע"ש, חמאס, ג’בהאת אל־נוסרה, חיזבאללה ובוקו חראם ואמר שכולם ענפים של אותו עץ רעיל, אבל אפרים הלוי, מי שהיה ראש המוסד, אומר בשיחה עם “מעריב המגזין" שבוקו חראם מסוכנים “רק" לאפריקה. “הם טובחים באלפי בני אדם, אבל בוקו חראם הם אחד האיומים שראש הממשלה לא יכול להצביע עליו כמסכנים את ישראל", אומר הלוי. “לכאן הם לא יגיעו אם כי הם בהחלט מסוכנים למערב אפריקה".
 

“נתניהו עוסק כל הזמן בהפחדות", אומר מצדו ח"כ עמר בר־לב (העבודה). “יכול להיות שהוא יקפוץ גם עם בוקו חראם. הם אחד מקבוצה של ארגונים אכזריים שלכל אחד מגיע לעלות על הפודיום בזכות אכזריותו, אבל מדינת ישראל חזקה מאי פעם ובוקו חראם לא מהווה עלינו איום".