הריון בסיכון

ב־12־14 בפברואר יתקיים ב״מרכז הגאה״ בתל אביב כנס פונדקאות ופריון בינלאומי, בשיתוף עיריית תל אביב וארגון ״Men Having Babies״. מאות ישראלים (זוגות סטרייטים וחד־מיניים, וגם יחידנים החושקים להפוך להורים) פונים בכל שנה לתהליכי פונדקאות בחו״ל. האם ברגע שבו הם מתחילים לחשוב על הליך זה הם אכן מודעים למכשולים שעלולים להיווצר בדרך, או שהכמיהה לילד לגמרי מסנוורת אותם?

״הכמיהה לילד אכן מסנוורת. הרבה אנשים שיוצאים לדרך הזאת מודעים לכך שדברים יכולים להסתבך, יש כל מיני חששות, אבל הרצון לילד גובר״, אומרת עו״ד איריס שינפלד, מומחית בדיני משפחה שמלווה זוגות בהליכי פונדקאות. ״לצד החששות, הניסיון שיש לגבי הליך פונדקאות בחו״ל הוא מאוד טוב. לשמחתנו, יש הרבה מאוד משפחות שהוקמו כך. כמובן שתלוי עם מי אתה עובר את התהליך, עם איזו סוכנות, כמה אינפורמציה אתה מקבל מראש. זה תלוי כמובן גם באופי של האדם, כמה הוא חרדתי, כמה הוא מתעניין וכמה הוא רוצה לדעת״. נכון שלפעמים הרצון ״לדעת פחות״ יכול אולי להקל מבחינה נפשית, אבל כשנכנסים לתהליך כה מורכב ויקר, שעלותו יכולה להגיע גם למאות אלפי דולרים, כדאי להיות מודעים גם לתרחישים הפחות נעימים שעלולים לקרות, ובחלק מהמקרים ידיעה מראש יכולה למנוע בעיות עתידיות.

תקועים בחו״ל

לאחר שתאילנד סגרה את שעריה בפני פרוצדורה מסוג זה בנובמבר האחרון, האופציות העומדות כיום על הפרק הן גיאורגיה והודו (רק לזוגות סטרייטים); ונפאל, מקסיקו וארצות הברית (אורגון, מינסוטה, קליפורניה, קונטיקט, פורטלנד, מסצ׳וסטס, וושינגטון ואילינוי) הפתוחות לכולם, כולל זוגות חד־מיניים. על פי המסתמן, בקרוב יצטרפו לרשימה זו גם מדינות חדשות.

כששואלים את שינפלד על איזו מהמדינות היא ממליצה, התשובה שלה חד- משמעית. ״מי שיש לו יכולת כלכלית, שיעשה פונדקאות בארצות הברית״, היא חורצת. ״שם זה עולה כ־120־150 אלף דולר לילד, כולל תרומת ביצית למי שצריך. אם לא צריך תרומת ביצית או שמטיסים עוברים מהארץ, זה מוזיל את העלויות בכמה עשרות אלפי דולרים. כל התהליך בארצות הברית יותר רגוע ובטוח. זוהי תרבות מוכרת, מערכת רפואית מפותחת יותר, ויש אפשרות להיות בקשר עם הפונדקאית במהלך ההריון. ארצות הברית גם מוצגת כמדינה בעלת אחוזי קליטה להריון יותר גבוהים ממדינות אחרות בחו״ל. כמו כן, התינוק שנולד הופך אוטומטית לאזרח אמריקאי, מה שמאפשר להכניס אותו מיידית ארצה מבלי לחכות לדרכון הישראלי. מי שעושה פונדקאות בארצות הברית ונוצר לו קשר טוב עם הפונדקאית, בוחר גם הרבה פעמים להמשיך בקשר זה או אחר איתה בימי הולדת, חגים וכדומה. בארצות העולם השלישי הקשר הוא מינימלי ביותר, אם בכלל, בגלל מנטליות שונה וקשיי שפה. בארצות הברית ההורים המיועדים נמצאים גם הרבה פעמים בקשר עם הפונדקאית במהלך ההריון באמצעות וידיאו או בסקייפ, מה שלא מתאפשר במדינות העולם השלישי״.

לא לכולם יש כסף כדי לבצע את התה¬ליך בארצות הברית, על אילו סוגיות כדאי לתת את הדעת?

״יש כמה סוגיות חשובות. למשל, לזוגות חד-מיניים, אפילו נשואים, יכולה להיות בעיה כשאחד מהם הוא אזרח זר, השני אזרח ישראלי, וההריון הוא מהזרע של האזרח הזר. אם האזרח הזר הוא במקור ממדינה שלא מכירה בפונדקאות, ולא תנפיק לתינוק אזרחות ודרכון של אותה מדינת מוצא (כמו למשל גרמניה, צרפת, פיליפינים), אז יהיו קשיים להכניס את התינוק לארץ, ולא יהיה אפשר להשיג לו אזרחות ישראלית. יש מספר זוגות שאני מטפלת בהם סביב סוגיה זו. בעבר הכנסנו זוג אחד כזה ארצה באמצעות תעודת מעבר שהנפיקה המדינה. היום יש מספר מקרים נוספים, ונכון להרגע, כאשר חוק הפונדקאות לגבי זוגות חד-מיניים לא עבר בארץ, אי אפשר לדעת כמה זמן הם יהיו בחו״ל עם התינוק, עד שירשו להכניס אותו לישראל. זוהי דוגמה לזוג שהכמיהה לילד גברה אצלם על הסיכונים הידועים מראש״.

לדברי שינפלד, דבר חשוב נוסף שיש לבדוק בטרם מחליטים איפה לעשות את הפונדקאות הוא אם לפי חוקי אותה מדינה היולדת נרשמת כאם התינוק בתעודת הלידה, מה שיכול להביא לתסבוכות שונות. ״כשעוד אפשר היה לעשות פונדקאות בתאילנד, הפונדקאית נרשמה כאמא של התינוק בתעודת הלידה. זה החוק שם. בפועל יש חשש שיום אחד היא תבוא ותתבע זכויות על הילד״, מסבירה שינפלד. ״לכן חשוב להחתים את הפונדקאית גם לפני ההריון וגם אחרי הלידה על כל המסמכים הרלוונטיים, כולל חוזים, תצהירים וכדומה, שבהם היא מוותרת על כל קשר עם הילד ועל זכויות בעניינו. יש כמה זוגות חד־מיניים שהגשתי בקשות בעניינם לבית המשפט, למתן צו הורות לבן הזוג של האבא הגנטי. המדינה לא מאפשרת לתת צו הורות בטענה שיש כבר 

אמא רשומה, כלומר יש כבר שני הורים לאותו ילד. עכשיו אנחנו פועלים להכיר בהורות של בן הזוג״.

מלבד כל מיני בעיות בירוקרטיות שעלולות לצוץ, יכולים פתאום גם לקרות תרחישים שאותם אף אחד באמת לא ייחל לעצמו, כמו תינוק שנולד עם בעיות רפואיות, או תינוק שנפטר אחרי הלידה (כמו שקרה לאחרונה לזוג ישראלים שפנה לפונדקאות בחו״ל), וגם תינוק שנולד מהזרע הלא נכון (הביצית הופרתה על ידי זרע אחר בטעות). מה עושים אז? האם ניתן איזשהו פיצוי להורים ששילמו את מיטב כספם? ״בכל מדינות העולם השלישי ההורים העתידיים בכלל לא יכולים לבטח את עצמם מפני מקרים בעייתיים מסוג זה״, אומרת שינפלד. ״בארצות הברית, במדינות מסוימות, יש אפשרות לעשות ביטוח פרטי, אבל זה מורכב, יקר ולא נותן מענה לכל הסוגיות. ההורים גם לא יכולים לדרוש את כספם חזרה. רוב ההסכמים נעשים דרך הסוכנויות שמקשרות בין הפונדקאית להורים המיועדים. הסוכנויות מאוד מגבות את עצמן משפטית, וזה מאוד ברור בהסכם שאין להן אחריות לכל מיני תרחישים שעלולים לקרות״.

״אם רוצים לנטוש, זה כמו שכל אמא בבית חולים בארץ יכולה לוותר על הילד שלה. אבל אם ההורים נוטשים, הם מפרים את הסכם הפונדקאות שלהם, כי הם מחויבים לקחת את הילד בכל מקרה. כמובן שהם יכולים להיות חשופים לתביעות על הפרת חוזה, על ההוצאות הכרוכות בגידול הילד וכדומה. תלוי כמובן מהם החוקים של המדינות המעורבות (המדינות של הפונדקאית ושל ההורים המיועדים)״.

שינפלד מבהירה שבהסכם עם הפונדקאית ״יש אפשרות להתייחס לסוגיות כגון דילול עוברים במקרה של הריון מרובה עוברים, הפלות וכדומה, אולם בסופו של דבר גם נושאים אלה קשורים במדינת המוצא של הפונדקאית והאמונה שלה. הלכה למעשה, אי אפשר לחייב אישה לבצע הפלה. בכל אופן, סוגיה חשובה נוספת שיש לתת עליה את הדעת היא הסיכוי שחלילה משהו יקרה לפונדקאית בזמן ההריון או הלידה. בדרך כלל קובעים מראש איזשהו פיצוי שישולם ליולדת או לבן משפחה שלה במקרה כזה. את הסוגיה הזאת עדיף להסדיר בהסכם, כדי שלא יהיה אחר כך פתח לתביעות בלתי מוגבלות. בנוסף לכך, יש להתרחק מהסדרים פרוביזוריים עם הפונדקאית. צריך להיזהר מלעשות איתה הסכמים אישיים שלא תואמים את החוק, כי אתה יכול להיות אחר כך נתון לסחטנות ולתביעות. היה כבר מקרה שבו זוג ישראלי חתם בחו״ל על הסכם עם פונדקאית, שהייתה גם תורמת הביצית, ואז היא באה ודרשה את הילד. בסופו של דבר, העניין נסגר בהסדר כספי בין הפונדקאית להורים״.

משוכת הוועדה

נושא חשוב נוסף הוא בדיקת רקמות, שעריכתה מחויבת לכל תינוק שנולד באמצעות פונדקאות. ״אני ממליצה להתחיל לטפל בעניין זה מוקדם ככל האפשר כדי לזרז הוצאת דרכון לילד שייוולד, ובכדי לצמצם עד כמה שניתן את זמן שהיית התינוק בחו״ל״, אומרת שינפלד. ״אנחנו מגישים את התביעה לבדיקת רקמות עוד בשלב די ראשוני של ההריון. האבא כבר נשלח פה בארץ לבדיקת דם בתל השומר, ועם הלידה של התינוק אנחנו עושים דרך הקונסוליה המקומית בדיקת דם לתינוק ואז את בדיקת הרקמות״.

ומה קורה אם אחרי הבדיקה פתאום מגלים שהאב המאושר אינו האב הביולוגי?

״יש הורים שעדיין ירגישו שזה כן התינוק שלהם, למרות היעדר קשר גנטי, ויע¬שו הכל כדי להכיר בילד כשלהם ולהביאו עמם ארצה״. 

שינפלד מעלה נקודה נוספת הקשורה בפונדקאות. ״לא רק הסכם טוב עם הפונדקאית חשוב ברגע שנכנסים לתהליך כזה, אלא גם הסכם בין בני הזוג עצמם, במיוחד כאשר לאחד מבני הזוג אין זיקה גנטית לילד״, היא אומרת ומציגה כדוגמה זוג שעבר את כל התהליך ביחד ונפרד לפני הלידה. ״לאבא הלא ביולוגי לא הייתה זיקה גנטית לילד ולכן גם שום זכויות, למרות שגם הוא עבר את כל התהליך, כולל התהליך הרגשי, וכולל העלויות. אם האבא הביולוגי יתנגד לקשר, יוכל אותו בן זוג לפנות רק בארץ להליך משפטי ולנסות לייצר קשר חוקי- הורי בינו לבין הילד. במקרים כאלו טובת הילד תיבחן על ידי גורמים מקצועיים, והיא שתכריע אם יהיה קשר או לא. כדי למנוע מקרים כאלה, מומלץ לזוג חד- מיני לעשות מראש הסכם הורות, ולנקוט פעולות משפטיות לפני הלידה, כדי להגן על הקשר בין ההורה הלא ביולוגי לתי¬נוק. עדיין זה לא מבטיח שבית המשפט ייעתר אם משהו ישתבש״.

״אם לשני ההורים יש זיקה גנטית לתינוק, לא אמורה להיות בעיה, ושניהם יירשמו כהוריו. הבעיות, כאמור, יכולות להתחיל רק כשאין לאחד מהם זיקה גנטית, אבל למיטב ידיעתי בית משפט בישראל טרם התמודד עם סוגיה כזאת. לעומת זאת, באנגליה היה מקרה שבו הייתה פונדקאות מהביצית של האם הפונדקאית, וזו סירבה למסור את התינוקת. היא נשארה אצלה במהלך ההליכים המשפטיים, המצב שלה היה טוב ובית המשפט הכריע שהתינוקת תישאר עם האם הביולוגית. בארץ סיטואציה כזו לא יכולה לקרות, מאחר שהחוק אינו מאפשר הריון מהביצית של האם הפונדקאית.

״רוב סוכנויות הפונדקאות מיידעות את הפונים אליהן לגבי הבעיות השונות הע¬לולות להיווצר״, אומרת שינפלד, ״ולכן גם מאוד חשוב לבחור סוכנות מקצועית ואמינה, בעיקר על ידי המלצות של אנ¬שים שכבר ניסו. חשוב שהסוכנות תעבוד עם התשתית הרפואית הכי טובה שיש בחו״ל, תשתית מערבית עד כמה שניתן, עם מאגר של פונדקאיות טובות ואמינות שבאמת מתאימות לתהליך הזה וכמובן מאגר טוב של תורמות ביצית״.

במקרה הצורך, היית ממליצה לקחת תרומת ביצית אנונימית או לא אנונימית?

״זה מאוד סובייקטיבי ותלוי ברצון ההורים. האם הם רוצים שלילד תהיה אינפורמציה לגבי התורמת והרקע הגנטי, או שהם מעדיפים לטשטש כל מידע בעניין. באופן אישי אני בעד מקסימום מידע, אבל אני יכולה להבין את אלה שלא רוצים לדעת״.

לזוגות חד-מיניים, כאמור, אין ברירה אלא לעשות הליך פונדקאות בחו״ל, כי החוק בישראל אינו מאפשר זאת. אבל האם גם לזוגות סטרייטים, שכן יכולים לפנות להליך פונדקאות בארץ, כדאי להרחיק לחו״ל או שעדיף לעשות זאת בישראל?

״יש יתרונות בפונדקאות בארץ, גם מבחינת הקשר עם הפונדקאית, הקרבה אליה במהלך ההריון. גם לעבור את הכל במדינה שלך יכול להיות קל יותר מבחינה רגשית״, אומרת שינפלד. ״בארץ יש גם יותר בדיקות רפואיות במהלך ההריון מאשר בחו״ל, ואילו מבחינת עלויות זה זול יותר מארצות הברית, אבל יותר יקר ממדינות העולם השלישי״.

״לא בהכרח. הבעיה העיקרית בישראל היא שצריכים להמתין המון זמן לפונדקאית, ואילו בחו״ל את יכולה לעשות את זה מאוד מהר. בארץ יש גם ועדה שהזוג צריך לעבור. בחו״ל את לא צריכה לעבור ועדה. אבל בסופו של דבר, מה שבאמת חשוב הוא העובדה שלמרות הבעיות שי¬כולות לקרות, נפתחה הדלת הזאת שמאפשרת לכל מי שרוצה להפוך להורה ואין לו היכולת הביולוגית, לחבוק ילד״.

לעומת שינפלד, שטוענת שלמרות המורכבות, לזוגות סטרייטים דווקא יכולים להיות יתרונות בפונדקאות חו״ל, עו״ד סיגל רוסק-גיסין, בעלת מרכז ״חיים חדשים - פונדקאות תמר וסיגל״, חושבת אחרת. ״זוג סטרייטים שמרחיק לחו״ל בשביל פונדקאות זה הדבר הכי לא הגיוני לעשות היום״, היא אומרת. ״מי שיכול מבחינת החוק לעשות את זה בארץ, אין שום סיבה בעולם שייסע לחו״ל. בארץ אפשר לעבור את תהליך הפונדקאות עם פחות סיבוכים, זה הרבה יותר פשוט, קל, מבוקר ובלי הרבה בעיות משפטיות״.

עו"ד סיגל רוסק-גיסין. צילום: יח"צ

המרכז של רוסק-גיסין ושותפתה, עו״ד תמר רובינשטיין, עוסק רק בפונדקאות בישראל. ״כל התהליך קורה בארץ עם מיטב רופאי הפריון, הזוג גם מלווה את הפונדקאית, עובר איתה את התהליך של ההריון״, היא אומרת. ״בנוסף לזה, בחו״ל יש בלי סוף עניינים בירוקרטיים שקשורים לחוק, שבמדינות שונות הוא הרבה פעמים לא ידוע ולא מוסבר. כמו כן, תינוק שנולד בפונדקאות בחו״ל, צריך לעבור בארץ הליך גיור. בפונדקאות שעושים בישראל, אין צורך לעשות זאת, כי זוג יהודי עושה הסכם פונדקאות עם אישה יהודייה. וגם העלות בארץ היא 250-220 אלף שקל״.

״כשפונים אלינו, אנחנו תוך חודשיים עד חמישה חודשים מאתרות פונדקאית מתאימה שעומדת בכל הקריטריונים של הוועדה לנשיאת עוברים של משרד הבריאות. אנחנו גם מלוות את כל התהליך, החל מהרגע שהזוג מגיע ועד הלידה, וגם מעבירות את הזוג ואת הפונדקאית את הוועדה. לא הזוג ולא הפונדקאית צריכים להתמודד עם הבירוקרטיה. בארץ התהליך גם יותר מפוקח, הזוג לא יכול לאבד את הכסף שלו. הכסף נמצא בחשבון נאמנות על שם ההורים אצל עורך הדין של בני הזוג ועובר לפונדקאית בשלבים״.

״אם חלילה משהו לא בסדר עם התינוק, או קורה משהו בלידה, זה לא קשור לפונדקאית. זה כמו שאצל כל זוג רגיל, חס וחלילה, יכולה להיווצר איזושהי בעיה בלידה. ההורים עושים ביטוח חיים ובריאות לפונדקאית, ורק אלוהים יכול לתת ביטוח אם הילד ייוולד בסדר או לא. יש חוזה מאוד ארוך בין הזוג לפונדקאית, שמפוקח על ידי הוועדה לנשאית עוברים של משרד הבריאות. בחוזה כתוב מה קורה ומה עו¬שים אם יש לעובר מום. בפועל, אי אפשר לחייב פונדקאית לעשות הפלה, אבל החל משנת 1996, מאז שחוק הפונדקאות קיים בארץ, לא הייתה מישהי שהייתה צריכה לעשות הפלה ולא הסכימה. במיזם שלנו כבר נולדו עשרות תינוקות בריאים, מקסימים וחמודים, והיו גם שני מקרים שבהם הפונדקאיות היו צריכות להפיל בגלל בעיות בעובר. אחרי ההפלה הן החלו שוב פעם בתהליך״.

״בארץ מאוד חשוב לבדוק שיש לך זכאות לפונדקאות. אחרי שמקבלים את האישור הראשוני מהוועדה, מומלץ מאוד לפנות לאנשים מקצועיים שמבינים בתחום, שיוכלו לאתר פונדקאית מתאימה וללוות אתכם בתהליך. ולמי שמחליט לעשות פונדקאות בחו״ל, העצה הכי טובה זה לבדוק את המצב המשפטי של אותה מדינה בנושא הפונדקאות. אנשים עושים פונדקאות במקומות שבהם אף אחד בעצם לא באמת יודע מה החוק בנושא אומר. כדאי מאוד לבדוק זאת לפני שמתחילים, על מנת למנוע סיוטים אחר כך״.