היועץ המשפטי לממשלה, יהודה וינשטיין, הגיש היום (ב׳) את עמדתו לבג״צ בעתירות שהוגשו בנוגע לגיל פרישה מעבודה. היועמ״שׁ ממליץ על הקמת וועדה לבחינת הנושא לאחר הבחירות.
על פי עמדת היועמ״ש שנכתבה על ידי עו״ד חני אופק מהפרקליטות, אין לחייב מעסיק להמשיך ולהעסיק עובד לאחר גיל הפרישה, אך המעסיק חייב לשקול בנפש חפצה את בקשתו של העובד להמשיך ולעבוד, אך בעמדה נכתב כי אין מקום לקבוע מסמרות ביחס לטיב השיקולים ומשקלם.
״בהינתן השלכותיה הרב משקיות של סוגיית גיל הפרישה״, מוסבר בעמדה שהוגשה לבג״צ, ״הרי שלאחר הבחירות יובא הנושא בפני הדרג הנבחר בהתאם לתקנון עבודה הממשלה. זאת, על מנת שיהא בידו לשקול – ומבלי להתחייב לתוצאות השקילה – אם יש מקום לבחון מחדש את הסוגיה, לרבות באמצעות הקמת וועדה.”
מעת לעת נשמעות קריאות להעלות את גיל הפרישה האחיד הקבוע במשק (62 לנשים ו 67 לגברים). אחת ההצעות האחרונות ביקשה להעלות את גיל הפרישה ל 70 לגברים ו 64 לנשים.
בהקשר זה נכתב בעמדת היועמ״ש כי, ״השינוי המרכזי שנבחן לאורך הזמן הוא בעיקרו העלאת גיל הפרישה במסגרת מודל גיל הפרישה האחיד (ולא בסטייה ממנו לעבר מודל אישי-אינדוודואלי)....העובדה שנושא זה לא ירד מסדר היום הציבורי מלמד על התאמתה ונכונותה של הזירה הפוליטית והמנגנונים הייצוגים להידרש לסוגיה ולבחון מחדש את הסדריה, ככל שיש מקום לכך. נכונות והתאמה אלה, כשלעצמן, מהווים טעם לדחיית העתירה מחמת האיפוק והכיבוד ההדדי הנוהג בין הרשויות״.
בהקשר זה נכתב בעמדת היועמ״ש כי, ״השינוי המרכזי שנבחן לאורך הזמן הוא בעיקרו העלאת גיל הפרישה במסגרת מודל גיל הפרישה האחיד (ולא בסטייה ממנו לעבר מודל אישי-אינדוודואלי)....העובדה שנושא זה לא ירד מסדר היום הציבורי מלמד על התאמתה ונכונותה של הזירה הפוליטית והמנגנונים הייצוגים להידרש לסוגיה ולבחון מחדש את הסדריה, ככל שיש מקום לכך. נכונות והתאמה אלה, כשלעצמן, מהווים טעם לדחיית העתירה מחמת האיפוק והכיבוד ההדדי הנוהג בין הרשויות״.