השר אורי אורבך הלך אתמול לעולמו לאחר מאבק במחלה קשה, והיום (שלישי) כתבה חברתו ומי שייסדה יחד איתו את התכנית "המילה האחרונה" בגלי צה"ל, עירית לינור, דברים לזכרו בפייסבוק:
"'תיזהרי שהוא לא ישפיע עלייך', אמרו לי כשאורי ואני התחלנו עם המילה האחרונה. ברור היה לחברי שהשהייה בחברת דוס ימני תדרדר אותי להצבעה למפד"ל. ככה זה כשה'אחר' מתקרב אליך יותר מדי. שהרי האחר הוא סבבה להלל, אבל דעותיו וערכיו? גועל נפש שמוטב שיישאר בתוך האחר ולא יחלחל החוצה. נגיד אלינו.
"כשאנחנו מדברים על הקשבה, קבלה, הכלה, אנחנו לא מניחים שינוי הדדי. להפך: נדמה שבמסגרת החיים המשותפים בקהילה גדולה ורבגונית שלצורך הדיון נקרא לה "ישראל", קל יותר לדמיין אוטופיה שבה כולנו מקשיבים בנימוס בלי להוריד זה לזה נבוט על הראש, ואחר כך חוזרים למתחם המבוצר של עצמנו הישן והמוכר. וביוהרתנו אנחנו בטוחים שנצליח להשפיע על זולתנו בעוד אנו נישאר כפי שהיינו. אין פלא שתגובתי לאזהרה היתה: "מה פתאום שהוא ישפיע עלי? אם כבר, אני אשפיע עליו".
"אלא שהסכנה בהיכרות מעמיקה עם אדם חכם, נטול זיוף או זדון ומצחיק עד אימה היא שיום אחד נדמה לך שייתכן שבנקודה מסוימת הוא צודק (ומילא שהוא צודק - את צודקת פחות, איזה אסון לאגו) וייתכן שבנקודה אחרת את עדיין חולקת עליו, אך מבינה את השקפת עולמו ומכבדת את המערך הרגשי והתרבותי שעליה היא צמחה, ולכן לא תסלדי ממנה. את תלמדי להקשיב לא כדי להיראות מנומסת, אלא כדי ללמוד משהו חדש, צורת חשיבה אחרת. ותכירי את משפחתו הנהדרת ואת האהבה ששוררת ביניהם ותשמחי איתם בברית מילה, בר מצווה וחתונה, וכשתלכי לחדר לידה הוא יתפלל בשבילך כמו דוס בן דוסים – כמה אפשר לכעוס על חבר כזה בגלל שעון קיץ?"
"אנחנו לא אוהבים לחשוב על עצמנו כנתונים להשפעה. שינוי דעות פה ושם עלול לגרום לנו תחושה של אבדן זהות. אולי. אבל בתמורה מרוויחים אהבת אדם. לא אהבה מופשטת כלפי כלל האנושות (עניין מפוקפק שאין לי אפילו שמץ של אמון בו), אלא כלפי אנשים שאתה מכיר ולומד, וצוחק איתם מעבר לגבולות המחנות הפוליטיים, שלא לדבר על התקינות הפוליטית, וההבנה שיש חוטים שקושרים בינינו מעבר לפתק בקלפי או לדעותינו על הסכסוך. ומרוויחים כיף גדול של ויכוח עם מישהו שמתייצב מולך חמוש בטיעונים הכי טובים שלו, כי הוא מכבד את הטיעונים הכי טובים שלך".
"אני מאחלת לכל אחד חבר שישפיע עליו כמו שאורי השפיע עלי. ומי שלא רוצה להיות מושפע – שלא יאהב אף אחד אף פעם. אשרי שזכיתי. נס גדול היה פה".
"ואורי: סליחה על איזה מאתיים עבירות קיטש שביצעתי כאן. קורה".