בבית החולים שערי צדק בירושלים הלכה לעולמה ליה ון ליר, מחלוצות הקולנוע בישראל וכלת פרס ישראל, בגיל 90. ון ליר נולדה ברומניה ועלתה לישראל בגלי 16, מעט לאחר שפרצה מלחמת העולם השנייה, כשהוריה נותרו מאחור ונספו בשואה. היא למדה באוניברסיטה העברית בירושלים, ובתל אביב הכירה את בעלה לעתיד, וים ון ליר, אז טייס מתנדב במח"ל וחובב קולנוע. היא החלה לייסד מועדוני סרטים, ב-1960 ייסדה את "ארכיון הסרטים הישראלי".
בהמשך הקימה את סינמטק חיפה, ואת הסינמטק בבית אגרון בירושלים. בשנת 1981 עברו הסינמטק והארכיון לבניין חדש בגיא בן הינום בירושלים. וב-1984 ייסדה ון-ליר בסינמטק את פסטיבל הקולנוע ירושלים, שהפך מאז לאירוע חשוב ויוקרתי ביותר בחיי הקולנוע הישראלי.
ליה ון ליר זכתה להערכה והכרה מקומית ובינלאומית ניכרת, בין השאר שימשה כיו"ר חבר השופטים בפסטיבל הסרטים הבינלאומי בברלין, זכתה בתואר "עמיתת כבוד" של בית הספר סם שפיגל לקולנוע ולטלוויזיה בירושלים, בפרס האקדמיה הישראלית לקולנוע וטלוויזיה (פרס אופיר) על מפעל חיים ובתואר "אבירת לגיון הכבוד" בצרפת
בשנת 2004 זכתה בפרס ישראל על מפעל חיים ובנימוקי השופטים נכתב כי היא "הקדישה חלק חשוב מחייה לקידום תרבות הקולנוע בישראל. מתוך ידיעה רחבה של היצירה הקולנועית והכרה עמוקה בערכה של אמנות הקולנוע המתפתחת במאה העשרים. היא היטיבה להבין את הצורך להציג קולנוע איכותי בפני לאזרחי מדינת ישראל".
"על כל פעולותיה כחלוצה שפעלה בהתמדה ובחזון לפיתוח אופנים להכרה ולקידום של אמנות הקולנוע בישראל ועל מפעל חייה הוכרה ליה ון ליר כגברת הראשונה של תרבות הקולנוע בישראל", הוסיפו השופטים בטקס הענקת פרס ישראל.
עדיין לא נמסר מועד הלוויתה.
גילה אלמגור, אמרה לגלי צה"ל, בתגובה למותה של ון ליר: "אני חייבת לליה תודה ענקית - היא זו שפקחה לי את העיניים וחשפה אותי אל מסך הקולנוע האיכותי, אל הקלאסיקות הגדולות. רבים מהדור שלי הפכו ליוצרי קולנוע בזכותה".