השר לשעבר מוכר תירס בקניון: "אני חי את המציאות"

אל תזילו דמעה. אביטל (64) לא הגיע לקניון בעקבות קריסה כלכלית, חלילה, אלא עם פתיחת רשת ארצית חדשה שבמסגרתה העניק את הסניף הבאר שבעי לבנו ליאור. אבל מושבניק הוא תמיד מושבניק. אותו לא תתפסו משחק במשחקי כבוד. ״במושב למדתי לכבד כל עבודה״, הוא מבהיר. ״כשאני מזדמן לקניון וצריך לשרת את הקהל, אז בכיף״.

״דווקא לא. לקראת הבחירות הועלו בפני כל מיני הצעות ורעיונות, אבל זה לא משך אותי. אני משתדל להשפיע בדרכים אחרות״.

״אני מאחל לו רק בריאות, אבל כבר שנים אנחנו לא בקשר. דרכינו נפרדו, ואין לי שום טענות ושום מענות״.

״ליאור הביא את הרעיון מטיול באירופה. בעקבות זאת יצאנו לבדוק איך זה עובד בכמה מדינות והחלטנו ללכת על זה. השקענו בעניין כמה מאות אלפי שקלים, שהגיעו בעיקר בהלוואות מהבנקים. מדובר בגרגירי תירס שלמים שמיובאים דרך מדינת צד שלישי שאין לה יחסים דיפלומטיים עם ישראל. לא מצאנו תירס כזה בשום מקום, אפילו לא באמריקה הגדולה שהיא אסם התירס העולמי. בהיות הגרגירים שלמים וסגורים, התירס שומר על כל הארומה שלו. הרשת, שסניפים שלה כבר נפתחו באילת ובתל אביב, פועלת באמצעות זכיינים ורק הסניף בבאר שבע הוא שלנו״.

אביטל עלה בגיל שנתיים מקזבלנקה שבמרוקו למושב שבחבל הבשור. המסלול שעבר כולל לימודים בתיכון החקלאי ״אשל הנשיא״, שירות צבאי בחיל השריון שבו הגיע לדרגת סגן אלוף ולימודי ספרות והיסטוריה של עם ישראל באוניברסיטת בן גוריון. הוא מילא תפקידים בכירים במושבו ובתנועת המושבים. ״בבית חינכו אותי לנכונות לשליחות ציבורית״, מציין אביטל. ״כשהגעתי ככזה עד הכנסת ועד שולחן הממשלה, לא ראיתי בכך פוזה גדולה״.

ב-92' נבחר אביטל לכנסת מטעם מפלגת העבודה. הוא כיהן בוועדות הכלכלה והפנים ואיכות הסביבה, גם עמד בראש השדולה החקלאית. חוקים שהעביר נגעו לחקלאות, שעליה גדל מהבית, ולמפעלים במצוקה, שלא חסרו בנגב. ״למאבקים שניהלנו יש חלק בכך שהנגב כיום פורח״, הוא מעיד. ״אבל לא הייתי רק סקטוריאלי, בין השאר הייתי חבר הוועדה למעמד האישה״.

ב-96', בבחירות המקדימות לרשימת העבודה לכנסת ה-14, אביטל אכל אותה. שלום שמחון, איש מושב אבן מנחם בגליל המערבי, זכה בהתמודדות על המקום המשוריין למחוז המושבים ושלח את אביטל, מי שהיה מדריכו בתנועה, לירכתי הרשימה ובעצם הביתה.

אביטל, בעל הראייה המפוכחת (״אין מה להסתכל אחורה״), לא הספיק להתאבל על אובדן החברות בכנסת. תוך זמן לא רב התמנה לגזבר ההסתדרות, והיה עליו לחלץ אותה מחובותיה דאז, כשהוכרזה כחדלת פירעון, מה שלדבריו היה כרוך במאבק יומיומי, ״כשההסתדרות לא שילמה משכורת אפילו לעובדים שלה״.

״כנראה אני לא חבר הכנסת הקלאסי שעוסק בדברת״, הוא מעיר. ״אני איש של מעשים, ומהבחינה הזאת השיא היה כשבממשלה עמדתי בראש תוכנית 'אופק' שנתנה טיפול נקודתי ל-11 יישובים ברחבי הארץ״.

אביטל ייצג ב-2001 בממשלת שרון הראשונה את מפלגת ״עם אחד״ שהנהיג עמיר פרץ. אביטל, אז כאמור חבר כנסת לשעבר, שבבחירות לכנסת חתם את הרשימה עם יהושע פרץ, מונה לשר בלי תיק והפך עד מהרה למה שקראו אז השר לתיאום חברתי. ״אני לא בן אדם של פוזות, והישיבה בממשלה לא שינתה אותי״, מבהיר אביטל. ״באתי למלא שליחות ואם הצלתי את מפעל 'פניציה' בירוחם מסגירה, עשיתי את שלי. למרות ההתנגדות למהלך הזה, שיגעתי את אריק שרון עד שתמך בהצעה שלי. בשבילי זאת הייתה חוויה לכהן בממשלה בראשותו של אריק, השכן שלנו מחוות שקמים. אריק העריך את העובדה ששירתי כמג״ד טנקים במילואים וכמי שבא מההתיישבות. כש׳עם אחד' החליטה לפרוש מהממשלה בנושא שכר המינימום, הוא ניסה לשדל אותי להמשיך, אבל נאלצתי לאכזב אותו״.

״לא קמתי בבוקר עם מחשבות כאלה. אם מחליטים לפרוש בגלל נושא עקרוני אז פורשים״.

תוך חודשים אחדים התמנה ליו״ר קרן ״מבטחים״ ובהמשך גם ליו״ר מועצת המנהלים של המשביר לצרכן החדש. ״כיום אני בעיקר מתנדב בכל מיני עמותות שפועלות בנושאי רווחה״, הוא אומר.

במושב שלו, תדהר, נפרד זה מכבר מעיסוקו בחקלאות. הוא נשוי לאילנה ואב לליאור, ללירז, עורכת דין, ולליעד, חייל בצנחנים. לדבריו לא הופתע בבחירות. ״חשבתי שביבי ינצח, גם כשהסקרים למיניהם טענו אחרת״, אומר אביטל.

״כבר מזמן לא. אני חי את המציאות. למרות כל ההצעות שהגיעו אלי לקראת הבחירות, ברור לי, בגיל 64, שכבר לא אתפתה לחזור״. •