בית המשפט המחוזי בירושלים יכריע היום (שני) האם יש בהקלטות ובעדות של שולה זקן כדי לשנות את ההחלטה הקודמת של בית המשפט, ביולי 2012, לזכות את אולמרט מהחשדות בפרשה. בית המשפט יחליט האם יש בהקלטות כדי להרשיע אותו בפלילים. לפני כן יצטרך בית המשפט להכריע גם בשאלת קבילותן של ההקלטות כראיות, לאחר שבמהלך המשפט עלה בעדות מומחים כי ייתכן וזקן ערכה חלק מהשיחות וכי חלק נכבד נוסף של שיחות נמחקו.
שבע שנים חלפו מאז אפריל 2008, אז החלו לעלות חשדות נגד ראש הממשלה לשעבר, אהוד אולמרט, בפרשת ״מעטפות הכסף״, המוכרת כפרשת ״טלנסקי״. הפרשה נחשפה לראשונה במוצאי יום העצמאות בשנת 2008, כשבית המשפט המחוזי התיר לפרסום את ליבת החדשות בפרשה: חשד לקבל כספים שלא כדין על ידי אולמרט, בתקופה שקדמה לכהונתו כראש ממשלה. העד המרכזי בפרשה היה משה טלנסקי, מיליארדר מארצות הברית. על פי החשדות קיבל אולמרט במהלך כהונתו כראש עיריית ירושלים וכשר התמ"ת, כספים שלא כדין מבעל ההון ומגייס הכספים האמריקאי, משה טלנסקי, במעטפות אשר הכילו כסף מזומן.
טלנסקי מסר את עדותו בפני בית המשפט, עוד קודם להחלטה על כתב האישום, במסגרת הליך חריג הקרוי ״העדה מוקדמת״. טלנסקי סיפר אז בין היתר על כך שהעביר מזומנים לאולמרט בזמן שהותו בארה״ב. לטענת העד הכספים שימשו אותו לטובות הנאה אישיות ובהן: חופשה משפחתית באיטליה, שדרוג מחלקה בטיסות לארצות הברית וקניית מוצרי מותרות כגון סיגרים ועטים יוקרתיים.
העדות הדרמטית כללה אמירות כגון: ״בעת המירוץ לעיריית ירושלים אמרתי לאולמרט שאעשה כל שאוכל כדי שייבחר במקום טדי קולק... ביקשתי לתת צ'ק אבל הוא לא הסכים לקבל צ'קים, רק מזומן... באירועים לגיוס כספים היו משאירים מעטפות על הכיסאות ותורמים היו משאירים תרומה למארח, ואני הייתי נותן לו את זה בבוקר שאחרי או שהייתי מביא את זה לירושלים לשולה זקן”. העדות הדרמטית, שתפסה כותרות בכל אמצעי התקשורת הובילה, בין היתר, להתפטרותו של אולמרט מראשות הממשלה, ולהגשת כתב אישום נגדו, שבמרכזו קופת המזומנים שישבה אצל מקורבו: עו״ד אורי מסר.
אולמרט טען אז כי הכספים התקבלו על פי חוק לצורך מימון קמפיין הבחירות בו השתתף. הוא טען בזמנו כי קופת המזומנים היא קופה פוליטית. בניגוד לכך, הפרקליטות טענה שהיא מיועדת לצרכים של הנאות אישיות.
ביולי 2012 זיכה בית המשפט המחוזי את אולמרט מההאשמות בפרשה הזו והפרקליטות הגישה ערעור לעליון. ההרכב שזיכה את אולמרט היה בראשותה של הנשיאה בדימוס, מוסיה ארד, כשלצדה ישבו סגן הנשיאה יעקב צבן והשופט משה סובל. השופטים קבעו אז כי מעשיו של אולמרט לא הביאו "לחציית הגבול שבין המישור האתי והמשמעתי למישור הפלילי", ולכן מצאו אותו זכאי בפרשה זו.
תוך הבעת אי נחת מהתנהלותו של אולמרט בפרשה כתבו השופטים: ״גרסת הנאשם בכל פרשיות הכספים הללו, הינה גרסה כבושה, משתנה ומתפתחת״. על קופת הכספים שהייתה אצל מסר, כתבו השופטים: ״החזקת סכומי כסף גדולים במזומן בדולרים, ללא רישום, ללא דיווח, כאשר עצם החזקתם ידועה לשלושה אנשים בלבד, נאמנים זה לזה באופן מוחלט, וכאשר השימוש בכסף, שבסופו של דבר חלק ממנו נעלם באופן מסתורי, נעשה ללא כל תיעוד והוכחה, כל אלה ביחד מציגים תמונה של החזקת מזומנים רבים באופן סמוי״. שלושת האנשים שהיו מעורבים הינם: אהוד אולמרט, שולה זקן ועו״ד אורי מסר.
במקביל החלו לצוץ חדשות שהובילו לכתב אישום נגד אולמרט בפרשה אחרת: הולילנד. גם שם, כמו ביתר הפרשות הייתה מעורבת אשת סודו וראשת לשכתו של אולמרט - שולה זקן. לקראת הכרעת הדין בפרשה החל להרקם עסקת טיעון בין זקן, שהחליטה שלא להעיד בפרשת טלנסקי בשעתו, לבין הפרקליטות.
שולה זקן בבית המשפט. צילום: תום אפלבוים
במסגרת עסקת הטיעון הוחלט כי תהפוך זקן לעדת מדינה ותרצה רק 11 חודשי מאסר בפועל, על מעורבותה בפרשות, כשהיה ברור בתיק הולילנד כי מתחם הענישה יעמוד על מספר שנים, כפי שאכן היה. בתמורה לעונש המקל מסרה זקן הקלטות של שיחות בינה לבין אהוד אולמרט והסכימה להעיד מחדש בפרשה. בית המשפט העליון, במסגרת הערעור, החליט להעביר את התיק בחזרה למחוזי בירושלים, כשבהרכב השופטים התחלפה הנשיאה שפרשה בשופטת רבקה פרידמן פלדמן, על מנת שיכריע האם יש בהקלטות ובעדות כדי לשנות את התוצאה של הזיכוי.
גם עדותה של זקן, כמו זו של טלנסקי בשעתו, סיפקה כותרות רבות וצבע. התברר כי ההקלטות הכילו הרבה מעבר למה שסיפרה תחילה, ולכן היא כונתה ״מפעל הקלטות״. בין ההקלטות שנחשפו במהלך ניהול התיק, הממצאים הובילו להליך בדיקה נגד ראש ממשלה אחר, אהוד ברק, בפרשות שונות המעלות חשש לכאורה לפלילים בתיווך בעסקאות נשק.
עו״ד רוזובסקי, עורך דינו של אולמרט, אמר בשלב הסיכומים בבבית המשפט המחוזי בירושלים: ״גברת זקן בלתי אמינה לחלוטין. אי אפשר לסמוך על שום דבר שהיא אומרת. היא לא בחלה בשקרים. בכל דבר שקשור לקלטות היא שיקרה. שיקרה בשאלה של מחיקת הקלטות, שיקרה בשאלות עריכת הקלטות ושיקרה בשאלה למה הקליטה. היא שיקרה ושיקרה ושיקרה. אמרה שמעולם לא מחקה. היה ברור, לכל מי שהיה באולם, שזקן באה לחסל את אולמרט”.
עו״ד אורי קורב, תובע מוערך של הפרקליטות, אמר מנגד בסיכומי התביעה כי עדותה של שולה זקן בתוספת ההקלטות והיומנים שהוצגו בפני בית המשפט, משנים באופן מהותי את תמונת הראיות נגד אולמרט: "חזרנו לכאן בגלל רעידת אדמה ראייתית, שכוללת עדות של שולה זקן, ואת הקלטות והיומנים - ראיות שיש בהן כדי לשנות את הכרעת הדין. זקן העידה עדות קשה ואמיצה נגד אדם שהעריצה כל חייה. מנגד אולמרט התבצר בשתיקה רועמת. הוא נחקר במשטרה ומאז מילא פיו מים”.