נשים נרתעות מלשאוף להרוויח כסף ומלהיות המפרנסות העיקריות בבית, כך עולה ממחקר חדש שנערך באוניברסיטת חיפה. עוד מצא המחקר כי נשים מעדיפות לבצע משימות רבות במקום עבודתן ללא תמורה וללא קבלת קרדיט, דבר שגברים כמעט לעולם לא יעשו.



״המנגנון התרבותי בארץ מכתיב מצב שבו נשיות מזוהה עם טיפול״, מסבירה ד״ר עמליה סער, ראש החוג לאנתרופולוגיה באוניברסיטת חיפה, שערכה את המחקר בעשר השנים האחרונות, ״לכן, נשים מוותרות מראש על תחרותיות ועל אסרטיביות. במצב כזה, נשים ניגשות למשא ומתן על מקום עבודתן מעמדה נחותה, מתנצלת ומוקירת תודה על שבכלל מסכימים להעסיק אותן״.



במשך עשור ביצעה החוקרת תצפיות וראיונות עומק עם נשים ישראליות. במחקר התברר כי הנשים, למרות רצונן להשתכר ולהרוויח, מפחדות להעמיד דרישות כספיות, ויותר מכך - מפחדות ולא מעוניינות להיות המפרנסות העיקריות. לדברי ד״ר סער, התנהגות זו נובעת מתהליכי סוציאליזציה. ״תפקידה הטבעי של האישה אינו להיות המטפלת, אך החוזה המגדרי שנוצר כאן מכתיב שהאחריות הראשונית של הנשים היא טיפול וקיום הבית, ושל הגברים - פרנסה. במציאות כזאת, הנשים מתעלות את החרדות שלהן לשלום הילדים והבית, לעומת החרדות המרכזיות של הגברים, שהן כלכליות. שוק העבודה הוא שוק תובעני, וכשפרנסת הבית הופכת להיות אחריות משנית, נוצר חוסר מוטיבציה מראש״, אומרת ד״ר סער.

ממצא מעניין נוסף שעלה במחקר הוא הנטייה של נשים ״לתרום״ למקום העבודה. מה שנחשב להגדלת ראש עבור גברים, נשים יבצעו ללא שאיפה לקבלת קרדיט. ״התנהגות זו פוגעת בסיכויי הקידום של נשים משום שמנהל שצריך להחליט את מי לקדם בחברה או בארגון, לא יזכור חסד לאישה ש׳תרמה' את ימי השישי שלה במשך חודש למשרד, אבל כן יזכור את הגבר שדאג לקבל עבור זה קרדיט״, סיכמה החוקרת.

דעה: לא הגיוני שנשים מרכינות ראש/ עו"ד תמי אולמן

קשה לי מאוד לקבל את הקביעות של המחקר הזה. דווקא לי, כעורכת דין שבאה מהתחום הפלילי שאינו קל גם לגברים. דווקא לי, שנאלצתי בצעירותי - כשלא היו עורכות דין בתחום - להתמודד מול כל העולם, כולל המשטרה, הפרקליטות והעבריינים, ובכל זאת הצלחתי, קשה מאוד לקבל את הדברים כפשוטם. אני לא מצליחה לקבל את העובדה שנשים מרכינות ראש ואומרות 'אנחנו נולדנו לגדל ילדים, אנחנו לא צריכות קריירה מרשימה, הבעל ישיג את הקריירה ויהיה המפרנס העיקרי, ואנחנו נרוויח מעט, נתקדם מעט, ונהיה עם הילדים'. זה לא הגיוני בעיניי.
יחד עם זאת אני חושבת שאי־אפשר לעשות הכללות במחקרים, אלא נכון יהיה לבדוק לגופו של עניין את הנשים במקצועות השונים, כדי להיווכח שנשים שרוצות להצליח הגיעו לקריירה יפה - ואני רואה את זה הרבה סביבי. יש הרבה עורכות דין שהגיעו לתפקידים בכירים, ושופטות שממלאות תפקידים. יחד עם זאת, אם אישה לא רוצה לקחת את המושכות והיא מקטינה את עצמה, היא תוכל לבוא בטענות רק אל עצמה. כי אי־אפשר גם להיות אימא במשרה מלאה וגם להצליח בקריירה משגשגת במשרה מלאה, ואין ספק שחייבים להיות ויתורים.
נשים לא צריכות להרגיש תחושות אשמה או נקיפות מצפון. לא קורה כלום אם האימא נשארת שעות נוספות בעבודה, גם על חשבון הילדים, ויוצרת קריירה מוצלחת, כי כשהילדים מתבגרים, הם מבינים ויודעים להעריך את העובדה שיש להם אימא מוכשרת. אימא שגם מהווה סמן ימני לילדים שאפשר להצליח ושהכל פתוח בפני כולם, גם אם הדרך לא קלה.
מאוד קשה לי עם המגדרים שבהן אישה נועדה לאי־הצלחה מראש בשל הזהות המינית שלה. מי שלא רוצה להצליח זה דבר פנטסטי, אבל אי־אפשר להתלונן אחר כך על העובדה שהיא לא הגשימה. אני שומעת אמהות צעירות שקשה להן לשלב בין אמהות לעבודה קשה ואני תמיד מעודדת אותן. אין סיבה להרגיש ייסורי מצפון כשלא נמצאים עם הילד עוד שעתיים ביום. צריך רק לתמרן ולהאמין בעצמך. הכותבת היא בעלת משרד עו״ד מוביל בתחום הפלילי, בעלת רשת מסעדות ואם לשלושה