שנה וחצי אחרי הרצח המזעזע של איגור בן השבע ומירה בת החמש, הרשיע הבוקר (ראשון) בית המשפט את אמם, קרינה בריל, ברצח המזעזע של שניהם. בית המשפט קבע בהכרעת הדין כי "קרינה היתה אחראית למעשיה, גם אם נעשו מתוך מצוקה" . קריל בת ה-38, הודתה לאחר הרצח במיוחס לה, וטענה כי ביצעה את המעשה משום ש"לא הייתה אמא טובה".
השופט צבי סגל- אב”ד, שכתב את פסק הדין אליו הצטרפו השופטים בם ציון גרינברגר וארנון דראל, כתב בפתח דבריו, כי ״כל מילותיי שלהלן שקעו לקרקעית הדמעה. עסקינן בכתב אישום מזעזע בתוכנו, מילותיו צורבות, עלילותיו מעוררות פלצות״.
בפני בית המשפט הוצגו חוות דעת סותרות ביחס למצבה הנפשי. בפסק הדין נכתב כי ״אין די בהצגת חוות דעת סותרות בכדי להטיל ספק סביר ו"להרים" את הנטל. לו כך היו הם פני הדברים, או אז כמעט בכל הליך משפטי בו תיטען טענה בדבר סייג אי השפיות לא יהיה מנוס אלא לזכות הנאשם מחמת סייג זה, ולו בשל הספק הסביר״
השופטים קבעו כי הפעולות של הנאשמת היו "מחושבות, והן מעידות על כך שהפעילה שיקול דעת במהלך ביצוען״, השופט אף ציין כי לדעתו אפשר ללמוד על כך שבריל פעלה מתוך שיקול דעת מתוך הבחירה שלא לפגוע באחותה: ״הנאשמת החליטה לא לפגוע באחותה מחד גיסא, אך גם לא אפשרה לה להפריע לה בהשלמת משימתה, מאידך גיסא. למרות שניכרת נקודת עצירה, היינו – מעת כניסתה של נדיה לחדר וניסיונה לברוח עם הבת המנוחה, הנאשמת לא חדלה מהמשך ביצוע מעשיה, אלא דאגה להרחיק את הגורם המפריע, ליוותה את אחותה עד לפתח הבית, סגרה ונעלה אחריה את דלת הכניסה, וחזרה להשלים את אשר תכננה מראש והחלה לבצע".
נטלה סכין מטבח גדולה, חתכה את ורידי ידיה ופנתה לעבר חדר הילדים
על פי כתב האישום שהגישה פרקליטות מחוז ירושלים, בריל התגוררה עד מרץ האחרון ברוסיה, יחד עם ילדיה. כשעלתה לארץ שכרה דירה בירושלים והחלה ללמוד עברית באולפן.
כבר באוגוסט 2013, כחודש לפני הרצח, פגעה בריל בבנה. היא הכתה אותו, הותירה סימן על צווארו ובעקבות דיווח של הילד, היא הועברה לטיפול רשויות הרווחה. בראש השנה שלאחר מכן, בעודה תחת טיפול הרשויות, ניסתה בריל להתאבד.
בסוף השבוע בו אירע הרצח המזוויע, שהו האם וילדיה בבית ידידתה של קרינה. החברה חששה ממצבה של האם והזעיקה את נדיה, אחותה של קרינה, שלנה עמם באותו הלילה. נדיה ניסתה להרגיע ולעודד את אחותה לקראת מפגש עם שירותי הרווחה.
מכתב האישום עולה כי במהלך הלילה של ה-1 באוקטובר 2013, נטלה בריל סכין מטבח גדולה, חתכה את ורידי ידיה ופנתה לעבר חדר הילדים, בו ישנו ילדיה, איגור בן השבע, ומירה בת החמש, במיטת קומתיים. בריל דקרה את בנה הקטן בצווארו עד שנפח את נשמתו, ומיד לאחר מכן ניגשה לבתה שהתחננה על נפשה.
אחותה, נדיה, התעוררה מקול הזעקות המחרידות וניסתה למנוע מבריל לפגוע בילדים, אך לא הצליחה לעצור אותה. האם הרוצחת התמוטטה בסלון ביתה, וילדיה נפטרו מפצעיהם בעקבות אובדן דם רב. כשהאחות נמלטה מהדירה אל בית השכן והזעיקה את המשטרה ניסתה בריל לשים קץ לחייה אולם ללא הצלחה.
לפני כשנה ילדה בריל בן שלישי, בניתוח קיסרי בבית החולים אסף הרופא, בליווי סוהרות מנווה תרצה. הרך הנולד עבר לרשות האב, בן זוגה של בריל בשנים האחרונות. הלידה עברה ללא אירועים חריגים, והעצירה הושארה לאחר מכן תחת השגחת שב"ס עד לשחרורה מבית החולים.