עלייה חדה של 90% בדיווחים על עוני בקרב בני נוער המוגדרים במצב סיכון, כמו גם עלייה בדיווחים על פגיעות מיניות באמצעות האינטרנט וקושי במציאת מעני דיור לצעירים חסרי בית. כך עולה מהדוח השנתי של עמותת עלם למען נוער וצעירים בסיכון, המפורסם היום (ראשון) ואותו הציגו בפני נשיא המדינה, ראובן ריבלין.
עוד עולה מהדוח, כי ישנה עלייה בדיווח בני נוער על חרדה ודיכאון בעקבות מערכת "צוק איתן" וכן צורך בהול במתן מענה מצד המדינה לבני נוער בסיכון במגזר הבדואי. נתוני הדוח עדכניים לשנת 2014 והם נאספו על ידי אנשי עלם שתשאלו לא פחות מ-25 אלף בני נוער ברחבי הארץ, אשר קיבלו השנה סיוע מהעמותה במגוון צרכים והתמודדויות עם מצוקות.
מצוקות כלכליות ומצוקת דיור
במהלך שנת 2014 דיווחו 5,197 בני נוער וצעירים על מצוקה כלכלית וחיים בעוני, לעומת 2,730 בשנת 2013. מדובר כאמור על עלייה חדה של כ-90%, כשלראשונה בני נוער השתמשו במושג "עוני" על מנת להגדיר את עצמם ואת המצב הכלכלי במשפחתם.
לנתון המדאיג הזה מצטרף ממצא נוסף המאיר באור לא מחמיא בלשון המעטה את טיפול הממסד במצוקות של צעירים שחצו את גיל 18. "עלם", המסייעת רבות לבני נוער קטינים הנמצאים במצבי סיכון, מוצאת עצמה עם השנים מסייעת יותר ויותר לצעירים בגירים במצוקה, עד אמצע שנות העשרים לחייהם. העובדה הזאת מורגשת היטב בשטח על ידי אנשי עלם בשנה החולפת. במהלך 2014 6,244 צעירים מעל גיל 18 פנו לקבלת סיוע מ"עלם".
בעמותה מציינים כי צעירים אלו מתמודדים לרוב עם בעיות של עוני, היעדר תמיכה משפחתית וחברתית ושימוש בסמים ואלכוהול, כי בשל העובדה שרבים מהם אינם משרתים בצבא וכבר לא חלים עליהם חוקי הנוער, הם נתקלים בקשיים במציאת מסגרות מותאמות למצבם, כגון מסגרות דיור ותעסוקה.
גם העלייה באלימות המינית באינטרנט וברשתות החברתיות מקבלת התייחסות בדוח: 12 אלף בני הנוער דיווחו כי נפגעו או השתמשו באינטרנט כאמצעי ביטוי אלים, לעומת 10,000 ב-2013. מדובר בעלייה של 20% בקרב בני הנוער המקבלים סיוע מ"עלם". מדובר הן בפגיעות מיניות, כגון צילום תמונות פורנו גראפיותה או אקטים מיניים והעברתם הלאה, והן בפגיעות מילוליות או קריאה לחרמות נגד בני נוער המכונה "בריונות רשת".
מגזר שלם של נוער בסיכון ללא מענה
עלם החלה להפעיל השנה שלושה מרכזי סיוע נוספים לבני נוער מהמגזר הבדואי על מרכז אחד שהפעילה למענם בתחילת 2014 כשנתון זה לבדו מלמד על הואקום אליו נכנסת העמותה בכל הנוגע לכשלון הממסד בדאגה לזכויות בני הנוער במרקם המסורתי המסוגר של המגזר הזה. "נערים ונערות החיים בישובי הפזורה הבדואית מתמודדים עם מציאות חיים של עוני, היעדר תשתיות בסיסיות ומציאות חיים זו מובילה לא אחת לנשירה ממסגרות חינוכיות, היעדר השכלה, אבטלה, פנייה לאלימות ועבריינות" ,אומר אמיר דלומי, ראש תחום מרכזי מידע וסיוע ב"עלם" ומדגיש: "בולט במיוחד מצבן של נערות אשר פעמים רבות אינן מורשות להמשיך ללמוד מעבר לבית הספר היסודי".
מעגל נוסף ונסתר מהעין של טראומה בעקבות "צוק איתן"
עלם מפעילה גם אתר סיוע באינטרנט לבני נוער וצעירים בסיכון Yelem, ומנהל האתר, גולן ג'ורנו, מספר בדוח על עלייה של 30% במספר הפניות לאתר של בני נוער בעקבות "צוק איתן" בהשוואה למחצית הראשונה של 2014: "העלייה בדיווחים על סימפטומים של חרדה ודיכאון החלה בסוף חודש ספטמבר, חודש לאחר מבצע 'צוק איתן', בעיקר בקרב בני נוער מהמרכז ודרומה בגילאי 17-15, עם ממוצע של כ- 80 פניות ביום".
אנשי המקצוע של "עלם" מייחסים את הדיווחים של בני הנוער למצב של פוסט טראומה, בעקבות שהייה ממושכת באזורי לחימה, פחד מהלא נודע ומצבים של איום קיומי על חייהם וחיי בני משפחתם וגו'רנו מספר: "נערים ונערות שיתפו אותנו בסימפטומים המיוחסים לחרדה ודיכאון כגון ירידה בתפקודים חברתיים ולימודיים, הפרעות בשינה, ירידה בתיאבון וייאוש".