בקיבוץ צבעון לא האמינו לתגובות שגרר פוסט שלהם בפייסבוק. מאבקם של חברי הקיבוץ בהקמת מגרש חניה ענקי בפתח קיבוצם לבאי הילולת רבי שמעון בר יוחאי במירון, בל"ג בעומר, הפך להתנגחות וירטואלית שמככבים בה "קיבוצים גוזלי קרקעות ושונאי דתיים", אנשי אקולוגיה וסביבה, וכאלה שסבורים שהחקלאות בישראל כבר מיותרת בימינו.
 
הקיבוצניקים מהגליל העליון, החרדים לסביבה, לא ציפו למבול כזה של תגובות. מעל 450 אלף צפו בפוסט שהעלו, היו אלפי שיתופים ותגובות, לא כולן אוהדות. מהלך כמעט שגרתי של רשות מקרקעי ישראל משך אליו את כל הסטיגמות על הקיבוצים והזכויות ההיסטוריות שלהם ואת המאבק בין חרדים וחילונים. גם צמד המילים "פולחן פרימיטיבי" לא נעדרו מהשיח ברשת.
 
"ביום חמישי האחרון הופתענו לגלות כלי עבודה כבדים מתחילים בעבודות להכשרת שטח לחניון ממש בכניסה לקיבוץ", נכתב בפוסט. "אף אחד לא הודיע לנו. במקרים כאלה מקובל להודיע ולפתוח את הנושא להתנגדויות, וכאן פשוט כלום. בוקר אחד אנחנו 
 

מגלים שבפתח הבית שלנו עומד לקום מגרש חניה ענקי, זמני כביכול, שישרת את באי ההילולה במירון. פצע בנוף ממש מול הבתים שלנו, הרס של שטח ירוק יפהפה, בלי להודיע לנו בכלל".
 
התגובות, כאמור, הגיעו במהירות צפונה, כמיטב דמיון הגולשים. "תתביישו, קיבוץ שבטח מתרפס בפני ערבים, והקרן החדשה לישראל תומכת בו. רק אנשי שמאל מטורללים ובעלי שנאה עצמית יכולים להתנהג כך", נכתב בפייסבוק. "הקיבוצים הם היחידים שגרים במדינה ואין צורך לדאוג למאות אלפי אנשים שבאים למירון"; ”בושה וחרפה שהמדינה מחליטה מה לעשות עם הקרקע שלה במקום לתת אותה לכם בחינם";

"איזו שנה זאת, 1952? שוב הקיבוצים מנסים לגזול שטח ציבורי"; "בגלל גחמה שלכם לאוכל אורגני שיעלה יקר מאוד וישרת את הבוהמה בתל אביב, לבטל מסורת של מאות שנים?". וזה לא נגמר: “קיבוץ צבעון, נמאסתם. אתם וכל שאר הקיבוצים. המפעל הכושל ביותר מקום המדינה, גוזלי אדמות, גוזלי תקציבים. אתם היום בוכים על תשובה ונוחי ואל לנו לשכוח שאת התספורות הראשונות עשו לקיבוצניקים השודדים. מדינת ישראל ברשות מפא"י שדדה  מיליארדים והעבירה לקיבוצים. די עם שוד השטחים לאור היום".
 
יובל סלע, מזכיר קיבוץ צבעון, אינו מוכן לוותר. לא למדינה ולא למגיבים. אנשיו ירדו לשטח ובלמו את הדחפורים. השטח, הוא טוען, הובטח לקיבוץ למטרת גידולים אורגניים. "נכון, לא קיבלנו אישור לשטח עדיין", הוא מודה, "אבל בכל זאת, יש הבדל בין לא לאשר לנו לעבד אותו לבין להקים עליו מגרש חניה ענקי".
זמני זה קבוע
צבעון, קיבוץ קטן, שוכן על הר קלען, כביש מעלות־צפת. המקום קם ביוזמה של צעירים שהגיעו אליו בסוף שנות ה־90. הם יישבו היאחזות נח"ל חרבה כמעט. אחרי שנים של מגורים בקרוואנים, עברו לבתי קבע. עכשיו הם זוכים גם להרחבה קהילתית. 
 
חברי הקיבוץ, 25 משפחות, 80 איש בסך הכל, דוגלים באקולוגיה וליברליות. הם אימצו אורח חיים מינימליסטי, קרוב לטבע, חינוך מהבית, צמחונות. לדברי החברים, "שום דבר לא נעשה באופן גורף או בכפייה, כל אחד יכול לבחור את דרכו".
 
החברים מתגוררים בשטח של 80 דונם בלבד. "בגלל זה ביקשנו לעבד את השטח בכניסה לקיבוץ. 100 דונם בסך הכל, זה שעליו עומדים להקים עכשיו מגרש חניה”, אומר יובל המזכיר.



"איזו שנה זאת, 1952? שוב הקיבוצים מנסים לגזול שטח ציבורי". חוגגים במירון. צילום: פלאש 90

המגרש מיועד לשרת את באי ההילולה במירון למספר ימים בלבד. לא ניתן יהיה להכשירו לחקלאות אחריה?
"אמרו לנו שמדובר בייעוד זמני, אבל כל ייעוד זמני שכזה עלול להפוך לקבוע. הבטיחו לנו שישיבו את הקרקע למצבה הנוכחי, גם זה אחרי הרבה ויכוחים. כלומר, יחרשו אותה אחרי, אבל אם יפזרו חצץ, או יהדקו אותה, כמו שמנסים לעשות, לא ניתן יהיה להחזיר אותה אחר כך לשימוש חקלאי.

"מניסיון, אנחנו כבר יודעים שזמני הופך לקבוע. בסוף נישאר עם מגרש חניה, פצע מכוער ענקי בכניסה לבית שלנו. אני יודע שזה נשמע כמו התפנקות למי שגר בעיר, עוד מגרש חניה, אבל זו פגיעה אקולוגית משמעותית שבכלל לא טרחו להתייעץ איתנו לגביה. כן, זה מפריע לנו. קלטנו עכשיו 50 משפחות בהרחבה הקהילתית. אנשים לא באו לכאן על מנת לראות מגרש חניה מול הבית שלהם".

יש טענות שאתם מדירים דתיים מהקיבוץ. אליטיזם מצדכם.
"הקיבוץ שלנו אכן חילוני, אבל יש כאלה שחזרו בתשובה והם לחלוטין מתקבלים בינינו. אלו טענות מיותרות. אין לנו שום דבר נגד דתיים וחרדים. קצת מוזר לשמוע את זה כשביישובים הדתיים הסמוכים, מירון, בר יוחאי ואור הגנוז, בכלל אין סיכוי לחילוני, או אפילו לאדם דתי שלא מהזרם שלהם, להתקבל. ועדות הקבלה להרחבה הקהילתית הן אזוריות.

"כל אדם יכול לגשת אליהן. לא חברי הקיבוץ קובעים מי יצטרף להרחבה הקהילתית. לגבי הקיבוץ עצמו, אכן, אנחנו רוצים אורח חיים חילוני, אבל בשום פנים ואופן המאבק הנוכחי לא קשור לשנאת חרדים או דתיים או התנגדות להילולה במירון. זה רק למגרש חניה ענקי והרס סביבתי”.

איך אתם מתייחסים לטענות שגזלתם אדמות, שהקרקע המדוברת היא בכלל לא שלכם.
“גוזלי קרקעות זה בטח לא אנחנו. עלינו לקרקע מסיבות אידיאולוגיות. הובטחו לקיבוץ 2,500 דונם. עד היום אנחנו יושבים רק על 80 דונם. אין מה לדבר על גזל קרקעות. חבל לנו, לא ציפינו שדיון סביבתי יהפוך להטחת רפש. מעולם לא טענו שהקרקע שלנו. היא הייתה מיועדת להימסר לנו לעיבוד חקלאי בלבד. אין לנו שום טענה לבעלות על השטח”.

לא זזים מפה

ביום חמישי הצליחו תושבי הקיבוץ לעצור בגופם את העבודות, אבל כבר בשבת בערב הגיעו שוב כלים כבדים לשטח. בבוקר יום ראשון החליטו התושבים להילחם. הם חסמו את הכניסה לכלים, ביקשו למנוע מהם את המשך העבודות.
 
חי לרנר, מנהל הקהילה בקיבוץ, דיווח אתמול מהשטח: "יש כאן כבר עשר ניידות משטרה שמתכוונות לעצור את מי שיפריע להמשך העבודות. ולמרות זאת, אנחנו לא נוותר. יש כאן 40 חברי קיבוץ וגם כלי רכב של תושבי הקיבוץ שחוסמים את הכניסה. המשטרה הזמינה גרר. לא נזוז מפה”.
 
הנחישות, מתברר, לא עזרה. לקראת 11 בבוקר כבר נעצרו שמונה מחברי הקיבוץ. הכלים הכבדים נכנסו לשטח והעבודות החלו. לרנר מסרב להתייאש: "ניאבק על החזרת השטח לקדמותו, שלא יהפוך לחניון קבע”.
 
בקיבוץ הציגו מסמך שקיבלו אתמול מטעם הרשויות להקמת המגרש, בכפוף לאישור גורמים בשטח. מי הם הגורמים בשטח? בצבעון אומרים שהם בוודאי נכללים בהגדרה הזו של "גורמים בשטח". הם הרי חיים שם.
 
ממשרד הפנים נמסר בתגובה: "החלטה על שימוש בשטח לצרכים שונים נתונה בידי רשות מקרקעי ישראל ולפיכך יש לפנות אליהם".

מרשות מקרקעי ישראל נמסר בתגובה: “מדובר בקרקע חקלאית לא מעובדת מזה שנים רבות בשטח של 43 דונם אשר לקיבוץ צבעון אין כל זכויות בה. קיבוץ צבעון פנה לוועדת קרקעות (במשרד החקלאות) לצרף שטחים למשבצת הקבע, חלק מהשטחים אושרו, למעט שטח החניה שעליו יש את המחלוקת. בעקבות פניית המרכז הארצי לפיתוח המקומות הקדושים, הוחלט להקצות את הקרקע למספר ימים בלבד לטובת חניון להילולת בר יוחאי. נושא ייעוד הקרקע נקבע על ידי משרד הפנים ורק הוא מוסמך להחליט ולתת תוקף לתוכנית לשינוי ייעוד".