חמישה ימים בחמש דקות: מי קנה על חשבונכם מקל הליכה בעשרות אלפים

ביום ראשון ציפיתם שיש ממשלה וגם כנסת ואולי יתחילו לעשות את מה שהבטיחו לכם שנתתם להם בחיפזון את קולכם. אולי יתיישבו ויתחילו לעשות שלום ולצמצם את הפערים ולהרחיב את בתי החולים? הצחקתם אלה שבחרתם. עבורם, מיום ראשון, הם מתחילים לקחת מכם עוד כסף ועוד, וגם משקרים לכם במצח נחושה.

הרי לממשלה החדשה יש רק 61 חברי כנסת, אז ההגיון הוא שיהיו גם פחות שרים או לפחות באותה המידה. מה פתאום? רק אצלנו יש נוהל שככל שמספר חברי הכנסת בקואליציה קטן, מספר השרים גדל. תרצו להאשים את ראש הממשלה? גם טוב. אבל האשמים המרכזיים הם ראשי המפלגות שנותנים יד לנכלולי נתניהו.

כחלון, שרואה את הסרט הרע הזה וממשיך לישון ובנט שבלי בושה פותח פה גדול ובולע עוד ועוד. ודרעי? כבר אמרנו. הוא הרי רגיל לקחת בעיקר את מה שלא שייך לו. החרדים האחרים? עכשיו יש קואליציה של 61, ויהיה 20 וכמה שרים. וחכו שנייה. מה יקרה שציפיבוז'י יצטרפו? כי מה נראה לכם שבוז'י יתנה את ההצטרפות לממשלה בהורדת מספר השרים? נו באמת 

ביום שני אני עדיין מנסה לעכל את עדות שרה נתניהו ובעיקר את המשפט :אין לי זכות לנשום בכלל. איזו זכות יש לי בכלל בחיים האלה? 'קשה להיות שרה נתניהו', כך אמרה. לקחתי פסק זמן למחשבה עמוקה, אולי הגברת צודקת? אולי החיים שם בבית ראש הממשלה איומים? אבל בסוף ניצחה התבונה ולא ההיסטריה.


תראי, גברת נתניהו, אומר לך למי קשה לחיות כאן. למי אין זכות לנשום. אם לא היו קוראים לך שרה, אלא ג'מילה, והיית צריכה לפרנס 6 ילדים במחנה פליטים ולעבור במחסום הייתי איתך. אם היו קוראים לך דסאללה או או בוגלה או מנגיסטו - כלומר היית בת לעדה האתיופית בגטו האתיופי בכפר יונה, הייתי איתך.

אם היו קוראים לך שושנה ברקוביץ' והיית בת 89 יושבת בתור בקופת חולים שעות מחכה לרופא, כי בעלך בנימין מבזבז את הכסף על החרדים והתנחלויות ושרים מיותרים ולא על הרחבת שירותי הבריאות, הייתי איתך. אבל את חיה כמו מלכה בבית עם משרתים ומכוניות שרד ווילה בקיסריה עם בריכת שחייה וגלידות לרוב, בזמן שמרבית המדינה לא גורמת את החודש.

אז פליזזזזז, כבוד הפסיכולוגית, אולי די כבר? את לא רואה שאת עושה צחוק מעצמך? אז קצת יורדים עלייך בתקשורת. תאמיני לי שאיריס דסאללה האתיופית היו מתחלפות איתך ירידה בתקשורת תמורת וילה עם בריכת שחייה . אז די..
 

ביום שלישי החליט בוז'י הרצוג לעוף על עצמו מעבר למה שאלהים נתן לו בתור כנפיים. אחרי שכשל מול נתניהו ושוב, שלח את מפלגת העבודה אל האופוזיציה מותשת ומוכה, קם רענן בבוקר וכמו משה רבנו שירד מההר, דילג בוז'י למיקרופון הקרוב והביא את המצאת החשמל והגלגל: 'בואו נלך לבחירות נוספות'. ויש גם נימוק משעשע הבחירות יעלו פחות כסף מאשר עולים ההסכמים הקואליציונים.

רק שהרצוג שכח לאמר לכם שהוא צריך את הבחירות האלה כי סכיני החביירים במפלגה כבר נשלפו מנדנן ומוכנות לבתר את צווארו הלבן ועוד רגע ייבחר מנהיג חדש. ומשזה יקרה הרצוג יאבד לשנים רבות את הסיכוי לשלוט.

תגיד הרצוג. ונגיד שיהיו בחירות חדשות שוב. חודשים של שיתוק. שוב חצי שנה של כלום ואפס מעש. אז מה? כל אלה שהצביעו ביבי יקומו בבוקר, יטפחו על מצחם ויאמרו 'ברור, התבלבלנו, בעצם התכוונו להצביע לעבודה ורק בטעות הצבענו לביבי. עכשיו נעשה את מקצה השיפורים? כל מאות האלפים טעו?

ואולי חשב הרצוג שהממשלה של ביבי החדשה תגרום לעם להצביע בשבילו? חליק הרצוג. מספיק עם השטויות. העם רוצה ביבי, העם קיבל ביבי, העם הצביע ביבי לפני חודשיים ויצביע ביבי גם בעוד מאתיים שנה.

ביום רביעי התעוררה אצלי תשוקה עזה להיפגש עם ישראלי אחד, שאינני יודע את שמו וזהותו. הוא האיש, האח"מ לשעבר, שמופיע ברשימת האח"מים לשעבר המקבלים הוצאות רפואיות. משום מה, ממדינת ישראל, בניגוד לכלל הציבור שמקבל כלום. למה דווקא אותו? כי זה האיש אולי לשעבר שר ח"כ, מנכ"ל, שופט, דיין או סתם איזה אוכל חינם, הגיש חשבונית למדינת ישראל על קניית מקל הליכה בסך 16.000 שקלים וגם גומייה לקצה המקל בעלות 2000 שקלים.

המדינה שילמה. אני רוצה שהאח"מ יראה לי את המקל שחייב להיות מעוטר זהב או שנהב או שבתוכו מוטמע יו אס בי וווייפיי. ובזה מסתכם כל העניין . הסנדלר השכונתי שלי הולך לקופ"ח, יושב שעות בתור ובסוף מקבל אנטיביוטיקה אחרי שיעמוד בתור בבית המרקחת וישלם את ההשתתפות העצמית. קבוצה של אלפי אח"מים חיים בסרט. המדינה מטפלת בהם בשירות VIP. עכשיו אתם מבינים למה כולם רוצים להיות שרים? לא כי זה מעניין אותם במיוחד אלא כי כשיהיו זקנים הם יוכלו להזמין על חשבונכם תחתונים וטיטולים ממשי סיני, שיגיעו לביתם בלימוזינה שחורה. למה מי שהיה משהו מגיע לו יותר ממי שהיה פועל ייצור? ככה, אגב, המקל של הסנדלר שלי עולה. בדיוק 20 שקל ועושה את העבודה ...

והבוקר, חמישי, עונג מצמרר חולף בגופי עונג של שמחה לאיד. כי הרי ידוע שאין שמחה כשמחה לאיד וכשאני רואה את חבורת המבוגרים האלה והמבוגרות שיבה זרקה בשערם, אנשים שיורקים דם כבר שנים כדי להבחר לכנסת ואח"כ להתפרסם כשרק דבר אחד עומד בינם לבין האושר הנכסף - משרת שר. לבוא הביתה ולאמר לאישה ולילדים 'אבא מהיום שר'. עכשיו כשהם טרופי שינה כי ביבי מחזיק את גורלם ואת אשכיהם מתחת לבית שחיו ומשגר אותם או לכותל כמו במקרה מירי רגב או ללילות טרופי שינה, או מקבל אותם בלשכתו עם החיוך הזחוח ומסביר להם שהמצב קשה. אין הרבה שלל והם מתפתלים ומזיעים ומתחננים ומאיימים זה הרגע שבו הזחוחים האלה מרגישים שהם בני תמותה . הם לא רוצים לשבת בוועדות ולעבוד ולחוקק חוקים הם רוצים לשכת שר ונהג ושלל יועצים אז שיסבלו קצת . 

אות עולה