בליבה חומה: הקרב הגדול של מערכת החינוך על עתיד המדינה

"ההנהגה החרדית מעוניינת שהציבור שלה יישאר בקונכייה ויהיה שבוי שלה", טוען הרב חיים אמסלם, לשעבר חבר כנסת של ש"ס ומי שלא פעם קרא תיגר על הממסד החרדי. “לגביהם, כמה שהציבור הזה יהיה יותר עני, תלותי ונזקק ויגדל מבחינה דמוגרפית, כך הוא יישאר בתוך הקהילה ולא יברח החוצה. היעדר לימודי ליבה יוצר חברה ענייה ונזקקת שמתאימה לעסקנים החרדים. אני לא מתפלא שהם מוותרים בקלות רבה על לימודי ליבה".

בשנים האחרונות, אחרי אין ספור בג"צים וחוזרי מנכ"ל משרד החינוך, מוסדות חינוך חרדיים החלו ללמד לימודי ליבה: מתמטיקה, מדעים, לימודי חברה ואנגלית. בשלוש השנים האחרונות, כ־60% מ־184,550 תלמידים חרדים לומדים לימודי ליבה ברמות שונות. בבחינות המיצ"ב הם אף זכו בציונים הדומים לאלה שלומדים בבתי הספר החילוניים. כל זה עומד להשתנות. 

ההסכמים הקואליציוניים שנחתמו לקראת ממשלת נתניהו הרביעית, מבטלים את הצורך ללמד לימודי ליבה תמורת תקצוב, מה שיאפשר למוסדות החרדיים לזכות בתקציבי חינוך נדיבים במיוחד. על אף סכומי העתק שיזרמו לחינוך החרדי, לא כולם מתלהבים מהשינוי שנתפס בקרב רבים כניצחון ענק של המגזר החרדי. “בטווח הקצר יש ממשלה, בטווח הארוך יהיו חורים בשמלה", אומר אמסלם. “באמריקה החרדים חייבים ללמוד לימודים כלליים, כאן המדינה מטפחת ציבור גדול לחיות חיי עוני ונזקקות בחסות הפוליטיקאים החרדים". 

“הפוליטיקאים עושים את מה שטוב להם אבל לא את מה שטוב לנו", קובע יואב ללום, חרדי תושב ירושלים שמאבקו באפליית תלמידות ספרדיות בקבלה לבתי ספר ולסמינרים הכה גלים. “זה גרוע, זה רע, זה מונע מלא מעט ילדים בישראל ללמוד משהו אחר מלבד לימודי קודש. בעבודה נכונה צריך להגיע למצב שהילדים אצלנו ידעו עברית ואנגלית".

“היום החרדים מבינים שלימודי ליבה חשובים", אומר יהודה משי זהב. “הדרישה ללימודי ליבה באה מהשטח, אין לך אפשרות להתפרנס היום בלי תעודת בגרות, יש עשרות מכונים שמלמדים חרדים לבגרות, אלפי חרדים לומדים במוסדות האלה, מוסדות אקדמיים מכובדים מנסים להתקמבן עם מכינות קדם בגרות לחרדים. אני יודע אנגלית כי אני מסתובב בעולם אבל אני נכה מפני שאף פעם לא למדתי לימודי חול. הבן שלי לומד לבגרות במוסד ללימוד חילוני". 

זה אחד הנושאים הטעונים ביותר בשבועות האחרונים בציבור החרדי. חרדים רבים מסרבים לדבר על לימודי ליבה, או לימודי החול כפי שהם נקראים בבתי ספר חרדיים, מחשש שהעלאת הנושא תעורר שדים רדומים ותחבל במאמצים ל"החזיר את הגלגל לאחור". העסק נפיץ. הרב יעקב ליצמן, למשל, מסרב להתראיין בנושא “בשלב זה", מסביר הדובר שלו.

“בתורה יש הכל, אין צורך ללמוד שום דבר נוסף", אומרת חרדית ידועה לפני שהיא טורקת את הטלפון. “זו עת לשתוק", אומרת חרדית אחרת שבדרך כלל מתראיינת תחת כל שיח רענן. ואילו חרדית מתוקשרת, אם לילדים שלומדים במוסדות חרדיים, אומרת שהיא אינה מכירה את הנושא ואינה מבינה בו דבר. 

אחרים מגינים בחירוף על ההסכמים הקואליציוניים המבטלים למעשה את לימודי הליבה. עיתונאית חרדית ידועה שמנהלת עמוד פייסבוק פעיל ורב עוקבים מסרבת להתראיין בשמה, אבל מגינה בנחרצות על ההסכם הקואליציוני. “גברת, יש חרדים שבחרו לא ללמוד לימודי ליבה", היא אומרת, “למה שיבוא מישהו מבחוץ ויכפה עליהם ערך אחר? העליהום מאוד צפוי אבל הכל פה פוליטיקה. הילדים שלי לומדים לימודי ליבה אבל אני לא שיפוטית כלפי אמא שבחרה אחרת. אני מבינה את מי שלא רוצה שהילד שלה ילמד ליבה ומעדיפה להישאר בגטו. אני מעריכה את ההקרבה. מבחינתי מי שמחליט שהילדים שלו לא ילמדו לימודי ליבה מקריב אותם, יותר חשוב לו שהילד שלו ילמד רק תורה והוא מוכן לשלם מחיר כבד עבור אורח החיים הזה. אבל מי קבע שמקצוע המתמטיקה חשוב יותר מגמרא? 

“תרגיעו עם כל הדרמות, אנחנו לא חוזרים שנות אור. אנחנו בסך הכל חוזרים שנתיים אחורה ומחזירים את הכסף לקדמותו. כשאתם מנסים לכפות עלינו, הציבור שלנו מתרחק. כשקבוצה נמצאת במגננה היא תיסגר. מי זה משרד החינוך שיכול לכפות עלי? אני מכירה הרבה חרדים שמעולם לא למדו לימודי ליבה ועושים המון כסף. אתם חושבים שהחוכמה אצלכם, אבל זה לא כך. נמאס מהפטרונות של החילונים הנאורים".

דודי זילברשלג, פרסומאי חרדי, מבהיר ש"אנחנו לא מקבלים הוראות מאף אחד, אתם החילונים עם מערכת החינוך הכושלת שלכם לא יכולים ללמד אותנו איך לחנך. יש לנו מערכת חינוך למופת ואף אחד לא יגיד לנו מה ללמד. כלו כל הקצין, כותבים פה דברים נפשעים נגד החרדים שייגמרו ברצח".

זילברשלג בטוח שכפיית לימודי ליבה נועדה להשפיל את החרדים ולפגוע בהם. “אחד מילדי אשף בתקשורת לוויינית למרות שעד שהוא התחתן הוא לא ראה מחשב", הוא אומר. “מדובר במוחות מבריקים. רבים מעשירי העולם לא משכילים. יש לי חבר חרדי שהיה כישלון חינוכי ובכל זאת הוא מאוד מצליח בהייטק. מה שאתם עושים לנו זה שיסוי חסר תקדים. אתם מנסים להשפיל אותנו".

הניסיונות להכניס את לימודי הליבה למערכת החינוך החרדית נועדו לרומם אתכם ולא להשפיל אתכם. קשה למצוא עבודה בלי ידיעת מתמטיקה ואנגלית.

“אני מכיר חרדים שבתוך שלושה חודשים השלימו לימודי אנגלית ומתמטיקה שאתם לומדים במשך ארבע שנים. הפרנסה באה מבורא עולם ולא קשורה ללימודי אנגלית. מערכת החינוך החרדית אולי לא מלמדת אנגלית אבל מציידת במידות טובות, מלמדת איך להסתדר עם אנשים ואיך לוותר ולתת. אנחנו לא מתנצלים שאנחנו שומרים את המורשת ולומדים תורה". 

גם הרב ישראל גליס, עיתונאי וקולנוען חרדי, לא מתלהב מלימודי ליבה. “הילדים שלי לא למדו לימודי ליבה והם עושים עסקים מצוינים. הבן שלי עוסק במחשבים אחרי שירות בחיל האוויר. הוא היה בחור ישיבה שהחליט שהוא רוצה להתגייס, עסק בחיל האוויר בנושאים רגישים ביחד עם קבוצה של חרדים, וכשהמפקדים ראו איך הם עוסקים עם מחשבים הם היו בהלם - הם היו טובים יותר מחילונים שלמדו במגמת מחשבים בתיכון. החתן שלי מנהל מפעל בלי ליבה. גם אני לא למדתי ליבה ואני עושה המון דברים, אני עושה סרטים ומגיש תוכניות רדיו והכל עובר בשלום. הייתי כמעט בכל מדינות העולם בלי לדעת מילה באנגלית. הציבור החרדי מתחנך בצורה אחרת מזו החילונית, ולימודי ליבה זרים לו. זה לא עובד ללמד ליבה מגיל 6. אפשר להתחיל עם זה אבל בגיל מבוגר יותר, כשהנשמה של הילד מוכנה ללמוד דברים אחרים והילד מספיק חזק וקרוב באמונתו להוריו ולא ייכשל בשום דבר במהלך הלימודים ולא יראה דברים שאני לא רוצה שהוא יראה".

ובכך אתה גוזר על עשרות אלפי ילדים חיים סגורים בגטו חרדי כמעט בלי יכולת להתפרנס כשיגדלו.

“אנשים מתפרנסים בציבור החרדי. תראי את בעלי החנויות בירושלים, כולם אנשי עסקים שמתפרנסים בלי ליבה. 25 אלף סטודנטים חרדים לומדים היום באקדמיה, חרדים מתולדות אהרון לומדים באוניברסיטה הפתוחה. יש פתיחות ללמוד לימודים חילוניים אבל לא בכפייה או בכוח. אף אחד לא רוצה שיכריחו אותו, במיוחד לא בנושאי חינוך. אם לחילונים יש בעיה עם זה, שייקחו פסיכיאטר".

ההסכם הראשון שעסק בלימודי ליבה נחתם ביוני 47' בין דוד בן־גוריון, הרב יהודה פישמן שהיה חבר מנהלת העם ומהחותמים על מגילת העצמאות, ויצחק גרינבוים, חבר מנהלת העם ושר הפנים הראשון של מדינת ישראל. ההסכם, מסמך הסטטוס קוו, אינו חד־משמעי. המדינה אומנם תקבע מינימום של לימודי חובה אבל תיתן חופש מלא לכל זרם לנהל את החינוך לפי הכרתו, תבטיח אוטונומיה מלאה של כל זרם בחינוך “ותתרחק מכל פגיעה במצפון הדתי". רבנים רבים, ידועים ומשפיעים, התנגדו מאז ראשית ימי המדינה לשילוב לימודי חול במוסדות החינוך החרדיים. החזון איש, הרב אברהם ישעיהו קרליץ, היה ראשון המתנגדים, הרב שך הביע התנגדות נחרצת, אבל הרב עובדיה יוסף היה בעד שילוב של קודש וחול במערכת החינוך החרדית. 

עלול להיות בכייה לדורות. פירון. צילום: דוברות הכנסת 

שש שנים לאחר מכן, ב־1953, נחקק חוק חינוך ממלכתי שעיגן את החינוך העצמאי החרדי כאחד מזרמי החינוך המרכזיים. 46 שנים חלפו בטרם נדרש בג"ץ לנושא. ב־99' הגיש יוסף פריצקי, אז חבר כנסת מטעם מפלגת שינוי, עתירה בטענה שאף שהחוק דורש לקבוע תוכנית ליבה למוסדות החינוך המוכרים, שר החינוך לא קבע תוכנית כזאת. בג"ץ דחה את העתירה אחרי שמשרד החינוך הודיע שהשר הממונה יכין תוכנית ליבה. 

“ומה קרה מאז?", תוהה היום פריצקי, “אנחנו הולכים אחורה. בישראל יש תרבות פוליטית שמוכנה למכור הכל תמורת שלטון. ואל תטעי, זה לא רק הליכוד, מפלגת העבודה הייתה עושה בדיוק את אותו דבר. אין פה חוקה ואין מוסכמות שיש דברים מסוימים שאינם למיקח וממכר. כל ילד זכאי להיות מוכשר לחיים".

דרך ארוכה ומפותלת עברו לימודי הליבה מאז הבג"ץ של פריצקי. חוזר מנכ"ל ממרץ 2000 הגדיר את לימודי הליבה, חוזר מנכ"ל מיוני 2003 מחיל את לימודי הליבה על מוסדות הלימוד החרדיים. כוח משימה לאומי לקידום החינוך בישראל, שבראשו עמד שלמה דוברת, המליץ ב־2005 על החלת לימודי ליבה לכלל תלמידי ישראל. 

שתי עתירות לבג"ץ בתחילת שנות האלפיים הניבו פסיקה של בית המשפט העליון שקבעה שהחל משנת 2007 לא יתוקצבו מוסדות חרדיים שאינם ממלאים אחר הוראות משרד החינוך. לאחר מכן הוקמה ועדה שמונתה על ידי שרת החינוך לימור לבנת, והמליצה שמשרד החינוך יקבע את תוכניות הלימודים לכלל תלמידי ישראל. חוזר מנכ"ל מנובמבר 2007 קבע ששיעור התקצוב של המוסדות החרדיים יהיה על פי היקף לימודי הליבה. חוק נהרי ממאי 2007 קבע שרשויות מקומיות יממנו באופן מלא חלק ממוסדות החינוך החרדיים. על פי חוק מוסדות חינוך תרבותיים ייחודיים מיולי 2008, ניתן לתקצב מוסדות חינוך על־יסודיים לבנים גם מבלי שילמדו לימוד ליבה. עתירה לבג"ץ ב־2010 העלתה את מספר המפקחים על בתי הספר החרדיים מ־15 ל־57. 

חוזר מנכ"ל מספטמבר 2011 מפרט את תוכנית הליבה במגזר החרדי. הלימודים נחלקים לאשכולות והם כוללים תנ"ך ותושב"ע, עברית, אנגלית, מתמטיקה, טבע ומדעים, אמנות וחינוך גופני ולימודי חברה. מוסדות חינוך המתוקצבים במלואם על ידי משרד החינוך נדרשים ללמוד כ־30 שעות ליבה בשבוע, כ־100 אלף תלמידים חרדים לומדים במוסדות האלה. במוסדות מוכרים שאינם רשמיים (מוסדות עצמאיים שמפוקחים על ידי משרד החינוך) לומדים כ־34 אלף תלמידים. מוסדות אלה מתוקצבים בשיעור של 75%, ובהם אמורים להילמד 75% מאותן 30 שעות ליבה. כ־50 אלף תלמידים לומדים במוסדות פטור, שמנוהלים על ידי עמותות ואינם מפוקחים על ידי משרד החינוך. במוסדות אלה, שזוכים ל־55% מהתקציב שניתן למוסד לימוד רשמי ממשרד החינוך, ילמדו כמחצית מהשעות של לימודי הליבה. 

על פי סקר של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מ־2008, 100% מהתלמידים החרדים לומדים מקרא, אחד ממקצועות הליבה, אולם רק 29.6% לומדים מדע וטכנולוגיה, 81% לומדים מתמטיקה, 56.5% לומדים אנגלית ורק 52.2% לומדים מולדת, חברה ואזרחות. בשנים האחרונות הופחת המימון של מוסדות חרדיים שלא לימדו לימודי ליבה כפי שנדרש מהם. ב־2012 הופחתו 15 מיליון שקל ממוסדות שונים שלא עמדו בדרישות הליבה. ההסכם הקואליציוני, כאמור, מבטל את ההפחתות.

“השאלה היא מה איכות ההוראה במוסדות חינוך שלומדים את לימודי הליבה", אומר ד"ר אודי שפיגל שספרו “ותלמוד תורה כנגד כולם" עוסק בחינוך החרדי. בספרו מצא שפיגל שבבתי הספר החרדיים לבנים בירושלים אומנם לומדים לימודי חול, אבל חשיבותם משנית. הם מקנים לתלמידים ידע מסוים בקריאה, בדקדוק ובחשבון כדי להעמיק את ההבנה בלימודי הקודש, אולם לא בהיקף שיפגע בלימודי הקודש עצמם. “זה מאוד אקלקטי, חלקם לומדים חשבון אבל ברמה של כיתה ג'. גם במקצועות האחרים חלקם לא לומדים יותר מדי. חוסר הידע בגילאים הצעירים מתנקם בחלק מהחרדים, ומאחר שהאוכלוסייה הזאת גדלה בקצב מהיר בסופו של דבר זה ישפיע על כולנו. היום הם רבע מכלל התלמידים, בעתיד מספרם יגדל והמשמעות היא שיותר מרבע מתלמידי ישראל לא לומד מקצועות כמו אנגלית ומתמטיקה".

אז מה הפתרון?

“אפשר להגיע למצב שהם ילמדו גם לימודי קודש וגם לימודי חול. אם לומדים את ה־A,B,C זה לא שולל את התורה, אבל הבעיה האמיתית היא המימון. כשלומדים גם קודש וגם חול זה עולה הרבה כסף, והשאלה היא האם מוצדק שילד חרדי יקבל פי שניים מאשר ילד חילוני".

ברוב בתי הספר החרדיים בנות לומדות לימודי חול ברמה ובהיקף גבוהים יותר מבאלה של הבנים. “אנחנו אמורות לפרנס את האברכים וכדי לצאת לשוק העבודה אנחנו צריכות ללמוד לימודי חול", מסבירה אישה חרדית. 

הנה מערכת לדוגמה של תלמידה בכיתה ד' בבית ספר בשכונת רמת שלמה בירושלים של רשת בית יעקב:

ביום ראשון מוקדשות שלוש שעות הלימוד הראשונות מתוך שש שעות ללימודי קודש: תורה, יהדות ונביא. בשלוש השעות האחרונות מלמדים לימודי חול: חשבון, מולדת והתעמלות. 

ביום שני ארבע שעות מוקדשות ללימודי חול: אנגלית, דקדוק ושעתיים חשבון, ורק שעתיים ללימודי קודש. 

ביום שלישי ארבע שעות של לימודי חול: דקדוק עברי, חשבון וזהירות בדרכים, ושעתיים של לימודי קודש, תורה ודינים. 

ביום רביעי שלוש מתוך חמש שעות מוקדשות ללימודי חול: מלאכה, חשבון ואנגלית. 

ביום חמישי, מתוך חמש שעות לומדים ארבע שעות לימודי חול: עברית, אנגלית, הבעה וטבע. 

יום שישי מוקדש ברובו לפעילות חברתית עם שעתיים לימוד בלבד - האחת שיעור טבע והאחרת שיעור תורה.

לעומת זאת, הבנים באותה שכונה לומדים עד לשעה שתיים לימודי קודש: תורה, גמרא, הלכה, מוסר ושיעורים נוספים, ובין שתיים לארבע לימודי חול: חשבון, מולדת וגיאוגרפיה.

יצחק לוי, שר החינוך לשעבר, סבור שאזרחות הוא מקצוע הליבה החשוב ביותר. “אני לא מזלזל במתמטיקה ובאנגלית, אבל הבנתי שזה לא ריאלי שהם ילמדו את המקצועות האלה, וברבים ממוסדות החינוך החרדי באמת ממסמסים את הלימודים. רק דרך שיעורי האזרחות אפשר לקרב את התלמידים לערכי המדינה, להבנה של שלטון החוק. אציע את זה לשר החינוך החדש, בנט".

עכשיו כל זה כאמור עלול להשתנות. גם מעט לימודי החול ייעלמו מלוח השיעורים. “הדברים עלולים להיות בכייה לדורות", אומר שי פירון, עד לאחרונה שר החינוך. 

“אף אחד לא ניהל כאן דיון ערכי בשאלה מה גובר על מה, אופי תרבותי ייחודי או מצבה הכלכלי של המדינה. יש כאן שני דיונים שונים, האחד עוסק בשאלה האם מחייבים לימודי ליבה, והשאלה האחרת היא האם חובת המדינה לתקצב את מה שהיא לא מאמינה בו. הכסף צריך להגיע למי שמשרת את האינטרסים של המדינה. מצד אחד צריך לתת לחרדים להתקיים, אבל השאלה היא האם המדינה צריכה לתקצב את זה. יש בארץ קבוצות ייחודיות שמבקשות ללמד את ילדיהן בדרכן הייחודית, כמו האנתרופוסופים, אבל המדינה לא מממנת את זה. זכותם ללמוד כל מה שהם רוצים, אבל הם לא יכולים לדרוש מהמדינה לתקצב את זה".

משה גפני מיהדות התורה, מאבות ההסכם הקואליציוני, לא מבין על מה המהומה. “אף אחד לא לומד אצלנו ליבה, אצלנו לומדים לימודי חול. משמעות המילה ליבה היא שמשרד החינוך כופה עלינו לימודים. משרד החינוך לא יכתיב לנו מה ללמד, הוא לא יגיד לנו מה ואיך. את התוכן לא יקבע משרד החינוך ובזה אין שוני. זה היה גם בעבר וזה יהיה גם בעתיד. בכפייה לא יהיה כאן שום דבר".

חרדים בארצות הברית לומדים לימודי חול לצד לימודי קודש, למה כאן זה כל כך בעייתי?

“בואו נדבר על עצמנו ולא על מה שקורה בארצות הברית. אם אתם כל כך רוצים שחרדים ישתלבו בשוק העבודה, למה אני לא מצליח להעביר הצעת חוק להעדפה מתקנת לחרדים כדי שיוכלו להשתלב בשוק העבודה? בארץ כל דבר הוא נושא להתקפה. זה לא קשור לכסף, מתנהלת פה מלחמת תרבות".

ובמלחמה הזאת אתם בסוף מפסידים, ההסכמים הקואליציוניים לוקחים אתכם אחורה, אם עד עכשיו למדו במוסדות החינוך החרדיים לימודי ליבה, עכשיו לא תצטרכו לעשות את זה כתנאי להזרמת תקציבים.

“להפך, אנחנו לא הולכים אחורה. יש יותר ויותר חרדים שלומדים במכללות ובאוניברסיטאות. אני לא מעודד את זה, יש בעיה שחרדי ילך לאוניברסיטה מבחינת אורח החיים אבל הם עושים את זה. יש היום יועצי מס, עורכי דין ורופאים חרדים. צריך להגביר את המגמה הזאת אבל לא בכפייה. דיאלוג הוא הנתיב היחיד".

יכול להיות שאתם מעדיפים שהציבור שלכם יישאר בור כדי שתוכלו לשלוט בו?

“זה ראוי בכלל לתגובה? אנחנו שולטים בהם? אנחנו יכולים להגיד להם מה לעשות? זה אפילו לא מעליב מרוב שזה הזוי. הציבור שלנו לא בור. אני למדתי בחינוך העצמאי ולמדתי מתמטיקה".

כן, מההסכמים הקואליציוניים די ברור שמתמטיקה אתה יודע.

“דווקא אתם יוצאים נגד החינוך שלנו כשהחינוך שלכם לא טוב. החינוך שלכם הוא הייטקיסטי, אצלנו לומדים רוחניות. אני מציע שיהיה לכם קצת דרך ארץ בפנינו".