אנו באנו ארצה: 25 שנים לעליית היהודים מברית המועצות

מה הקשר בין ג׳ון קרי ועליית היהודים מברית המועצות? את התשובה תוכלו למצוא באחת התמונות המוצגות תערוכת "שלח את עמי", שבה נראה שר החוץ האמריקאי ג׳ון קרי מפגין עם ההמון בוושינגטון למען פתיחת שערי ברית המועצות.

בסוף שנות ה־80, תחילת שנות ה־90, נפתחו שערי ברית המועצות ועלו לישראל כמיליון עולים חדשים. מרבית העולים נקלטו ונטמעו בחברה הישראלית והפכו חלק בלתי נפרד מכור ההיתוך המורכב שבה.

התערוכה "שלח את עמי", תוצר משותף של "ג׳רוזלם פוסט" וארגון לימוד FSU, תיפתח ביום ראשון הקרוב בוועידה השנתית של "ג׳רוזלם פוסט" במלון מריוט בניו יורק, ולאחר מכן גם בישראל ובקהילות יהודיות בעולם.

התערוכה, המשלבת היסטוריה, נוסטלגיה ואקטואליה, מתעדת את המאבק של מדינת ישראל יחד עם הקהילות היהודיות מרחבי העולם ומנהיגים בכירים עד לפתיחת שערי ברית המועצות ועליית היהודים לארץ ישראל וקליטתם בה.

• מעריב: חדשות היום, כלכלה, ספורט, רכילות, בריאות, טכנולוגיה

על איסוף התמונות לתערוכה היו מופקדים אוצר התערוכה אשר ווייל ויו"ר ארגון לימוד FSU, חיים צ׳סלר, שגם יזם את הרעיון. וכך, לאחר חודשים ארוכים של חיפוש בארכיונים, נבחרו 50 צילומים היסטוריים מימי המאבק העולמי לפתיחת שערי ברית המועצות, ומרגעי העלייה המרגשים של העולים אל הארץ המובטחת.

צ׳סלר ליווה את המאבק מקרוב במשך עשרות שנים, את העלייה ואת הקליטה, כשהיה בתפקיד מזכ"ל המועצה למען יהודי ברית המועצות (בשנים 86׳-88׳) ובתפקיד יו"ר הוועדה למען יהודי ברית המועצות. סגירת המעגל האישית שלו קרתה בשנת 92', כאשר עמד בראש משלחת הסוכנות היהודית במדינות חבר העמים. במשך חמש שנות כהונתו עלו לארץ כ-300 אלף עולים חדשים, וכיום הוא פעיל בארגון לימוד FSU, המתמקד בלימוד ובארגון אירועים מיוחדים ליהודים מרוסיה, אוקראינה, בלארוס, מולדובה, ישראל, ארצות הברית, קנדה ואוסטרליה.

"אספנו במשך תקופה ארוכה 50 תמונות מארכיונים של 'ג׳רוזלם פוסט', לשכת העיתונות הממשלתית,והצלם הניו יורקי רוברט קמינגס וסוכנות הצילום ישראל סאן", מספר צ'סלר. "אנחנו מתחילים מהתקופה ההיסטורית, בשנות ה-50, כאשר גולדה מאיר כיהנה כשגרירת ישראל בברית המועצות. רואים אותה בחגיגות מרגשות של שמחת תורה בבית הכנסת הגדול ברחוב ארכיפובה במוסקבה. בית הכנסת הזה היה מקום מפגש של יהודים ופעילי עלייה, שם גם נתן שרנסקי הכיר את אשתו".

לאחר מלחמת ששת הימים ניתקה ברית המועצות את יחסיה הדיפלומטיים עם ישראל, ואז החל המאבק הגדול לפתיחת השערים ולעליית יהודי ברית המועצות ארצה. במאבק השתתפו במרוצת השנים אנשים דוגמת נתן שרנסקי, אידה נודל, יוסף ביגון וולדימיר סלפק, והוא היה מעין מסע עולמי מתמשך שכלל הפגנות ענק ולחצים בינלאומיים כבדים על המשטר הקומוניסטי. באחת התמונות נראים במשותף אותם גיבורי המאבק של שנות ה-70 וה-80. כמו כן נאסרו פעילים, וצעדיהם הוצרו. תמונות השחור-לבן של אסירי ציון עוררו זעם עולמי ותחושת הזדהות, והאיצו את המאבק למען שחרורם.

צ׳סלר ציין שאחת מנקודות השיא של המאבק הייתה שביתת הרעב של סילביה זלמנסון למען בעלה אדוארד קוזנצוב, שנידון למוות במשפטי לנינגרד. אירוע זה הפך לאחד מסמלי המאבק. סמל נוסף של המאבק הוא נתן שרנסקי, ששחרורו מהכלא הסובייטי בשנת 86' עורר התרגשות רבה בארץ ובעולם.

הרגע שעליו חלמו פעילי העלייה ויהודי ברית המועצות הגיע בסוף שנות ה־80, כאשר שערי העלייה נפתחו. הגשמת החלום מתועדת בתערוכה, באמצעות תמונותיהם המרגשות של העולים החדשים ושל קליטתם במדינת ישראל.

אחת התמונות המרגשות היא ״תמונת מיליון המזוודות״ במחסנים בצריפין. ״זו הייתה תקופה מיוחדת, משמעותית ודרמטית בתולדות המדינה״, מציין צ׳סלר, ״העלייה באותן שנים הבטיחה את חוסנה הפיזי והרוחני של מדינת ישראל״.

אשר לטענות שרבים מהעולים לא נקלטו אומר צ׳סלר: ״רק חלק קטן מהם חזר למדינות חבר העמים, או שהיגר למדינות אחרות. הרוב המכריע נקלט במדינה. רואים את זה בקרב בני הדור השני והשלישי, שמטביעים את חותמם בכל תחומי החיים, ובקרב רבים מהם המשרתים ביחידות לוחמות בצה״ל״.

בתערוכה נראית קליטתם המוצלחת של העולים, שנטמעו בחברה והגיעו לתפקידים בכירים: נתן שרנסקי, שכיהן במהלך השנים כשר וכיום הוא יו״ר הסוכנות היהודית; שר החוץ לשעבר, ח״כ אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו); יו״ר הכנסת, ח״כ יולי אדלש-טיין; יוסף ביגון; שר המדע והטכנולוגיה לשעבר, פרופ' ויקטור בריילובסקי; ועוד רבים שנקלטו במערכת הציבורית והפוליטית ובתחומים שונים כגון המדע והספורט.

״מדענים ממדינות חבר העמים תורמים רבות למדע ולפיתוח בארץ, וספורטאים עולים העלו את הספורט הישראלי על מפת ההישגים העולמית״, מסכם צ'סלר בסיפוק.

לקראת פתיחת התערוכה אמר שרנסקי: ״עבורי, העלייה הגדולה היא פלא. לאלה שנאבקו במשטר הסובייטי על זכות העלייה של היהודים למולדתם ההיסטורית לא היה שום ספק, ידענו שבסופו של דבר אנחנו ננצח, וכאשר 'ייפלו השלשלאות', מאות אלפי יהודים ינהרו לישראל. כבר אז חיכינו לעלייה הזו וראינו בה את גולת הכותרת של מאבקנו. הסתבר שצדקנו, אך המציאות הייתה מעבר לכל דמיון. בתוך כמה שנים עלו לישראל יותר ממיליון יהודים מכל חבלי ברית המועצות לשעבר. וזהו נס של ממש. למרות כל הקשיים, העלייה מברית המועצות מצאה את מקומה בחברה הישראלית במהירות. היא מתהדרת בהישגים אדירים, ללא כל הגזמה״.

עוד ציין שרנסקי: ״אף אחת מהעליות בהיסטוריה של ישראל לא הגיעה להצלחות כה רבות בזמן כה קצר. לא רק בזכות הסיוע ממשלתי, אלא בזכות עמל כפיים. העלייה הגדולה מברית המועצות שינתה באופן מהותי את פניה של מדינת ישראל. אי אפשר להפריז בחשיבות התרומה של העולים דוברי הרוסית לכל תחומי החיים של החברה הישראלית: הייטק, מדע, כלכלה, תרבות, ספורט ופוליטיקה. למעשה, בכל אתר ואתר. ישראל לעולם לא תשוב להיות כפי שהייתה לפני הגעתה של העלייה שלנו. וגם זה הוא נס גלוי, המתרחש לנגד עינינו״.

חיים צ'סלר