רצה הגורל, וגזר דינו של ראש עיריית רמת השרון, יצחק רוכברגר, בשבוע שעבר, נקבע ביום הולדתו ה־60.
״אחלה מתנה קיבלתי״, הוא אומר במרירות. ״לא ציפיתי לגזר דין קיצוני, רע ואכזרי כל כך, אבל לקחתי בחשבון שיכול להיות מצב כזה בגלל האווירה הציבורית הקשה שקיימת כלפי השלטון המקומי. בלבי פנימה קיוויתי למשהו אחר. בסיטואציה כזו לא חוגגים יום הולדת, פשוט עצובים״.
הכנת חגיגות אלטרנטיביות, למקרה שהעונש יהיה קל יותר?
״לא. אבל אני חושב שאם לא היה קלון, תושבי העיר היו אלו שיוצאים לרחובות וחוגגים. אני אוהב את האנשים האלה אהבת נפש. יש פה אהבה הדדית״.
רוכברגר יודע על מה הוא מדבר. שלוש פעמים ברציפות הוא נבחר לראשות העירייה, ובפערים גדולים, כולל ב־2013, אז הוגש נגדו כתב אישום. היה זה מספר חודשים לפני הבחירות ושש שנים מאז המלצתה הראשונית של המשטרה להעמידו לדין. חודש לפני הבחירות אף הורה בג״ץ על הדחתו מהתפקיד, אך התיר לו להתמודד בהן.
רוכברגר ניצח, אך שבוע לאחר בחירתו הודיע על נבצרות עד סיום משפטו. בדצמבר האחרון הוא הורשע על ידי בית משפט השלום בתל אביב בעבירות של מרמה והפרת אמונים, רישום כוזב במסמכי תאגיד, זיוף מסמך ושימוש במסמך מזויף, בגין קבלת 118 אלף שקל כהחזר הוצאות מ״קרן ההשתלמות של עובדי הרשויות המקומיות״, שבה שימש בתור יו״ר בין השנים 2004־2006.
בשבוע שעבר נגזרו על ראש העיר הנבצר שישה חודשי מאסר על תנאי, שישה חודשי עבודות שירות, קנס בסך 40 אלף שקל, והחמור ביותר מבחינתו: קלון דבק במעשיו, כשהמשמעות היא שהוא אינו רשאי לכהן בתור ראש עיר או בכל תפקיד ציבורי אחר למשך שבע שנים. רוכברגר, שבינתיים השיב את מלוא הכספים שקיבל, הודיע עם צאתו מהדיון כי בכוונתו לערער וטען בלהט כי ״נעשה לי עוול״.
רוכברגר בבית המשפט. צילום: פלאש 90
כל הוצאה הגיעה לי
אותו להט ליווה אותו במהלך כל הראיון, שנערך מספר ימים לאחר מתן גזר הדין. ״אני האדם הראשון במדינת ישראל שהורשע בלי לעבור עבירה״, הוא חורץ, ״קיבלתי החזר הוצאות באישור דירקטוריון עם מבקר ורואה חשבון וכל מי שאתה רוצה. היקף הנכסים של הקרן בזמני עלה לסדר גודל של ארבעה מיליארד שקל ויותר, ואני אומר לך שאם לא הייתי עובד בקרן, הם היו מפסידים. עצרתי את הבריחה של העמיתים ואנשים נשארו בקרן בזכותי. לקבל 118 אלף שקל החזר הוצאות מתוך ארבעה מיליארד, זה לפגוע בעמיתים ולרוקן את הקרן? על איזה שטויות הם מדברים״.
נטען נגדך שביקשת וזייפת החזרי הוצאות שלא הגיעו לך.
״בדיעבד הייתי צריך להיות יותר זהיר ולא לקבל את ההחזר באופן שנתנו לי אלא לבדוק יותר כל קבלה וקבלה. מי שמכיר אותי יודע שאני לא מסודר ושם מסמכים בכיס, בניירות ובמגירה. נכון, נפלו מספר טעויות: חמש קבלות של 120 שקל לימודי אנגלית לבת שלי שהשתרבבו, קבלה של 3,500 שקל קניות בסופר, עוד קבלה של אני לא זוכר מה ונסיעה של הבת שלי לספרד בגיל 13, שכתוב עליה 'רוכברגר יצחק'. הרי בקרן בדקו את כל הקבלות. מה, הם לא יודעים שלא נסעתי לספרד? לא יכולה להיות טעות בתום לב? בוא ניקח כל בן אדם שמגיש קבלות במדינת ישראל ונבדוק אם כולן פיקס. נראה לך הגיוני שאתעסק בסכומים כאלה? שום ארגון פשיעה לא יקבל אותי. ולמרות הכל, כל הוצאה הגיעה לי״.
תסביר.
״מעולם לא הכחשתי שחלק מההוצאות שימשו בני משפחה, כי ככה הבנתי. גם בהיבט הפלילי, כאשר ישנה החלטה שאומרת שאני זכאי להחזר הוצאות תוך הצגת קבלות ואני מפרש את זה בשיטה שלשיטתך היא לא בסדר, זה עדיין עומד לזכותי. ונגיד שהדירקטוריון טעה כשאישר לי את ההחזרים, למה לא העמידו אף אחד מחבריו לדין? למה האכיפה רק עלי? כי אני ראש עיר צבעוני, כי אני ראש עיר בכלל? למה? למה כאשר מדובר בהוצאות ראש הממשלה בבית בקיסריה אין קריטריונים, אבל אצלי עכשיו פתאום המציאו קריטריונים כשבפועל אין כאלה?״.
שופט השלום עידו דרויאן לא התרשם מהטענות שלך וכינה את מעשיך ״מעשי שחיתות חמורים״.
״אני לא מתווכח עם השופט. ניגשתי אליו בסוף הדיון ואמרתי לו 'אדוני הנכבד, הכרעת הדין שלך וגזר הדין שלך הם בלתי ניתנים אצלי לעיכול. קשה לי איתם מאוד ואני חושב שטעית, אבל באופן שניהלת את המשפט לאורך כל הדרך, הבאת כבוד למערכת המשפט'. הוא ענה לי שזה מדהים לשמוע את הדברים האלה בסיום גזר דין. עם כל ההערכה שלי למשפט הישראלי, אני האיש המושחת? הרי לא דבק בי רבב בחיים בקטע של חלילה שחיתות. לא יעמדו לזכותי עשר שנים כראש עיר שמתעסק בהיקף כספים של מיליונים? לא יעמוד לזכותי עינוי הדין שאני עובר כבר שמונה שנים? לא יעמוד לזכותי במילימטר משהו? אתה יודע, בסוף גזר הדין כתב השופט שההחלטה הושפעה גם מהאווירה הציבורית. אם ככה, חבל שהמשפט לא נערך בשווייץ. אחלה אווירה יש שם״.
ואולי בכל זאת יצאת בזול? בפרקליטות ביקשו לגזור עליך מאסר בפועל.
״ואולי בפרקליטות עפו על עצמם? פרקליטות זו פרקליטות ותפקידה לעשות את זה. רציתי להגיע איתם להסדר, כדי להיות חכם ולא צודק מסיבה אחת: כשאתה נכנס לבית המשפט אתה לא יודע איך תצא ממנו. הגענו למצב שמשפט שיכול היה להיגמר בשלושה חודשים נמשך שנה וחצי, ולא בגללי. הבאתי בסך הכל עדה אחת, המזכירה שלי. הייתי מוכן להודות בעבירה של מנהל בתאגיד בלי גרימת נזק לתאגיד, שהעונש בגינה הוא 10,000 לירות ישנות, על פי חוק העונשין הקיים. לקבל נו נו נו כזה ולוותר. הם הסכימו לזה, בתנאי שהקלון יידון בבית המשפט, וסירבתי. איזו עבירה ביצעתי שמצדיקה קלון? אפילו הם אמרו שמדובר ברף התחתון של העבירות״.
כלו כל הקצין
רוכברגר, משפטן בהשכלתו, מקפיד להשאיר את דפי גזר הדין, פסק הדין ופרוטוקולים של חקירות שקדמו להם צמודים אליו. הוא מעלעל בהם תדיר, מחפש תשובות ולא מוצא. בניין העירייה הניבט מחלונו בסלון ונמצא במרחק הליכה למעשה רחוק ממנו מאוד. ״אני רואה את הבניין וכואב, עצוב ורע לי״, הוא נאנח. ״אתה צריך להבין את המשמעות. בתור ילד שגדל בשכונת מורשה, שהייתה קשת יום, עם אבא ניצול שואה ואמא ממוצא עיראקי, הפכתי להיות דומיננטי בשכונה. שימשתי מדריך נוער והחלום שלי היה לשנות את פני השכונה ותהליכים בעיר בכלל. היום מתחיל פרויקט פינוי בינוי של שכונת יוספטל, שאני הובלתי. אתה מדבר עם אדם שכל חייו הניע את עצמו להיות ראש עיר מתוך שליחות ולא מתוך איזו אמביציה של מישהו שרוצה לעשות כסף. התגלגלתי לקונסטלציה בלתי אפשרית והזויה לחלוטין, שקטעה את הפעילות שלי״.
גם ראשי ערים אחרים, כמו שלומי לחיאני, צבי בר, שמעון גפסו ואפילו אולמרט הורשעו. אז מה, רק אליך נטפלו?
״לא. קודם כל, כולם חברי ויש לי הרבה חברים ראשי ערים. מי שמעד ולקח שוחד או דברים מהסוג הזה, בית המשפט אומר את דברו. לא אמרתי שאלי נטפלו, אמרתי שנקלעתי לאווירה ציבורית שדחפו אותה גורמים באופוזיציה. אגב, כל ראשי הערים שהיו נגדם כתבי אישום דיברו איתי וידעו שהמקרה שלי זו טעות ושלא מדובר פה בכלום. אף אחד מהם לא האמין שזה יגיע לזה. אתה יודע, יש כזו אמרה ששמעתי שברגע שאתה נבחר, אתה כבר מתויג ביאח״ה לבדיקה. חכה, חכה, הם עוד ייטפלו לכולם״.
בסופו של דבר, רוכברגר החזיר במלואו את סכום הכסף, נשוא כתב האישום. ״כשקיבלתי מיו״ר ועדת הביקורת של הקרן, אלי לוי, ראש מועצת להבים, טיוטה של דוח ביקורת על כמה חשבוניות של גרושים, אחרי יומיים הלכתי לבנק לבקש הלוואה של 118 אלף שקל, עוד לפני שנפתחה חקירה״, הוא אומר. ״לא דיברו בכלל על 118 אלף שקל, אלא פחות מ־20 אלף שקל. באתי לקרן עם הצ'ק ואמרתי 'עכשיו תבדקו מה מגיע לכם ומה לי'. כדי שהבדיקה תיעשה בחופשיות, התפטרתי מהקרן, כי ככה אני נוהג במקרים כאלו. עד היום לא עשו לי בדיקה ולא החזירו לי שקל. בסוף השופט דפק לי קנס של 40 אלף שקל. על מה? עשר שנים עברו ועדיין לא עשו בדיקה״.
צבי בר. צילום: פלאש 90
איך המשפחה שלך קיבלה את זה?
״המשפחה שלי הרוסה כולה (רוכברגר נשוי ואב לשני בנים ובת, נ״א). במשך שנתיים סבלנו מדפיקות בדלת של משטרה שבאה לעשות חיפוש, שלא הייתה צריכה לעשות. אפילו השופט שאל למה עשיתם לו את זה. אני עצמי מתעורר בלילות בסיוטים שאולי משטרה באה הביתה וכל פעם חולם דברים. זה לא פשוט. לוקחים בן אדם נורמטיבי לחלוטין ובונים תהליך ליצור ממנו משהו אחר. אנחנו מקבלים המון תמיכה מרוב התושבים, אבל ישנו גם קומץ אנשים שלא בחלו בשקרים והסתה. אבא שלי נפטר לפני שנה, בגיל 93, ואחד האנשים שלא קיבל ממני פרוטקציה ירק עליו. ירקו גם על הבנים שלי. לא דפקתי חשבון לבריונים האלה אז, והיום אני חשוף ללא שמירה וחושש לחיי, חד משמעית. אם יקרה משהו באיזשהו שלב, ועוד יקרה, אני מאשים רק את משטרת ישראל. התלוננתי 20 אלף פעם על אותם אנשים כל הזמן, והם לא עשו שום דבר. אפילו לא עדכנו אותי. אז יש לי מצלמות בבית, ביג דיל. אני מצפצף על המשטרה, לא מאמין לה. משטרה אפס, כלום הם לא עושים״.
ומה אתה מתכוון לעשות בינתיים, עד הערעור?
״בינתיים הפכתי להיות אלוף העולם בטיפוס על קירות״, הוא משחרר חיוך קטן, שנמוג במהירות. ״בימים האחרונים קשה לי להרים את עצמי ולצאת מהבית. אתה יודע איזה עונש בשבילי זה קלון? אני לא אדם שבא מעסקים ורוצה רק לעשות לביתו. אני איש צנוע. הדירה הזו שכורה ואני משכיר בית. את הדירה קיבלתי מכספי פיצויים בגלל פציעה מ־73' כשאיבדתי את הראייה בעין ימין. אין לי נכסים, אין לי הון, יש לי רק דבר אחד: אהבה למקום הזה. הקדשתי את חיי למען התושבים ובמקביל הקרבתי את משפחתי. עכשיו אני צריך להתחיל הכל מחדש״.
יש לך איזושהי מסקנה מכל מה שעברת?
״ידעתי שבמגזר הציבורי לא יהיו לי חיים נעימים, אבל הונעתי מתוך שליחות. היום אני יכול לומר שטיפש, אידיוט וסתום מי שהולך למגזר הציבורי ולראשות העירייה באווירה ציבורית שכזו ובהיעדר משילות למדינת ישראל. מה שקרה לי יקרה גם לאחרים. אין שום בעיה לעשות לך את זה. אם אני קיבלתי הרשעה, אז מבחינתי כלו כל הקצין״.
ממשטרת ישראל נמסר בתגובה לטענותיו של רוכברגר: ״הרשעתו של נשוא הפנייה בבית המשפט מדברת בשם עצמה. לעניין האבטחה, משטרת ישראל מקיימת ועדה מיוחדת לבחינת רמת איום וסל אבטחה נדרש עבור עובד או פעיל ציבור מאוימים ומנחה מקצועית בהתאם, כאשר מהטעמים הברורים איננו מפרטים את הסדרי האבטחה של מאוים זה או אחר״.