בית הדין הארצי לעבודה קבע בשבוע שעבר בפסק דין תקדימי: אסור להפלות טרנסג’נדרים. ההחלטה התקדימית התקבלה במסגרת הסדר שהציע בית הדין בראשות השופט יגאל פליטמן, במסגרתו בוטל פסק דינו של בית הדין האזורי לעבודה.
מרינה משל, טרנסג׳נדרית, הגישה בקשה לצו מניעה זמני בעקבות החלטת המעסיק שלה, המרכז לטכנולוגיה חינוכית, על סיום עבודתה. משל הייתה חונכת להוראת מקוונת במתמטיקה במסגרת תוכנית ״נחשון״ שמפעיל המרכז לקידום מצוינות בפריפריה באמצעות חונכות וירטואלית. במסגרת זו חונכים הסטודנטים קבוצות קטנות של תלמידים באמצעות טכנולוגיה של הוראה וחניכה מרחוק בתחומים שונים. בעת תחילת העבודה ידעה רכזת ההוראה שהיא טרנסג׳נדרית.
בספטמבר 2012, קיבלה משל תלמידות משני בתי ספר, האחד בית ספר דתי חרדי לבנות והשני בית ספר ממלכתי דתי לבנות, כשבמקביל, רכזת ההוראה התחלפה באחרת. בעקבות דיווח ששלחה משל על שיחה שנערכה עם הבנות שחנכה, היא זומנה לשיחת בירור לפני פיטורין ולאחר מכן קיבלה מכתב הפסקת התקשרות.
המרכז לטכנולוגיה טען כי ההחלטה להפסיק את עבודתה של משל התקבלה לאחר שהתברר כי התעלמה בחלקים מהשיעורים מהגדרת תפקידה וגלשה לשיחות על מיניות, דת, חברה ופוליטיקה. בית הדין האזורי לעבודה קבע ביחס לטענה זו, ״לדעתנו התובעת (משל - א.ז.) חרגה באופן קיצוני מהנחיות הנתבעת, שאותן יש ליישם בשים לב לכך שזמנו של כל שיעור מתמטיקה מוגבל לשעה וחצי בלבד…לדעתנו, זכותה הניהולית של הנתבעת היא שלא לקבל גישה זו של התובעת במסגרת העסקתה…ובאם התובעת לא משנה דרכיה - להפסיק את העסקתה״.
המרכז לטכנולוגיה טען כי ההחלטה להפסיק את עבודתה של משל התקבלה לאחר שהתברר כי התעלמה בחלקים מהשיעורים מהגדרת תפקידה וגלשה לשיחות על מיניות, דת, חברה ופוליטיקה. בית הדין האזורי לעבודה קבע ביחס לטענה זו, ״לדעתנו התובעת (משל - א.ז.) חרגה באופן קיצוני מהנחיות הנתבעת, שאותן יש ליישם בשים לב לכך שזמנו של כל שיעור מתמטיקה מוגבל לשעה וחצי בלבד…לדעתנו, זכותה הניהולית של הנתבעת היא שלא לקבל גישה זו של התובעת במסגרת העסקתה…ובאם התובעת לא משנה דרכיה - להפסיק את העסקתה״.
כאמור, במסגרת הסדר שהציע בית הדין והתקבל על ידי הצדדים נקבע כי פסק הדין של בית הדין האזורי יבוטל, תוך שבית הדין הארצי לעבודה לא יביע דעתו בשאלות שמעורר פסק הדין ברמת יחסי העבודה שהיו בין הצדדים ושאלת האפליה, אך מציין כי, ״מעבר לזה יאמר כי בית דין זה אכן סובר שעל פני הדברים אפליה מחמת מין ונטייה מינית על פי סעיף 2 על פי חוק שוויון הזדמנויות בעבודה כוללת בחובה גם הפליה מחמת זהות מגדרית״, ובמשפט זה למעשה ההלכה התקדמית האוסרת על אפליה כלפי טרנסגנד׳ר.