הקרב על התרבות: סרט המציג את יגאל עמיר באור אנושי יוקרן בארץ

כפי שנחשף לראשונה ב"גלובס", הסרט, "על סף הפחד", משלב ראיונות עם בני משפחתו של עמיר, ובהם אשתו לריסה ואמו גאולה עמיר, ומציג פנים אנושיים בחייו, ובהם, בין היתר, שיחות שהוא עורך מתאו בכלא עם בנו.

בין היתר נראה עמיר כשהוא מקריא מדי ערב באמצעות שיחת טלפון סיפור לבנו לפני השינה. מדובר בסרט רוסי-לטבי, דובר רוסית בעיקרו, הממומן על ידי משרד התרבות הרוסי. יוצרי הסרט הם הבמאי הלטבי-ישראלי הרץ פרנק, שנפטר במהלך הכנת הסרט, ומריה קרבצ'נקו, שהשלימה אותו. פרנק התמקד בסרטו בלריסה טרימבובלר-עמיר וניהל ראיונות איתה, עם בעלה לשעבר, עם בתה ועם קרובים אחרים שלה.
 

במהלך הסרט אומרת לריסה טרימבובלר-עמיר על בעלה: "אני מאלה שראיתי אותו כגיבור. ראיתי אותו כילד שעשה זאת מתוך ייאוש. אידיאליסט שנראה אנושי והונע למעשיו מתוך ייאוש, שעשה מעשה נואש והקריב את עצמו". בנוסף, טרימבובלר מכנה את מעשהו "נאיבי".
 

בין הקטעים הנדירים בסרט נשמע עמיר כשהוא מקריא דרך הטלפון לבנו, ינון, סיפורים לפני השינה. אחד מסיפוריו של עמיר עוסק בחוני המעגל ואחר בגדעון בן יואש ובמלחמתו במדיינים. הרוצח הכלוא מספר לבנו, שנראה בברור בפנים גלויות בסרט, כיצד הנחה אלוהים את גדעון להושיע את עם ישראל. "השם אמר לו אל תפחד", מספר עמיר, "אתה לא תמות, אתה תלך להושיע את כל עם ישראל".

סצנת הסיפור נמשכת מספר דקות, במהלכה מתמקדת המצלמה בילד הרך. הסרט, המשלב קטעי ארכיון מתוך התקשורת מתקופת הרצח ומהמשפט שהתנהל נגדו באותם ימים, כמו גם מימי הפיגועים הקשים לאחר הסכמי אוסלו, מתמקד כמעט אך ורק בצד של משפחת טרימבובלר-עמיר ובמאבק המשפטי שהם מנהלים וניהלו נגד המדינה, על תנאי כליאתו. עורך דינם, ארי שמאי, אומר ליוצר הסרט במהלכו: "יגאל עמיר רצח את רבין כי הוא חשב שאם הוא לא יעשה את זה, מדינת ישראל תלך קפוט".

נועה רוטמן, נכדתו של ראש הממשלה יצחק רבין, אמרה בתגובה: "דעתי כנכדתו של הנרצח, היא ברורה ולא אובייקטיבית. לעשות מהרוצח של סבא שלי סלב? דמות לסיקור? מעניין אותי מה ראש הממשלה חושב על זה, מה חושבים על זה אנשים שמגדלים פה ילדים. מי שרוצה לחיות במקום בו מאדירים רוצחים, שיבין שזה לא בלי מחיר. חשוב לי להגיד שאני לא אחקור בזה ולא אעצור את זה, גם כי אין לי כוח לעסוק בזה ואני עוסקת בחיים. אבל מי שדמוקרטיה יקרה לו צריך לפחד מזה. כי זה שימוש ציני בחופש הביטוי. אם בשנת העשרים לרצח זה מה שנכנס לפסטיבל אז אל תתפלאו שעשבים שוטים הופכים לשדות מוריקים".
 

מסינמטק ירושלים נמסר: "הפרספקטיבה שמנחה את בחירת הסרטים היא בראש ובראשונה קולנועית, כאשר תפקידו של הפסטיבל לספק פלטפורמה לסרטים הטובים והמעניינים ביותר של השנה ולא לשמש כצנזור של סרטים על פי הנושאים בהם הם עוסקים. בחירת הסרטים המוקרנים בפסטיבל הקולנוע ירושלים אינה מצביעה על הזדהות עם עמדה שמייצג סרט כזה או אחר. יתרה מכך, אנו סבורים שהסרט מזמין פרשנות מורכבת ופתוחה. נקודת המוצא היא שהצפייה בסרט איננה מחייבת הזדהות עם נקודת המבט הקולנועית שלו, אלא דווקא מזמינה התבוננות ביקורתית".