בת מצווש בעידן הסלפי: מחקר חדש מסביר מה אומרים עלינו סרטוני הבת מצווה

88,800 תוצאות עולות עם הקשת הצירוף "קליפ בת מצווה". מה אין שם: "יום בחיי", "ברמה אחרת", "איכותי ומצחיק", מקורי ומושקע" "קליפ שעוד לא ראיתם", וכמובן, איך אפשר בלי "מדהים!". מתחת לאפנו עטור המלמלות הולך וצובר כוח שחקן חדש בזירת האירועים. זה לא שנפרדנו לשלום מהסוסים, מהזיקוקים ומהקונפטי, אבל בעידן של תיעוד עצמי, הבוס החדש של חגיגות בת המצווה הוא – נכון – הסרטון, וזה היה רק עניין של זמן עד שהנושא ייחקר בהיכלי האקדמיה. 
 

על המחקר, שיוצג היום בכנס "קולות חדשים בחקר התרבות" ביוזמת המחלקה לתרבות, יצירה והפקה במכללת ספיר, חתומה איילת קליין כהן, מבקרת תרבות, עורכת ספרותית וחוקרת בתחילת הדרך. היא ניתחה כשלושים קליפים, בדגש על כאלה שיצרו נערות יחד עם חברותיהן, וביקשה להתמקד בהיבט החברתי ובמקומן של כלות השמחה בחברת הנערות האחרות, והופתעה לגלות ז'אנרים שונים. 
 

קליין כהן אומרת כי "ממש כשם שיש ז'אנרים קולנועיים – יש קליפים הומוריסטיים באופיים, לעומת קליפים השומרים על נימה רצינית יותר, קליפים שיש להם נרטיב ועלילה סיפורית, לעומת קליפים המציגים פיסות חיים. ויש גם קליפים העוסקים בטרנד יצירת הקליפים, והם מלאי מודעות עצמית, הומור עצמי, קסם וחן". 
 

המבחר גדול, ומתכתב עם כל פעולה אפשרית. "יש קליפים המתמקדים בחיי החברה ומציגים את הנערות בבית הספר, בשכונה, בקניון ובחוגים", אומרת קליין כהן, "ויש קליפים שהפוקוס שלהם הוא המשפחה והבית; יש קליפים שבהם הנערה מבצעת שיר שאהוב עליה במיוחד, יש קליפים המציגים סדרה של תמונות וקטעי וידאו מילדות ועד היום. אני בחרתי בקליפים שבהם הנערה וחברותיה מבצעות שיר שמילותיו נכתבו במיוחד ומתארים את עולמה של החוגגת, על פי מנגינה של שיר פופ ידוע ועכשווי". 
 

בראשית היתה קשת ליבליך, ילדת בת המצווש. כלומר, היו לפניה, אבל אנשי "ארץ נהדרת" הניחו את האצבע על תופעה מתפשטת, ויחד איתם גברה ההתעניינות התקשורתית בחגיגות בת המצווה.
 

"לצערי, הפוקוס שהנושא זוכה לו אינו על מה שבאמת חשוב בעיניי – ההזדמנות שמספק המעמד לנערות הנמצאות בתקופה משמעותית מאוד בחייהן, המאופיינת בחיפוש אחר זהות ובגיבושה, לבחור כיצד להציג ולבטא את עצמן", אומרת קליין כהן. "כך הגעתי לרעיון לנתח קליפים שיצרו נערות לקראת חגיגת בת המצווה. בשנים האחרונות יצירת קליפ הפכה לטרנד, ונערות רבות עושות שימוש בו לשם בחירת דימוי המשקף אותן, או כזה שהן מעוניינות בו.

זהו גיל שבו מציפות את הנערה שאלות רבות כמו 'מי אני? האם אני רוצה להידמות לכולן או להיות שונה? היכן אני ממוקמת מבחינה חברתית? מה הייתי רוצה שיחשבו עליי?'. הכנת הקליפ מאפשרת להתמודד עם זה, לחקור ולהגיע לעמדה. הקליפ הוא תוצר של תהליך שעוברת הנערה". 

במחקר שנערך בקורס בתואר השני במחקר תרבות הילד והנוער באוניברסיטת תל אביב, בהנחיית ד"ר סיגל ברק-ברנדס, נבחן הנושא דרך שלוש קטגוריות: מעמד חברתי, מראה חיצוני ושאיפה להפוך לאישה בוגרת.

 "ניתן לראות בקליפים התייחסות למשמעותה של חברות, לצורך להיות פופולרית ואהודה, לשאיפה שהסביבה תתייחס אל הנערה כאל בוגרת, לרצון לגלות את העולם ולטעום מעולם המבוגרים", אומרת קליין כהן. "גם צרכנות היא נושא שמופיע ברבים מהקליפים. ניתן לראות את הנערה ואת חברותיה מבלות בקניון, מודדות בגדים".
 

"ביוטיוב ניתן לצפות בקליפים מהשנים האחרונות. ייתכן והתופעה הייתה קיימת עוד קודם, אך המגמה של תיעוד והפצה של רגעים מן החיים האישיים גרמה לכך שכיום יותר נערות מעלות את הקליפים לפלטפורמות החברתיות. לא נדיר היום להגיע לבת מצווה ולצפות בקליפ שהוכן במיוחד לרגל האירוע. בהקשר זה, עולה ומתחדדת השאלה לעיניו של מי מיועד הקליפ. משום שברגע בו הוא עולה לרשת, הקליפ נצפה לא רק על ידי המעגל הקרוב של המשפחה והחברים. פומביות הקליפ מאפשרת פידבק מצד הצופים.

כאשר בחנתי את הקליפים, לא התאפקתי והצצתי גם בתגובות המופיעות ביוטיוב. נערות רבות מגיבות לקליפים ומעירות לגביהם – חלקן מפרגנות יותר, חלקן פחות. לעתים הנערה או חברותיה מגיבות להערות, והדבר מעיד על כך שבהחלט חשוב להן לראות כיצד ההצגה העצמית הזו מתקבלת".
 

"זיהיתי השפעות תרבותיות, החל מפרפרזות על קליפים ידועים של שירי פופ ועל פתיחים של סדרות טלוויזיה, דרך סגנונות לבוש בהשראה מסדרות נעורים פופולריות, ועד להשפעה תרבותית-חברתית, כמו העיסוק הרב במראה חיצוני, מרכזיותה של צרכנות בקליפים. יש דמיון בין רבים מן הקליפים – מצד אחד, הנערה רוצה לבדל עצמה מן הכלל ולהדגיש את הייחוד שבה. מצד שני, יש נקודות דמיון רבות בין קליפים.

הדבר בא לידי ביטוי במחמאות שמרעיפות החברות על הנערה החוגגת, שניתן ללמוד מהן אילו תכונות הנערה מעוניינת שייחסו לה. 'את חברותית ואהודה על כולם', 'את חברה נהדרת, שתמיד נמצאת שם ועוזרת', 'את תלמידה טובה, שמשקיעה בלימודים, אך לא שוכחת גם ליהנות מהחיים'. התכונות והערכים הללו חשובים לנערות, משום שהתרבות והחברה משדרות להן שהם חשובים. מוגדר להן מה מצופה מהן".
 

"יש לצאת מנקודת הנחה שגם ההורים מעורבים בהפקת הקליפ. כאשר מדובר בהפקה של חברה, יש גם מעורבות של אנשי מקצוע. אני משערת כי מקומה של הנערה ביצירת הקליפ מרכזי מאוד. היא לא תיתן אור ירוק לקליפ שאינו מוצא חן בעיניה. במחקר ההמשך אני מתכוונת לראיין נערות בנות 16 לערך, לצפות יחד עמן בקליפים שהפיקו לפני כארבע שנים ולשוחח איתן עליו. לקבל פרספקטיבה של השנים שחלפו. האם הן מרוצות, בדיעבד, מהבחירות שעשו.
בנוסף, אני סקרנית לדעת את מי החשיבו כנמען שלהן, עבור מי הציגו עצמן כפי שהציגו – האם עבור החברות? האם עבור הבנים?".
 

"הן בוחרות להציג היבטים שונים שלהן, ולובשות כמה דמויות. בקליפ ניתן לראות את הנערה גם כילדה המשתובבת עם חברותיה ונהנית לבלות עמן, גם כנערה דעתנית שכבר יש לה עולם שלם של תחביבים ושל תחומי עניין, גם כאישה צעירה וגם כחברה. יש בקליפים דגש על היות הנערה חלק מקבוצה של בנות ועל כוחה של חברות. אמירה כמו 'חברות טובות לנצח'. זהו, לדעתי, אחד המסרים החזקים בקליפים – הנערה יכולה לעטות על עצמה דמויות ולפשוט אותן כרצונה. היא אינה מתחייבת לדמות אחת". 
 

קליין כהן מסבירה כי יש מספר מאפיינים המשותפים לקליפים. הראשון הוא העיסוק הרב בחשיבותה ובעוצמתה של חברות וגם במעמד החברתי. ביטויים כמו "תמיד שם לצדך", "את חברה נהדרת, קשובה ועוזרת" חוזרים שוב ושוב. כך גם אזכורים לפופולריות של הנערה, כגון "אהודה על כולם", "תמיד במרכז העניינים". 
 

המאפיין השני הוא העיסוק במראה החיצוני. הדבר בא לידי ביטוי בהחלפת בגדים תכופה, בשכיחותן של סצנות שבהן הנערה וחברותיה מתייעצות זו עם זו בנוגע ללבוש או רוכשות יחד איפור ואקססוריז בקניון, ובאופן בו החברות מתארות את הנערה – לצד תכונות אופי וכישורים, יש מחמאות רבות הקשורות במראה, כמו "יש לה לוק, יש לה סטייל", "מבינה באופנה", "איזו יפה את". ההקשר הצרכני של העיסוק במראה החיצוני בולט מאוד, וכך גם ההקשר החברתי – חשוב לנערה מה יחשבו חברותיה על הבחירות האופנתיות שלה, ובו בזמן היא גם מעוניינת להיבדל מהן ולפתח טעם משל עצמה. 
 

"לאורך הקליפים ניתן לראות שלעתים הנערה בוחרת להידמות לחברותיה ולעתים היא מעדיפה להדגיש את האינדיבידואליות שלה. הדבר בא לידי ביטוי לא רק במראה, גם בטקסטים ובהעמדה", אומרת קליין כהן. 
 

המאפיין השלישי הוא השאיפה להיות עצמאית, להיחשב על ידי הסביבה כבוגרת ולטעום מחיי המבוגרים. קליין כהן: "ניתן לראות זאת בסצנות בהן הנערות נוהגות כנשים בוגרות, על פי תפיסתן שלהן – משחקות סנוקר, שותות שמפניה, רוכבות על אופנוע, וגם באמירות כמו 'אני כבר לא ילדה, תראו איך גדלתי', 'אני רוצה לטרוף את החיים'. יש קליפים מז'אנר אחר, אותו אני מכנה ז'אנר הפנטזיה, שבהם הנערה מגשימה חלום והופכת לזמרת מפורסמת, לשחקנית או לדוגמנית. על פי תפיסתה, הדבר מתאפשר הודות להיותה עצמאית ובלתי כבולה לשגרת בית הספר ולמטלות היומיום". 

"לפמיניזם מקום מרכזי גם בקליפים עצמם וגם במחקרי. בחנתי את הקליפים על פי תיאוריות פמיניסטיות, ובעיקר על פי היבטים שונים של גירל פאוור. כל מבט למצלמה וכל אלמנט בשפת הגוף שלהן הם בבחינת אמירה ביחס לעמדות של פמיניזם ושל נשיות. גם אם אותן נערות צעירות מכדי לראות זאת כך, או לעשות שימוש במושגים האלה. המסרים המילוליים והבלתי-מילוליים שהן מעבירות מעידים על עמדתן כלפי האופן בו נשים יכולות, או צריכות, לדעתן, להיראות, להתבטא ולהתנהג". 

על מלאכת התיעוד העצמי, שהפכה לחלק מקוד ההתנהגות, מסביר ד"ר אריק טאיב, פסיכולוג חברתי מהמחלקה לתקשורת במכללת ספיר, כי בתהליך עיצוב הזהות של בני נוער מתקיים דיאלוג פנימי בינם לבין עצמם ודיאלוג חיצוני בינם לבין הסביבה. 
 

בגיל הזה, לסביבת השווים יש משקל מאוד משמעותי לבחינת הזהות ולקבלת פידבקים על הזהות המוצגת של הנערה. "בגיל הזה העלאת תמונות בפייסבוק או באינסטגרם היא תהליך מורכב, והנערה אשר רוצה להעלות תמונה שלה תצלם את עצמה שוב ושוב, עד אשר היא מגיעה לתמונה רצויה, שאותה היא תוכל להציג בפני העולם ולקבל עליה פידבקים חיוביים",

אומר טאיב. "כלומר, זו תופעה של בימוי זהות פיזית. הנערה מביימת באופן מחושב את הזהות אותה היא רוצה להציג או להשיג בהתאם לקודים חברתיים מקובלים או בהתאם לצדדים החזקים שלה, בעיניה, והסתרת הצדדים החלשים". 
 

ד"ר טאיב מוסיף ש"מכיוון שבעולם המדיה הנערה עומדת מול מתחרות כל הזמן, וכל אחת היא בימאית משל עצמה, שיכולה להציג את עצמה הכי טוב שאפשר, נוצרת תחרות אינטנסיבית להציג הכי טוב - הכי קיצוני לעתים. במדיה מנגנון השליטה דוחף להבלטת יתר של השפעות תרבותיות ומסרים חברתיים של הזהות הרצויה של נערה. ניתן להניח כי גם בסרטי בת מצווה הנערות נמצאות תחת תהליך בימוי זהות שכולל תחרות מי תהיה 'הכי', כי כדי לזכות בלייקים או פידבקים חיוביים צריך להיות יותר טובה מהקודמת".