חוקרים מהאוניברסיטה העברית בירושלים פיתחו כלי אינטרנטי חדש, שיאפשר לכל רופא לזהות את המוטציות הגנטיות של מטופליו, להעריך את סיכוייהם לחלות במחלות תורשתיות ובסרטן לסוגיו השונים ולהתאים את הטיפול התרופתי הטוב ביותר למטופל.
פרופ' מרקל, רופא ומנהל המחקר במכון "אלה למבלאום" למלנומה בבית החולים שיבא: כשהמערכת החדשה תגיע לבתי החולים יהיו לכך השלכות מעניינות מאוד.
לטכנולוגיות מהסוג הזה יכולים להיות מימושים מגוונים מאוד. ברמה המידית מדובר בטכנולוגיה שיכולה להאיץ מחקר או לזהות מנגנוני התפתחות של מחלה, ולהסיק מסקנות גם לגבי קרובי המשפחה של המטופל. לפעמים בייעוץ גנטי לא יודעים לשים את האצבע על הבעיה המדויקת, וכעת על סמך ההיקשים האלה ניתן יהיה להבין טוב יותר איך זה עובד.
פרופ' מרקל, רופא ומנהל המחקר במכון "אלה למבלאום" למלנומה בבית החולים שיבא: כשהמערכת החדשה תגיע לבתי החולים יהיו לכך השלכות מעניינות מאוד.
לטכנולוגיות מהסוג הזה יכולים להיות מימושים מגוונים מאוד. ברמה המידית מדובר בטכנולוגיה שיכולה להאיץ מחקר או לזהות מנגנוני התפתחות של מחלה, ולהסיק מסקנות גם לגבי קרובי המשפחה של המטופל. לפעמים בייעוץ גנטי לא יודעים לשים את האצבע על הבעיה המדויקת, וכעת על סמך ההיקשים האלה ניתן יהיה להבין טוב יותר איך זה עובד.
גם הטיפולים התרופתיים יוכלו להתקדם פלאים בזכות הפיתוח. כך בעצם ניתן יהיה לעזור לחולה הספציפי וגם תיעוד של הגילוי יוכל לסייע לחולים אחרים, אפשר להסתכל על זה כמו ניסוי קליני באדם בודד, לא להסתמך במאה אחוז, אך להבין שמדובר באפשרות חדשה.
הטכנולוגיה תעזור מאוד בתחום הסרטן, בו אני מתעסק, לדוגמה בסרטן שד ישנו ערך רב לזיהוי המהיר מי נמצא בסיכון משמעותי והקדמת הטיפול המונע, כל זה עשוי להאריך בצורה משמעותית את תוחלת החיים. אבל גם בתחומים נוספים כמו מחלות לב, כבד, אוטואימוניות ומטבוליות זו עשויה להיות בשורה.
אני מניח שייקח עוד מספר שנים עד שזה ירד לרמה של כל חולה ויוצע למטופלים בבתי החולים, אבל להערכתי זה יככב במהלך העשור הבא, והטכנולוגיות ייתנו את את הטון, לכן שווה לעקוב אחר ההתפתחויות בגישה הזו.