התאבדותה של ג' בבית הזונות בתל אביב, הציפה מחדש את הדיון הציבורי לגבי העבודה בזנות.
בתוכנית של דנה ספקטור ורן שריג ב-103FM הם התייחסו להתאבדות ולתופעה.רבות נכתב על האישה שהתאבדה בבית הזונות ברחוב הירקון 98, על האדישות למותה ועל הנסיבות הקשות בהן היא חיה. דנה ספקטור ורן שריג שוחחו עם קרן, יצאנית שעבדה בעצמה באותו בית זונות. קרן דיברה בכנות על חייה ועל המקצוע בו בחרה וחשפה פרטים מרתקים על שגרת העבודה שלה ושל חברותיה בתחום הזנות.
כיום קרן מקבלת לקוחות רק בביתה, אך בעבר היא הייתה עובדת גם במכוני ליווי ובבתי זונות. הבית ברחוב הירקון 98, כך סיפרה, היה אחד המקומות הנוראיים בו עבדה: "עבדתי שם לילה אחד, משמרת אחת והזדעזעתי", סיפרה קרן, "המקום הוא בעצם מרתף מלוכלך ונורא. הכל מפורק שם והכל נורא מפחיד וחשוך. י
ש שומר רוסי מפחיד שעומד בכניסה ויש שם כמה חדרים ומסדרון אחד בו הבנות יושבות. משמרת היא משש בערב עד שש בבוקר. הבחורות שיושבות שם הן בחורות שמיובאות מאוקראינה, הן לא יודעות מילה בעברית, הן דיברו רק ברוסית ולי לא היה מה לעשות שם".
מלבד תנאי העבודה הקשים, גם השכר שמקבלות הזונות באותו מקום הוא נמוך מאוד: "הלקוח משלם 280 שקלים לחצי שעה אבל הבחורה מקבלת רק 120 שקלים. יש שם מאדאם, אישה רוסיה מבוגרת, שהיא בעצם מחזיקה את המקום הזה.
היא גובה אקסטרה כסף על מגבות. מאחורי השומר הרוסי יש בר ואם הבחורה רוצה לשתות אלכוהול אז היא בעצם צריכה לקנות אותו. את לא יכולה לעשות את זה במצב שאת 'סחי' אז את חייבת להשתכר ולמסך את עצמך, לכן הבחורות מן הסתם חייבות כסף על סמים ואלכוהול והכסף שהן עושות די הולך על דברים כאלה".
"ככל שהמחיר יותר נמוך כך גם האוכלוסייה יותר נמוכה", הסבירה קרן, "בירקון 98 המחיר מאוד נמוך אז מגיעים לשם בעיקר ילדים, ערסים, חולי נפש וערבים. כל מה שקורה שם הוא נורא ואי אפשר להסביר את זה במילים".
כאמור, מאז אותה חוויה נוראית החליטה קרן לקבל לקוחות אך ורק בביתה, היא לא עובדת עם סרסור שאחראי עליה ודואג לה ללקוחות אלא מושכת אליה לקוחות בעצמה באמצעות מודעות שהיא מפרסמת באתר האינטרנט 'סקס אדיר', פורטל סקס מוכר.
"בחורות שעובדות לבד מפרסמות את עצמן באתר הזה", סיפרה קרן, "פרסום שם עולה המון כסף, כל מודעה קטנה, זניחה ופשוטה מתחילה מ-800 שקלים לחודש. משלמים המון כסף לארגון הזה, את הכסף אוסף שליח עם קסדה שפשוט לוקח את הכסף והולך, אין דיבור".
למרות הסטיגמה הקשה על נשים שעובדות בזנות, קרן טוענת שהעיסוק הזה הוא ככל עיסוק אחר והבעיה היא כמו תמיד, בחברה עצמה: "אני לא חושבת שזנות היא דבר כל כך גרוע אחרת לא הייתי עושה את זה", אמרה קרן, "אני חושבת שלחברה קשה לקבל את העובדה שאין לי בעיה עם זה. היום היה אצלי גבר בבוקר, במקרה הייתה לי בירה פתוחה ששתיתי והוא הסתכל עליי כאילו אני אלכוהוליסטית ששותה על הבוקר. הוא ממש ריחם עליי".
בהמשך הוסיפה: "אני לא מחפשת את עבודת חיי, אני רואה את ה'זנות' כעבודה, משהו שמשלם לי שכר דירה וחשבונות. על הדרך יש לי קצת אטרקציות ואני לא צריכה לצאת מהבית. הבעיה היא שכולם מדברים בשמנו, אף אחד לא מדבר עלינו ומתעסק בנו".
כשדנה ורן שאלו אותה אם גם בעוד עשר שנים היא רואה את עצמה עובדת בתחום הזנות, ענתה קרן: "זה או להיגעל או למות".
ערכה: ליאת מלכא בלכטובסקי
ש שומר רוסי מפחיד שעומד בכניסה ויש שם כמה חדרים ומסדרון אחד בו הבנות יושבות. משמרת היא משש בערב עד שש בבוקר. הבחורות שיושבות שם הן בחורות שמיובאות מאוקראינה, הן לא יודעות מילה בעברית, הן דיברו רק ברוסית ולי לא היה מה לעשות שם".
מלבד תנאי העבודה הקשים, גם השכר שמקבלות הזונות באותו מקום הוא נמוך מאוד: "הלקוח משלם 280 שקלים לחצי שעה אבל הבחורה מקבלת רק 120 שקלים. יש שם מאדאם, אישה רוסיה מבוגרת, שהיא בעצם מחזיקה את המקום הזה.
היא גובה אקסטרה כסף על מגבות. מאחורי השומר הרוסי יש בר ואם הבחורה רוצה לשתות אלכוהול אז היא בעצם צריכה לקנות אותו. את לא יכולה לעשות את זה במצב שאת 'סחי' אז את חייבת להשתכר ולמסך את עצמך, לכן הבחורות מן הסתם חייבות כסף על סמים ואלכוהול והכסף שהן עושות די הולך על דברים כאלה".
"ככל שהמחיר יותר נמוך כך גם האוכלוסייה יותר נמוכה", הסבירה קרן, "בירקון 98 המחיר מאוד נמוך אז מגיעים לשם בעיקר ילדים, ערסים, חולי נפש וערבים. כל מה שקורה שם הוא נורא ואי אפשר להסביר את זה במילים".
כאמור, מאז אותה חוויה נוראית החליטה קרן לקבל לקוחות אך ורק בביתה, היא לא עובדת עם סרסור שאחראי עליה ודואג לה ללקוחות אלא מושכת אליה לקוחות בעצמה באמצעות מודעות שהיא מפרסמת באתר האינטרנט 'סקס אדיר', פורטל סקס מוכר.
"בחורות שעובדות לבד מפרסמות את עצמן באתר הזה", סיפרה קרן, "פרסום שם עולה המון כסף, כל מודעה קטנה, זניחה ופשוטה מתחילה מ-800 שקלים לחודש. משלמים המון כסף לארגון הזה, את הכסף אוסף שליח עם קסדה שפשוט לוקח את הכסף והולך, אין דיבור".
למרות הסטיגמה הקשה על נשים שעובדות בזנות, קרן טוענת שהעיסוק הזה הוא ככל עיסוק אחר והבעיה היא כמו תמיד, בחברה עצמה: "אני לא חושבת שזנות היא דבר כל כך גרוע אחרת לא הייתי עושה את זה", אמרה קרן, "אני חושבת שלחברה קשה לקבל את העובדה שאין לי בעיה עם זה. היום היה אצלי גבר בבוקר, במקרה הייתה לי בירה פתוחה ששתיתי והוא הסתכל עליי כאילו אני אלכוהוליסטית ששותה על הבוקר. הוא ממש ריחם עליי".
בהמשך הוסיפה: "אני לא מחפשת את עבודת חיי, אני רואה את ה'זנות' כעבודה, משהו שמשלם לי שכר דירה וחשבונות. על הדרך יש לי קצת אטרקציות ואני לא צריכה לצאת מהבית. הבעיה היא שכולם מדברים בשמנו, אף אחד לא מדבר עלינו ומתעסק בנו".
כשדנה ורן שאלו אותה אם גם בעוד עשר שנים היא רואה את עצמה עובדת בתחום הזנות, ענתה קרן: "זה או להיגעל או למות".
ערכה: ליאת מלכא בלכטובסקי