שלום אני אריה אלדד ואני היום השוטר הטוב.
מעשה בצדיק תמים, אחד מל"ו ועני מרוד, שכל מלאכי השרת השתדלו עבורו לפני כסא הכבוד. תעשה משהו, שיזכה לפחות פעם אחת בפיס. בבקשה, אמר להם הכל יכול. רק שיקנה כרטיס.
לאתר של רדיו ללא הפסקה
כמה טונות של ביקורת שמענו בחודשים האחרונים על שרת התרבות ושר החינוך שמתערבים בתכנים של הצגות לפני שהם מחליטים לסבסד אותן. והנה, הפסטיבל לתיאטרון אחר בעכו לא כולל השנה אף הצגה בערבית. "הארץ" החליט להתערב בתכנים ובשפה, ותקף אותם הבוקר חזיתית. שאר ארגוני השמאל בטח ירוצו מחר לבג"צ.
חשבתי שלהנהלת הפסטיבל מגיע שוטר טוב על כך שרק שיקולים אמנותיים עמדו כנר לרגליה. באמת שאפו. עד שראיתי שהם מסבירים שהיו שלוש הצעות להצגות בערבית, והמציעים הוזמנו להציג בפני הוועדה האמנותית אבל לא טרחו להגיע. פשוט לא קנו פיס. אולי חשבו שבעכו מספיק שאתה הצגה בערבית. מסתבר שאפילו פסטיבל שמאלני כעכו לא הצליח לעזור להם.
שלום, אני הילה קורח והיום אני השוטרת הרעה.
בית הדין הגבוה לצדק החליט אתמול שראש הממשלה חייב למנות שר בריאות. אפשר להתווכח עם ההחלטה הזו, אפשר לשבח אותה ואפשר גם לא לגבש דעה. אלא אם אתה ראש הממשלה כמובן. 24 שעות כמעט עברו והדיווחים על הידיעה בעיתונים של היום אוטוטו מצהיבים, אבל תגובה מראש הממשלה - אין. למה צריך להגיב אם אפשר שלא?
אבל אות השוטרת הרעה לאו דווקא מגיע באופן בלעדי לנתניהו, הציבור הפעם חולק איתו את הכבוד. הציבור, להלן - הגוף, לא מחכה אפילו לתגובה מהראש. כשהוא יפעל בנושא - בין אם לכאן ובין אם לכאן, אנחנו כבר נדע.
ראש הממשלה לא מתראיין בתדירות הנדרשת ממישהו שנבחר על ידי העם, הוא לא מגיב להחלטות שנכפות עליו על ידי בית המשפט ובאופן כללי הוא מתנהג כמי שלא חייב דין וחשבון לעם שעליו הוא שולט. ואנחנו? לנו לא אכפת.